בשאלה לגבי מעמדו של אדם כעובד או כמפרנס עצמאי נקבע בפסיקה כי אין להגיע לכלל מסקנה, אלא על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים, במצטבר, תמונה כוללת ושלמה. על כן, מקובל לדבר על "מבחן מעורב", אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא "מבחן ההשתלבות במפעל" (דב"ע נב/158-3 רות יאיר - אהרן גליברמן, פד"ע כה 31, 35). כותב הנשיא לשעבר של בית הדין הארצי לעבודה, השופט מנחם גולדברג ז"ל: "נהוג לומר, על יסוד האמור בשורה ארוכה של פסקי דין, כי המבחן הנהוג בבתי הדין לעבודה לקביעת קיומם של יחסי עובד-מעביד הוא מבחן ההשתלבות ... קביעה זו אינה מדויקת. עיון בפסיקתו הענפה של בית הדין הארצי לעבודה מוליך למסקנה, כי הלכה למעשה נוקטים בתי הדין ב"מבחן מעורב" כל אימת שעליהם להכריע בסוגיה אם פלוני הוא "עובד" אם לאו, תוך שימת דגש על מבחן ההשתלבות" (גולדברג, "עובד" ו"מעביד" - תמונת מצב", עיוני משפט, י"ז 19, 31 (התשנ"ב)). מבין הסממנים והעובדות הנוספים, אליהם יש לפנות, מציין השופט גולדברג את אלה: "אופיו האישי של העיסוק, הכפיפות, הכוח לשכור עובד, וחשוב מזה - לפטרו, מיהו המספק את כלי העבודה, צורת ניכוי מס ההכנסה והתשלומים לביטוח הלאומי ולמס ערך מוסף, ובאותם מקרים שבהם אין כפות המאזניים נוטות לכיוון זה או אחר - כיצד ראו הצדדים את היחסים ביניהם". המבחן המעורב ובמרכזו מבחן ההשתלבות מבוסס על איזון בין "סממנים" שונים בדבר יחסי עבודה. לשם עריכת איזון זה יש לתת ל"סממנים" השונים "משקל". זאת אפשר לעשות אם בוחנים את תכלית הקביעה. אכן, נאמר על ידי כב' בית הדין הארצי לעבודה, בפיתוח המבחן המעורב בעתיד יהא מקום לשקול אם אין מקום לקבוע - כפי שהדבר נעשה במשפט המשווה - כי אדם הוא "עובד" לעניין חוק פלוני ואינו עובד לעניין חוק אלמוני. הפסיקה הכירה בכך כי לדיבור "עובד" אין משמעות אוניברסלית (ע"א 502/78 מדינת ישראל - ניסים, פ"ד ד(4) 748, 758). בע"ע 300274/96 שאול צדקא - מדינת ישראל - גלי צה"ל (פד"ע לו, 625) הרחיב בית הדין הארצי את פרשנותו של המושג "עובד" והחלתו על מקרים מסוימים שטרם פסק הדין לא היו רואים בהם קיומם של יחסי עובד מעביד, תוך הסתמכות על הלכה של בית המשפט העליון בדנג"צ 4601/95 סרוסי יוסף חי - בית הדין הארצי לעבודה, פד"י נ"ב (4) 817, ההלכה קובעת את הפרשנות התכליתית של המושג בהתאם להוראה החוקית שבה מדובר. המבחן העיקרי להכרעה בשאלה האם התקיימו יחסים עובד - מעסיק, אם לאו, הוא המבחן המעורב, המורכב ממבחן ההשתלבות על שני פניו ( החיובי והשלילי) כמבחן עיקרי, וממבחני משנה נוספים דוגמת מבחן הכפיפות והפיקוח; מבחן הקשר האישי; צורת תשלום השכר; מבחן התלות הכלכלית; האם מבצע העבודה נהנה מסיכויי רווח ומסיכוני הפסד; האם נעשה שימוש בכלי עזר ומי השקיע בהם; כיצד הוצגו היחסים לצדדים שלישיים ולרשויות המס, וכיצד ראו הצדדים את יחסיהם; כמו גם האם קיימת בלעדיות למעסיק בפרק הזמן המוקדש לעבודה ועוד. בית הדין מכריע לאחר שקילת כל אחד מן הסממנים, נוכח משקלם המצטבר על כפות המאזניים, כאשר אין במבחן אחד כשלעצמו כדי להכריע. בג"ץ 5168/93 שמואל מור - בית הדין הארצי לעבודה, פדע נ' (4) 628 . במסגרת הפן החיובי של מבחן ההשתלבות נשאלת השאלה האם קיים " מפעל" שניתן להשתלב בו, והאם מבצע העבודה השתלב בפעילות הרגילה של המפעל והיווה חלק מהמערך הארגוני שלו, ולא גורם חיצוני לו. במסגרת הפן השלילי של מבחן ההשתלבות נבדק האם מבצע העבודה אינו בעל עסק עצמאי שבאמצעותו שירת את " המפעל" כגורם חיצוני. ע"ע (ארצי) 300021/98 זאב טריינין עו"ד - מיכה חריש ומפלגת העבודה, פד"ע לז, 433 (2002)].יחסי עובד מעבידמבחן ההשתלבותמבחנים לבחינת יחסי עובד מעבידעצמאים