כמה כסף מקבלים על 5 אחוז נכות מתאונת דרכים ?

כמה כסף מקבלים על 5 אחוז נכות ? מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא 5 אחוז נכות תאונת דרכים: מבוא תובענה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975. התובעת, ילידת 19.05.1940, נפגעה בתאונת דרכים ביום 20.01.98, בשעה שנסעה ברכב שהיה נהוג ע"י הנתבע מס' 1 וכאשר רכב אחר פגע בו מאחור. השימוש ברכב היה מבוטח על ידי הנתבעים 2 ו- 3, ולפיכך תביעתה מופנית כנגדן. לא היתה מחלוקת בין הצדדים לענין חבותן של הנתבעים לפצות את התובעת אולם הצדדים נחלקו לגובה הפיצוי הראוי שייפסק לתובעת. בית המשפט ניסה להביא את הצדדים לידי הסדר פשרה, ברם, משענין זה לא צלח נשמעו ראיות הצדדים, כאשר התובעת ובעלה העידו ומטעם הנתבעים לא נשמעו עדים. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה בסיום שמיעת הראיות. יצויין כי באותה תאונה בה נפגעה התובעת נפגעו גם בעלה ובנה ובעניינם הגיעו הצדדים לידי הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין.   הנכות הרפואית 6. לבקשת התובעת, על פי תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז- 1986, שצורפה לכתב התביעה, מינה בית המשפט את פרופ' א. פינסטרבוש, כמומחה בתחום האורטופדי, ליתן חוות דעת בעניינה של התובעת (להלן :"המומחה"). 7. מחוות דעתו של המומחה, מיום 11.07.02, עולה, כי בעקבות התאונה פונתה התובעת באמבולנס לבית החולים "קפלן" ברחובות. בבדיקתה בחדר המיון נמצאה רגישות מעל הגב התחתון. צילומי עמוד שידרה צווארי ומותני היו ללא שברים ושאר הבדיקות היו תקינות. 8. לפני המומחה התלוננה התובעת על כי פעמיים עד שלוש פעמים בשנה, נתפס לה הגב ואז היא סובלת מכאבים במשך מספר ימים, וכן כי סובלת היא מכאבים בבסיס הצוואר מימין, עם קרינה בגפה הימנית העליונה. 9. בבדיקתו מצא המומחה כי התובעת מתנונעת באופן חופשי, אינה חשה כאבים בצוואר או בכתפיים ואין חסר נוירולוגי בגפיים העליונות. כמו כן מצא בעמוד השידרה המותני כי התנועות חופשיות ובטווח תקין לכל הכיוונים. בפרק "סיכום ומסקנות" כתב המומחה, כי לא ניתן לשלול לחלוטין קשר של התאונה לתלונות התובעת על כאבי גב תחתון וכאבי צוואר שלא תועדו לפני התאונה, ועל כן קבע לה נכות צמיתה בשיעור של 5% בהתאם לסעיף 37 (7) א' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956.   נזק לא ממוני 10. בסיכומיו ביקש ב"כ התובעת לפסוק לה פיצויים בגין הנזק הממוני בשיעור המקסימילי לפי 10% נכות. ב"כ הנתבעים טען כי אין לפסוק מעבר לסכום הקבוע על פי התקנות. 11. אכן בסמכותו של בית המשפט לפסוק פיצוי בגין הנזק הלא ממוני בשיעור המקסימלי על פי תקנה 2 (ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו- 1976, גם כאשר לא נקבעו לנפגע 10% נכות, אולם זאת לא ייעשה כדבר שבשיגרה אלא במקרים חריגים (ע"א 146/87 כץ ואח' נ' רוזנברג, פ"ד מג (3) 421; ע"א 583/89 כראדי נ' דן אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בע"מ ואח', פ"ד מה (3) 133, 135). במקרה דנן לא ראיתי לחרוג מדרך החישוב הקבועה בתקנות. 