התפטרות מורה במשרד החינוך

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הרעת תנאי עבודה של מורה במשרד החינוך / התפטרות מורה במשרד החינוך: בפני בית הדין תביעת התובעת, מורה לשחייה כעשר שנים במשרד החינוך , לפיצויי פיטורים, נוכח התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה וצמצום התשלום בגין שעת עבודה במילוי מקום. המדינה טענה כי מכתב ההתראה מעולם לא הגיע ובכל מקרה לא קמה זכאות לפיצויי פיטורים גם מחמת התפטרותה ,גם עקב אופן נעסקתה וגם מחמת ששכרה ניתן כדין. עוד טענה המדינה כי השכר הגבוה ניתן עקב טעות, ולפנים משורת הדין לא נגבה מהתובעת. העובדות התובעת החלה לעבוד אצל הנתבעת החל משנת 1998. התובעת סיימה עבודתה ביום 1.1.10. תלושי השכר משקפים את הקף העבודה של התובעת ואת התשלומים שקבלה. מ-1998 ועד אוק' 2007 וכן במרץ 2008 , אוק' - נוב' 2009 קבלה התובעת שכר לפי שעות העבודה בפועל. בתאריכים 1.9.07 - 20.10.07 הועסקה התובעת 24 שעות בודדות כמורה ממלאת מקום. בתאריכים 21.10.07 עד 20.1.08 הועסקה בחוזה מיוחד כמחליפה של עובדת בחופשת לידה וחתמה על חוזה לשלשה חודשים בהיקף כאמור בחוזה. בתאריכים 25.3.08 עד 28.6.08 הועסקה 94 ימים בחוזה מיוחד בהיקף כאמור בו. בשנת הלימודים תשס"ט (2008-2009) שובצה במילוי מקום לשנת עבודה אחת (נספח א' לכתב ההגנה - מכתב מיום 25.9.08 אשר נשלח לתובעת). לאחר שנת תשס"ט הוצע לתובעת לעבוד כממלאת מקום. שכרה של התובעת השתנה מעת לעת. א. בשנת 1999 נע שכרה בין 38.11 ₪ לשעה ל 38.20 לשעה, כולל תוספת קיץ. ב. בשנת 2007 (לא כולל חודש דצמ', שבו שולם שכר חודשי) - 42.9 , כולל תוספת קיץ. בשנת 2007 היו חודשים שהתובעת לא עבדה. ג. בחודשים אוק' 2008 ואילך על פי התלושים. ד. בחודשים אוק' נוב' 2009 34.56 ₪ לשעה כולל תוספת קיץ. התעריף לשעה של התובעת השתנה בחודש ספט' 2009 כך שבעבר שולם למדריכים שכר של 45.26 ₪ (כולל תוספת קיץ), לשעה, הופחת השכר לתעריף 34.56 ₪ (כולל תוספת קיץ) לשעה. 11. התובעת שלחה בדואר רשום מכתב ביום 24.11.09 (נספח ה' לכתב התביעה). 12. התובעת לא עבדה על בסיס קבוע ולא הייתה בעלת כתב מינוי. המחלוקת האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורין ובאיזה שיעור. לעניין זה האם התפטרה עקב הרעת תנאים והאם אכן הייתה הרעת תנאים כטענתה אם לאו כטענת הנתבעת. האם קבלה התובעת את נספח א' לכתב ההגנה. האם נמסר לה בתחילת שנת הלימודים תשס"ט (2008-2009) לפני תחילת עבודתה באותה שנה כי מדובר במשרה לאותה שנה בלבד ולשכר לאותה שנה בלבד, האם הודע לה בדבר הפחתת שכרה. האם הגיבה הנתבעת לנספח ה' לכתב התביעה, מכתבו של עו"ד דיסקין מיום 24/11/2009. האם הורדת תעריף השכר בספט' 2009 השתנה עקב החזרת תעריף שעה ששולם בטעות על פי תעריף של מורה בכיר לתעריף של מורה מוסמך כטענת המדינה , אם לאו, ובכל מקרה מה משמעות יש לכך לעניין זכאותה של התובעת או אי זכאותה לפיצויי פיטורין. האם עזבה התובעת מרצונה, והאם יש משמעות לכך ששלחה את מכתב ב"כ טרם התפטרותה. האם התובעת זכאית לפיצויי הלנת פיצויי פיטורין. טיעוני התובעת 1. התובעת הועסקה במשרד החינוך כמורה לשחייה במשך יותר מעשר שנים כאשר ברוב התקופה עבדה כמורה מחליפה ומ"מ בשכר שעתי שהחל מ- 38 ₪ לשעה ועלה בהדרגה ל 45 ₪ לשעה כולל תוספת קיץ. בשנת הלימודים 2008, 2009 הועסקה התובעת לפי חוזה מיוחד בשיבוץ קבוע, לשנה אחת במשכורת חודשית. בתום התקופה הזאת של שנה אחת כאשר הנתבעת לא הציעה לתובעת להאריך את החוזה לתקופה נוספת לפחות שלושה חודשים מראש הייתה התובעת רשאית לדרוש פיצויים לפי סעיף 9א' לחוק פיצויי פיטורים. על כן זכאית להם גם בסופו של יום עת נפגע שכרה. 2. לא הוצע לתובעת להמשיך באותו חוזה או בחוזה דומה. הוצע לה זה לחזור למתכונת הקודמת שעבדה בה כמורה מחליפה אולם לא נאמר לתובעת ששכרה ירד בכעשרים אחוזים מאז שעבדה לאחרונה באותה מתכונת , באופן שיהיה אפילו נמוך יותר משכרה כאשר רק התחילה לעבוד עשר שנים קודם. עם קבלת תלוש השכר הראשון באוק' 2009 נודע לתובעת גובה זכרה זה. 3. התובעת ניסתה לברר מה פשר שיעור התשלום ללא הצלחה מרובה, והודיעה בנוב' 2009 שאם לא יוחזרו לה התנאים השכר הקודמים היא תתפטר ותראה עצמה בדין מפוטרת מחודש ינואר 2010. 