לאיזה בית משפט מגישים תביעה נגד לקוח של בנק ?

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא לאיזה בית משפט מגישים תביעה נגד לקוח של בנק ? מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא סמכות מקומית בתביעת בנק: 1. בפני בקשה למחיקת התביעה מחמת חוסר סמכות מקומית, או לחילופין העברתה לבית המשפט המוסמך, הוא, על פי הטענה, בית משפט השלום בחיפה. 2. עסקינן בתביעה כספית, בסדר דין מקוצר, שהגיש המשיב-הבנק, בגין יתרת חוב בחשבון חוזר דביטורי המתנהל אצל המשיב כנגד המבקשת מס' 1, בהיותה הבעלים של החשבון וכנגד המבקשים 2 ו-3 בגין ערבותם להתחייבויות המבקשת מס' 1. 3. לטענת המבקשים, בסעיף 26 לטופס הבקשה לפתיחת חשבון ותנאים כללים לניהול החשבון, קבע הבנק תניית שיפוט ייחודית לבית המשפט הקרוב ביותר למקום בו שוכן סניף הבנק בו מתנהל החשבון. סניף הבנק שוכן בחיפה, העיר הקרובה ביותר לסניף היא העיר חיפה, ומן הדין להעביר בירור התביעה לבית משפט השלום בחיפה. עוד טוענים המבקשים, כי מאחר וההסכם נערך ע"י המשיב, יש לפרש את הסעיף המקנה את הסמכות הייחודית לרעת המנסח, וככל שהיתה בכוונת המשיב לקבוע שהוא יוכל להגיש את תביעתו באחד מבתי המשפט שבמחוז, היה עליו לציין זאת במפורש. 4. המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, תחת סעיף 26 לבקשה לפתיחת חשבון, אליו מפנים המבקשים, יש לפנות לסעיף 28 לכתב הערבות עליו חתמו המבקשים 2 ו-3 בתאריך 5.03.08 ולסעיף 39(ב) לכתב ההתחייבות להחזרת הלוואות שנטלה המבקשת מספר 1 בתאריכים 5.03.08 ו - 15.07.09. על פי סעיפים אלה, רשאי המשיב לבחור להגיש את התביעה באחת מחמשת הערים המצוינות בהסכם לפי בחירתו. סמכות בית משפט זה היא סמכות מקבילה לזו של בית משפט השלום בחיפה, ובהתאם לתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, כאשר קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט תוגש התביעה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום. תקנה זו אף תואמת את האמור בסעיף 2א(א) לצו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם), תש"ך-1960 ממנו עולה שבית משפט זה נמצא במחוז חיפה ועל כן, בהתאם לתקנה 5 ולאור תניות השיפוט האמורות זכאי התובע להגיש תביעתו לבית משפט זה. המשיב מפנה עוד לכך שבשנים האחרונות חלה ירידה בחשיבות המיוחסת לשאלת הסמכות המקומית במשפט הישראלי (רע"א 6920/04 לוי נ' פולג, פ"ד מט(2), 731). דיון 5. ראוי להבחין בדיון זה, בין המבקשת מספר 1 (להלן:"המבקשת") למבקשים 2 ו- 3 (להלן:"המבקשים"), שכן עילת התביעה נגד המבקשים נסמכת על כתבי הערבות עליהם חתמו, ולפיכך בעניינם, אין חולק כי חלה תנית השיפוט שנקבעה בסעיף 28 לכתב הערבות, בה אדון בהמשך. ביחס למבקשת, לעומת זאת, קיימות תניות שיפוט שונות. המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה על פי איזו תניית שיפוט יש לקבוע את מקום השיפוט: על פי התניה הקבועה בבקשה לפתיחת חשבון הבנק והתנאים הכלליים לניהול החשבון, כטענת המבקשים, או על פי התניות הקבועות בכתבי ההתחייבות להחזר ההלוואות כטענת המשיב ? תנית השיפוט ביחס למבקשת 1 6. עיון בכתב התביעה, מלמד כי הוגשה בגין יתרה דביטורית בחשבונה של המבקשת מספר 1, שמספרו 615055. התביעה נסמכת על הסכם פתיחת החשבון (נספח ג' לכתב התביעה), ועל תנאי החשבון, לפיהם התחייבה המבקשת לשלם למשיב כל סכום המגיע לו על פי דרישתו הראשונה. ההלוואות נזכרות כחלק מן השירותים הבנקאיים שניתנו למבקשת בחשבון. 