12. כאן המקום לציין, כי בחודש 03/01 אירעה לתובעת תאונת דרכים נוספת, אשר בעקבותיה נגרמה לתובעת צליפת שוט בצווארה וכן זעזוע והלם לכמה ימים ואף סבלה מכאבים בגב ונזקקה לימי מנוחה בבית. בגין תאונה זו הגישה התובעת תובענה לבית המשפט בחיפה (פרו' עמ' 6 ואילך). דא עקא, מידע זה ופגיעתה בתאונה הנוספת האמורה לא הובאו כלל לידיעת המומחה מטעם בית המשפט אשר בדק את התובעת לאחר אותה תאונה. ניסיונו של ב"כ התובע לטעון כי המומחה מטעם בית המשפט בדק את התובעת לפני אותה תאונה אין לו על מה שיתבסס, שכן על פי מכתב שכתב למומחה מטעם בית המשפט ביום 16.08.01,ואשר העתקו נמצא בתיק בית המשפט מיום 21.08.01, ביקש בא כוחה כי המומחה יבדוק את התובעת באותו מועד. משמע, כי בדיקתה של התובעת נעשתה, ללא כל צל של ספק, לאחר התאונה הנוספת מחודש 03/01 ויש מקום לתמוה מדוע הועלמה עובדה זו מידיעתו של המומחה מטעם בית המשפט. יתכן גם יתכן, כדברי ב"כ הנתבעים, כי הנכות שנקבעה לתובעת על ידי המומחה, או בחלקה, מקורה בתאונה הנוספת האמורה ולאו דוקא עקב התאונה נשוא תובענה זו. 13. מכל מקום, עקב התאונה הנידונה בתובענה זו התובעת לא אושפזה. לדבריה למומחה ניתנו לה שתי סדרות של טיפולי פיזיוטרפיה. התובעת צירפה לתצהירה הפניה לטיפולי פיזיוטרפיה, אולם לא צירפה אישור כלשהו על כי אמנם קיבלה את הטיפולים האמורים. מעבר לכך, המומחה לא קבע לתובעת נכות זמנית. למומחה לא נשלחו שאלות הבהרה בנושא זה והוא אף לא זומן להחקר על חוות דעתו. על אף העובדה כי התובעת נפגעה בתאונת דרכים נוספת אשר תוצאותיה לא הובאו לידיעת המומחה מטעם בית המשפט בטרם בדק אותה וקבע את נכותה הצמיתה, ואשר לכאורה יתכן והיה בכך כדי להשפיע על קביעה זו, לא אחמיר עימה ולא אמצה את הדין עימה על כך. מחמת הספק אותיר את קביעת המומחה על כנה ולא אתערב בקביעה זו על אף כי בסמכותו של בית המשפט לעשות זאת. (ע"א 2160/00 רז נ' לאץ ואח', פ"ד מז (5) 170; ע"א 8288/00 קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' נ' סיכסך, תק- על 2001 (2) 655). אשר על כן סבורני כי אין מקום לפסוק בגין הנזק הלא ממוני מעבר לסכום המחושב על פי התקנות הנ"ל. לפי חישוב זה, בניכוי גיל ובצירוף ריבית מיום התאונה, אני פוסק לתובעת בגין נזק הלא ממוני סך של 6,220 ₪ (מעוגל), נכון להיום.   הפסדי שכר לעבר 14. ב"כ התובעת ביקש לפסוק לתובעת בגין הפסדי השתכרות לעבר סכום גלובלי בסכום שלא יפחת מ- 15,000 ₪, ואילו ב"כ הנתבעים טען כי התובעת לא הוכיחה שהיא משתכרת כלל, שכן לא הציגה תלושי שכר או אישורים כלשהם. עוד הוסיף וטען כי לתובעת לא נקבעה נכות זמנית, המומחה גם לא מצא מגבלה כלשהי בתנועה ואין מקום לשעות לטענותיה כי עבודתה נפגעה ולא יכלה לבצעה. 15. על פי תצהירה (סעיף 7), ועל פי עדותה בבית המשפט עולה כי התובעת, יחד עם בעלה, עובדים בחווה חקלאית בצפון כאשר התובעת עובדת בניקיון ומטפלת בבהמות ובצאן. על פי עדותה (פרו' עמ' 7 ) היא האחראית על ההמלטות בחווה והתאונה אירעה לה בעת עונה זו המשתרעת בין חודש דצמבר לחודש מרץ ועקב התאונה לא יכלה לעשות זאת. עוד העידה כי השתכרה כ- 8,000 ₪ לחודש ובעקבות התאונה, הופחת שכרה ב- 2,000 ₪ לחודש. 