4. בפברואר 2010 כחודש לאחר שהתפטרותה נכנסה לתוקפה שולמו לה הפרשים בגין תקופה זו וזאת נעשה ללא כל הסבר. באותה עת כבר לא הייתה עובדת של משרד החינוך יותר מחודש. 5. הנתבעת טוענת כי במשך עשר שנים לכל ממלאי המקום במשרד החינוך השכר שולם בטעות בסכום גבוה יותר, בית הדין הארצי לעבודה בדב"ע נד 4-25 מפעלי מתכת נ' ההסתדרות הכללית, דן באופן הוכחת טעות וקבע כי על הטוען לטעות עליו הראיה. לטענת התובעת הנתבעת לא הוכיחה טעותה . 6. בעב' 1784/01 מלמד נ' עמותת עזרת נשים בית חולים נידון עניין דומה ואף שם כמו כאן לא הוכחה טעות. 7. גם לו נפלה טעות המעביד אינו רשאי לפעול באופן חד ולהוריד את השכר ללא כל הודעה וללא כל הסבר וללא הסכמה. 8. לעובד זכות לסתמך על שיעורי התשלום ששולמו לו באותו אופן העסקה . אי התשלום מצדיק התפטרות כפיטורים המזכה בפיצויי פיטורים. 9. הזכות לפיצויי פיטורים קמה לתובעת ממילא עוד קודם עת לא הוארך לה החוזה. 10. עובד שהמשיך לעבוד למרות שהחוזה שלו תם ולא הודיעו לו שלושה חודשים קודם, זכאי לפי סעיף 9ב' לחוק פיצויי פיטורים. עובד כזה לא יהא זכאי לפיצויי פיטורים רק במקרה שהוא ממשיך לעבוד באותם תנאים שעבד קודם או במקרה ששונו בהסכמה. 11. כאשר העובד המשיך לעבוד עקב הטעיה מצד המעביד שלא גילה בגילוי נאות את התנאים החדשים הגרועים בהרבה ,קמה לו הזכות לפיצויי פיטורים אם עזב. 12. נפסק לא אחת שהפחתת השכר גם אם היא מתונה ביותר היא הרעה המוחשית של תנאי העבודה, מדובר לא בהורדה מתונה של אחוזים מתונים אלא עשרים אחוז בשכר גופו. לא בתשלומים נלווים. 13. הנתבעת אינה יכולה להתנער ממכתב שנשלח בדואר רשום למשרד הראשי של משרד החינוך בדבר כוונתה של התובעת להפסיק עבודתה . זו אחריותו של אותו גוף המטפל במכתב רשום לסווגו לגורם המטפל. 14. התובעת שוחחה רבות עם הממונה עליה, כך שהנתבעת ידעה מה לשפר ומה לעשות. אולם ממונה זו לא הובאה לעדות מטעם הנתבעת. הדבר ייזקף לחובת הנתבעת. 15. אשר לאופן החישוב - הנתבעת לא הציעה מנגנון חלופי לחישוב פיצויי הפיטורים של התובעת ויש לקבל את תחשיב התובעת. טיעוני הנתבעת התביעה נסובה סביב תיקון טעות שבה נתגלה שבמשך שנים רבות שולם לתובעת ולעובדים רבים כמוה שכר שעתי גבוה ממה שהייתה זכאית לו על פי נהלי העבודה. מ שהתגלתה הטעות ולפנים משורת הדין הוחלט שלא לגבות חזרה רטרואקטיבית את מה ששולם ביתר לאורך שנים אלא לשנות מאותה עת ואילך. יש לי מכתב פנימי שמדבר על תיקון טעות זו. התובעת לא העלתה טענה על הטעות, התובעת אישרה כי בפנייתה לממונה עליה יידעה אותה הממונה שארעה טעות ובגינה שלמו להם סכום גבוה. (עמ' 4 שו' 20). הנתבעת טוענת שהתובעת חדלה לעבוד ולא נענתה לבקשה למילוי מקום מרצונה החופשי אחרי שנודע לה שהשכר ששולם לה ישולם על פי הנהלים בהתאם לדרגתה והשכלתה. התובעת טוענת ששלחה מכתב על כך שלטענתה תנאיה הורעו אך המכתב לא הגיע לאף גורם במשרד החינוך, התובעת הפנתה את המכתב למשרד החינוך, בלי לציין שם תפקיד או מחלקה, ולאחר חודשיים החליטה שתתפטר למעשה הגיעה באופן מצומצם כטענתה למילוי מקום. התובעת מבקשת להסתמך על טעות אשר משמעותה תשלום של כספי המדינה שלא כדין ומבקשת להמשיך לקבל כספים שלא כדין, מדובר בכספי מדינה ואין להיעתר לבקשה זו. הנתבעת מפנה לפס"ד ע"ע 39/99 אסרף נ. מדינת ישראל שם נקבע שלא רק שיש לתקן את הטעות שהמדינה עשתה בתשלום שלא כדין אלא אף הייתה רשאית להשיב חלק מהתשלומים ששולמו בטעות. לא יקום אינטרס הסתמכות על בסיס טעות. התובעת לא חולקת על כך שאינה מורה מוסמכת בכירה ולא חולקת על כך שאינה מורה מוסמכת .