מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא אישור נחיצות משרה: רקע כללי והשתלשלות ההליכים בתיק 1. הנתבעת 1 (להלן: "המועצה") פנתה למשרד הפנים בשנת 2000 וביקשה אישור נחיצות משרה להעסקת מהנדס נוסף למועצה. ביום 23.11.00 התקבל אישור לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים. בעקבות קבלת האישור, התקבל המבקש לעבודה ביום 1.1.01. 2. בתום תקופת האישור, הגישה המועצה בקשה נוספת לאישור נחיצות המשרה באופן קבוע. אישור זה ניתן והמועצה נדרשה לפרסם מכרז פנימי או פומבי. אין חולק, כי המועצה לא פרסמה כל מכרז למשרה, והתובע המשיך לשמש בתפקידו. 3. ביום 26.8.07 קיבלה המועצה הוראה ממנהל אגף כ"א ושכר ברשויות המקומיות ולפיה, כל עובד שהתקבל לאחר יום 1.1.2000 ללא מכרז וללא אישור נחיצות משרה אינו רשאי להמשיך בעבודתו. 4. בעקבות הוראה זו ולאחר דין ודברים עם ההסתדרות וועד העובדים גובשה רשימה של 47 עובדים שיש להביא לסיום העסקתם שאינה כחוק. התובע נמנה על עובדים אלו. ביום 7.12.09 התבקש התובע להופיע בפני ועדת פיטורין של המועצה להשמיע טענותיו כנגד כוונת המועצה לפטרו הואיל והוא משמש בתפקידו ללא אישור נחיצות משרה וללא מכרז. 5. ביום 19.12.09 התקיים השימוע בפני הועדה והתובע העלה טענותיו כנגד הפיטורין. 6. החלטת הועדה הייתה, כי לאור העובדה שהתובע נקלט ללא מכרז ואישור נחיצות משרה, והואיל ועל המועצה לפעול עפ"י הנחיות משרד הפנים, אין אפשרות להמשיך העסקתו במועצה, והוא מפוטר. הועדה ציינה כי באפשרות התובע להתמודד במכרז פומבי ככל שיצא למשרה זו. מועד כניסת פיטורי התובע לתוקף נקבע ליום 1.3.10. 7. הועדה יצאה במכרז פנימי לתפקיד הנדסאי למועצה, אולם למכרז זה לא הוגשו הצעות. 8. ביום 26.1.10 הגיש התובע בקשה למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על הנתבעים לפטרו, ויחייב את המועצה להמשיך ולהעסיקו עד להכרעה בתביעה העיקרית שהוגשה על ידו לביטול פיטוריו. כמו כן, ביקש לאסור על הנתבעים לפרסם מכרז פומבי לאיוש משרד מהנדס / הנדסאי במחלקת ההנדסה. 9. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים ביום 3.2.10, הוסכם כי הבקשה לצו זמני תמחק, והתביעה העיקרית תישאר תלויה ועומדת עד להכרעה במכרז החיצוני. עוד הוסכם, כי המועצה תפרסם מכרז חיצוני תוך 7 ימים ותביא לידיעת המועמדים כי ישנה תביעה של התובע בה טוען הוא לזכויות לתפקיד זה. והיה ויזכה התובע במכרז תתייתר התביעה, ובמידה ולא יזכה, יוכל לחזור לבית הדין ולדון בכל טענותיו. 10. המועצה אכן פרסמה מכרז פומבי בהתאם לדרישות התפקיד כפי שאושרו ע"י משרד הפנים והתובע זומן להופיע בפני ועדת המכרזים ביום 28.2.10. 11. במועד כינוס הועדה, הודע לתובע וליתר המתמודדים במכרז כי נפלו פגמים במכרז, זה בטל וכי יפורסם מכרז חדש. 12. ביום 1.3.10 נכנסו פיטורי התובע לתקפם, לאחר תקופת עבודה של למעלה מ - 9 שנים. 13. ביום 11.3.10 פנה התובע בשנית לבית הדין, בבקשה למתן צו המורה למועצה להשיבו לעבודה ולהקפיא את החלטת הפיטורים עד להכרעה בתביעה העיקרית ולחילופין, עד להכרעת ועדת המכרזים. 