מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא בקשה לקביעת מועד דיון דחוף: 1. הבקשה שלפניי הינה בקשתה של המבקשת, התובעת בת.א. 14468-04-13 (להלן: "התובעת") , לקביעת מועד דיון דחוף בתביעה שהוגשה על ידה. התביעה הוגשה ביום 8.4.13 ובמסגרתה התבקש פסק דין הצהרתי. בכתב התביעה נאמר כי מהותה של התביעה היא בשתי סוגיות הנוגעות לאסיפה כללית שנתית של בעלי המניות בנתבעת 1 (להלן: "בזק" או "החברה"), אשר אמורה להתכנס ביום 24.4.13. בזק פרסמה את ההודעה על כינוס האסיפה הכללית ביום 14.3.13, לאחר שרק באותו יום התפרסם הדוח התקופתי והשנתי של בזק לשנת 2012. נושא מס' 4 המופיע על סדר היום של האסיפה הוא חלוקת דיבידנד שוטף בסכום של 861 מיליון ₪. לדיבידנד זה מצטרף באותו מועד דיבידנד נוסף בסכום של 500 מיליון ₪ המחולק שלא מרווח, המהווה את המנה החמישית של דיבידנד שלא מרווח שמחלקת בזק. בהתאם לתקנון בזק, החלטה על חלוקת דיבידנד מסורה לאסיפת בעלי המניות והדירקטוריון הוא אך ורק גורם ממליץ בפני האסיפה. הדירקטוריון המליץ על החלוקה. התובעת טענה כי לבעלתה שליטה בבזק, הנתבעת 2 (להלן: "בי קום"), יש עניין אישי בקשר לחלוקה - באופן שיש בו לקבוע כי היא נגועה ביחס להחלטה לחלוקת הדיבידנד. לכן, יש לנהל את האסיפה הכללית ולספור את הקולות בה בהתאם להוראות חוק החברות העוסקות בהחלטה אשר לבעל המניות יש בה עניין אישי. עוד נטען על ידי התובעת, כי יש לספק לכל בעלי המניות טרם האסיפה מידע מלא ומפורט ביחס לסוגיית הדיבידנד העומדת על סדר היום. בין היתר יש לאפשר לכלל בעלי המניות אשר יגיעו לאסיפה לשאול את המומחים, עורכי חוות הדעת, שאלות לגבי חוות דעתם ללא הגבלה. על החברה לוודא כי אותם מומחים יתייצבו לאסיפה הכללית. התובעת פירטה בכתב התביעה התכתבות עם בזק בעניינים אלה בין 24.3.13 ל-7.4.13. התובעת היפנתה לפסק דין אשר ניתן על ידי כב' השופט כבוב בתנ"ג 48081-11-11 (להלן: "פסק דין פרטנר"), המתייחס לשאלת עניין אישי של בעל שליטה בקשר להחלטה על חלוקת דיבידנד, תוך פירוט רשימה, שאינה ממצה לטענת התובעת, של נסיבות בהן יש להתחשב כאשר באים לקבוע אם מדובר בעניין אישי. התובעת טענה כי במקרה נשוא התביעה מתקיימים הסימנים והמקרים המצדיקים קביעה כי לבעלת השליטה יש עניין אישי בחלוקת הדיבידנד, שהוא מעבר לעצם ההחזקה שלה במניות. נטען כי בי קום וחברה נוספת בשם אינטרנט גולד וזהב (להלן: "אינטרנט זהב"), אשר מחזיקה בבי קום, תלויות לחלוטין בקבלת דיבידנד מבזק כך שהעדר קבלת דיבידנד ימנע מהם בוודאות את האפשרות לעמוד בכיסוי החובות שלהן. לאחר פירוט נתונים כספיים ונתונים נוספים מגיעה התובעת למסקנה כי ברור שלבעל השליטה עניין אישי חיצוני לחלוטין לכך שבזק תחלק דיבידנדים. כמו כן הרחיבה התובעת בעניין הצורך בקבלת מידע על ידי בעלי המניות