לכתחילה ההוראות קובעות (כפי שהצהירה גב' סורוצקי בשו' 27 עמ' 7 לפרו'). כאמור בסעיף 11 לתקנון עובדי שירות ההוראה כי לא קמה זכות . יצויין כי הנתבעת הסכימה להעביר את עניינה של התובעת לוועדת חריגים לעניין פיצויי הפיטורים. לכך ניתנה הסכמת ב"כ התובעת. אולם ההבנה שם לא נסתייעה. הצדדים הגישו סיכומי השלמה. הכרעת הדין הרעת תנאים מתכונת ההעסקה התובעת שאינה עובדת הוראה קבועה ועל כך אין חולק, הועסקה במהלך השנים בהיקפי משרה והגדרות תעסוקה, או חוזים משתנים, ובמילוי מקום, למעט תקופות קצרות בהן לא הועסקה. בפסק דין בעניין עב (ת"א) 302419/98 מרדו אילנה נ' מדינת ישראל משרד החינוך, (ניתן ביום 27/5/02)), (להלן: פסק דין מרדו), נקבע: "עובד הוראה ממלא מקום במשרד החינוך הינו מעצם מהותו של התפקיד עובד שאינו יכול להיות קבוע, שכל מילוי מקום נגזר מצרכים משתנים שנוגדים את מהותה של ה"קביעות". מילוי מקום אינו "סטטוס בדרך לקביעות" כי אם סטטוס נפרד ושונה בתכלית מסטטוס הקביעות. גם מעמדו של עובד זמני שונה בתכלית ממעמדו של מ"מ. ועל כן אין להקיש מזכויותיו של האחד למשנהו. קיים הבדל מהותי בין עובד קבוע לעובד מ"מ. : 1. עובד מ"מ מוזמן לעבודה ישירות על ידי מנהל בית הספר ולא על ידי אגף כוח אדם בהוראה... 4. עובד הוראה קבוע משובץ מראש לשנת הלימודים כולה, בעוד שממלא מקום אינו משובץ כלל לעבודה אלא מוזמן על פי צורכי בית הספר. ולעיתים בהתראות קצרות...". עוד נקבע בפסק דין ס"ע 13461/07/09 רינת בראון נ' המועצה האזורית מנשה ואח' כי על מעביד ברשות מקומית להעלות על כתב את עניין מילוי המקום. שם נקבע כי גם אם מילוי המסמך אינו מדויק או מותיר ספק, הרי משהתובעת ידעה שהתקבלה לעבודה במילוי מקום לא הייתה מניעה להפסיק את עבודתה של התובעת שם. סעיף 27 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973 מתייחס לחוזה שיש בו תנאי מתלה בבחינת: "חוזה שהיה טעון הסכמת אדם שלישי..." דהיינו שחלק מתנאי ההסכם תלוי בהתקיים אירוע חיצוני המשפיע על ההתרחשות בין הצדדים לחוזה ועל אופן קיומו. אירוע חיצוני זה משפיע על זכויות וחובות בחוזה. מילוי מקום תלוי בגורם שלישי כזה אשר מקומו הוא זה שהתובעת תידרש למלא. אולם, התובעת הועסקה באופן זה תקופה ממושכת של כ-10 שנים ומעלה, ואין להתעלם מאורך התקופה. בעניין פסק דין מרדו לעיל כותבת כב' השופטת (במינוי דאז), ורדה וירט ליבנה, כך: "7. פרופ' פרנסיס רדאי עומדת על כך שעבודה ארעית יש בה יתרון לעובד אם אכן היא זמנית, אך כאשר הופך דרך העסקה זה לעבודה לטווח ארוך כשמדובר בעבודה ארעית לטווח ארוך אין תועלת לכך לעובד (פרנסיס רדאי, "מדיניות העסקת עובדים באמצעות כוח אדם: המחוקק, בתי המשפט והסתדרות" המכון למחקר כלכלי חברתי, הסתדרות העובדים החדשה). כפי שעולה מטענות הצדדים ניתן לראות כי אמנם התובעת עבדה לאורך שנים ארוכות, אולם אופן העסקתה היה זמני ולתקופות קצובות בהתאם לצורכי בתי הספר ונוחותה של התובעת. כמו כן עולה מטענות התובעת כי היו שנים וחודשים בהם לא עבדה כלל, וכי אופן העסקתה נקבע על ידה. מנהלי בית הספר היו פונים אליה בבקשה למלא מקום ביום מסויים או לתקופה מסויימת, והיא הייתה קובעת אם אכן העבודה מתאימה לסדר יומה בתקופה המדוברת, ללא כל מחויבות מצידה לענות לבקשת מנהלי בתי הספר. זאת להבדיל מהפרשות שהוזכרו לעיל בהן אופי העבודה והיקפה של העובדים הזמניים היה זהה לאלו של העובדים הקבועים... 15. במקרה זה דרך העסקה הארעית לטווח ארוך הייתה בעלת יתרון לעובדת והיא אף זו שבחרה את אופי העסקה וזמניה, בהתאם לבקשות מנהלי בתי הספר. זאת במיוחד לאור העובדה שהיקף עבודתה והמחויבות שחלה עליה לא הייתה זהה לעובדת קבועה בעלת תפקיד דומה, כגון מחנכת או מורה. על כן למרות הותק הרב של התובעת במשרד החינוך, כעובדת ממלאת מקום לא ניתן לקבוע כי הנתבעת השתמשה באופן העסקתה הזמני של התובעת על מנת לעקוף מתן זכויות סוציאליות, אלא שאופי העסקה של התובעת היה על פי קריאה, בהתאם לנוחותה של התובעת". (דגש שלי ש.