טענת עושק וכפיה

##טענת העושק והכפיה## סעיפים 17 - 18 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג 1973 קובעים: 17. (א) מי שהתקשר בחוזה עקב כפיה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה. (ב) אזהרה בתום לב על הפעלתה של זכות אינה בגדר איום לענין סעיף זה. 18. מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר נסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה. ##כפיה## להוכחת עילת הכפייה, יש להוכיח שני תנאים מצטברים: האחד - כפיה מיוחדת שיש בה פסול מוסרי, חברתי או כלכלי, שחיי עסקים ומסחר תקינים והוגנים לא יוכלו לשאתם. השני - נדרשת הוכחה של כפייה חריגה בעצמה חזקה. מבחן עוצמתו של הלחץ הכלכלי מצטרף אל מבחן איכותו של הלחץ ורק כאשר מתקיימים שני המבחנים הלוו כאחד, תוכר הכפייה ככפייה בת פועל משפטי (ע"א 1569/93 מאיה נ פנפורד). ##עושק## בע"א 4839/92 נקבע כי צד לחוזה רשאי לבטלו מחמת עושק בהתקיים שלושה תנאים מצטברים: (א) מצוקה, חולשה שכלית, או גופנית, או חוסר ניסיון של הנעשה בזמן כריתת החוזה; (ב) ניצול מצבו של הנעשק על-ידי העושק כדי לגרום לו להתקשר בחוזה; (ג) תנאי חוזה הגרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, ניצול לחץ נפשי שאינו מגיע כדי ניצול מצוקה ולן אינו מהווה עושק כמשמעותו בסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1973אינו יכול להוות כשהוא לעצמו, חוסר תום-לב כמשמעותו בסעיף 12לחוק. מאחר שחוסר תום-לב הוא מושג עמום וגמיש שאין קושי למותחו באופן שיטשטש את הגבול של עילות אחרות ואפילו ידחק את רגליהן, מן הראוי להציב גבולות להיקף תחולת סעיף 12 הנ"ל כדי שלא להכביד יתר על המידה על חיי המסחר וכדי למנוע פגיעה ביציבות המסחר ובציפיות הצדדים במקרה דנן, לא התקיים התנאי הראשון, שכן לא הוכח כי בזמן כריתת החוזה היה המערער נתון ב"מצוקה" כמשמעה בסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי). קרוב לוודאי שאדם בגילו ובהשתייכותו החברתית, שאינו מצליח לשאת אישה ולהקים משפחה, נתון ללחץ חברתי-משפחתי וללחץ אישי-פנימי המעמידים אותו במצב רגשי ונפשי לא קל, ברם אין ראיה לכך שמצבו הנפשי הגיע כדי "מצב של חומרה ושקיעה" שהסיט את שיקול-דעתו של המערער סטייה של ממש מנתיבו הנכון . בע"א 9207/04 כמיסה נ' גרטלר נקבע: "טענות של טעות, הטעיה, כפיה ועושק הינן מתחום הפגמים ברצון, הקבועים בפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: חוק החוזים). הלכה היא, כי ביטולו של הסכם, או תנאי בו, מחמת שההתקשרות בהסכם הייתה נגועה בעושק, מותנה בקיומם של שלושה: "חולשתו" של אחד המתקשרים - הבאה לכלל ביטוי במצוקה, בחולשה שכלית או גופנית, או בחוסר ניסיון; מודעותו של המתקשר ל"חולשה" זו, וניצולה לצורך קביעת תנאים בהסכם הגרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל (סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973). עילת הביטול קמה בהצטרפותם יחד של שלושת היסודות האלה. יסודותיה של עילת העושק אינם רק יסודות מצטברים, הם גם "שלובים זה בזה ככלים שלובים" ... תנאים גרועים במיוחד עשויים לעורר חשש בדבר שלמות הרצון של המתקשר הנפגע. "חולשה" חמורה שלו מחייבת בדיקה קפדנית של סבירות התנאים שנקבעו בהסכם. ניצול קיצוני של חולשה מטיל אף הוא צל על ההסכם ומחייב הארה קפדנית של התנאים שנכללו בו. קיומו הברור ואופיו החמור של כל אחד מן היסודות האלה עשוי לשמש סימן וראיה לכך כי נתקיימו בו, בהסכם, היסודות האחרים. כבר נקבע, כי כל אחד מן היסודות האמורים צריך להתקיים במלוא תוקפו. קיומן של מצוקה קשה של המתקשר או "חולשה" חמורה אחרת שלו, אינן גורעות מן הצורך להצביע על קיומם של תנאים "הגרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל". תנאים חמורים במיוחד אינם מייתרים את הצורך בקיומם של מצוקה, חולשה שכלית או גופנית, או חוסר ניסיון, כבדי משקל, ואינן פוטרות את הטוען לעושק להוכיח את מודעותו של הצד האחר לחולשותיו או למצוקתו. מקום בו אחד מיסודותיה של העילה מוצא לו ביטוי חמור במיוחד, מוטל לעתים הנטל הראייתי הרובץ על המבקש להוכיח את קיומם של היסודות האחרים, אך בכך אין כדי להמעיט את הדרישה, כי גם היסודות האחרים יתקיימו במלואם, כי מצוקת המתקשר תהא מצוקה חמורה וכי תתקיים מודעות מלאה לה אצל המתקשר האחר. וכך קבע בעניין זה הנשיא מ' שמגר בע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ ואח', פ"ד מ (4) 533 בעמ' 541: "עילת העושק מביאה לתוצאה קיצונית, באשר היא מאפשרת לצד חוזה שאינו חסר דעה או פסול דין, שחתם על חוזה מרצון, לבטל את החוזה, בשל שדעתו לא הייתה מיושבת עליו לחלוטין". לפיכך, "חשובה וחיונית הצטברות יסודותיה" (ג' שלו, חוזים, בעמ' 253), ואין לגרוע מן המשקל הנדרש לגבי כל אחד מהם ... יש לציין, כי המצוקה, החולשה השכלית או הגופנית של המתקשר, כמו גם חוסר ניסיונו, חייבים להיות כבדי משקל "ועל בית המשפט להשתכנע שפעלו את פעולתם על העשוק והסיטו את שיקול-דעתו סטייה של ממש מנתיבו הנכון" (ראו דברי השופט י' טירקל בע"א 403/80 סאסי ואח' נ' קיקאון, פ"ד לו (1) 762) "מצוקה משמע מצב של חומרה ושקיעה ולא אך קושי ארעי או חולף" (ראו דברי המשנה לנשיא (כתוארו אז) מ' אלון בע"א 719/78 איליט בע"מ נ' אלקו בע"מ, פ"ד לב (4) 673 בעמ' 685). אין די בעובדה, שהמתקשר נתון ללחץ חברתי-משפחתי וללחץ אישי-פנימי, המעמידים אותו במצב רגשי ונפשי לא קל (ראו דברי השופט י' קדמי בע"א 4839/92, פ"ד (4) 749, בעמ' 756). בהקשרים כלכליים-מסחריים, מעוררת הסוגיה של עושק קשיים ניכרים. עומדים על כך המלומדים פרידמן וכהן בספרם: "מתקשרים חוזיים פועלים ממילא תחת לחצים ואילוצים כלכליים שונים וקיים חשש מפני ערעור הביטחון המשפטי אם כל קושי כלכלי יפתח את השער לטענת עושק" (פרידמן וכהן, חוזים, הוצאת אבירם, 1992, בעמ' 990). טענת כפייהטענת עושק