14. ביום 23.3.10 התקיים דיון במעמד הצדדים, במהלכו הסתבר כי טרם ניתן אישור משרד הפנים לפרסום המכרז מחדש. הצדדים לא הגיעו להסכמות ולפיכך, סיכמו טענותיהם לעניין הבקשה הזמנית. 15. בהחלטה מיום 2.5.10 דחינו טענות התובע בעניין הליך פיטוריו ואת טענתו כי עומדת לו הזכות להיות מועסק ע"י המועצה חרף אי חוקיות העסקתו ללא מכרז. עוד קבענו, כי ככל שיהיו לתובע טענות בנוגע למכרז החדש שיפורסם, רשאי יהיה לשוב ולפנות לבית הדין בהליך חדש ונפרד. 16. על החלטה מיום 2.5.10 הגיש התובע בר"ע לביה"ד הארצי (בר"ע 28410-5-10) וזו נדחתה ביום 15.6.10. מתוך ההחלטה עולה, כי עוד ביום 23.4.10 פורסם מכרז וביום 17.5.10 הופיע התובע בפני ועדת הבוחנים. 17. התובע עמד על המשך ניהול תביעתו ומשכך ניתנה ביום 1.11.10 החלטה על הגשת תצהירים והתיק נקבע להוכחות ליום 2.2.11. 18. ביום 7.12.10 הגיש התובע תביעה נוספת בתיק 10783-12-10 ובקשה למתן צו זמני האוסר על המועצה להעסיק כל עובד או צד שלישי מלבדו בתפקיד אותו מילא עד ליום 28.2.10. תביעה ובקשה זו הוגשו לאחר שלטענת התובע הסתבר לו, מפי שמועה, כי במכרז נבחר הזוכה מר ג'מאל חנני. 19. ביום 16.12.10 התקיים דיון בבקשה, במהלכו הסתבר כי מר חנני, הזוכה במכרז, החל לשמש בפועל בתפקיד ביום 23.11.10. בהסכמת הצדדים, הורינו כי הדיון בתיק 10-12-10783 יאוחד עם הדיון בתיק 10-01-36258, וכי במסגרת תצהירי העדות הראשית יוכל התובע להעלות כל טענותיו כנגד המכרז. 20. ביום 17.3.11 התקיימו בפנינו ההוכחות בשני התיקים ונחקרו בפנינו, מטעם התובע, התובע עצמו ומר יצחק רימון - סגן מנהל הסתדרות המהנדסים. מטעם המדינה- משרד הפנים העיד מר פאיז חנא, סגן הממונה על מחוז חיפה במשרד הפנים ומטעם המועצה מר גטאס הלון, מזכיר המועצה. 21. לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, הגיש התובע בקשה להגיש פרסום מאתר האינטרנט של המועצה ממנו עולה, כי במחלקת ההנדסה מועסקים 3 עובדים (מהנדס המועצה, הנתבע מר חנני ומהנדס תומך נוסף בשם כמיל חביב). לטענת התובע, הפרסום הנ"ל מלמד על חוסר תום ליבה של המועצה שטענה לצורך בייעול וצמצומים ומאידך מעסיקה מהנדס נוסף על פני התובע. 22. המועצה הודיעה בתגובה, כי מר חביב כמיל אינו עובד המועצה אלא נשכר מעת לעת לעבודות ספציפיות לפי הצורך, על בסיס חוזה לתקופה קצובה. התובע ביקש כי המועצה תציג כרטסת הנהלת החשבונות בנוגע למהנדס חביב כמיל על מנת להוכיח חוסר תום לב המועצה בהעסקתו "בדלת האחורית" ללא מכרז ואישור נחיצות משרה "על חשבון" קיצוץ משרתו של התובע כמהנדס נוסף למועצה. 23. בהחלטה מיום 20/11/11 נקבע התיק לדיון תוך שהמועצה נדרשה להביא עמה נתונים אשר יסבירו הכיצד העסקת הנדסאי קבוע + מהנדס נוסף מביאים להתייעלות אשר הוותה את הגורם לשינוי הגדרת המכרז נשוא המחלוקת בתיק. 24. ביום 7.12.11 התקיים דיון במהלכו טענה המועצה כי מדובר בהעסקה זמנית של מהנדס חיצוני, לתקופה קצובה, בשל לחץ שנוצר במועצה, בפרויקטים שהחלו בשנת 2011. המועצה טענה כי גם כשהתובע היה בתפקיד היו חוזים כאלה. התובע אישר כי גם בתקופת עבודתו הועסק המהנדס החיצוני במשך כשנה לביצוע שני פרויקטים אולם טען, כי רוב התקציבים שאותו המהנדס מבצע כרגע אלו תקציבים שהתובע היה מבצע במסגרת תפקידו. המועצה נדרשה להגשת תצהיר אליו יצורף החוזה עם המהנדס וכרטסת הנה"ח ביחס לתשלומים המועברים לו מ - 1/11 ואילך. 