ש.). יש לאבחן פסק דין זה במס' אופנים, שם תבעה העובדת פנסיה מכוח חוק שירות המדינה (גמלאות) שעה שלא היה בידה כתב מינוי ולא הייתה עובדת קבועה, שם היו שנים וחודשים בהם לא עבדה כלל. אין זה המצב אצל הגב' דיסקין אשר עבדה די ברציפות ולמעשה חפצה להמשיך לעבוד. יתר על כן, בפנינו הסוגיה של פיצויי פיטורים ובעניינה של הגב' מרדו אילנה בסעיף 17 לפסק הדין נאמר מפורשות כי היא קיבלה פיצויים מוגדלים. על כן ברי כי בתקופת העסקה של עשר שנים כמעט ברציפות, יש בה כדי להקים את הזכות לפיצויי פיטורים, בחישוב המעוגן בתקנות 4 ו-7 לתקנות פיצויי הפיטורים. (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים) תשכ"ד-1964). (להלן: התקנות). צמצום התמורה - הוכחת הרעה התובעת הוכיחה באמצעות תלושי השכר אותם הגישה כי שכרה הופחת באופן משמעותי ביותר, לא רק לעומת שכרה בשנים 2008-2009 אלא גם ביחס לשכר ששולם לה בשנת 1999. הדוגמא אותה נתנה התובעת נבדקה ע"י בית הדין אל מול התלושים, ובעניין זה המדינה לא חלקה, לפיה בחודש ינואר 1999 קיבלה התובעת תשלום של 31.76 ₪ לשעה ותוספת קיץ בשיעור 6.35 ₪ לשעה. לעומת זאת באוקטובר 2009, בחלוף 10 שנים, שולם לתובעת סך 28.8 ₪ לשעה ותוספת קיץ בשיעור 5.76 ש"ח לשעה. באוקטובר 2007 (התשלום השעתי בטרם הוחל בתשלום קבוע על פי התלושים), שולם סך 35.75 ש"ח לשעה ותוספת קיץ בסך 7.15 ₪ לשעה. דהיינו ב1999 השתכרה התובעת 38.11 ₪ לשעה, ב- 2007 סך 34.56 ₪ לשעה ובאוקטובר 2009 סך 28.8 ₪ לשעה. על רקע הפחתה זו הודיעה התובעת לנתבעת כי בחפצה להתפטר אם שכרה לא יועלה. יודגש כי התובעת עומתה עם היותה בחוזה שנה קודם בו ערך השעה עמד על 30 ₪ ועל כך ענתה: "יש שכר למורים קבועים שעובדים שנתי והשכר השעתי הוא יותר נמוך ממורה מחליף כי הוא בא פעם בחודש ומתקשרים אלי באותו יום, תמיד השכר של מ"מ היה גבוה יותר כי זה שכר שעתי כי לא קיבלנו תנאים אחרים. חופשות, .." (ע' 9 ש' 3-6). מאמירה זו למדים אנו כי שכר מילוי מקום לשעה גבוה יותר. אך למדים גם כי מורה ממלא מקום יודע שאין לו תנאים אחרים ולכן שכר השעה גבוה יותר. לפיכך עצם הזכאות לפיצויי פיטורים כפי שטוענת התובעת אינה מובנת מאליה ואין קיום לעקרון הסתמכות במצב זה, שכן מרבית העסקתה הייתה כאמור כממלאת מקום. אך גם כממלאת מקום גובה השכר נפגע. התראה כדין התובעת טענה כי נשלח נספח ה' לתצהירה מכתב עו"ד דיסקין מיום 24/11/09 ובו פירוט הדברים והתראה לפני התפטרות כאמור בסעיף 9 למכתב זה. למכתב צורפו אישור דואר רשום ואישור אינטרנט כי המכתב הגיע ליעדו "משרד החינוך רח' שבטי ישראל 34 ירושלים". אישור האינטרנט אינו מהווה אסמכתא משפטית אך מצויין בו: "דבר הדואר האמור התקבל למשלוח בתאריך 24/11/2009 באמצעות יחידת הדואר שמאי אשר בירושלים. דבר הדואר האמור נמסר ליעדו בתאריך 25/11/2009 באמצעות יחידת הדואר המרכזית אשר בירושלים". הנתבעת טענה כי מכתב זה מעולם לא הגיע למשרד החינוך. (תצהיר גב' שלגית אליהו סעיף 15. תצהיר גב' אנה סורוצקי סעיפים 11 ו-12 ). פקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"א - 19971 קובעת לעניין דבר דואר: " 57ג. מקום שחיקוק מתיר או מחייב להמציא מסמך על ידי הדואר, בין שהוא נוקט לשון "המצאה" ובין שהוא נוקט לשון "נתינה" או "שליחה" או לשון אחרת, רואים את ההמצאה - אם אין הוראה אחרת משתמעת - כמבוצעת - (1) אם דוור מכתב המכיל את המסמך והמען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח שולמו מראש או שהמכתב היה פטור מתשלום דמי דואר או נושא עליו סימן המעיד כי הוא נשלח בשירות המדינה; (2) במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר, אם לא הוכח היפוכו של דבר. " נכונים הדברים עת יש לכך עיגון בחיקוק, קל וחומר בדבר דואר פרטי שנשלח ויש לגביו תיעוד, גם לולא יש חזקת מסירה לדואר רשום, מכל מקום התובעת הרימה לדידנו את הנטל המוטל על כתפיה כי דבר הדואר הגיע ליעדו ביום 25/11/09. אין חולק כי הכתובת היא של משרד החינוך. אין לקבל את טענת הנתבעת ולפיה אם אין שם ספציפי על המעטפה אין חובה על הפקיד שמקבל את המכתב להעבירו בתוך המשרד ליעדו. במכתב מופיע שם התובעת ומס' תעודת הזהות ולכן בקלות ניתן לברר מי הרפרנט במשרד החינוך שעניינה בטיפולו, ואף אם לא בקלות, אין לפטור גוף ציבורי ומנהלי מהחובה בקבלת דואר כללי למסור אותו לגורם המשרדי הרלוונטי. גב' סורוצקי וגב' אליהו נוקטות בתצהירן לשון כללית "לאחר בדיקה ובירור שנעשו במשרד החינוך...