עורך דין ביטול עיקול | בקשה לביטול עיקולים | רונן פרידמן

מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה לביטול עיקולים: הבקשה והתביעה : 1. זו החלטה בבקשה לביטול עיקולים שהוטלו, על ידי, בהחלטתי מיום 24.1.13, במעמד צד אחד, לבקשת המשיבים - התובעים, על נכסי המבקשים - הנתבעים (להלן: "ההחלטה"). במסגרת ההחלטה הוטלו עיקולים על נכס מקרקעין, על זכויות אצל צדדים שלישיים ועל אחזקות ומניות בשלוש חברות, כמפורט בהחלטה ומנגד - נדחתה הבקשה להטלת עיקולים על חשבונות בנקים. 2. בתביעה שהוגשה בתיק זה עותרים המשיבים לחייב את המבקשים ואת המבקש מס' 1 אישית, לשלם למשיב מס' 1, מר יצחק כוכב (להלן: "יצחק כוכב"), סכום של 2,525,910 ₪, שהם יתרת חוב נטענת, בסך 2,500,000 ₪ (בתוספת הפרשי ריבית). כמו כן נתבע סעד של מתן צו המורה למבקשים לפרוע, על חשבונם בלבד, את כל יתרת חובות המיזם המשותף, בסך כולל של 2,286,000 ₪, לשחרר לאלתר את המשיבים מערבויותיהם בבנקים בנוגע לשותפות ולחברה המשותפת ולהחליפן בערבויות אחרות וכן סעדים נלווים. בתביעה נטען, כי יצחק כוכב הוא מייסד ובעל השליטה בתובעת מס' 2, חברת י. כוכב בע"מ (להלן: "חב' כוכב") וכי חב' כוכב היא חברת בניה איתנה, גדולה ומוכרת בצפון הארץ, בעלת סיווג קבלני ג'-4, אשר עיקר פעילותה הוא בתחום הייזום, הפיתוח וההשקעה בנכסים ובענף הנדל"ן ובהקמת פרויקטים נדל"ניים, למסחר ולמגורים בצפון הארץ. בעלי מניות נוספים בחב' כוכב, הם שני בניו של יצחק כוכב - מר רונן כוכב ומר דני כוכב, אשר משמשים בה בתפקידי ניהול. 3. הנתבעת 2, חברת רונן גרנות בע"מ (להלן: "חב' גרנות"), הוקמה, ביום 22.1.2007, על ידי מר רונן גרנות (להלן: "רונן גרנות") כבעל שליטה יחיד ושלא כחב' כוכב, היא איננה בעלת סיווג קבלני, כנדרש לביצוע עבודות בניה בהיקפים גדולים. הנתבעת 3 חברת י.ש. (1999) נצר בע"מ (להלן: "י.ש. נצר"), היא חברה קבלנית לביצוע עבודות בניה בעלת סיווג קבלני מסוג ג'-5. החל מיום 2.1.2012 מחזיק רונן גרנות, באמצעות חב' גרנות, ב-24% ממניות י.ש. נצר. ביום 4.3.2007 נחתם הסכם שותפות בין חב' כוכב ובין חב' גרנות, מכוחו הוקמה שותפות כוכב גרנות ביצוע פרויקטים (להלן: "השותפות"), בחלוקה של 60% לחב' כוכב ו- 40% לחב' גרנות וביום 26.4.2009 הוקמה על ידם חברת כוכב גרנות - בניה ופיתוח בע"מ, בה נשמרה החלוקה הנ"ל (השותפות והחברה המשותפת ייקראו להלן: "המיזם המשותף" או "המיזם"). 4. התביעה מבוססת על מסמך (נספח 7 לבקשת העיקול), שנחתם ביום 7.2.2012, על ידי יצחק כוכב ורונן גרנות (להלן: "מסמך ההבנות" או "המסמך"). לטענת המשיבים מהווה מסמך ההבנות הסכם, במסגרתו התחייב רונן גרנות, אישית, לשלם ליצחק כוכב, סך של 3,000,000 ₪ בתמורה לרכישת זכויותיו של יצחק כוכב בשותפות (60%). עוד נטען, כי רונן גרנות התחייב במסמך, ליטול על אחריותו את יתרת פעילותו של המיזם המשותף, לרבות כל חובות המיזם, התחייבויותיו וזכויותיו, עד לחיסול המיזם המשותף וסגירת פעילותו. 