7. עיון בסעיף 26 לבקשה לפתיחת חשבון ותנאים כלליים לניהול חשבון, מלמד כי תנית השיפוט נוסחה בו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: "מקום השיפוט הייחודי, בכל הקשור בחשבון ומסמכי פתיחת החשבון, נקבע בזה כדלקמן: בבית המשפט המוסמך הקרוב ביותר למקום בו שוכן סניף הבנק בו מתנהל החשבון." (ההדגשה אינה במקור - ע.ו) לשון הסעיף ברורה, ולפיה מקום השיפוט הייחודי, בכל הקשור בחשבון, יהיה בבית המשפט המוסמך הקרוב ביותר לסניף. 8. ההלוואות אותן לקחה המבקשת מספר 1, ניתנו לה במסגרת השירותים הבנקאיים בחשבון (כעולה מסעיף 11 לכתב התביעה). מה הדין, אם כן, מקום שתנית השיפוט בהסכם ההלוואה, שונה מזו המופיעה בהסכם פתיחת החשבון? סבורתני, כי במקרה כזה, תנית השיפוט הקבועה במסמך פתיחת החשבון והתנאים הכלליים, גוברת על זו המופיעה בהסכמי ההלוואה. מסקנה זו מתחייבת, לדעתי, לאור העובדה שההלוואות נלקחו כחלק מן השירותים הבנקאיים בחשבונה של המבקשת, ולפיכך חוב שנוצר בחשבונות ההלוואה, הינו חוב "הקשור בחשבון". תביעה בגין יתרה דביטורית בחשבון הינה תביעה הקשורה בחשבון, אשר מקום השיפוט הייחודי הראוי לה הוא בית המשפט הקרוב ביותר לסניף הבנק. 9. ניתן היה לטעון, כי תנית השיפוט הקבועה בהסכמי ההלוואות היא המחייבת, בבחינת "תניה ספציפית" הגוברת על "תניה כללית". אני סבורה, כי אין מקום להעדיף פרשנות כזו במקרה דנן. הטעם לכך הוא שתנית השיפוט בהסכם ההלוואה לא ביטלה את תחולתה של תנית השיפוט בהסכם פתיחת החשבון, לא במפורש ואף לא במשתמע. בנקל ניתן היה לקבוע בכתב ההתחייבות להחזרת ההלוואה, כי על אף האמור בתנאי פתיחת החשבון, תביעות שעניינן החזר ההלוואה יוגשו בהתאם לתנית השיפוט הקבועה בכתב ההתחייבות. הדבר לא נעשה, ובמקרה זה הספק צריך לפעול, לחובתו של המשיב, מנסח ההסכם. ראו פסק הדין בע"א 1632/98 ארבוס נ' רובינשטיין (30.4.2001). תנית השיפוט ביחס למבקשים 2 ו- 3 10. תביעת המשיב נגד המבקשים 2 ו- 3 נסמכת, כאמור, על כתבי הערבות עליהם חתמו ביחס לחובות המבקשת 1. סעיף 28 לכתב הערבות קובע כדלקמן: "…נקבעת בזה בבית המשפט המוסמך במדינת ישראל הקרוב ביותר למקום החתימה על כתב ערבות זה או לבית המשפט המוסמך באחת מן הערים הבאות: ירושלים, ת"א-יפו, חיפה, באר שבע או נצרת." (ההדגשה אינה במקור - ע.ו) יוער, כי המשיב לא המציא את נוסח כתב הערבות בשלמותו, ולפיכך לא ניתן לדעת מה קובע הרישא לסעיף, אך ניתן ללמוד מאחריתו על ראשיתו. 11. לטענת המשיב, מאחר שלבית משפט השלום בנהריה, סמכות מקבילה לזו של בית משפט השלום בחיפה, רשאי המשיב להגיש את תביעתו נגד המבקשים בבית המשפט בנהריה. המשיב מפנה, לשם תמיכה בטענתו, לתקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 הקובע כי כאשר קיים הסכם בין בעלי הדין על מקום השיפוט, תוגש התובענה לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אותו מקום. בהתאם לאמור בסעיף 2א(א) צו בתי המשפט (הקמת בתי משפט שלום ואזור שיפוטם) תש"ך - 1960: "אזור שיפוטו של בית משפט שלום, למעט בתי משפט השלום כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה המחוז שבו הוא נמצא" מכאן, כי איזור שיפוטו של בית משפט השלום בנהריה, הוא מחוז חיפה. מהמקובץ, מבקש המשיב ללמוד, כי הגשת התביעה בבית משפט השלום בנהריה, מתיישבת עם לשון תניית השיפוט הקבועה בסעיף 28 לכתבי הערבות. 