וזכותם לחקור את המומחים אשר נתנו חוות דעת לדירקטוריון. פרטתי באופן כללי את העובדות המפורטות בכתב התביעה, כדי שניתן יהיה להתייחס לבקשתה הדיונית של התובעת לקביעת דיון דחוף. 2. ב"בקשה הדחופה ביותר לקביעת מועד דיון", נאמר כי התובענה עוסקת בשתי סוגיות בלבד: שאלת היותה של בי קום נגועה בעניין אישי בהקשר לאסיפה הכללית וההחלטה בעניין חלוקת דיבידנד בבזק, ונושא מסירת הנתונים לרבות התייצבות המומחים לאסיפה. התובעת ביקשה כי בית המשפט יורה לנתבעים להגיש כתב הגנה תוך שבעה ימים ולקבוע דיון מיד לאחר מכן. נאמר כי האסיפה קבועה כאמור ליום 24.4.13, כאשר בזק הודיעה על קיומה רק ביום 14.3.13 טרם חג הפסח בו לא היו ימי עבודה במשך כעשרה ימים. תשובותיה בכתב של בזק לפניות התובעת ניתנו ביום 28.3.13 וביום 7.4.13. התובעת טענה כי עשתה כל מאמץ והגישה את התובענה באופן מיידי, כדי שבית המשפט יוכל לבחון את הסוגיות החשובות והמהותיות האלה טרם קיום האסיפה. עוד נאמר, כי התובענה איננה מעוררת כל מחלוקת עובדתית שכן היא נסמכת על דיווחים פומביים של בזק עצמה ושל בעלת השליטה בה. בית המשפט התבקש, כדי לאפשר דיון בתובענה טרם האסיפה, לקצוב זמנים קצרים באופן מיוחד. 3. משהוגשה הבקשה נדרשה כמובן תגובת המשיבים לבקשה. לאור זאת נקצבו על ידי מועדים קצרים לשם הגשת התגובות ואלה אכן הוגשו במועדים שנקבעו. ביום 18.4.13 ניתנה התגובה האחרונה של רשות ניירות ערך. בתשובתה של בזק נאמר כי הבקשה נעדרת כל בסיס והיא הוגשה בשיהוי בוטה וחמור, תוך כדי שימוש לרעה בהליכי משפט. בתביעה מתבקש כאמור פסק דין הצהרתי באשר לאסיפה כללית של בעלי המניות של בזק, אשר כונסה, כמידי מחצית שנה, על מנת לדון בין השאר באישור חלוקת דיבידנד בגין רווחי המחצית השנייה של 2012. זאת בהתאם להמלצת דירקטוריון החברה מיום 13.3.13. אף שמדובר בהליך עיקרי של תביעה אשר הוגשה זה עתה, ביקשה התובעת באופן תמוה וחסר בסיס לקיים מועדי דיון דחופים ומהירים, בתיק העיקרי, כבר עתה, טרם שהוגש כתב הגנה; טרם שחלף המועד להגשתו וטרם קיום הליכים מקדמיים. עוד נטען כי לא רק שאין מקום לקצר את סדרי הדין, אלא שנכון ומתחייב הוא לעכב את בירור הדיון בתיק עד להכרעה בשני הליכים נפרדים. בהליכים אלה התבקש אישור תובענה נגזרת כנגד בזק ונושאי משרה ובעלי שליטה בה, אשר כללו, בין השאר, טענות לקיומו של עניין אישי לבעל השליטה בבזק בהקשרן של חלוקות בזק. עוד נטען, בין היתר, כי יש לדחות את הבקשה מחמת השיהוי הכבד בו היא ואף התובענה עצמה לוקות. טענותיה של התובעת אינן אלא מיחזור של טענות דומות אשר הועלו על ידה ונדחו על ידי החברה כבר לפני כחצי שנה. את הטענות הדחופות שמעלה התובעת היום העלתה עוד בהקשר האסיפה הכללית הקודמת אשר התקיימה בספטמבר 2012. זאת הן ביחס לאותו עניין אישי נטען, הן ביחס למסמכים