לא התקבל ע"י מי מהגורמים הרלוונטים לטיפול בנושא זה במשרד החינוך.." אולם לא צורף נוהל קבלת דבר דואר במשרד, תע"צ פקיד הדואר או אחראי על נושא זה במשרד. גב' סורוצקי מאשרת בעדותה כי יש מחלקת דואר שכן אומרת: "אני לא עובדת במחלקת דואר" (ע' 13 ש' 27) וכן לא הוכח כי הדואר לא נתקבל אף אצל גורם לא רלוונטי במשרד. על כן מבחינתנו הגיע דבר הדואר למשרד החינוך. כך או כך התובעת עשתה את המוטל עליה להתריע על הרעת תנאים. שכן התובעת כותבת בתצהירה כי פנתה מספר פעמים לממונה עליה אלינה, ולהנהלת חשבונות (סע' 17, 18 לתצהירה). גרסה זו חוזקה בחקירתה הנגדית (ע' 9 ש' 23-27) גרסה זו לא נסתרה. אותה ממונה אלינה לא הובאה לעדות מטעם הנתבעת, וזאת יש לזקוף לחובת הנתבעת, על כן לכל הפחות התריעה התובעת בעל פה בטרם התפטרה עקב הצמצום בשכר. אולם בעצם צמצום השכר, ואף בשיעורו המשמעותי לשעה ובהתראה אין די כדי להקים זכות לפיצויי פיטורים. השפעת נספח א' ההודעה לשנת תשס"ט הנתבעת טענה כי התובעת אינה מורה מוסמכת ואף לא קבועה וכי עבדה במהלך השנים באופנים שונים ומתחלפים בהתאם לצרכי הנתבעת. התובעת עבדה בתפקידים מתחלפים והיו תקופות בהם לא עבדה כלל. עניין זה הוסכם כאמור בעובדות לעיל. התובעת הועסקה לשנת הלימודים תשס"ט לשנה אחת בלבד בהתאם ל"נהלים לשיבוץ מורה חדש במערכת" ועד שנת הלימודים תשס"ח לא צברה התובעת "שנת עבודה " אחת. עוד לטענת הנתבעת מכתב ובו הודעה על מינוי לשנה בחוזה מיוחד מיום 1/9/08 עד 31/8/09 נשלח לתובעת בסמוך לאחר תחילת שנת הלימודים בחודש ספטמבר 2008 (נספח א' לכתב ההגנה) לכתובת הרשומה של התובעת. ממסמך זה שכותרתו "הודעה על שיבוץ לשנת הלימודים תשס"ט - הפניה לשנה אחת" לדעת הנתבעת היה על התובעת להבין כי לאחר שנה זו ישתנו תנאי שכרה ולכן העסקתה כמ"מ אחר כך אינה הרעה. אכן רשום "לשנה אחת". התובעת לא זכרה אם מכתב זה הגיע אליה (סע' 11לתצהירה) ומאשרת בסעיף זה "11.אינני זוכרת אם קיבלתי את ההודעה נספח א' לכתב ההגנה המתוקן (קרוב לוודאי שלא, מאחר וכתובתי הרשומה בה אינה נכונה), ואולם אני מאשרת כי לא הובטחה הקביעות בעבודה, וכי נאמר לי כי בשנת הלימודים הבאה ייתכנו שינויים במקום העבודה ובמתכונת העבודה, אם כי ייעשו מאמצים להשאיר אותה מתכונת לאור שביעות הרצון של הממונים עלי מעבודתי". על כן יש לקבל את גרסת הנתבעת כי התובעת לא קיבלה כל הבטחה על אופן העסקתה, התמורה בגין העסקתה או היקפה. אולם אין בכך להצביע על כך שלא נתקיימה תשתית ל "תנאי עבודה", שכן מדובר במעביד ציבורי אשר תנאי העבודה בו ידועים לעיתים רבות גם מוסכמים בהסכמים קיבוציים או בחוזרים פנימיים. על כן גם אם נספח א' לכתב ההגנה מתייחס לשנה הספציפית נוכח העבר התעסוקתי כאמור בסעיפים 4-7, היה לתובעת יסוד לחשוב כי יש אופק תעסוקתי אפילו כמורה מחליפה ממלאת מקום. ולכן יש לבדוק האם נפגעו שכרה או תנאי עבודתה ולו כממלאת מקום. לעניין זה אין בנספח א' להשפיע. סעיף 15 לחוק החוזים מציב חובת גילוי, וכשמדובר ביחסי עובד מעביד יש לחשוף את פרטי ההעסקה ומגבלותיה. (א. ברק/ משא ומתן לקראת חוזה עבודה/שנתון משפט העבודה ג, 51, 69) . סעיף 12 לחוק החוזים מטיל חובת תום לב על כל מי שהפך צד לחוזה. (ע"א 1569/93מאיה נ. פנפורד ישראל בע"מ פ"ד מח (5) ע' 726.) וביתר שאת ביחסי עבודה ( י. לובוצקי /חוזה עבודה וזכויות העובד/ הוצאת ניצן / מהד' 8 פרק 21 עמ' 10). ס 11 'לחוק פיצויי פיטורים' התשכ"ג - 1963 קובע: " התפטר עובד מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה, או מחמת נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים" הכלל הוא כי במקרה של התפטרות עקב הרעת תנאים מוחשית או נסיבות אחרות, שבהן אין לדרוש מהעובד את המשך עבודתו, על העובד העומד להתפטר להעמיד את מעבידו על כוונתו כך, שתהיה למעביד הזדמנות לסלק את סיבת התפטרות הצפויה (דב"ע מח 174-3 טלסיס בע"מ נ' מיכאל רוגל, פד"ע כ 421.). התובעת הוכיחה כי התריעה. הנתבעת לא הוכיחה כי הסבירה את פשרו של השינוי בגובה השכר השעתי למורה ממלאת