12. איני סבורה כי נוסח תנית השיפוט מאפשר את הפרשנות המוצעת על ידי המשיב. התניה מנוסחת בבירור, ועל פי החלופה המופיעה בסיפת הסעיף, הסמכות המקומית מוקנית לבית המשפט המוסמך באחת מן הערים המפורטות בסעיף. בנקל, ניתן היה לקבוע כי מקום השיפוט יהיה בכל אחד מהמחוזות המפורטים בסעיף, אך לא כך נקבע. 13. הסוגיה נדונה ונבחנה על ידי בית משפט השלום בחיפה, כב' השופטת עדי חן-ברק, בער(חי') 14007-12-08 מיטלס ארייד נצרת בע"מ ואח' נ' בנק מסד בע"מ (16.3.09). באותו מקרה, היתה תניית השיפוט זהה, ובית המשפט פירשה באופן המאפשר הגשת התביעה לבית המשפט הקרוב ביותר לסניף הבנק, או לבית המשפט שנמצא בעיר המחוז בלבד. אביא את הדברים במלואם: "דהיינו - אם לדוגמא נחתם הסכם הערבות בסניף בנק בעפולה, אזי ניתן יהיה להגיש את התביעה או בבית משפט השלום בעפולה (הקרוב ביותר לבנק) או בבית משפט השלום בנצרת (בית המשפט בעיר המחוז). פרשנות זו מתיישבת הן עם האמור ברישא לסעיף בו נקבע כי ניתנת סמכות שיפוט ייחודית לבין המשפט הקרוב לסניף הבנק, והן עם עקרונות הפרשנות הכלליים של חוזה אחיד שנכרת בין צדדים לא שווים בכוחם, אותו יש לפרש: "על סמך ההנחה כי הספק מנסח החוזה, שהוא הצד החזק בעסקה, קבע את תנאיה כך שישקפו את אומד הדעת המשותף של הצדדים, ולא יקפחו את הצרכנים" - ע"א 1632/98 ארבוס נ' רובינשטיין ניתן ביום 30/4/01 . יש לזכור גם כי ביחסים בין בנק ללקוח עיקר התביעות (אם לא כולן) הן תביעות בהן הבנק הוא התובע. פרשנות אחרת לפיה הבנק רשאי להגיש תביעה בכל מחוז בארץ, ללא קשר למקום הימצאות סניף הבנק בו נהולו העניינים נשוא התביעה - כך לדוגמא במקרה דנן, ועל פי פרשנות הבנק, ניתן היה להגיש את התביעה גם בבית משפט השלום בירושלים או בבאר שבע, אינה סבירה כלל ועומדתבניגוד לאמור ברישא של הסעיף." (ההדגשות במקור - ע.ו) הדברים מקובלים עלי לחלוטין, ואין לי אלא לאמצם. אמנם, באותו מקרה, הוגשה התביעה לבית משפט השלום בחיפה, בעוד שהחשבון התנהל בנצרת, ובכך שונה המקרה מן המקרה הנדון בפני, אולם הרציונל העומד בבסיס הפרשנות זהה, והוא מוביל לשתי מסקנות: אין לקרוא את הסיפא לתנית השיפוט במנותק מן הרישא שלה. יש לפרש את הסיפא באופן המאפשר הגשת התביעה בערי המחוז המפורטות בה בלבד, ולא בכל אחד מבתי המשפט הנכללים במחוזות ששמותיהם מפורטים בסעיף, שאז ניתן יהיה להגיש תביעות בכל בתי המשפט בארץ, ובכך ירוקן הסעיף מתוכן (התניה כוללת חמש מתוך שש המחוזות הקיימים, ויש להניח כי נוסחה טרם הקמת מחוז מרכז). 14. דברים דומים נכתבו על ידי בית משפט השלום בכפר סבא בתא"ק 39575-06-11 בנק אוצר החייל נ' מרקולוב ואח' (27.10.11) (כב' השוטת מירב בן ארי ) וכן על ידי בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת שולמית ברסלב) בתא"ק 12624-07-08 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אטליז עבו (2005) בע"מ ואח' (11.6.09). 15. לאור האמור לעיל, איני סבורה כי יש לקבל את טענת המשיב לפיה לשון תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984, מאפשרת הגשת תביעה לבית המשפט בנהריה, מקום שתנית השיפוט קובעת את חיפה כמקום השיפוט. זאת כמובן, למרות שאין חולק כי בית המשפט בנהריה נמצא במחוז חיפה, ולו סמכות מקבילה לבית משפט השלום בחיפה. 16. מטעמים אלו, ומכח סמכותי לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט (נוסח חדש) תשמ"ד - 1984, אני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בחיפה. המזכירות תפעל להעברת התיק בהתאם. אין צו להוצאות. בנקשאלות משפטיותלקוחות