בשאלה מתי זכאי תובע לפסק דין מצהיר דן השופט חשין בע"א 2447/93 רימון מנסור מעיוף נגד ג'מיל מוסא אבראהים תקדין עליון, כרך 94 (3), תשנ"ד/תשנ"ה 1994 עמ' 2126 באמרו: "10. כידוע, עשוי תובע לזכות בפסק-דין מצהיר בהתקיים שני תנאים מצטברים אלה: האחד, בהוכיחו כי קנויה לו זכות או כי נתקיים "מצב" שעליו מבקש הוא להצהיר, והאחר, בהוכיחו: "כי מן הראוי 'לשריין' אותה זכות - או אותו מצב - על ידי מתן פסק-דין שישתיק כפירה והכחשה בעתיד, עקב מעשה בית דין שיווצר על ידי פסק הדין, ובלבד שאינן קיימות נסיבות המניעות את בית המשפט שלא להיעתר לו". [זוסמן, שם, 524]. ראה עוד [לאחרונה]: ע"א 490/92 שאבי נגד אררט חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז [3] 700]. בענייננו-שלנו למדנו כי נתקיים "מצב" עליו מבקש המערער להצהיר, אך האם "מן הראוי" הוא כי אותו "מצב" יזכה בשריון של פסק דין מצהיר? פסק דין הצהרתי