5. למען סבר את האוזן אציין, כי צו העיקול הומצא למבקשים ביום 29.1.13 ואילו הבקשה לביטול העיקולים הוגשה ביום 17.3.13, לאחר עבור 30 הימים הקצובים בתקנה 367(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), אולם מאחר שהתבקשו (וניתנו) ארכות להגשת בקשת הביטול, עסקינן בבקשה לביטול שהוגשה על פי תקנה 367(ג) ולא בבקשה לעיון חוזר על פי תקנה 368 לתקנות. כן יובהר, כי לאור ריבוי הפרטים ולשם מניעת חזרות מיותרות ומכבידות, אתייחס לעובדות הרלוונטיות ולטענות הצדדים (ככל שיהא צורך בכך), בפרק "דיון ומסקנות". דיון ומסקנות : 6. בטרם דיון בגופן של הטענות אציין, כי לתגובת המשיבים לבקשת הביטול לא צורף תצהיר ולפיכך התנגד ב"כ המבקשים לכל טענה עובדתית המצויה בתגובה. הצדק עימו, ככל שהדבר נוגע לטענות עובדתיות, שאין מפורטות בתצהיר אשר צורף לבקשת העיקול ולטענות כאלה לא אייחס כל משקל. 7. המבקשים מאשרים, כי הצדדים ביקשו לסיים את ההתקשרויות ביניהם ואף דומה שאין חולק, כי היה זה רצונו של יצחק כוכב, עקב הפסדים בפרויקטים החל משנת 2009, שנראו לו תמוהים. אין חולק, כי הצדדים ניהלו מו"מ, במטרה להסדיר את אופן סיום המיזם, אך הם חלוקים בשאלה אם נכרת ביניהם הסכם מחייב, כטענת המשיבים. לטענת המבקשים, המו"מ לא הבשיל לכלל הסכם מחייב ומסמך ההבנות אינו אלא סיכום פגישה, בה הוסכם, כי חלקה של חברת כוכב ברווחי הפעילות המשותפת לא יעלה על סך של 3,000,000 ₪, ככל שיהיו רווחים בסכום זה. המבקשים טוענים, כי מעולם לא דובר על כך שחב' כוכב ו/או יצחק כוכב יהיו זכאים לתשלום בלא כל קשר לרווחי הפעילות המשותפת, כי מעולם לא היתה, בין יצחק כוכב לבין רונן גרנות באופן אישי, פעילות עסקית משותפת וכי כל ההתקשרויות בין הצדדים נעשו באמצעות חברות שבשליטתם. 8. למעשה, המחלוקת בין הצדדים אינה נוגעת לעצם ההחלטה על הבאתו של המיזם המשותף לידי סיום (ללא קשר לשאלה מי יזם זאת), אלא היא נוגעת רק לתוכן ההסדר במסגרתו יסתיים המיזם המשותף. ואמנם, בפועל, החלו הצדדים בהבאת המיזם המשותף לידי סיום. כחלק מהמהלך, חתמה השותפות, ביום 13.3.12, על הסכם עם י.ש. נצר לפיו המחתה השותפות ל-י.ש. נצר את כל זכויותיה וחובותיה בנוגע להסכם השכירות של בנין המשרדים, בו פעל המיזם המשותף וכן את הרכוש הקבוע וביום 13.3.12 המחתה החברה המשותפת ל-י.ש. נצר את כל זכויותיה וחובותיה בקשר להסכמי ביצוע של שני פרויקטים משמעותיים (אוברסיז ודור אלון). 9. טענת יצחק כוכב לפיה רונן גרנות התחייב, התחייבות אישית, כלפיו, לשלם לו 3 מיליון ₪ (ללא קשר לרווחים), נסמכת על מסמך ההבנות ועל השתלשלות העניינים שקדמה לו. נטען, כי לאור רצונן של החברות להעביר את הפרויקטים דור אלון ואוברסיז מהמיזם המשותף ל-י.ש. נצר, נתבקשו המשיבים לחתום על הסכמי המחאת הזכויות בגין פרויקטים אלה ל- י.ש. נצר וזאת - עוד בטרם ייחתם הסכם סופי ומלא בין המשיבים ובין המבקשים. לפיכך דרשו המשיבים, לטענתם, כי בטרם יחתמו על הסכם כלשהו עם צד שלישי, יחתום רונן גרנות עימם על הסכם פרידה עקרוני, במסגרתו יגובשו ויוסכמו כל התנאים המהותיים לקיומו של הפירוד. ואכן, הצדדים פעלו בהתאם לכך וביום 12.1.2012 ערכו מסמך (נספח 5 לבקשת העיקול), המשקף חלוקת רווחים צפויים מפעילות המיזם המשותף, ממנו עלה, כי חלקם של המשיבים ברווח הצפוי הכולל הינו כ- 4,996,000 ₪. לטענת המשיבים, בסיס הנתונים הכספיים אשר שימש את הצדדים לשם כך, הוכן על ידי רונן גרנות, אשר הכיר היטב את פרטי פעילות המיזם המשותף ואת הרווחיות הצפויה מביצוע הפרויקטים הכלולים בו. עוד טוענים המשיבים, כי בין היתר לנוכח הסתייגויותיו של רונן גרנות לכלול בתחזית הרווח הצפוי סכומים מסוימים, סוכם ביניהם, כי יצחק כוכב יקבל מרונן גרנות, אישית, סך של 3,000,000 ₪, בתמורה ליציאתו לאלתר מהמיזם המשותף, אולם מאחר שסכום זה נמוך באופן משמעותי מתחזיות הרווח, הוא מובטח ליצחק כוכב, ואינו מותנה בדבר. סיכום נוסף של פרטים לשם יציאת המשיבים מהמיזם המשותף, נערך בין הצדדים ביום 17.1.2012 (נספח 6 לבקשת העיקול), בו קיימת התייחסות מתקנת לנספח 5 ולאחר מכן, בישיבה מיום 7.2.12, נחתם מסמך ההבנות (נספח 7). 