מקום. השיעור של הפגיעה בגובה השכר לשעה הוא משמעותי באופן שבו התובעת הוכיחה שלא היה מקום להמשיך לעבוד בגובה שכר זה. משכך, הוכיחה התובעת משך העסקה , בסיס תנאים ושיעור תשלום לעבודה כממלאת מקום ועמדה בדרישות החוק לעניין הוכחת הרעת תנאים והתפטרות המזכה בפיצויים. תימוכין לגרסתה כי שולם לה בחסר מספט' עד דצמ' 2009, מצאנו בנ/1 תלוש השכר לחודש ינואר 2010 שניתן לה בפברואר 2010. אין מחלוקת על פי מוצג נ/1, תלוש משכורת ינואר 2010, כי שולמו לתובעת תשלומים- הפרשי שכר . אולם זאת לאחר תום יחסי העבודה. בחודש זה, שולמו לה הפרשים, ללא כל הסבר, ללא מכתב מלווה (לא על הסיבה ולא אופן החישוב) וזאת לאחר שכבר חודש לא הייתה עובדת הנתבעת עוד. החובה לצרף הסבר בפרט עת המדינה טענה "טעות" קמה מכוח הפסיקה לעיל ותשלום ההפרשים יש בו כדי לבסס את טענת התובעת כי נגרע משכרה בחודשים שקדמו לעזיבתה. הוכח כי אכן נגרע שכרה אף נוכח ההפרשים ששולמו .התובעת הודיעה על התשלום החסר טרם עזיבתה, נימקה את הסיבה, התריעה ועזבה. על כן, מתמלאים התנאים לתשלום פיצויי פיטורים על פי חוק פיצויי פיטורים, אולם בכך לא די. טעות הנתבעת טענה כי לתובעת לא הובטח ששכרה יישאר במתכונתו הקודמת, או תנאי עבודתה ,או השעות וכי התובעת המשיכה לעבוד אצל הנתבעת במילוי מקום כארבעה חודשים אחרי המינוי לשנת תשס"ט. על כך יאמר כי התובעת לא הלינה על חזרתה להיות ממלאת מקום, אלא על גובה התשלום בגין השעה להעסקה מסוג זה. עוד יש לומר כי החוזר שצורף לתצהיר שלגית אליהו מתייחס לעובד הוראה מוסמך ובפרק המתייחס לעובד הוראה שאינו מוסמך מתייחס למורים בתקופת ניסיון כך שלמעשה החוזרים האלה ככל שהתייחסו התייחסו לתשס"ט לו היה המשך לסוג העסקה זה, שלא היה . הוכח כי התובעת הייתה מוכנה לחזור לסוג העסקה הקודם ואף עבדה כך ארבעה חודשים. בתצהיר גב' סורוצקי לגבי הטעות נאמר כך " 4. מתכונת השעות ותעריף השכר של התובעת השתנה ותוקן בשנת תש"ע, החל מספטמבר 2009, ביחס לתעריף שכרה בשנת הלימודים תשס"ט, (שניתן בטעות). 5. הורדת תעריף השכר בחודש ספט' 09' התבצעה עקב תיקון הטעות והחזרת תעריף השכר הנכון על כנו, כך שהשכר יהיה בהתאם לתעריף של מורה מוסמך ולא של מורה בכיר. 6. סעיף 11 לתקנון שירות עובדי הוראה... לפיכך לתובעת מגיע שכר על פי דרג מוסמך ולא בכיר כפי ששולם לה במהלך שנת תשס"ט. 7. יצוין כי משרד החינוך עשה טעות לטובת כלל המורים ממלאי המקום אשר שכרם צריך להיות משולם בדרג מוסמך והעניק להם שכר לפי דרג מורה בכיר. המשרד גילה טעות זו במהלך שנת לימודים תשס"ט ותיקן אותה בסוף אותה שנת הלימודים לקראת תחילת שנת הלימודים הבאה. 8. התיקון לא נעשה רטרואקטיבית אלא בהודעה כללית למורים שנמסרה לעובדים לפני תחילת שנת הלימודים תש"ע (2009-2010)". (דגש שלי ש.ש.). גב' סורוצקי לא צרפה לתצהירה טבלת שכר של מורים כדי שנוכל לראות מה שכרו של מורה מוסמך ומה שכרו של מורה בכיר, לא צורפו הוראות או הנחיות לגבי ההחזר וחישובו או פרוטוקול מישיבה או דיון שמהם עולה כי נידונה הטעות ובפני מי. תצהירה נטען בעלמא ללא כל מסמך. משכך, לא הוכחה טענת "הטעות". מנגד, בסעיף 10 לתצהירה, היא תומכת בגרסת התובעת "לפיכך בין החודשים 9/09 -12/09 שכרה של התובעת פחת ביחס לחודשים הקודמים בהם עבדה. הן בשל הירידה במס' שעות העבודה והן בשל תיקון תעריף השכר לדרגת מורה מוסמך (ולא בדרגת מורה בכיר)". דגש שלי ש.ש.)מאחר והתובעת הוכיחה כי פנתה לאלינה הרי שתשובה זו הייתה צריכה להינתן לה מיד עם פנייתה בעל פה לכל הפחות. המנהל התקין מחייב פנייה יזומה אל העובד ובה הסבר מדוע שעת מילוי המקום שלו היא בערך כספי נמוך מזה שהיה בעבר. התובעת העידה כי עובדים ממלאי מקום מקבלים שכר גבוה יותר ממורים המשובצים למשרה מסודרת בתקן. לכן השאלה לא הייתה האם פחת שכרה מהשנה הקודמת בה היקף משרתה היה גדול יותר,ובאופן העסקה שונה במשרה , אלא מדוע שיעור התמורה לשעה למורה ממלא מקום צומצם. כך גם לא ניתן הסבר להפרשים אותם קיבלה. להפרשים הללו אין בכלל התייחסות בתצהיר הגב' סורוצקי. זאת ועוד, בחקירתה הנגדית אף