והן ביחס לחקירת המומחים. התובעת אומנם מציינת בסעיף 61 לתובענה כי השתתפה באותה אסיפה בספטמבר 2012 וביקשה לחקור את המומחים. עם זאת, התובעת לא ציינה את פניותיה לבזק בשנת 2012 ואת טענותיה לפני אסיפת ספטמבר 2012, במהלכה ולאחריה. התובעת החליטה לא לנקוט בהליכים משפטיים באותו שלב ולכן אין מקום לטענתה כיום כי טענותיה מצדיקות סדרי דין בהולים. אין גם מקום לקיים דיון שעה שלפניי בית משפט מצוי אך ורק כתב תביעה, וכאשר המועדים אשר קצב המחוקק לשם השלמת כתבי טענות טרם חלפו. התובעת היתה ערה להעדר האפשרות לקיום דיון בתיק ולמרות זאת ביקשה לחייב את הנתבעות בהגשת כתב הגנה תוך שבעה ימים. תקנה 19 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 קובעת כי נתבע יידרש להגיש כתב הגנה תוך 30 יום, או תקופה ארוכה יותר אשר תקבע על ידי בית המשפט או הרשם. אין אם כן לבית המשפט סמכות לקצר את המועד להגשת כתב הגנה. זאת בשונה מסמכותו של בית משפט להאריך או לקצר מועד להגשת תגובה להליך ביניים בתיק כפי שנקבע בתקנה 241 (ג). קיצור המועד להגשת כתב הגנה עולה כדי פגיעה מהותית בזכות הנתבע להליך ראוי. מדובר בזכות יסוד שאין להגבילה ולו באופן חלקי. אין גם כל מקום לטענת התובעת כאילו התובענה איננה מעוררת כל מחלוקת עובדתית. מאחר וטרם הוגשו כתבי הגנה לא ניתן לדעת בשלב זה מהו גדר המחלוקת בין הצדדים, אולם ספק רב אם מדובר רק בסוגיות משפטיות. יתרה מזאת, גם הבקשה עצמה נסמכת על עובדות אשר לא נתמכו בתצהיר. כך, למשל היותה של התובעת בעלת מניות במועד הרלוונטי לאסיפה ופירוט המכתבים שנשלחו. לתגובה צורף תצהירו של עו"ד גלם ממזכירות בזק. לתצהירו צורפה התכתובת בין התובעת לחברה בחודשים אוגוסט-ספטמבר 2012. בתשובת הנתבעים 2-3 נאמר כי יש לסלק את הבקשה על הסף שכן לא צורף לה תצהיר. נאמר כי דין הבקשה להידחות שכן היא עומדת בניגוד מוחלט למושכלות יסוד בבירור הליך משפטי ולסדרי הדין. התובעת לא הצביעה בבקשה על מקור נורמטיבי כלשהו המאפשר את קיצורו של משך הזמן הקבוע בדין להגשת כתב הגנה, שכן לבית המשפט אין סמכות לקצר את המועד. אין גם כל מקור בדין המאפשר בירור תביעה בסדר דין רגיל תוך מספר ימים. נאמר גם בתשובה זו, כי מדובר בטענות ממוחזרות כאשר התובעת השתהתה השתהות גדולה ולא טרחה להגיש כתב תביעה זה מכבר. מדובר בניסיון לבצע מחטף דיוני ולהשיג הישגים עבור הליכים תלויים ועומדים המתקיימים במקביל להליך הנוכחי. המשיבים פרטו את ההליכים התלויים ועומדים בפני כב' השופט כבוב: שתי בקשות לאישור תביעות נגזרות הנשמעות במאוחד, בהן נטענות טענות דומות המועלות במסגרת התביעה. התובעת בחרה להעלים עובדות אלה מבית המשפט ואף הסתירה את הקשר ההדוק בין ב"כ התובענה הנוכחי - לבין באי הכוח בבקשת אחד המבקשים בבקשות המתבררות בפני כב' השופט כבוב. יש לציין