10. דא עקא, שבחינת מסמך ההבנות מעלה, כי, לכאורה, לא מצויה בו התחייבות אישית של רונן גרנות וכי ניסיונם של ב"כ המשיבים לקרוא לתוכו התחייבות אישית, לכאורה איננו מבוסס. לניסיון זה שלושה ראשים: האחד - האמור בתחילת המסמך, כדלקמן: "יש הבנות והסכמות בינינו על אותם 3,000,000 שמגיעים לאיציק. לקבל מרונן גרנות שיועבר ליאיר חשבונות הכנסות לקבל (חשבונות מאושרים: בגין חודש 12/11)" בהתעלמם מהנקודה המצויה לאחר המילים "שמגיעים לאיציק" ולאור כך שצמד מילים זה הוכנס בין שתי השורות, מבקשים ב"כ המשיבים לחבר את המילים "שמגיעים ליאציק" עם תחילת המשפט לאחר מכן ולקרוא את הכתוב כאילו נאמר: "שמגיעים לאיציק לקבל מרונן גרנות...". היינו - איציק זכאי לקבל את 3 מיליון הש"ח שמגיעים לו, מרונן גרנות אישית. לכאורה, אין לכך כל בסיס. הטענה יוצרת משפטים אחרים מאלה הכתובים והיא אף מתעלמת מהמשך המשפט השני, המתחיל במילים "לקבל מרונן גרנות". השני - האמור בתחילת המחצית השניה של המסמך, ממנו עולה, כי העלות של העובדים (ששמותיהם מוזכרים), תקבל, בסופו של דבר, ביטוי בחלוקת רווחים ואילו התשלום בסך 3 מיליון ₪, המגיע ליצחק כוכב, אינו תלוי בחלוקת רווחים. אמנם, נראה, לכאורה, כי זו ההבנה הנכונה של האמור במסמך, אולם אין בכך כדי להצביע על התחייבות אישית של רונן גרנות לשלם את הסכום המגיע ליצחק כוכב, גם אם סכום זה מגיע ליצחק כוכב באופן אישי (דבר המוטל, לכאורה, בספק, לאור נספח 11, כפי שיובהר להלן). השלישי - העובדה שמסמך ההתחייבות חתום בחתימותיהם האישיות של יצחק כוכב ושל רונן גרנות, תוך שמתחת לחתימותיהם נכתבו שמותיהם הפרטיים ולא שמות החברות ואף לא הוטבעו במסמך חותמות החברות. בענין זה הפנה ב"כ המשיבים בהשלמת טיעוניו (שנעשתה בישיבת יום 3.4.13, לנספח 6, אשר גם עליו חתמו הצדדים בחתימותיהם האישיות, אולם ללא ששמם נכתב בתחתית החתימות. על רקע הבדל זה זה מבקש ב"כ המשיבים לאבחן את שני המסמכים וטוען, כי בעוד החתימות על נספח 6 הן חתימות, בשם החברות, המאשרות סיכום ישיבת בעלים (כפי שכתוב בכותרת נספח 6), הרי החתימות על נספח 7 הינן חתימות אישיות של יצחק כוכב ושל רונן גרנות, המבטאות התחייבויות אישיות. 11. המבקשים טוענים, מנגד, כי אין מדובר בהתחייבות אישית של רונן גרנות. לטענתם, הדבר אינו עולה מהאמור במסמך ההתחייבות ואין להסיק זאת מכתיבת שמות החותמים. לחיזוק טענתם הם מפנים לטיוטת הסכם מיום 6.1.211 (נספח 4 לבקשת העיקול), שהועברה ביניהם לפני החתימה על מסמך ההבנות ועל טיוטה מיום 15.3.12 (נספח 11 לבקשת העיקול), שהועברה ביניהם לאחר החתימה על מסמך ההבנות, אשר הצדדים בהן הן החברות ולא יצחק כוכב ורונן גרנות באופן אישי. לטענתם, מכך שבסיכום הפגישה השתמשו הצדדים בשמותיהם הפרטיים, אין להסיק התחייבויות אישיות. הם חתמו כמייצגי החברות ומעולם לא היתה כוונה, שיצחק כוכב יהיה זכאי לתשלומים באופן אישי או כי רונן גרנות מחויב לשלמם באופן אישי, שהרי הצדדים תמיד פעלו, זה מול זה, במסגרת החברות ולא באופן אישי ועובדה היא, שבשתי הטיוטות (נספחים 4 ו- 11), ההסכם הוא בין החברות ואין כל איזכור להתחייבות אישית של רונן כוכב או לזכות אישית של יצחק כוכב. בתשובה לכך טוענים ב"כ המשיבים, כי משיקולי מס ומשיקולים אחרים, "הולבש" התשלום על החברות, אולם אין בכך כדי לגרוע מההתחייבות האישית אשר במסמך ההתחייבות. 