בע"א 595/78 בלדרמן נ' אורנשטיין, פ"ד לה(1) 467, 469 נקבע: "ואם כי רשאים בדרך כלל בעלי הדין להסכים על דרך הדיון בעניינים אזרחיים, הרי כל הסכם כזה מטבעו נתון לפיקוחו ולביקורתו של בית המשפט, שבפניו מתבררת התביעה. אותו בית-משפט רשאי להרשות לצד לחזור בו מההסכם, אם קיים טעם לכך. גם אם על הסכם מעין זה חל חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הרי תחולת אותו חוק יכולה להיות מבוססת אך ורק על הוראת סעיף 61(ב), שבו נאמר, שהוראות החוק "...יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחויבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה". אחד "השינויים המחויבים" מטיבו ומטבעו של הסכם על דרכי הדיון הוא, כי ניתן לשחרר צד מהסכם כזה ברשות בית המשפט." ##להלן החלטה בנושא חזרה מהסכמה דיונית:## המסגרת הדיונית שבפנינו הינה ביטול הסכמה דיונית בין הצדדים. לעניין זה נקבע בע"א 61/84 ביאזי נגד לוי פ"ד מ"ב (1) 446 (להלן:"באזי") כי: "הסכם דיוני יש לקיים וכל צד נוטל סיכון מחושב מרצון כי ההכרעה בדרך המוסכמת לא תיפול לטובתו ואל לו להתנער באופן חד צדדי מהסכמתו ולבקש לשוב ולחסות תחת כנפיה של אלת הצדק, אותה זנח קודם, כשההכרעה לרעתו". בפני בקשת המבקשת לביטול /שינוי/הרחבת הסכמה דיונית. רקע וטענות הצדדים 1. המשיב הגיש 6 שקים על סך של 100,000 ₪, אשר נמשכו ע"י המבקשת, לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל בבית שאן. 2. המבקשת הגישה התנגדות לביצוע השקים, אשר נידונה ביום 3/12/2009. במהלך הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית הקובעת כי הגנתה של המבקשת תיסוב על טענות התמורה בלבד (להלן:"ההסכמה הדיונית"), קרי, האם במועד מסירת השקים למשיב ע"י אריה (להלן:"המסב"), נתן המשיב למסב תמורה בעד השקים. הסכמה זו קיבלה תוקף של החלטה וניתנה למבקשת רשות להתגונן. 3. בדיון אשר התקיים ביום 21/11/10 , התקיים דיון בבקשת המשיב, להוצאת תצהירים שהוגשו ע"י המבקשת, אשר סוטים מההסכמה הדיונית שהושגה בין הצדדים. בהחלטה מיום 17/3/11 קבעה כב' השופטת עיריה מרדכי כי התצהירים הוגשו ללא רשות ובחריגה מההסכמה הדיונית, והחליטה לקבל את בקשת המשיב להוצאת התצהירים מהתיק. יחד עם האמור, קבעה כב' השופטת מרדכי, כי אין מניעה שהמבקשת תגיש בקשה מתאימה לשינוי ההסכמה הדיונית, בקשה שתועבר לרשמת לשם דיון בה, ולקיום דיון מחדש בבקשת המבקשת למתן רשות להתגונן. 4. המבקשת הגישה בקשה כאמור לעיל ביום 30/10/11, ובקשה זו הועברה אלי למתן החלטה. הבקשה נידונה בדיון אשר נקבע ליום 13/11/11, ובהעדרו של המשיב, נעתרתי לבקשה. 5. בדיון אשר התקיים ביום 2/1/12, ביקש המשיב לבטל את ההחלטה מיום 13/11/11, ולכן ניתנה לו הזדמנות להשלים את טענותיו בעניין זה בכתב, ואף המבקשת השיבה לבקשת המשיב. טענות המבקשת 6. המבקשת טוענת כי יש לאפשר לה לתקן את הגנתה כך שיוספו לה הטענות כדלקמן: א. טענת חוסר תום לב מצדו של המשיב . לטעמה טענה זו נטענה בהתנגדות שלה ולכן אינה מהווה הרחבת חזית כלל וכלל. ב. טענה בדבר מעשי המרמה של המשיב בשיתוף פעולה עם מר אריה אהרון ואחיו, מר דורון בנימין, טענה שהתגלתה במלואה לאחר ההסכמה הדיונית בין הצדדים. 