25. לאחר הגשת המסמכים ביקש התובע ביום 1.1.12 לקבוע ישיבה לשם חקירת ראש המועצה על תצהירו ועל הנספחים וכן לחייב המועצה בהמצאת דו"ח מבקר פנים ומסמכים נוספים. לטענתו, המהנדס קיבל בפועל סכומים העולים על הסכומים המגיעים לו על פי ההסכם וכן, כי קיים ניגוד אינטרסים בהעסקתו, עובדות המצביעות על כך כי המועצה ביקשה "להיפטר" מהתובע בשל יושרו המקצועי ולהעסיק תחתיו אנשים אחרים. 26. הנתבעת, בתגובה מיום 15.1.12 התנגדה לבקשה. בהחלטה מיום 29.1.12 נקבע: "הסוגיה שבפנינו אינה שאלת חוקיות העסקת מר חביב ע"י המועצה ו/או שאלת מקצועיותו אלא שאלת פיטורי התובע ואי זכייתו במכרז שפרסמה המועצה. המועצה גילתה את המסמכים הקשורים בהעסקת מר חביב והתשלומים ששולמו לו ובאפשרות התובע להעלות כל טענה בקשר לכך והנוגעת עם העניינים נשוא המחלוקת שבפנינו. אינני מוצאת מקום לקיום חקירת ראש המועצה בשאלת חוקיות העסקת מר חביב, שאינה מענייננו ולאחר שכבר הסתיים שלב שמיעת הראיות בתיק והצדדים כבר סיכמו טענותיהם..." לצדדים ניתנה זכות להשלמת סיכומים, והתובע והמועצה הגישו סיכומים משלימים מטעמם. 27. נדון תחילה בשאלת חוקיות פיטורי התובע ובהמשך, בסוגיות הנוגעות להליך המכרז וזכייתו של הנתבע מר ג'מאל חנני במשרת ההנדסאי. כן נתייחס לשאלת העסקתו של המהנדס מר חביב ולשאלת הזיקה שבינה לבין פיטורי התובע, אם בכלל. חוקיות פיטורי התובע עיקר טענות התובע כנגד פיטוריו 28. א. עילת הפיטורין בגין העסקה ללא מכרז נוצרה ביום 1.7.10, עם תום תקופת ההעסקה הזמנית. מכאן, שהליך סיום עבודתו ח"כ היה צריך להינקט קודם ליום 30.6.08. משלא נעשה כן, עילת הפיטורים התיישנה. ב. חלוף הזמן בו היה התובע מועסק, במשך כ - 9 שנים, יש בו להקנות קביעות ולהורות על המשך העסקת התובע במשרתו. ג. התובע שינה מצבו לרעה ויתקשה למצוא עבודה, לנוכח גילו. גם העובדה שכיום, יצא מכרז לתפקיד הנדסאי ולא מהנדס מצביעה על הרעת מצבו של התובע. ד. התובע זכאי להמשיך בתפקידו מכוח הבטחה שלטונית. לתפקידו היה קיים אישור נחיצות משרה והתובע פיתח ציפייה לגיטימית כי ימשיך להיות מועסק גם בעתיד. ה. העדר התייעצות עם הסתדרות המהנדסים קודם לפיטורים - תנאי לפיטורים הינו התייעצות עם הסתדרות המהנדסים ומשלא נערכה התייעצות כזו - אין מקום לפיטורים. ו. העדר החלטה של מליאת המועצה המאשרת פיטוריו. ז. התובע הופלה לרעה אל מול אחרים שפוטרו וממשיכים לעבוד כרגיל במועצה. עיקר טענות המועצה 29. לטענת המועצה, המועצה נקטה בהליך פיטורים כמתחייב מהוראות הדין וכללי המשפט הציבורי, לפי דרישת משרד הפנים הואיל והתובע שימש בתפקידו שלא כדין, ללא מכרז. ההליך בו נקטה המועצה היה הליך ראוי, שוויוני לכל העובדים שנמצא שהועסקו שלא כדין, לאחר קבלת הסכמי נציגות העובדים וקיום שימוע כדין. אין ממש בטענות ההתיישנות והשיהוי ומכל מקום אין בכך להכשיר מינוי בלתי