כי הוגשה על ידי משיבים 2-3 בקשה לסילוק על הסף של התביעה, וחלופין לעיכובה בשל הליך תלוי ועומד. בבקשה זו יתקיים דיון בנפרד ואינני רואה צורך להתייחס לעניין זה במסגרת הבקשה לקביעת מועד דיון דחוף. באשר לשיהוי - נטען גם בתשובה זו כי מדובר בטענות ממוחזרות אשר הועלו כבר לפני למעלה מחצי שנה. התובעת בחרה לשבת בחיבוק ידיים ולא העמידה את טענותיה למבחן משפטי בסמוך לאסיפה הכללית אשר התקיימה בספטמבר 2012, למרות שחזרה והודיעה כי תעשה כך. המשיבים פירטו את ההתכתבויות אשר התקיימו באותה תקופה בשנת 2012. באשר לאסיפה נשוא התביעה, פרסמה בזק לפני כחודש ימים הודעה כדין לכינוס האסיפה. מאז פרסום ההודעה חלפו כשלושה שבועות עד שהתובעת טרחה להגיש את ההליך. רק לאחר עשרה ימים ממועד פרסום ההודעה, נזכרה התובעת לפנות לבזק בסדרת תכתובות נוספות למרות שידעה, כבר מהסבב הקודם, את עמדתה של בזק בסוגיות אלה. לכן, מדובר למעשה בהתכתבות עקרה. כמו כן נאמר כי אין סמכות בדין להליך המתבקש. יתרה מזאת, על פי לוחות הזמנים המתבקשים על ידי התובעת לא ניתן יהיה להעמיד תשתית עובדתית כלשהי על פיה ניתן יהיה להכריע בתביעה. מאחר והתובעת פתחה בהליך בסדר דין רגיל, הרי שכתב הטענות היחיד אשר מצוי בפני בית משפט הוא כתב התביעה. אין בפני בית משפט תצהיר או חוות דעת כלשהם על בסיסם ניתן לקיים דיון. הבקשה פוגעת בזכות היסודית של הנתבעים להתגונן. אין גם כל מקום לטענות התובעת כי מדובר בשאלה משפטית בלבד. גם לשיטת התובעת, המפנה לפסק דין פרטנר, הרי שהשאלה בדבר קיומו של עניין אישי לבעל שליטה בהחלטה על חלוקה דיבידנד, דורשת בירור עובדתי נרחב כדי להגיע למסקנה מרחיקת לכת וחריגה זו. בעניין פרטנר ערך בית המשפט בירור עובדתי נרחב בקשר לטענות שהועלו. ברור שלא ניתן לערוך באמצעות הליך בהול את הבירור העובדתי הנדרש. התגובה נתמכה בתצהירו של עו"ד בר-לב המשמש כיועץ משפטי של הנתבעת 2. בתגובה לתשובות אלה נטען ע"י התובעת כי התשובות הן ריקות מתוכן. במקום להתמודד עם השאלות הנוגעות לתובענה ולבקשה, בחרו המשיבים לתקוף את ב"כ המבקשת. המשיבים חוטאים בכך שאין הם מסייעים לבית משפט ואף מסכלים את האפשרות של בית המשפט לעשות משפט צדק. השאלה שעליה ניתן היה לצפות כי בזק תענה היא האם זכאים בעלי המניות לקבל לרשותם את כל הנתונים הדרושים להחלטה באסיפה הכללית. בזק איננה מנסה להתמודד עם השאלה. באשר לעניין אישי - היפנתה התובעת פעם נוספת לפסק הדין בעניין פרטנר. התובעת העלתה את השאלה האם אין על בזק חובה משפטית, גם בהעדר התובעת, לבחון האם מתקיימים או לא מתקיימים הנסיבות אשר נקבעו בפסק הדין, בדבר שאלת קיומו של עניין אישי. בזק יכולה לסבור כי לא מתקיימות הנסיבות. אולם, מי פטר אותה מהצורך לבצע בדיקה כאמור? נאמר כי השאלות החשובות לא ייעלמו מאליהן. לכן סברה התובעת