16. כעולה מעדות התובעת, אין בעל החווה משלם לה ולבעלה שכר במזומן. לטענת התובעת, בעל החווה הבטיח לה ולבעלה כי תמורת עבודתם יקבלו שטח בחווה לבניית ביתם בשעה שהקרקע תופשר על ידי הגורמים המוסמכים לבנייה, אולם בשלב זה טרם הופשרה הקרקע לבנייה, ואין לידע מתי תופשר אם בכלל. התובעת לא הביאה ראיה כלשהי לטענה עובדתית זו ואף בעל החווה לא העיד מטעמה לאישור דבריה. התובעת גם לא הציגה תלושי שכר, או אישורי שכר כלשהן, וכן לא הציגה אישורים בגין תשלומים למוסד לביטוח לאומי או למס הכנסה, שכן אין ברשותה מסמכים שכאלה (פרו' עמ' 5). מעבר לכך, כאמור לעיל, לא נקבעה לתובעת נכות זמנית כלשהי על ידי המומחה מטעם בית המשפט, והוא אף לא מצא מגבלות כלשהן בתנועות הצוואר, הכתפיים ועמוד השידרה המותני, ועל כן יש להגיע למסקנה כי לתובעת אין מגבלה כלשהי בעבודתה. כיוון שהמדובר ב"נזק מיוחד" והתובעת לא הצליחה להוכיחו, אין מקום לפסוק מאומה בגין הפסדי שכר לעבר.   עזרת הזולת לעבר ולעתיד 17. ב"כ התובעת ביקש בסיכומיו לפסוק לתובעת בגין עזרת הזולת בהסתמך על האמור בתצהירה ובחקירתה. ב"כ הנתבעים טען כי המדובר בנכות מזערית שאיננה מלווה בהגבלת תנועות ואינה מצריכה עזרתם של אחרים. במקרה דנן, גם לא הוכחה העובדה כי ניתנה לה עזרה ע"י אחרים. 18. בסעיף 18 לתצהירה העריכה התובעת את הוצאותיה בגין עזרת הזולת לעבר בסכום של כ- 45,000 ₪. בכתב התביעה (סעיף 7) התבקש בית המשפט לפסוק בגין עזרת הזולת לעבר סך של 5,000 ₪ בלבד. לבית המשפט לא הובאו ראיות כלשהן כי לתובעת ניתנה עזרה בשכר בסמוך לאחר התאונה. מעדותה בבית המשפט עולה כי רק משנת 2001 ואילך מתארחת בביתה אישה קשישה המסייעת בידיה בתמורה לאוכל ודיור (פרו' עמ' 5, בסוף). קרוב לוודאי כי עזרה זו קיבלה התובעת בעקבות התאונה הנוספת מחודש 03/01. כיוון שלתובעת לא היו מגבלות, על פי קביעת המומחה מטעם בית המשפט, וגם לא נקבעו אחוזי נכות זמניים, ומשלא הוכיחה כי ניתנה לה עזרה כלשהי, בסמוך לאחר התאונה, אין מקום לפסוק מאומה בגין עזרת הזולת לעבר. לא למותר לציין, כי לסכום שננקב בתצהיר התובעת אין כל בסיס ועצם ציונו מצביע על כך, כי "הנייר סובל הכל". 19. אשר לעתיד. לאור אחוזי הנכות הנמוכים שנקבעו לתובעת ולאור הספק שהתעורר בדבר קביעה זו, לאור העובדה כי התובעת עברה תאונת דרכים נוספת כ -3 שנים לאחר התאונה הנידונה בתובענה זו, איני רואה לפסוק מאומה בגין עזרת הזולת לעתיד.   הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד 20. ב"כ התובעת ביקש לפסוק לה סכום גלובלי בגין הוצאותיה לעבר בסך של 2,500 ₪. באשר לעתיד, ביקש לפסוק לה סכום גלובלי עבור טיפולים ברפואה אלטרנטיבית. ב"כ הנתבעים טען כי אין מקום לפסוק סכום כלשהו שכן התובעת לא צירפה אישור על קבלת טיפולים רפואיים או על הוצאות בגין כך. עוד הוסיף כי המדובר בעדות יחיד של בעל דין ואין מקום לאמץ אותה מבלי שתיתמך בראיות נוספות. 