12. אינני סבורה כי, בשלב זה, ניתן לקבוע כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה (ברף הנדרש לשם הטלת עיקול זמני), לכך שרונן גרנות נטל על עצמו, במסמך ההתחייבות, התחייבות אישית כלשהי כלפי יצחק כוכב. פרשנותם של ב"כ המשיבים למסמך ההבנות אינה עולה, לכאורה, עם אשר כתוב בו והסתמכות על רישום שמם של החותמים אינה "חזקה" דיה, על מנת שניתן יהיה לקבוע, בשלב זה, כי היא מבטאת התחייבות אישית. זאת ועוד - חרף הטענה להתחייבות אישית, כאשר נשאל יצחק כוכב (בחקירתו בישיבת יום 2.4.13), אם הטיוטות הנ"ל שיקפו את הסכמת הצדדים השיב, לגבי נספח 4 (לאחר שעיין בו): "לא התעמקתי, אבל כנראה שכן" וכאשר נאמר לו שאין בטיוטה זו אזכור לתשלום כלשהו, לוֹ או לחב' כוכב השיב: "ראיתי, לכן אני לא יודע מה לענות" (עמ' 6 לפרו'). לגבי נספח 11 נשאל אם היה חותם עליו, עיין בו היטב והשיב: "לאחר שעיינתי אני אומר שהייתי חותם". ערה אני לטענת ב"כ המשיבים לפיה הטיוטות נוסחו, כפי שנוסחו, משיקולי מס ושיקולים עסקיים ולכן אישורו של יצחק כוכב כי היה חותם על הטיוטות אינו סותר, בהכרח, את טענתו להתחייבות אישית של רונן גרנות, אולם גם אם זה האופן המשפטי/עסקי, בו בחרו הצדדים ליישם את ההסכמות ביניהם, ניתן היה לצפות שיצחק כוכב, שהוא בעל נסיון עסקי של עשרות שנים בתחום הבניה ובעל חברות במשך עשרות שנים, ידע לומר זאת ואף יוסיף ויתייחס לצורך במסמך התחייבות אישית מצד רונן גרנות, בנוסף לנספח 11. 13. יצחק כוכב טען, עוד, כי הוכחה להתחייבות האישית מצויה גם בעובדה שחודש לאחר חתימת מסמך ההבנות הוא קיבל מקדמה בסך של 500,000 ₪. המבקשים טוענים, כי אין זו מקדמה על חשבון תשלום של 3 מיליון ₪ אישית ליצחק כוכב, אלא תשלום בגין החזר הלוואת בעלים. יצחק כוכב טוען בתשובתו לבקשת הביטול, כי מעולם לא הועמדה הלוואת בעלים, אלא שהדברים נוסחו כך משיקולי מס. מעבר לכך שהטענה, לפיה מעולם לא הועמדה הלוואת בעלים, לא נתמכה בתצהיר (ולכן אין לייחס לה כל משקל), היא ממילא מנוגדת לאמור בסעיפים 9 ו- 13 לנספח 11, שם נאמר, במפורש, שעל השותפות והחברה המשותפת להחזיר הלוואת בעלים וכי "חלקו של כוכב (היא חב' כוכב), בגין החזר הלוואת בעלים ורווחי החברה המשותפת והשותפות יעמוד על סך של 3,000,000 ₪..." והוא ישולם ב- 6 תשלומים אשר הראשון בהם הועבר לכוכב ביום 12.3.12 - הוא התשלום אשר יצחק כוכב טוען ששולם ע"ח ההתחייבות האישית של רונן גרנות. לכאורה, קיימת אפשרות שהצדדים בחרו לנסח כך את נספח 11, בשל שיקולי מס ושיקולים אחרים (שהרי לא צורף כל מסמך המראה שניתנה הלוואת בעלים), אולם ענין זה דינו שיתברר במהלך שמיעת התיק העיקרי (ככל שהצדדים לא ישכילו לסיים המחלוקות ביניהם בהליך גישור אליו הסכימו לפנות). מכל מקום - בשלב זה של בחינת מהימנות הראיות, לכאורה, על פני המסמכים הקיימים ואף לאור תשובותיו