כי ראוי שבית המשפט יורה למשיבים להגיש תשובה נוספת מטעמם, בה יפרטו את עמדתם ביחס לשאלות המהותיות ולו באופן מקדמי. רשות ניירות ערך הותירה את ההחלטה בעניין הקדמת הדיון לשיקול דעת בית משפט. 4. טענתה של התובעת בתשובתה לתגובות המשיבים על פיה לא התמודדה בזק עם השאלות אשר פורטו בכתב התביעה, אינה רלוונטית לשם הכרעה בבקשה שלפניי. אין ספק כי במסגרת בירור תביעה אשר מוגשת בדרך של כתב תביעה בתיק אזרחי, נדרשים הנתבעים להתייחס לטענות אשר הועלו נגדם בכתב התביעה. לשם כך נועד כתב ההגנה. אולם, השאלה העומדת כעת בפני בית משפט היא אך ורק בקשת התובעת לנהל את הדיון בדרך המצויינת בבקשה. עצם הגשת התביעה והבקשה במועד בו הוגשו, תוך הנחה שהתובעת ערה לכך שבית משפט לא יתן החלטה בבקשה לקביעת דיון דחוף מבלי לאפשר תגובה של המשיבים - מצביעה על חוסר האפשרות המובנית להענות לבקשה. משהוגשה תביעה בסדר דין רגיל במסגרת תביעה אזרחית בה מתבקש פסק דין הצהרתי, אין כל מקום לדרוש מנתבע כי כתב הגנה יוגש על ידו תוך שבעה ימים - כאשר המועד הקבוע לכך בתקנות הוא 30 יום ולבית המשפט מוקנית סמכות להאריך את המועד. הזכות להתגונן מפני התביעה הינה אכן זכות יסוד של כל נתבע ונתבע. בתביעה אזרחית רגילה קיימת גם הצדקה מלאה לעמידה על הליכים מקדמיים. יתרה מזאת, מבלי להידרש לכל הטענות שהועלו בעניין החלתו של פסק דין פרטנר, אין ספק כי כתב התביעה אינו מעלה שאלה משפטית בלבד. פסק דין פרטנר מפרט שורה של קריטריונים אשר על בית משפט לבחון אותם בחינה עניינית, כפי שנעשה גם בהרחבה על ידי בית המשפט באותו עניין לאחר שנשמעו ראיות. הליך מעין זה אינו יכול להתבצע בסד הזמנים אותו יצרה התובעת בהגישה כתב תביעה ב- 8.4.13, כאשר האסיפה המיועדת מתכנסת ביום 24.4.13. משנה תוקף לדחייתה של הבקשה ולקביעה כי לא היה כל מקום להגישה, יש למצוא בטענת השיהוי אשר הועלתה על ידי כל הנתבעים. ביום 2.8.12 פנתה התובעת לבזק בדרישה לקבלת מסמכים לקראת אסיפה כללית אשר נקבעה ליום 6.9.12, כאשר הנושא הראשון המופיע על סדר יומה של האסיפה הוא אישר חלוקה דיבידנד שוטף בסך 997 מיליון ש"ח. במכתב זה נאמר כי בהתאם לתקנון בזק, החלטה בדבר חלוקת דיבידנד שוטף אמורה להתקבל אך ורק על ידי האסיפה כללית, והחלטת הדירקטוריון מהווה המלצה בלבד. בדיווחי החברה על החלטת הדירקטוריון להמליץ בפני האסיפה על החלוקה, נאמר כי הדירקטוריון התבסס על מידע, נתונים וחוות דעת אשר הוצגו לפניו על ידי ההנהלה ועל ידי יועצים כלכליים - אשר ביצעו בחינה עצמאית של איתנותה הפיננסית של החברה ועמידתה במבחן יכולת הפרעון. מתבקש, כך נאמר במכתב, כי בפני האסיפה יעמדו מלוא הנתונים אשר עמדו בפני הגורם הממליץ. עוד נאמר כי חלק מהותי ממשתתפי האסיפה הם בעלי שליטה בחברה היושבים בדירקטוריון. אם לא יימסרו כל הנתונים לשאר