העונש על הדחה בחקירה

דוגמא לגזר דין בנושא הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות: הנאשם שלפניי הורשע, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של הדחה בחקירה בנסיבות מחמירות, במספר מקרים, עבירה לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), תקיפה בנסיבות מחמירות, במספר מקרים, עבירה לפי סעיף 382(ב) יחד עם סעיף 379 לחוק, תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 382(ג) יחד עם סעיף 380 לחוק, ואיומים, במקרים רבים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק. על פי כתב האישום המתוקן, הנאשם נהג להכות את המתלוננת, בת זוגו בשש השנים האחרונות, ואם בתו בת החמש, במשך יחסיהם המשותפים, למעט בתקופה בה הייתה המתלוננת בהיריון עם בתם. כחודשיים לאחר לידת הבת, שב הנאשם להכות את המתלוננת. הנאשם איים פעמים רבות על המתלוננת כי אם תגיש תלונה הוא ידאג לחיסולה. באחד המקרים, תקף הנאשם את המתלוננת בכך שדחף את ראשה לקיר, עד כדי דך שנחבלה ודם זב מראשה, אולם עקב התנגדות הנאשם המתלוננת לא פנתה לקבלת טיפול רפואי. במקרה נוסף, עת ביקרו המתלוננת ובתה בבית הוריה, הגיע הנאשם לבית הוריה, וקרא לה בצעקות ובקללות שתרד למטה. אבי המתלוננת, אדם הנעזר בקביים, ירד לעבר הנאשם וניסה להרגיעו, והנאשם דחף אותו בתגובה. עוד על פי כתב האישום המתוקן, במספר מקרים, לאחר שהנאשם והמתלוננת עברו להתגורר בכפרו, ובתגובה לאמרות המתלוננת כי ברצונה לשוב ולהתגורר עם הנאשם בעיר מגוריהם הקודמת, התעצבן הנאשם, הכה אותה בידיו, בעט בה והפיל אותה על הרצפה, ואף משך בשערותיה. באחד הימים, כאשר המתלוננת שבה והביעה את רצונה לשוב לעיר מגוריהם הקודמת, צעק עליה הנאשם ואמר לה כי היא נשארת בכפר, וכי אם תחזור יהרוג אותה. כמו כן הנאשם בעט בה, חבט בה באמצעות ידיו, דחף אותה אל הקיר, הצמיד את ראשה בחוזקה לקיר עד שנחבט ואף חנק אותה, וכל זאת לעיני בתם הקטנה. ויכוח נוסף שהתפתח בין בני הזוג, ביום 4/10/10, על רקע רצונה של המתלוננת להעתיק את מקום המגורים, הסתיים אף הוא באלימות קשה, ובכך שהנאשם חנק את המתלוננת, ירק עליה, בעט בה וקילל אותה, ולאחר מכן השכיב אותה על הספה בחדר וניסה לחנוק אותה. המתלוננת, שחששה לחייה, נמלטה לדירת הורי הנאשם ומשם התקשרה לאמה בתחינה כי תתקשר למשטרה, שאם לא כן הנאשם יהרוג אותה ואת בתם. בהיותם בניידת המשטרה אשר הגיעה למקום ואספה הן את הנאשם והן את המתלוננת לחקירה, העביר הנאשם לנגד עיני המתלוננת, את ידוע מספר פעמים על צווארו, בתנועת שחיטה, על מנת להבהיר לה כי יהרוג אותה אם תתלונן נגדו, ובהגיעם לתחנת המשטרה הכחישה המתלוננת כל אירוע אלימות בינה ובין הנאשם. לטענת המאשימה, הנאשם הורשע בעבירות שביצע בבת זוגו, במשך תקופה ארוכה, ובמקרה אחד אף נגרמה חבלה של ממש, ולכך מתווספות עבירות נוספות של איומים, והדחה בחקירה בנסיבות מחמירות. חייה של המתלוננת עם הנאשם לוו בפחד ובאימה מפני הנאשם, כאשר גם משפחתה הותקפה על ידו. לאורך השנים, המתלוננת לא העזה להתלונן נגד הנאשם בשל איומיו. עוד נטען