של יצחק כוכב בחקירתו, לא ניתן לקבוע כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה, להתחייבות אישית של רונן גרנות כלפי יצחק כוכב. 14. עם זאת, בכך לא תמה בדיקת הראיות לענין אחריותו האישית של רונן גרנות, שכן המשיבים טוענים בתביעתם, כי רונן גרנות הפר את ההסכם ופעל בניגוד לו, בתחבולות ובחוסר תום לב, לרוקן את המיזם המשותף מכספים ובכך גרם להם נזקים, טענות אליהן אתייחס בהמשך. אולם בטרם אבחן זאת, אקדים ואדון בשאלת עילת התביעה של המבקשים וחב' כוכב, בכלל זה, נגד המשיבים. 15. על פי הנטען בתביעה, זכאית חב' כוכב לשני סכומים (לפחות): האחד - סך של 2,525,910 ₪ - הוא יתרת חוב נטענת (להלן: "יתרת החוב הנטענת"), המגיעה למבקשים בגין מכירת חלקם בפעילות המשותפת (לגביה נטענה גם טענת ההתחייבות האישית של רונן גרנות). השני - סך של 2,286,000 ₪ - היא מצבת החובות, היינו - כל החובות והתחייבויות שנוצרו במסגרת הפעילות המשותפת (להלן: "מצבת החובות") ואשר, לטענת המשיבים, על המבקשים לבדם לשאת בהם. 16. המבקשים טוענים, כי לא צורפו ראיות מהימנות, לכאורה, להוכחת הסכומים הנ"ל ואף לא להתחייבות המבקשים לשאת בהם. לטענתם, גם על פי נספח 11 (אשר לא נחתם ולטענת המבקשים הם לא הסכימו לתוכנו), עולה בבירור, כי כל אחד מהצדדים אמור לשאת בחלקו היחסי (40/60) בחובות חב' כוכב ו/או השותפות. עוד טוענים הם, כי לאור דרישתו, החד צדדית, של יצחק כוכב לפרק את הפעילות המשותפת, הוסכם שחלקה של חב' כוכב ברווחים, ככל שיהיו, ובהחזר הלוואות הבעלים, יעמוד על סך של 3,000,000 ₪ לכל היותר. המשיבים סומכים טענתם זו, בין היתר, על נוסח נספח 7, בו נכתב, לטענתם: "בחלוקת רווחים איציק מקבל 3,000,000 ש"ח". 17. אלא, שלא כך נכתב בנספח 7 ובאופן מפתיע (או לא), ממש כפי שיצחק כוכב בחר לקרוא את מסמך ההבנות, באופן הנוח לו, תוך שהוא מחבר יחדיו שני חלקי משפטים שונים, כך בחרו המבקשים לקרוא את האמור בנספח 7 באופן נוח להם, תוך שהם מחברים יחדיו שני חלקי משפטים שונים. כאמור לעיל, בנספח 7 נעשתה הפרדה בין הכספים להם זכאי איציק (הוא יצחק כוכב) ובין הכספים להם זכאים העובדים וכך נכתב: "יתר העובדים: כולל סיגל ימשיכו לעבוד 3 חודשים סיגל, ניר, מיכאל תומקין, יוסף, רויטל, אקרם, יהודה כאשר העלות שלהם בסופו של דבר תקבל ביטוי בחלוקת רווחים. איציק מקבל 3,000,000 ₪." (ההדגשות - במקור). היינו - נעשתה הפרדה ברורה בין העובדים, לגביהם העלות תלויה ברווחים ובין איציק, אשר הסכום המגיע לו לא נקשר, לכאורה, לרווחים. כאמור, ערה אני לכך, שבנספח 11 נקבע כי הסך של 3 מיליון ₪ ישולם למשיבים (ליתר דיוק לחב' כוכב), כהחזר הלוואת בעלים וכחלקה ברווחים, אולם על כך חל אשר נאמר על ידי לעיל, היינו - כי בהחלט אפשרי שהצדדים בחרו (בטיוטה שטרם נחתמה) במנגנון מסוים, על מנת למקסם את הכדאיות שבהעברת הסך של 3 מיליון ₪. על פי נוסחו של נספח 11 יש, לכאורה, ממש בטענת המשיבים לפיה, ללא קשר מה יהיה גובה הרווחים (אשר בנספח 11 נקבע שהוא טרם ידוע), תקבל חב' כוכב 3 מיליון ₪ (ועוד 180,000, ככל שעבודות הבדק של פרויקט אורות יבוצעו על ידי חב' כוכב). 