בעלי המניות יווצר אי שוויון חמור בין בעלי המניות לבין בעלי השליטה. לאור זאת נאמר כי על בזק לפרסם 30 יום לפני האסיפה את כל הנתונים המסמכים וחוות הדעת; כל מסמך אחר אשר עמד בפני הדירקטוריון טרם המלצתו ואת פרוטוקול הדירקטוריון של הדיון אשר קדם להמלצה. בסעיף 10 למכתב נאמר כי אם לא יעשה כן, תפעל התובעת בדרכים המשפטיות העומדות לרשותה כדי לשמור על זכויותיה כבעלת מניות בחברה. בתשובתה של בזק מיום 5.8.12 נאמר, בין היתר, כי המחוקק נתן דעתו למגבלת המידע לו זכאי בעל מניות. זכות זו "סגורה" בין סעיפי משנה של סעיף 184 לחוק החברות תשנ"ט - 1999 (להלן: "חוק החברות"). נאמר כי גם לסעיף 185 (א) (1) לחוק החברות אין תחולה, מהנימוקים אשר הועלו בסעיפים 3-5 לתשובה. עוד נאמר כי אף תקנון בזק קובע כי לבעלי מניות לא תהיה זכות לעיון במסמכי החברה, אלא אם הוענקה להם זכות על פי התקנון או על פי חוק החברות, או אם הורשו לכך על פי החלטתה של החברה בכפוף לאישור מראש של האסיפה הכללית. בתשובה למכתב זה נשלח על ידי התובעת מכתב ביום 12.8.12. במכתב זה ניתנה תגובה לטענות בזק בעניין הוראות סעיפים 184 ו- 185 לחוק החברות. עוד נאמר, כי למרשתו האמיתית של ב"כ בזק, כלומר בעלת השליטה בבזק, יש אינטרס פסול המנוגד לטובת החברה כי האסיפה הכללית תהווה רק חותמת גומי להמלצת הדירקטוריון, שכן בדירקטוריון, בניגוד לאסיפה, יש לבעלת השליטה רוב מהנוכחים. נוצר בכך פער בלתי סביר בין המידע העומד לרשות חלק מבעלי המניות לבין שאר בעלי המניות. גם במכתב זה נאמר כי אם לא יימסר המידע הדרוש לקבלת החלטה מושכלת ביחס לנושא חלוקת הדיבידנד העומד להחלטת האסיפה ביום 6.9.12, לא תוותר בידי התובעת אלא הדרך של פנייה לבית משפט לסעד בעניין זה. בתשובה למכתב זה נשלח, ביום 16.8.12, מכתב נוסף על ידי בזק לתובעת. לאחר התייחסות נוספת לעניין הוראות חוק החברות, נאמר במכתב כי לאחר ליבון עם רשות ניירות ערך פרסמה בזק דוח מיידי נוסף, הכולל עותק מחוות הדעת הכלכלית אשר הונחה בפני הדירקטוריון שעה שגיבש את המלצתו לאסיפה הכללית לעניין חלוקת הדיבידנד הקרובה. למכתב זה נשלח מכתב תשובה ביום 26.8.12, בו נאמר כי התובעת רואה בחיוב את פרסום חוות הדעת. עוד נאמר כי מי שרוצה להרע לחברה היא בעלת השליטה בחברה אשר פועלת מזה זמן לא מועט להרע לחברה, כדי לאפשר לה לעמוד בהתחייבויות שנטלה לשם רכישת החברה. במקום שבעלת השליטה היא זו אשר תיקח על עצמה את נטל המימון של הרכישה היא "מפילה אותו על החברה עצמה". כמו כן נאמר כי חוות הדעת מעלה שאלה בדבר כושר הפרעון של החברה . לאור זאת התבקש ב"כ בזק להורות כי עורכי חוות הדעת יתייצבו לאסיפה הקבועה ליום 6.9.12, על מנת שבעלי המניות יוכלו להפנות אליהם שאלות בנוגע לחוות הדעת. מכתב נוסף של התובעת ביום 29.8.12 מתייחס לחוות הדעת אשר