חוקי. המועצה טוענת כי אין מדובר בהבטחה מנהלית ומבקשת להסתמך על קביעות ביה"ד בעניין זה בהליך זמני. עיקר טענות המדינה 30. טוענת המדינה, כי העסקתו הבלתי חוקית והנמשכת של התובע היא המחייבת את המועצה לפעול לתיקון המצב על דרך פיטורי התובע, ולא מכתב כזה או אחר של מר שפיצר. טענת ההתיישנות על כן אינה במקומה. העובדה שהתובע הועסק ללא מכרז הינה פגם מהותי המביא לבטלות המינוי ואינו ניתן לתיקון בדיעבד. העובדה ששיקול הדעת בשימוע במקרה כזה הינו מוגבל, בהתאם להוראות החוק, אין בו לפגוע בעצם קיומו של שימוע כדין. משלא הביא התובע בפני ועדת הפיטורים ראיות שהעסקתו הייתה כדין, הרי שהיה על הועדה לפעול עפ"י הוראות החוק, וכך עשו. 31. באשר לטענה בדבר הבטחה שלטונית, לא יכולה להיות הבטחה שלטונית להמשך הפרת חוק, ובנוסף, לא מתמלאים התנאים להבטחה שלטונית. 32. משהתובע לא התקבל כדין לעבודה, אין צורך בהסכמת הועד לפיטורים שכן לא ניתן כלל לראות בתובע עובד קבוע. מכל מקום, הפיטורים לא נעשו בשל תפקידו של התובע כמהנדס אלא כעובד באופן כללי, ודי בהיוועצות עם ההסתדרות הכללית. 33. לעניין הצורך בהחלטת מועצה לעניין הפיטורים טוענת המדינה, כי הואיל והתובע אינו במעמד של עובד סטטוטורי, אין צורך באישור המועצה את הפיטורים ודי בהחלטת ועדת הפיטורים ( מכוח תיקון סעיף 171 לפק' העיריות החל משנת 2004). הכרעה 34. לא מצאנו בראיות שבאו בפנינו דבר אשר יש בו לשנות מקביעתנו בהליך הזמני באשר להליך הפיטורים. אין לנו אלא לשוב על שקבענו, כי: "43. בית הדין הארצי חזר ושנה בפסיקתו, כי העסקת עובדים בדרך בלתי חוקית הינה פגם היורד לשרשו של המינוי או ההעסקה, ויש להעדיף האינטרס הציבורי בקיום מנהל תקין על פני האינטרס של הפרט שהועסק בדרך זו אף אם פעל בתום לב. משכך, אין בעובדה כי המבקש הועסק באופן בלתי תקין ובלתי חוקי תקופה של כ - 9 שנים, כדי להכשיר את העסקתו בדיעבד ובוודאי שאין בחלוף תקופה זו, בה הועסק שלא כדין, כדי להקנות לו זכות לקביעות בעבודתו, אליה התקבל מלכתחילה שלא על פי חוק. 44. איננו מקבלים אף את טענת המבקש כי מנועה המועצה מלפטרו בשל התיישנות. העסקתו הנמשכת של המבקש שלא על פי הוראות הדין מקימה צורך מתמשך ומתחדש לסיים העסקה זו ולאייש המשרה, ככל שזו נדרשת, בדרך החוקית של קבלת אישור נחיצות משרה ופרסום מכרז. עוד יש ממש בטענת המשיבות, כי טענת ההתיישנות הינה טענת הגנה ואין בה כדי לחסום הרשות מהפעלת סמכותה לתיקון מחדל העסקה בלתי חוקית נמשכת. 45. לא מצאנו לכאורה כי נפל פגם בהליך הפיטורים. למבקש ניתנה האפשרות להופיע בפני ועדת השימוע, להעלות כל טיעוניו ולנסות ולשכנע את הועדה בדבר חוקיות העסקתו או אפשרות חוקית אחרת להמשך העסקתו חרף הוראות החוק והנחיית משרד הפנים ביחס לעובדים שנתקבלו ללא מכרז לאחר 1/1/2000. המבקש העלה טענותיו בכתב ובע"פ בפני הועדה, זו התייחסה אליהן בהחלטתה אולם קבעה, כי מאחר וההעסקה אינה כדין, ועם כל הצער, ההתחשבות וההבנה למצבו של המבקש, אין אפשרות להמשיך ולהעסיקו. הועדה התייחסה אף במפורש לטענת ההתיישנות שהעלה המבקש בפניה, ודחתה אותה. הועדה ראתה עצמה מחויבת להוראות החוק והנחיות משרד הפנים ביחס לעובדים שנתקבלו שלא כדין מאז 1/1/2000 ובכך אין כל פגם. 46. באשר למאזן הנוחות, אין ספק כי מצבו של המבקש משתנה לרעה עם סיום העסקתו אולם, האינטרס הציבורי של העסקת עובדים כחוק ומתן הזדמנות שווה להתמודד במכרזים גובר לכאורה על זה של המבקש, מה גם שהמבקש רשאי להתמודד במכרז החיצוני למשרה, לכשיפורסם. 