18. כאמור, שני הצדדים מסכימים כי הם פעלו להבאת המיזם המשותף לידי סיום. על רק זה, די בנספח 7 (וגם באמור בנספח 11) ובאמור לעיל, כדי למלא אחר הדרישה לראיות מהימנות לכאורה, להתחייבות חב' גרנות (גם אם לא להתחייבות רונן גרנות באופן אישי), לשלם ליצחק כוכב (ו/או לחב' כוכב), את יתרת החוב הנטענת. אשר לנשיאה באחריות לתשלום מצבת החובות, סובלים המסמכים הן את עמדת המבקשים והן את עמדת המשיבים וזאת - גם בשים לב לכך שנספח 11 הוא טיוטא, אשר לא נחתמה, על כל המשתמע מכך. אציין, כי אינני מוצאת מקום להידרש לחישוב שנעשה ע"י ב"כ המבקשים, לפיו קיים פער (לרעת גרסת המשיבים), בין הסכומים שבנספח 5, אשר שימש בסיס לנספחים 6 ו- 7 ובין הדוחות הכספיים (שהוגשו במהלך הדיון), שכן מדובר בחישובים המתייחסים לנושאים שונים. עוד אציין, בהקשר זה, כי תשובותיו של רונן גרנות באשר לנספח 5, היו רחוקות מלעורר אמון. 19. וכעת - לראיות לכאורה לענין אחריותו האישית של רונן גרנות, לתשלום יתרת החוב הנטענת, בהינתן, לכאורה, שנספח 7 אינו כולל התחייבות אישית שלו. המשיבים טוענים, כי רק לאחר שהם השלימו (עד אז) את חלקם בהסדר הפירוד וחתמו על הסכמים להעברת עיקר נכסיה של החברה המשותפת, בחר רונן להתכחש לכל ההסכמות, הסיכומים, ההבנות וההסכמים שבין הצדדים ולהותירם מול שוקת שבורה. בין היתר נטען נגד רונן, כי הוא ביצע פעולות, באופן מתוחכם ומניפולטיבי, תוך שימוש מניפולטיבי בשלושה "כובעים" שונים (שותף של המשיבים במיזם המשותף, בעל מניות בי.ש. נצר ושותף עסקי ובעל מניות עם צדדים שלישיים, אשר היו חייבים למיזם המשותף כספים עבור עבודות שביצע עבורם) והכל - במטרה לרוקן את קופת החברה המשותפת, באופן שלא יישארו בה כספים לשם תשלום חובותיה והוצאותיה ובכך יקופחו זכויותיהם של המשיבים וכי בהתנהלותו והתנהלות חב' גרנות הפרו חב' גרנות וכן רונן גרנות את הסדר הפירוד בין הצדדים ונהגו בחוסר תום לב, תוך שהם גורמים למשיבים נזקים, כנטען בתביעה. כן נטען, כי רונן הסב כ- 474,000 ₪, שהיו אמורים להשתלם למיזם המשותף מאת חברה עימה יש לרונן שותפות עסקית בחב' מעונות קמפוס הנמל חיפה בע"מ, היא חברת ישראל לוי נדל"ן בע"מ (להלן: "ישראל לוי"), אשר עבורה ביצע המיזם המשותף עבודות בניית שלד וחיפוי אבן בפרויקט חסן שוקרי בחיפה, אל י.ש. נצר. עוד נטען, כי רק לאחר שהתובעים "עלו" על מהלך זה, דאג רונן למחוק מהחשבון הסופי שהוגש בגין ביצוע העבודות הנ"ל את שמה (המודפס) של י.ש. נצר והוסיף, בכתב יד, את שמה של החברה המשותפת. רונן גרנות טען, כי מדובר בטעות שנעשתה ע"י הפיקוח של ישראל לוי וכי הטעות תוקנה על ידו, אולם השאלה אם אמנם היה מדובר בטעות או במהלך מכוון (כטענת המשיבים), דינה להתברר בדיון העיקרי. בשלב זה יש ברישום שמה של י.ש. נצר, במקום החברה המשותפת, משום תמיכה, לכאורה, בטענות המשיבים. ענין נוסף, בו רואים המשיבים פעולה מתוחכמת, חסרת תום לב של רונן גרנות, הוא התנהלותו בהתייחס לתביעה בסדר דין מקוצר, שהוגשה נגד החברה המשותפת ביום 11.11.2012, על ידי חברת ח. מ. כימילב בע"מ (להלן: "כימילב") בטענה, כי כימילב סיפקה לחברה המשותפת שירותי כוח אדם, בתחום הבניה והפיתוח, בסכום כולל של 170,670 ₪, אשר החברה המשותפת לא שילמה. נטען, כי רונן בחר שלא להתגונן מפני התביעה ולכן ניתן, ביום 19.12.2012, פסק דין בהעדר הגנה נגד החברה המשותפת על מלוא סכום התביעה, בתוספת הוצאות משפט בסך 11,947 ₪. עוד נטען, כי החשבוניות שהוצאו לרונן בגין השירות שכימילב סיפקה לו, לכאורה, נחשדו כחשבוניות