שהיא חשבת השכר אומרת: "ש. האם שולמו הפרשים. ת. בחודש ינואר 2010 השלימו את החודשים ספט' אוק' נוב' של 2009 זה מופיע בטור של הפרשים, מצד ימין כתוב עבור איזה חודשים זה הפרשים. יש פירוט. מציגה הפרשים ספט' אוק' נוב'. ש. החזירו את כל ההפרשים או באופן חלקי. ת. החזירו הכל למצב הקודם, מה ששולם בטעות. משרד החינוך כשהתגלה הטעות לא ניכו רטרו'. אנו נהוגים לא לבצע ניכויים רטרו' כשזה באשמת המערכת. אך כשנתגלתה טעות מן הראוי מצפונית לתקנה, ולא להמשיך לשלם כספי מדינה שלא בצדק. ש. כמה מקבלים עתה. ת. אני לא זוכרת בעל פה תעריפים. זה עודכן במערכת ומשולם באופן אוטומטי. עכשיו מדריכי שחייה לא מקבלים שכר גבוה. ש. הבנתי מתצהירך שמה שכתבת בסעיף 8 לתצהיר עדות ראשית אינו נכון. ת. לא שהוא לא נכון, הוא לא מדויק, כשאני מתכוונת על עובדים אני רואה את עצמי בתור עובדת. אנו מקבלים חשבי השכר את ההודעות ממטה, מתחום משכורת מורים ארצית" (עמ' 13 שו' 11-24). (דגש שלי ש.ש.). ברי אפוא כי בידי העדה לא היה מידע מדויק לגבי מי גילה את הטעות, מתי גילה את הטעות, ומה נעשה . הביטויים "כשהתגלה הטעות", "כשזה באשמת המערכת", "זה עודכן במערכת", אין בהם לבסס את טענת הטעות מבחינה ראייתית. חמור מכך, בתצהירה המשלים של גב' סורוצקי שהוגש יותר מאוחר, היא מתקנת את סעיף 8 לתצהירה המקורי, כך שברי כי העובדים לא קיבלו הודעה, מי שקיבל הודעה לפי התיקון לתצהיר זה חשבי השכר בעדכון מאי 09'. לתצהיר המשלים לא צורפה ההודעה לחשבי השכר. משכך, לא מדובר בסעיף 8 "לא מדויק", כי אם סעיף לא נכון. חשיבות ההודעה לעובד פורטה בפסיקה לעיל. התיקון לא הוסבר לעובדים. יתר על כן, העדה לא ידעה לומר מהו התעריף המשולם היום ורק לאחר בירור חזרה עם תשובה לשאלת בית הדין. מכל מקום, גם היום, משולם תעריף גבוה יותר מזה ששולם לתובעת בתאריכים ספט' עד דצמ' 09' שכן בספט' 09' שולם לה סך של 34.56 ₪ לשעה, ואילו כיום משולם למורים במעמדה במילוי מקום 37.06 ₪ לשעה. (עמ' 13 שו' 29-31). על כן, טענת המדינה כי הסכומים ששולמו לתובעת היו גבוהים מהסכומים שהיה עליה לשלם וכי מדובר בטעות, לא הוכחה. כפי שנקבע בפסיקה : "נקדים ונאמר כי גורל ערעור זה יחרץ לאור קיומה ונפקותה של הטעות כנטען, שכן אם ימצא כי לא הוכחה כנדרש טעות, או כי אין לה נפקות בנסיבות המקרה (גם אם חלה טעות) הרי התנהגות במשך תקופה ארוכה יוצאת תנאי מכללא או נוהג מחייב הנקלט לחוזה העבודה של הצדדים והוא משלים את ההסכמים הכתובים, או מפיץ אור על כוונת כורתיהם וממילא משליך על פרשנותם .. באשר להיבט העובדתי ייאמר כי על הטוען לטעות, עליו הראיה, מה עוד שמדובר בנוהג הנמשך שנים ארוכות. למקרה כזה דרושה ראיה איתנה בדבר קרות טעות, מקורה ונסיבותיה, וכלום לא חלה התרשלות באי גלויה של הטעות שיצרה צפיות וגרמה הסתמכות על מצג משפטי מוטעה לאורך שנים" . (נד/4-25 פלבם מפעלי מתכת נ. הסתדרות) (דגש שלי ש.ש.). (ראה גם דברי בית דין זה בדב"ע לח/102-3; לח/103-3, צים חברת שיט הישראלית - זאב נאמן ואח' פד"ע כרך י' 225, בעמ' ( 242. יפים דברי פסק הדין בעניין פלבם גם לענייננו. כסיכום ביניים יאמר כי הוכחה הרעת תנאים הוכחה התראה לא הוכחה טעות ולכן זכאית התובעת לפיצויי פיטורים. בפסק דין בעניין ע"ב 1784/01 איליה מלמד נ. בית החולים הרצוג מפרטת כב' השופטת רונית רוזנפלד : "משכרו החודשי הכולל של התובע הופחת תשלום בשיעור של כ-500 ₪. כך, על פי החלטה חד צדדית של הנתבעת שטענה כי שולמו לו בטעות, תשלומים ביתר. טענת הטעות כאמור לא הוכחה. אין ספק כי בהפחתה האמורה משכרו של התובע יש משום הרעה מוחשית בתנאי העסקתו. על כן, ובהסתמך על הוראת ס' 11 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג-1963 יש לראות את ההתפטרות כפיטורים המזכים בפיצויי פיטורים. למעלה מן הדרוש יש לאמר כי אפילו הייתה מתקבלת טענת הנתבעת בדבר קיומה של טעות בשיעור התשלום, וההפחתה, כנובעת מגילוי הטעות, גם אז היינו מגיעים לאותה התוצאה בדבר הרעה מוחשית בתנאי העסקתו של התובע, שיש בה כדי לראותו כמפוטר מן העבודה ולזכותו