47. המבקש טוען, כי יש לראות בהעסקתו הממושכת הבטחה שלטונית לאיוש המשרה על ידו ולפיכך, פיטוריו אינם כדין. נקדים ונאמר, כי ספק בעינינו האם בהמשך העסקתו ללא מכרז יש משום הבטחה שלטונית מצד המועצה. אין מדובר בהתחייבות ברורה ומפורשת להמשך העסקה קבועה ללא כל תנאי. אולם, אף אם היה מקום לראות בכך משום הבטחה שלטונית, הרי, שעפ"י ההלכה הפסוקה, נדרש קיומם של ארבעה תנאים במצטבר, על-מנת לקשור רשות מנהלית/שלטונית להבטחתה: א. נותן ההבטחה היה בעל הסמכות לתיתה; ב. לנותן ההבטחה היתה כוונה להקנות לה תוקף משפטי מחייב; ג. הוא בעל יכולת למלא אחר ההבטחה; ד. אין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. (ראה דיון תשן 92 - 3 יהושע מזרחי ואחר' נגד רשות הנמלים והרכבות בישראל כמו גם דב"ע מט 3 - 132 מדינת ישראל - מנשה נבעה, פד"ע כא(1) 326, 331 ובג"צ 1407/90 מנשה נבעה - בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מה1) 152) בענייננו, דומה שתנאים אלה אינם מתמלאים. נותן ההבטחה אינו בעל הסמכות לתיתה ואינו יכול למלא אחריה, משלא מולאו הוראות הדין הרלבנטיות בדבר קבלת עובדים ובהן היא מחויבת כרשות מקומית, קרי - צו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה) תשל"ז - 1977. האינטרס הציבורי, תקינות סדרי המנהל ושמירת אמון הציבור ברשויות במילוי הוראות החוק ומתן הזדמנות שווה להתמודד במכרז, דבר שיביא לבחירת המועמד המתאים ביותר לתפקיד על יסוד כישורים ולא מכל סיבה אחרת. "... גם אם נתקיימו בהבטחה המנהלית כל הדרישות הללו כולן, והן דרישות מצטברות, עדיין יש לבחון את השאלה, אם היה לרשות צידוק חוקי לסגת מהבטחתה, כי אז גובר הוא על היסוד ה'חוזי' שבהבטחה השלטונית..." נ.(בג"צ 5018/91 גדות תעשיות פטרוכימיה בע"מ ואח' נ' ממשלת ישראל ואח', פ"ד מז(2) 773,780; דב"ע מו/170-3 מדינת ישראל נ' דוד מצגר, פד"ע יט 237, 241-242). וכן - "אפילו ניתנה לעותרים הבטחה מנהלית, העונה על התנאים שנקבעו בפסיקת בית המשפט, הרי במקרה כגון זה אין לצוות על מילויה. רשות ציבורית יכולה לחזור בה מהבטחה, מקום שישנו "טעם ענייני וסביר" המצדיק זאת. בכל אופן, אין לחייב את הרשות לקיימה כאשר יש לה סיבה מוצדקת לסטות מהבטחתה. (בג"צ 636/86 נחלת ז'בוטינסקי ו - 10 אח' נ' שר החקלאות פ"ד מא(2), 701, עמ' 707 - 706). (ור' בעניין הבטחה שלטונית לאיוש משרה ללא מכרז בעב' 2508/04 עומר נסר ריאן נ.מועצה מקומית כאבול, פס"ד מיום 18/9/08)." 