פיקטיביות על ידי מחלקת חקירות במשרדי מע"מ, בין היתר לאור כך שהן הוצאו בהתייחס לשירותי כ"א אדם לצורך ביצוע עבודות בניה, בעוד שכימילב עוסקת בציוד למעבדות כימיות. בסופו של דבר בוטל פסה"ד, אולם המשיבים טוענים, כי מעבר להתנהלות הבעייתית, בהתייחס לחשדות שהועלו ע"י מע"מ, עולה מהאמור, שרונן פועל על מנת להוציא שלא כדין את יתרת הכספים שהיו שייכים למיזם המשותף ואשר נועדו לשמש לפירעון יתרת חובותיו לספקים השונים ולהטלת האחריות לחובות שנצברו במיזם, לפתחם של המשיבים ומתוך מגמה להתחמק מהתחייבויותיו החוזית כלפי התובעים ובמקביל לשלשל את יתרת הכספים לכיסו. אינני סבורה שבהסכמת המשיבים להגשת השגה משותפת לרשויות המס (שהושגה בפגישה שנערכה בין הצדדים לאחרונה) ובחזרתה מהסכמה זו, כפי שנטען בפניי במהלך הדיון, יש כדי ליטול את העוקץ מהתנהלות זו, שנראית, לכאורה, בעייתית, בין היתר לאור כך שבין רונן גרנות לבין כימילב לא נערך הסכם בכתב לענין ביצוע העבודות ולאור חוסר יכולתו של רונן גרנות להסביר זאת בחקירתו. עוד טוענים המשיבים, כי גם העובדה שכימילב צירפה לתביעתה מסמכים של החברה המשותפת (העתק חשבונית מס וכן כרטסת הנה"ח של החברה המשותפת), אשר, לטענת המשיבים, נמסרו לה על ידי רונן גרנות, מצביעה גם היא על אופן התנהלות בעייתי מצד רונן, כלפי החברה המשותפת והמשיבים. אציין כי גם בענין זה מצאתי את תשובותיו של רונן גרנות, תמוהות. 20. עילות התביעה נגד רונן גרנות נעוצות, איפוא, על פי הנטען, בהפרת מסמך ההתחייבות ובנוסף לכך, בהתנהלותו ובמעשיו, שנעשו, על פי הנטען, בחוסר תום לב קיצוני בכך שהובילו את המשיבים לחתום על הסכמי מכירת הציוד והמחאת הזכויות ל-י.ש. נצר ואף נטען, כי רונן גרנות פעל לעשיית עושר ולא במשפט, שעה שהוא פעל להעברת הכספים והזכויות של המיזם המשותף ל-י.ש. נצר, בה הוא שותף ובעל מניות. המשיבים מבהירים בתביעתם, כי עילת התביעה היא נזק ממון שנגרם להם כתוצאה מהפרת הסדר הבאת המיזם המשותף לידי סיום וכן כתוצאה מפעולותיו של רונן גרנות, כמפורט לעיל וכאמור בכתב התביעה. עילות תביעה אלה תקפות נגד רונן אישית, גם אם ההתחייבות, במסמך ההתחייבות, לשלם ליצחק כוכב סך של 3 מיליון ₪, היא התחייבותה של חב' גרנות ולא של רונן גרנות באופן אישי. לאור כל האמור לעיל, סבורה אני כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה, לקיומה של עילת תביעה, נגד שני המבקשים. אלמנט ההכבדה ומאזן הנוחות: 21. בנוסף טוענים המשיבים, בין היתר, כי על אף שהכספים ממכירת הזכויות בפרויקטים של דור אלון ואוברסיז נכנסו לקופת חב' כוכב, עדיין נותרו לחברה חובות, דבר המצביע על חשש שהיא לא תוכל לשלם חובותיה. טענות נוספות לענין ההכבדה נטענו באשר לדרישת חברת ישקר לתיקון ליקויים (אשר הועברה לטיפולה של חברת הביטוח), תוך שהמשיבים טוענים, כי מדובר בעלות ליקויים של 1 מיליון ש"ח ואילו המבקשים טוענים, כי התקבלה הצעה מישקר לביצוע התיקונים בעלות כוללת של 294,155 ₪ כולל מע"מ בלבד, וטענה לגבי חוב לאחים פרישמן בסך 14,500 ₪, אשר המבקשים טוענים כי הוא חובה של חב' כוכב ולא של המבקשים ולכל היותר על הצדדים לחלוק בו לפי חלקיהם הנטענים בנספח 11 (40/60). 