הונחה בפני הדירקטוריון. לטענת התובעת, לא נאמרה בחוות הדעת מילה וחצי מילה בדבר היקף השקעה בפרוייקט הרחבת פריסת הסיבים האופטיים אותו אישר הדירקטוריון, כפי שעולה מפרסום בזק אשר נעשה ביום משלוח המכתב. מאחר ורק על האסיפה לקבל את ההחלטה, נאמר במכתב כי בנוסף לבקשה הקודמת על פיה על עורכי חוות הדעת להתייצב לאסיפה - מתבקש למסור לכלל בעלי המניות מהו היקף ההשקעה הכולל של הפרוייקט ומה הסכום הכללי של ההשקעה. לאחר קיומה של האסיפה ביום 6.9.12, נשלח ביום 16.9.12 מכתב נוסף לבזק בו נאמר כי האסיפה נוהלה באופן פגום, מנוגד לדין ולתקנון החברה עד כי יש לראות את אותה אסיפה כבטלה. נטען כי לא גולו מסמכים בעניין חלוקת הדיבידנד ולא ניתנה אפשרות לבחון את כושר הפרעון של החברה, שכן בזק לא דאגה לוודא את התייצבות עורכי חוות הדעת בפני האסיפה והתעלמה מדרישת התובעת בהקשר זה. כמו כן נאמר כי יו"ר האסיפה מנעה כל דיון בקשר לסדר היום ולא ניתן היה לקיים דיון חופשי של בעלי המניות בנושא אשר עמד על סדר היום. מחדל זה נעשה מתוך מטרה אחת ויחידה - לשרת את האינטרס של בעל השליטה שהוא זר לטובת החברה. כלומר, העברת סכומים עצומים לבעל השליטה אשר זקוק לסכומים אלה כאוויר לנשימה, על מנת לשלם את החובות העצומים אשר רובצים על חברות דרכן הוא מחזיק בבזק. החברה התבקשה להודיע על ביטול ההחלטה ואם לא תעשה כן תעמוד התובעת על כל הזכויות המוקנות לה בעניין. ביום 24.9.12 ענתה בזק לתובעת ודחתה את הטענות כאילו היו פגמים כלשהם בקבלת ההחלטה בעניין חלוקת הדיבידנד שהתקבלה באסיפה. נאמר כי ניסיון הסרק להטיל דופי בדיעבד בהחלטת אסיפה בה נכחה התובעת, השתתפה באופן פעיל והצביעה, הוא ניסיון פגום וחסר תום לב. נטען כי התובעת מושתקת מלהעלות כעת בדיעבד את טענותיה. נטען כי לפני בעלי המניות עמד כל המידע לו הם זכאים ואף למעלה מכך. כמו כן נאמר יו"ר האסיפה מילאה את תפקידה כהלכה. לכן נדחו כל הטענות והדרישה לכינוס אסיפה מחודשת. פרטתי לעיל את כל האמור במכתבים המתייחסים לאסיפה אשר התקיימה בספטמבר 2012, על מנת להצביע על הדמיון הרב עד כדי זהות בין הטענות אשר הועלו אז - לבין הטענות המועלות במסגרת כתב התביעה בקשר לאסיפה הכללית המתוכננת ביום 24.4.13, אסיפה המתקיימת באופן קבוע מידי חצי שנה. עמדתה של בזק בנושאים המועלים בכתב התביעה ידועה באופן חד משמעי לתובעת, עוד מההתכתבות אשר התקיימה בין אוגוסט לספטמבר 2012. המכתבים אשר נשלחו על ידי התובעת בקשר לאסיפה הקרובה אינם אלא חזרה על האמור בפניות מהשנה הקודמת. מאז אסיפת ספטמבר 2012 ועד היום בחרה התובעת שלא להעמיד למבחן משפטי את הטענות אשר הועלו על ידה בקשר לאותה אסיפה, למרות שהתריעה בפני בזק כי כך תעשה. הפנייה הראשונה המתייחסת לאסיפה הקרובה היא מיום 24.3.13, עשרה ימים לאחר שבזק הודיעה על קיום