35. עוד יש לציין, כי ההליך התנהל בפני ועדת הפיטורין, שהיא הגורם המתאים לדון בפיטורי התובע בעקבות תיקון סע' 171 לפקודת העיריות ואין צורך בהחלטת מליאת המועצה על הפיטורים כפי שנהג בעבר. 36. בעובדה כי עובדים אחרים, אשר אף כנגדם ננקט הליך פיטורים מכוח העסקה שלא כדין, חזרו לעבודה במועצה לאחר הליך קבלה חוקי כדת וכדין, אין כדי להצביע על כך כי התובע הופלה לרעה או כי הליך הפיטורים שננקט נגדו כוון אך כדי "להפטר ממנו". ההליך ננקט באופן שוויוני כלפי כל העובדים שהועסקו שלא כדין, בהתאם להנחיות משרד הפנים ולתובע, כמו לאחרים, ניתנה האפשרות להתמודד מחדש על התפקיד במסגרת הליך של מכרז. 37. לנוכח האמור, משלא מצאנו כי נפל פגם בהליך הפיטורים וזה היה מחויב לנוכח העובדה שהתובע הועסק שלא כדין, תביעת התובע בעניין זה נדחית. הליכי המכרז להעסקת הנדסאי במועצה 38. לטענת התובע, תוצאת המכרז הייתה ידועה מראש שכן יו"ר הועדה, ראש המועצה ונציג הציבור שישבו בוועדה, נעולים היו בדעתם עוד לפני שמיעת התובע, כי אין לקבל את התובע לתפקיד מפאת יחסיו הבלתי תקינים עם מהנדס הרשות. לטענתו, שיקולי הוועדה לא היו עניינים, ולנגד עיניהם לא עמד הרצון לבחור במועמד הטוב והמתאים ביותר לתפקיד, אלא לבחור בכל מועמד אחר זולת התובע. לפיכך, בחרו תחילה במועמד שהסיר מועמדותו ולאחר מכן נבחר הנתבע מר חנני שאינו המוכשר ביותר לתפקיד. לטענת התובע, הוא המועמד המתאים ביותר לתפקיד הן מבחינת השכלתו והן מבחינת ניסיונו והעובדה שנבחר מועמד אחר בעל כישורים פחותים מלמדת כי שיקולי הועדה לא היו ענייניים. התובע טוען כי כלל לא נשאל בשאלת טיב יחסיו עם מהנדס הרשות ולא הייתה לו האפשרות להשיב לטענות שבלב חברי הוועדה באשר לטיב היחסים. 39. מוסיף וטוען התובע, כי אף מן הטעם שחבר וועדה אחד עזב את הישיבה יש טעם לפגם ולפסילת החלטת ועדת המכרזים. זאת ועוד, בנו של נציג הציבור שיש בוועדה אמור לקבל עבודות פיתוח מטעם הנתבעת דבר שפוגם באובייקטיביות שלו ויוצר תלות בינו לבין ראש המועצה. 40. עוד טוען התובע, כי במהלך הדיון בבית הדין נטען כי אין למועצה כל טענה כנגד תפקודו של התובע וכי יוכל להשתתף במכרז החדש שיצא והנה, הצהרה זו התגלתה כמטעה וחסרת תום לב. 41. לטענת המועצה, טענת התובע לשיקולים זרים של חברי ועדת המכרז הינן חסרות בסיס. התובע לא העלה טענותיו קודם לישיבת הוועדה או במהלכה או מיד בסיומה, והמתין בהעלאת טענותיו רק לאחר שנודע לו כי לא זכה במכרז. הדבר מלמד כי אין בסיס לטענותיו. אין עילה להתערבות ביה"ד בשיקול דעת הוועדה אשר שקלה החלטתה באופן ענייני. 42. לטענת המועצה, בעובדה שהוועדה שאלה את התובע אודות יחסיו עם המהנדס אין כל פסול, והשאלות נדרשו כדי לבחור במועמד הטוב ביותר לתפקיד. חבר הוועדה נציג הציבור סכס לא הוזמן להעיד, הטענות כנגדו כלל לא הוכחו וחבר וועדה זה כלל לא בחר בנתבע 4 שנבחר בסופו של יום. אף הטענות כנגד יו"ר הוועדה אינן אלא טענות בעלמא, שלא הוכחו. לנציג זה אין כל קשר למועצה או כל סכסוך עם התובע ואין בעובדה כי לא בחר בו להעיד על שיקולים זרים. דווקא נציג ההסתדרות התנהל באופן מוזמן שכן דעתו הייתה ידועה ומוטה לבחירה בתובע, ובו בלבד. הנתבע 4 עונה על תנאי הסף ונבחר כדין. 43. לאחר ששקלנו טענות הצדדים ועיינו בראיות שבאו בפנינו, לא מצאנו מקום להתערב בהחלטת וועדת המכרזים. 