22. כאמור, בהחלטה (שניתנה במעמד צד אחד), דחיתי את הבקשה להטלת עיקולים על חשבונות בנקים, מאחר שסברתי כי לאור כך שנעתרתי לעיקולים האחרים שהתבקשו ולאור המשמעות הכלכלית והעסקית שיש בהטלת עיקולים על חשבונות בנקים, תהא בעיקולם הכבדה יתירה שאיננה נדרשת. כך סבורה אני גם היום, לאחר הדיון במעמד הצדדים ובוודאי לאחר שהתברר כי שוויו של נכס המקרקעין הוא כ- 5 מיליון ₪ וכי לרונן גרנות מחצית מהזכויות בו (וזאת - גם בשים לב לכך שמדובר בנכס מגורים, שהוא אינו הבעלים של מלוא הזכויות בו ובשים לב להוצאות, מיסוי וכיוצ"ב החלים בעת מימושו). אמנם, יצחק כוכב השיב, בחקירתו, כי מצבם הכלכלי של המבקשים הינו טוב, אולם עסקינן בתביעה בסדר גודל של כ- 5 מיליוני שקלים ורונן גרנות עצמו העיד, כי כל הכנסותיו הם משכורתו, אשר עיקולה מקשה עליו מאד, ואף לא הוברר כי, מעבר לאחזקותיו במניות (שעוקלו), יש לו רכוש נוסף. 23. מנגד, טוענים המבקשים, כי עצם הטלת העיקול גורם להם נזקים כבדים, אולם מעבר לטענה, כי עצם פרסום דבר הטלת העיקול (אשר מתפרסם כדבר שבשגרה במאגרי מידע עסקיים שונים) מקשה על פעילותם העסקית ופוגע בשמם הטוב, לא פורטו נזקים ספציפיים, למעט הנזק שנגרם לרונן גרנות עקב עיקול שהוטל על המשכורת אותה הוא מקבל מחברת י.ש. נצר. אציין, כי בתצהירו לא פירט רונן דבר באשר למקורות הכנסת התא המשפחתי ואף לא ציין מהו גובה משכורתו, אולם בעת חקירתו העיד כי משכורתו היא מקור ההכנסה היחיד של משפחתו ועדותו לא נסתרה. 24. לאור כל האמור לעיל סבורה אני כי מאזן הנוחות והאיזון הנכון בין זכויות הצדדים מחייב הותרת כל העיקולים שהוטלו בהחלטה על כנם, למעט העיקול על משכורתו של רונן. על אף שרונן גרנות לא נשאל, בחקירתו, על גובה משכורתו, בחר ב"כ המשיבים להתייחס לכך בהשלמת טיעוניו. לא היה מקום לעשות כן וממילא אינני סבורה שיש להותיר בידי רונן גרנות את המינימום שמחייב הדין. כאמור, לאור העיקולים שהוטלו ולאור המשמעות המיידית של עיקול משכורת, לא רק לחיים במינימום, אלא גם לרמת חייו של אדם ומשפחתו ולאור כל האמור לעיל, סבורה אני כי מאזן הנוחות מצדיק ביטול העיקול על המשכורת, ללא קשר לגובהה. בהקשר לכך אעיר (על אף שלא בשל כך הוריתי על ביטול העיקול על המשכורת, אם כי ייתכן שראוי היה לעשות כך), כי בבקשת העיקול לא ציינו המשיבים, כי בין הזכויות המעוקלות נמצאת גם משכורתו של רונן גרנות (אותה הוא מקבל, כאמור, מחברת י.ש. נצר, היא המחזיקה מס' 8 בבקשת העיקול) וכי בעת שנעתרתי לבקשה לעיקול אצל מחזיק זה, לא ידעתי כי מדובר במשכורת. חובת תום הלב מחייבת מי שמבקש לעקל משכורתו של אדם, לציין זאת, במפורש, בבקשתו ולפיכך רואה אני באי ציון עובדה זו בבקשת העיקול, משום פגם בהתנהלות המשיבים. לאור הקרבה העסקית בין יצחק כוכב ובין רונן גרנות, מתקשה אני לקבל את טענת ב"כ המשיבים, לפיה יצחק כוכב לא ידע שרונן גרנות מקבל משכורת מי.ש. נצר. 25. אני מורה, איפוא, על ביטול העיקול, שהוטל בהחלטה, על המשכורת אשר מקבל רונן גרנות מחברת י.ש. נצר, היא המחזיקה מס' 8. למען הסר ספק מובהר, כי ככל שרונן גרנות זכאי, לתשלומים אחרים מהמחזיקה מס' 8, שאינם משכורת, נותר העיקול על סכומים אלה בעינו. שאר העיקולים שהוטלו בהחלטה, ייוותרו בעינם. בנסיבות הענין, לאור כך, שרק חלק מהבקשה התקבל אני מחייבת את המשיבים (חב' כוכב ויצחק כוכב), ביחד ולחוד, לשלם למבקשים הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, ללא קשר לתוצאות ההליך.עיקולעורך דין