כי לנאשם עבר פלילי בעבירה של תקיפת הגורמת חבלה של ממש אשר הופנתה כלפי בת זוג קודמת שלו, וכן הורשע במספר עבירות אלימות וסמים, כך שזו אינה מעידתו הראשונה. המאשימה ביקשה, בהתאם להסדר הטיעון, לגזור על הנאשם עונש של עד 18 חודשי מאסר בפועל, ובנוסף לכך עונש מאסר מותנה ארוך ומרתיע, פיצוי למתלוננת וקנס. לטענת הנאשם, רף הענישה הנהוג בעבירות אלימות מן הסוג בהן הורשע הנאשם, הנו נמוך בהרבה מן העונש המבוקש על ידי באת כוח המאשימה. העבירות דנן בוצעו על רקע התמכרותו של הנאשם לסמים, אשר עדיין איננה מטופלת, ואף המתלוננת התחברה אליו על רקע זה. המתלונן טופל בעבר במסגרת סגורה לגמילה מסמכים, ללא הצלחה, אך אין לו ולמשפחתו התנגדות לחזור לקבלת טיפול באותו מוסד. לפיכך נטען, כי בנסיבות העניין ראוי להסתפק בהטלת צו מבחן ובהוראה לשלב את הנאשם במסגרת טיפולית לגמילה מסמים. הנאשם בדבריו נטל אחריות על מעשיו המתוארים בכתב האישום המתוקן, הביע חרטה וביקש סליחה, ואף ציין כי הוא מוכן להשתלב בטיפול לגמילה מסמים בתוך כתלי בית הסוהר. כתב האישום המתוקן בעניינו של הנאשם שלפניי, אכן מגולל מסכת ארוכה ומתמשכת של מעשי אלימות אשר הופנו על ידי הנאשם כלפי בת זוגו לחיים, אם בתו, במקרים רבים, ובמספר הזדמנויות הידרדר המצב לעבר אלימות חמורה וקשה, הפחדה ואיומים, וכל זאת לנגד עיני בתם הקטנה של בני הזוג. מעשים אלה הנם חמורים ויש להוקיעם בכל תוקף, בכדי לבער את נגע האלימות שפשתה בקרב משפחות, אלימות שעלולות להיות לה תוצאות חמורות וקשות ביותר. בנוסף, יש להביא בחשבון את עברו הפלילי של הנאשם בעבירות אלימות וסמים, מחד, ולהביא בחשבון את נטילת האחריות בפני בית המשפט, ההודאה במסגרת הסדר טיעון, החרטה והצער שהביע, ואת התמכרותו לסמים ברקע ביצוע העבירות דנן, מאידך. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ושקלתי את השיקולים לחומרה ולקולה בעניינו של הנאשם, אני גוזר את דינו של הנאשם כדלקמן: אני דן את הנאשם למאסר לתקופה של עשרים ושמונה חודשים, מתוכם עשרה חודשים לריצוי בפועל ואילו היתרה על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור ויורשע בפרק זמן זה על כל אחת מהעבירות בהן הורשע בכתב האישום המתוקן. אני מורה על הפעלת עונש המאסר המותנה אשר הוטל על הנאשם בתיק פלילי 32134-11/2009 בית משפט השלום בצפת, לתקופה של חמישה חודשים. המאסרים אשר הוטלו והופעלו, ישא אותם הנאשם בחופף וסה"כ ישא הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו החל מיום 4.10.2010. אני דן את נאשם קנס בסך 500 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ישא בחמישה ימי מאסר במצטבר לכל מאסר אחר שהינו מרצה. אני מחייב את הנאשם לפצות את המתלוננת בסך 10,000 ₪. הפיצוי ישולם ב -5 שיעורים חודשיים, שווים ורצופים, החל מיום 1.1.2012. תשומת לב שירות בתי הסוהר ניתנת לאפשרות שהנאשם יעבור הליך של גמילה במהלך ריצוי עונשו. כמו כן, יובא הנאשם לאלתר, בפני רופא שב"ס לבדיקת תלונותיו. זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.הדחה בחקירהמשפט פלילי