44. הלכה פסוקה היא כי בית הדין לא ישים שיקול דעתו במקום שיקול דעת הוועדה אלא אם כן הוכח כי שקלה שיקולים זרים או פגעה בכללי הצדק הטבעי. התובע התייצב בפני ועדת המכרזים שהייתה מורכבת ממר פאיז חנא - נציג מינהל שירות העובדים (יו"ר) עוני תומא - נציג מינהל השרות, מוחמד שאמי - נציג המועצה, כריס סקס - נציג ציבור, ומר יצחק רימון - נציג הסתדרות המהנדסים. התובע לא העלה כל טענה באשר להרכב הועדה. מפרוטוקול הועדה עולה כי הועדה בחנה את כל המועמדים ובסיכום הישיבה הביע כל אחד מהחברים את עמדתו. מר פאיז העדיף את המועמדים עוראבי מוחמד ככשיר 1 ומאיל טאהא ככשיר 2. באשר לתובע ציין כי מבחינת תוארים הכישורים הולמים, אולם לא הרשים אותו ברמת האישיות והיכולת לקבל כפיפות. מר יצחק רימון בחר רק בתובע, ככשיר מס' 1 בלבד. מר מוחמד שאמי בחר במחמוד עבד אל גני ככשיר 1 ובג'מאל חנאני ככשיר 2. ביחס לתובע ציין כי התובע לא היה מוכן לעבוד בכפיפות למהנדס הרשות. היו הרבה בעיות וכל הזמן התעסקו בסולחות. כריס סקס בחר במחמוד עבד אל גני ככשיר 1 ובחנני ג'מאל ככשיר 2. ביחס לתובע ציין כי הוא מתאים לתפקיד מרצה. הסיכום היה כי מר מחמוד עבד אל גאני נבחר ברוב קולות. לאחר שהתברר כי הלה הסיר מועמדותו, נבחר הכשיר השני בעל רוב הקולות - מר ג'מאל חנני. 45. הן מתשובות התובע בועדת המכרז והן בתשובותיו בפנינו עולה, כי מערכת היחסים בינו לבין מהנדס הרשות לו אמור להיות כפוף במסגרת תפקידו - אינה תקינה. בפני הוועדה אישר התובע כי היו התגרויות אולם טען כי לא הוא היה המוביל. התובע נשאל כיצד מגדיר הוא את מערכת הכפיפות והשיב כי צריך להיות כבוד הדדי ומבקש שיהיה "שווה בשווה". בפנינו אישר כי היו התגרויות וכי הגן על עצמו כאשר "הגיעו מים עד נפש". כן אישר, כי הגיש תביעה אישית כנגד המהנדס בגין הוצאת לשון הרע ובעניין זה מצויה התדיינות בבימ"ש. 46. מר גטאס הלון, מזכיר המועצה, אישר בעדותו כי היחסים בין התובע ומהנדס הרשות גרועים ביותר, הם אינם מדברים והתובע אינו מוכן לקבל ממנו הוראות. עוד העיד, כי אין בינו לבין פאיז חנא כל דבר אישי, ואין סכסוך בינו לבין ראש המועצה. 47. הוכח בפנינו, כי הוועדה בחנה לא רק את הידע המקצועי אלא אף את הפן האישיותי של המועמדים, יכולתם לעבוד בכפיפות למהנדס הרשות ומצאה כי התובע יתקשה לעבוד בכפיפות כנדרש וניסיון העבר מלמד על בעיתיות ביחסים שבינו לבין מהנדס הרשות. איננו מוצאים כי זהו שיקול זר שאינו ממין העניין אשר מצדיק התערבותנו בהחלטת הוועדה. גם העובדה שהתובע עצמו אישר כי אין לחברי הוועדה כל יריבות או סכסוך אישי אתו, יחד עם העובדה כי לא פנה מבעוד מועד בטענה לשיקולים זרים כנגדו, מביאה למסקנה כי אין לייחס למי מחברי הוועדה דעה קדמה כנגד בחירתו. לנוכח האמור כלל לא שוכנענו בקיומם של שיקולים זרים בבחירת הוועדה. 