בפיצויי פיטורים. זכותו הניהולית של המעביד מאפשרת לו להחליט על שינויים במקום העבודה, בתנאי העבודה ובמסגרת העבודה )הפררוגטיבה הניהולית). זכות זו אינה פועלת בחלל ריק. כנגדה עומדות זכויותיו של העובד, לרבות הזכות למקום עבודה מסודר, ולכך שלא ישנו את שכרו ואת מסגרת עבודתו באופן חד צדדי. כאשר נעשים שינויים באופן חד צדדי בחוזה העבודה, ניתן לראות בכך הפרת חוזה, שהיא כפיטורים, שהרי לא ניתן לשנות באופן חד צדדי את תנאי העבודה, גם אם שינוי זה מוצדק לאור הנסיבות, ללא סיום החוזה כולו (ראה בג"צ 239/83 יהושע מילפלדר נ. בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא (2) 210). כלומר, ללא הסכמת שני הצדדים, השינוי, מאפשר לצד השני לראות בכך הפרה ולנתק את ההתקשרות שבין הצדדים. עיקרון זה עולה בקנה אחד עם הרציונל העומד מאחרי סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים. שינוי בתנאי העבודה מצד המעביד, שיש בו הרעה מוחשית בתנאי ההעסקה כפי שהיו עד לאותו מועד, מאפשר לעובד לראות עצמו כאילו פוטר, ואפילו הטעם לשינוי מצד המעביד, מוצדק. כל זאת כאמור, למעלה מן הדרוש לענייננו, שכן כבר נקבע כי בעניין שבפנינו לא הוכח כי השינוי היה מוצדק. לא הונחה תשתית ראייתית לטענת הטעות, וזו לא הוכחה כלל". (דגש שלי ש.ש.) מנימוקיה של כב' השופטת רוזנפלד עולה כי גם לולא הגיע נספח ה' - מכתב ההתראה לנתבעת היה בהתנהלותה של הנתבעת משום פעולה חד צדדית שכמוה כמחייבת בפיצויי פיטורים. בעניין זה יאמר כי צר לבית הדין שהנתבעת לא השכילה לסיים את ההליך כפי שהיה ראוי בוועדת החריגים לפיצויי פיטורים. הצדדים הגישו השלמת סיכומים. מהשלמת הסיכומים של הנתבעת עולה כי הנתבעת חוזרת על טענתה בדבר אי צבירת "שנת עבודה" בתקנון שירות עובדי הוראה ואף חלקה על אופן החישוב. לא הושגה הסכמה שם. לכך הגישה התובעת השלמת סיכומים מטעמה מהם עולה כי וועדת החריגים המליצה על תשלומי פיצויים לתובעת אולם אלה לא שולמו. עוד טען בא כח התובעת כי הסכום בקופת הפיצויים הוא בשיעור של 2,075 ₪ בלבד. התובעת ביקשה כי הנתבעת תעביר אליה מכתב שחרור לכספים אלה. הפסיקה מתייחסת להעסקה ארוכת טווח באופנים משתנים אצל אותו מעביד וספציפית ביחס למורים. בתקנות 4 ו- 7 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, נקבע כי לגבי עובד שעתי או יומי ואשר היקף עבודתו משתנה ויחד עמו השכר נכון לחשב את הפיצויים לפי שכרו הממוצע של העובד וכן גם אם עבר מעבודה מלאה לעבודה חלקית או ההיפך יש לחשב את שכרו האחרון לגבי כל אחת מהתקופות לפי שכרו ערב פיטוריו באופן יחסי למידת החלקיות. בא כח התובעת התייחס לסיכומי ההשלמה של הנתבעת ובהסתמך עליהם ועל האסמכתאות בהם, חישב מחדש את סכום הפיצויים באופן שבו יש התייחסות לתקופה שבה התובעת עבדה בשכר שעתי כשהוא מחושב לפי הממוצע לכל תקופת עבודה. (סעיף 9 ו-10 לסיכומי ההשלמה). מכל מקום החישוב שעשה בא כח התובעת לעניין זה ,ואשר הנתבעת לא הביאה חישוב נגדי לו, עולה בקנה אחד עם הוראות התקנות ויש לקבלו. סוף דבר, מצאנו כי חישוב זה של הפיצויים הוא החישוב הראוי בנסיבות העסקתה של התובעת על כן קובעים אנו כי הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך של 5,870 ₪. הפיצויים המצויים בקופה יילקחו בחשבון בהתאמה, ויגרעו מכל סכום הפיצויים המגיע לתובעת על פי דין, ובתנאי שלגביהם יינתן מכתב שחרור. הסכומים ישולמו תוך 30 יום ויישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.09 ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן מכתב שחרור כספי הקופה יינתן לתובעת תוך 30 יום. לא מצאנו מקום לפסוק הלנה מאחר ומדובר במחלוקות משפטיות מהותיות של ממש ,הן בשאלת אופני ההעסקה והשלמת "שנת עבודה" , הן בשאלת עקרון ההסתמכות, הן בשאלת הרעת התנאים והן בשאלת הטעות, סוגיות שהתבררו בפנינו, ובהן פנים לכאן ולכאן, די בהפרשי הצמדה וריבית מהמועד האמור לעיל. התובעת הייתה מיוצגת על ידי בעלה, ובנסיבות המפורטות בסעיף 46 לעיל , מצאנו כי כל צד יישא בהוצאותיו. מוריםמשרד החינוךדיני חינוךהתפטרות