21. בסעיף 15 לתצהירה הצהירה התובעת, כי בגין מצבה הרפואי וכאביה נזקקה לרכישת תרופות וכאבים והעריכה את הוצאותיה בסך של 5,000 ₪. לא למותר לציין כי התובעת לא צירפה קבלה או אישור כלשהו בגין ההוצאות הנטענות. מעדותה בבית המשפט עולה כי התובעת אינה מאמינה בקופת חולים וכאשר קיבלה כדור נגד כאבים התעלפה (פרו' עמ' 12 ש' 2). כן הוסיפה כי איננה מאמינה ברפואה קונבנציונלית. התובעת לא הוכיחה כי השתמשה בתרופות טבעיות, כאלה או אחרות, ולא נאמר על כך מאומה בתצהירה. גם לא הובאה ראיה כלשהי כי נטלה בעבר או כי תיזדקק בעתיד לתרופות כלשהן. ומכל מקום, משלא נשאל המומחה לענין זה ולא הובאה ראיה כלשהי כאמור, אין מקום לפסוק מאומה בגין הוצאות רפואיות לעבר ולעתיד. 22. מחוות דעתו של המומחה עולה כי התובעת ביקרה מספר פעמים במרפאה של קופת חולים בסמוך לאחר התאונה, וסבורני כי בגין כך יש לפסוק לה עבור הוצאותיה לנסיעות לצורך זה. התובעת לא המציאה קבלה כלשהי לענין הוצאות אלה, אולם על דרך האומדן אפסוק לה סך של 1,000 ₪ נכון להיום.   אובדן כושר השתכרות לעתיד 23. לראש נזק זה טען ב"כ התובעת כי יש לפסוק לה לפי נכותה הרפואית עד לגיל 68ולכל הפחות לפי שכר המינימום במשק. ב"כ הנתבעים טען כי אין מקום לפסוק מאומה לענין זה בהעדר הוכחה כי התובעת משתכרת שכר כלשהוא. 24. נכות בשיעור נמוך כפי שנקבעה לתובעת מטבעה שאינה עלולה להשפיע על כושר התיפקוד בנוגע להשתכרות והנטייה היא שלא לפסוק פיצוי במקום שבית המשפט השתכנע שלנכות אין השפעה על התיפקוד (ד' קציר, פיצויים בשל נזקי גוף, מהדורה רביעית, עמ' 191). כאמור לעיל, קבע המומחה לתובעת 5% נכות צמיתה בגין הכאבים אשר תוכפים אותה לעיתים - פעמיים - שלוש בשנה - ואשר עליהם התלוננה בפני המומחה. עם זאת, המומחה לא מצא כי תנועותיה מוגבלות בצורה כלשהי. התובעת גם לא הרימה את נטל ההוכחה כי הינה משתכרת בסכומים אותם נקבה, או כי שכרה הופחת עקב התאונה ע"י בעל החווה. כיום התובעת כבת 63, והתקופה שחלפה מאז התאונה, פרק זמן של כ-5 שנים יכולה להוות אינדקציה לשאלה האם לפסוק סכום כלשהו בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד. במיכלול הנסיבות והעדר הראיות לעובדות שהועלו ע"י התובעת בתצהירה ובעדותה, סבורני, כי אין מקום לפסוק סכום כלשהו בגין כושר השתכרות לעתיד. סיכום 25. לאור האמור לעיל, הנני פוסק לתובעת עבור הוצאותיה ונזקיה בגין תאונת הדרכים מיום 20.01.98 סך כולל של 7,220 ₪. כן ישאו הנתבעים בהוצאותיה של התובעת לאגרת בית משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ההוצאה ועד לתשלום המלא בפועל, ובנוסף בשכ"ט עו"ד בשיעור של 13% + מע"מ כחוק. 26. למעלה מן הצורך, מוצא אני לציין כי במסגרת הסדר פשרה שהצעתי קודם לתחילת שמיעת הראיות ע"י הצדדים ואף לאחר שמיעתם ובטרם סיכמו הצדדים טענותיהם, הוצע סכום גבוה יותר מהסכום הפסוק לעיל, אולם הצעה זו לא נתקבלה וב"כ התובעת עמד על כך כי יישמעו סיכומי הצדדים וינתן פסק דין. משאמור בית המשפט לכתוב פסק דין צמוד הוא לשורת הדין ולראיות שהובאו ע"י הצדדים. כאמור לעיל, במקרה דנן, דבריה של התובעת בתצהירה ובעדותה בבית המשפט לא נתמכו בראיה חיצונית כלשהי. לא זו בלבד אלא שפרטים רבים וחישובים רבים המופיעים בתצהירה, לא הוסברו על ידה בצורה כלשהי ודומה כי אף אם נכתבו על דעתה, לא יכלה להסבירם בצורה כלשהי. לאור זאת, לא היה מנוס אלא לפסוק כפי שנפסק לעיל. צר לי כי כך אירע ואולם אין לה להלין אלא על עצמה. אחוזי נכותנכותשאלות משפטיותתאונת דרכים