48. מעבר לצורך יצוין, כי דווקא עמדתו של מר רימון שתמך בתובע באופן גלוי לאורך כל הדרך, התנגד לפיטוריו ולא מצא לנכון לבחור בכשיר שני אלא רק בתובע, מצביעה על כך שדעתו במכרז הייתה נעולה לטובת התובע, והתובע בלבד. בעדותו אישר בפנינו מר רימון כי הסתדרות המהנדסים התנגדה לפיטורי התובע, ובוועדה הוא ייצג את עמדת הסתדרות המהנדסים "שכבר הייתה ידועה ... היו צריכים להגיד שאני לא יכול להיות בוועדה". וכן: "לשאלת בית הדין עמדת הסתדרות המהנדסים הייתה ידועה לגבי פיטורי התובע" (עמ' 4 לפרוטוקול). אין תימה איפוא, כי מר רימון כלל לא התייחס לסוגיית התפקוד הבעייתי של התובע בכפיפות למהנדס הרשות, שכן דעתו הייתה נעולה על החזרת התובע לתפקיד. 49. לנוכח כל האמור, לא מצאנו בהחלטת ועדת המכרזים פגם היורד לשורש העניין והדורש התערבותנו, וטענות התובע בעניין זה נדחות. 50. יחד עם זאת, מוצאים אנו להעיר כי התנהלות המועצה באי מתן מענה לתובע באשר לתוצאות הליך המכרז ושליחתו בלך ושוב מהמועצה לבא כוחה וחוזר חלילה - אינה ראויה. זכאי התובע לקבל את תוצאות המכרז מיד לאחר שהתקבלו ויפים הדברים שבעתיים משיודעת המועצה כי בעניין זה תלוי ועומד הליך משפטי בבית הדין. האם העסקת מהנדס חיצוני מלמדת על חוסר תום לב בפיטורי התובע? 51. בסיכומים המשלימים מטעמו טען התובע, כי הצהרת המועצה כי אין לה צורך בעבודת מהנדס נוסף (ועל כן יצא מכרז לעבודת הנדסאי -עוזר למהנדס) וכי נדרשת היא לצמצומים אינה מתיישבת עם העסקתו של מהנדס חיצוני נוסף, מר חביב, בסכומים נכבדים כפי שעלה מהמסמכים הנוספים שצרף התובע. הדבר מעיד לטענתו על חוסר תום לבה של המועצה ושל העומד בראשה, מלמד על רצונה להיפטר מהתובע בכל מחיר, ועל כך כי מלכתחילה לא היה לתובע כל סיכוי להיבחר במכרז החדש. 52. המועצה טוענת בתגובה, כי אין ממש בטענות התובע. לטענתה, התובע פוטר עוד בחודש 12/09, והמשרה אוישה לאחר קיום המכרז החדש בחודש 11/10, בעוד שבכל אותה התקופה מר חביב כלל לא נתן שירותים למועצה אלא על פי חוזה מחודש 4/11 בלבד. כמו כן, במכרז נבחרו שני מועמדים אחרים שקדמו לתובע על דעת רוב חברי הועדה, שהביאו בשיקוליהם גם את הקושי של התובע בכפיפות למהנדס . העובדה שהטענה בדבר שיקולים זרים הועלתה רק לאחר מעשה משתיקה ומונעת מהתובע העלאת הטענה. העסקת מהנדס חיצוני לפיקוח על פרויקטים מסוימים אינה עומדת בסתירה לצורך בהעסקת הנדסאי בלבד כעובד המועצה בתקן, והעסקת מהנדס לא הייתה מונעת הצורך בהעסקה כזו. 53. כאמור, התובע אישר בפנינו כי גם בתקופת העסקתו ( כמהנדס ) הועסק מר חביב מעת לעת לצורך פרויקטים נדרשים. מהתיעוד שבפנינו עולה כי אין מדובר בהעסקה קבועה ורציפה אלא לפרקי זמן קצובים לפי הצורך. איננו מקבלים על כן את טענת התובע כי ההתקשרות הזמנית עם מר חביב באה על חשבון משרתו או מלמדת על חוסר תום לבה של המועצה, רצונה להפטר ממנו וממשרת המהנדס ובמקומה להשתמש בשירותי מר חביב. הראיה לכך, כי שירותים דומים ניתנו גם בעבר, לפי הצורך, בעת שהתובע הועסק כמהנדס, ולא מצאנו כל טרוניה בעניין זה מצד התובע. סיכום 54. מששוכנענו כי הליך פיטורי התובע היה נדרש ונעשה כדין, ומשלא מצאנו כי במכרז שערכה המועצה למשרת הנדסאי נפל פגם המצדיק התערבותנו, דין התביעה להידחות. בנסיבות העניין איננו מוצאים לעשות צו להוצאות. 55. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לביה"ד הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. משרה