האסיפה. נטען, כאמור, בבקשה כי ההודעה ניתנה טרם חג הפסח בו לא היו ימי עבודה משך כעשרה ימים. אין זה מן הנמנע להגיש בקשות או לשלוח מכתבים גם במהלך פגרת הפסח, כפי שעשתה התובעת במהלך פגרת הקיץ באוגוסט 2012. במכתב זה נדרש אכן בפעם הראשונה באופן מפורש לקבוע כי קיים עניין אישי של בעל שליטה באסיפה הכללית. אולם, הטענה בדבר עניין אישי זה והמניעים הזרים הנטענים לגבי קבלת ההחלטה בעניין חלוקת הדיבידנד - הועלו מספר פעמים במכתבים המתייחסים לאסיפה שהתקיימה בספטמבר 2012. גם במכתב זה, כמו במכתבים הקודמים שפורטו לעיל, נאמר כי בעל השליטה זקוק כאוויר לנשימה לחלוקת הדיבידנד בבזק. נטען כי מקום בו קיימת תלות עצומה של בעל שליטה בקבלת דיבידנד הרי שלבעל השליטה יש עניין אישי בחלוקה. בתשובה למכתב זה נאמר כי לא קיים עניין אישי וכי הטענות נתמכו בעובדות אשר נטענו בעלמא ללא אסמכתא. במכתב מיום 28.3.13 ביקשה התובעת מידע נוסף ובין היתר פרוטוקול הדיון בדירקטוריון אשר דן בנושא חלוקת הדיבידנד, כל המסמכים אשר עמדו בפני הדירקטוריון ודרישה לזימון המומחים לאסיפה הכללית כפי שהתבקש אז לגבי האסיפה הכללית הקודמת. גם דרישות אלה הועלו כבר על ידי התובעת לגבי האסיפה הקודמת ונדחו על ידי בזק, מבלי שהתובעת מצאה לנכון לברר אותן בהליך משפטי. אין כל מניעה כי התובעת תעמיד עתה לדיון את השאלות אשר הועלו על ידה בכתב התביעה, אם כי לא בסד הזמנים המתבקש. מאחר והמחלוקות לעיל, שהן נכבדות בפני עצמן, היו ידועות לתובעת לפחות מאוגוסט 2012 והיא לא נקטה, כאמור, בהליך משפטי כלשהו בגינן ומאחר ודבר זימונה של האסיפה הכללית הקבועה ליום 24.4.13 לא היווה גורם מפתיע ובלתי ידוע - אין כל הצדקה עניינית, משפטית או על פי דין לברר את התביעה אשר הוגשה ביום 8.4.13 - בדרך בה ביקשה התובעת לנהל אותה. במאמר מוסגר, יש לציין כי בשלב זה אין כל מקום להידרש למחלוקות השונות אשר קיימות בין הצדדים: באשר לזכות בעלי מניות לקבלת מידע או לחקירת המומחים; באשר לקיומו של עניין אישי; באשר לזכותה של התובעת כבעלת מניות לטעון טענות בקשר לאסיפה כללית לאחר שהתקיימה ולטענת ההשתק אשר הועלתה על ידי בזק בעניין זה. ניהול התביעה בדרך המתבקשת על ידי התובעת, תגרום בהכרח לפגיעה מהותית בזכויות הנתבעים, ובהעדר אפשרות ממשית להנחת התשתית העובדתית הנדרשת על מנת שבית המשפט יוכל ליתן פסק דין מושכל וראוי . מהותה של הבקשה באופן מעשי היא בקשה למתן פסק דין הצהרתי על-ידי בית משפט, אשר יהווה כמעין חותמת גומי, על יסוד הטענות אשר הועלו על ידי התובעת בלבד בכתב התביעה. אין ספק כי לא לתוצאה זו כיוונה התובעת ועל התביעה להתברר על פי הדין. התובעת תישא בהוצאות הנתבעת 1, הנתבעים 2-3 יחד, בסך 10,000 ₪ לכל אחד, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל. דיון דחוףמועד דיוןדיון