7. לטענת המבקשת, ממצאי חקירה ובדיקה שניהלה אודות מעורבותו של המשיב בעסקים ומעשים לא חוקיים (לכאורה), בשיתוף פעולה לא חוקי עם המסב הראו כי המבקשת נפלה קורבן למעשה מרמה משותף של המשיב והמסב, כאשר המסב נוטל המחאות מאזרחים עבור "עבודות בניה ושיפוץ עתידיות" ומעבירם לידי שותפו המשיב ואחיו אשר טוענים כי הם אוחזים כשורה. המשיב והמסב הפילו עשרה אנשים "ברשתם" תוך רמייה ועשיית עושר ולא במשפט. 8. עוד טענה המבקשת, כי מתנהל כיום תיק נוסף בבית המשפט כאן, תא"מ 15971-09-09 (להלן:"התיק הנוסף"), אשר עניינו מעשה מרמה נוסף של המשיב והמסב. 9. המבקשת הוסיפה, כי ריבוי המקרים וחזרתם על עצמם, אינו מותיר מקום לספק ממשי כי מדובר במעשי מרמה. לבקשתה צירפה המבקשת תצהיר של בן זוגה, מר אברמך דימטרי (להלן:"דימטרי") אשר ניהל את החקירה וכן תצהיר של גב' אמזלג, אשר כנטען נעקצה אף היא ע"י המשיבה והמסב. 10. המבקשת הדגישה כי מדובר בעובדות אשר התגלו לאחר קביעתה של ההסכמה הדיונית, וכי ההליך הדיוני עדיין מצוי בשלביו הראשונים .כן יש להעדיף את גילוי האמת על פני טענה שכול כולה עניינים פרוצדוראליים וסדרי דין, אשר אינם פוגעים במשיב, ובמיוחד כאשר ניתן לאפשר לו להגיש תצהירים נוספים מטעמו בהם ישיב לעובדות החדשות שהועלו במסגרת תצהירי המבקשת. 11. הטענות אשר מבקשת המבקשת להוסיף, בדבר חוסר תום לב ומרמה, הנן טענות הפרושות על כל המערכת המשפטית. טענות המשיב 12. המשיב הגיב לבקשת המבקשת והתנגד לה. לטענתו ההסכמה הדיונית הושגה לפני כשנתיים, ולאחר מכן התקיימו דיונים נוספים, במהלכם ניסתה המבקשת להעלות טענות דומות, ולהגיש תצהירים נוספים בניגוד להסכמה הדיונית, ובשתי הזדמנויות, ביום 28/6/10 וביום- 21/11/10, וכב' השופטת מרדכי דחתה את בקשת המבקשת. 13. גם בדיון אשר הושגה בו ההסכמה הדיונית, ניסתה המבקשת להכניס תצהירים לתיק בית המשפט לרבות של דימטרי, ולפני השגת ההסכמה התצהירים נמשכו מתיק בית המשפט. 14. המשיב טען כי אין המדובר בעובדות חדשות ו/או טיעונים חדשים, שכן הן הועלו במסגרת בקשות קודמות, לרבות הטענה כי מתנהל התיק הנוסף בבית המשפט בבית שאן. 15. המשיב טען כי התיק נמצא בשלב מתקדם, לאחר סיום ההליכים המקדמיים לרבות הגשת תצהירי עדות ראשית, והיעתרות לבקשה בשלב זה, תחייב החזרת הצדדים לשלב הבקשה למתן רשות להתגונן, ולהגשת תצהירים חדשים. דבר זה עלול לגרום למשיב נזק בלתי הפיך ולהאריך את הדיון שלא לצורך. דיון ומסקנות 16. המסגרת הדיונית שבפנינו הינה ביטול הסכמה דיונית בין הצדדים. לעניין זה נקבע בע"א 61/84 ביאזי נגד לוי פ"ד מ"ב (1) 446 (להלן:"באזי") כי: "הסכם דיוני יש לקיים וכל צד נוטל סיכון מחושב מרצון כי ההכרעה בדרך המוסכמת לא תיפול לטובתו ואל לו להתנער באופן חד צדדי מהסכמתו ולבקש לשוב ולחסות תחת כנפיה של אלת הצדק, אותה זנח קודם, כשההכרעה לרעתו". וכב' המשנה לנשיא מ' אלון הוסיף "משהוגש הסכם ונחתם תוך הבנת משמעותו הרי בקשה לביטול אותו הסכם היא הפוגעת בתקנת הציבור ועיקרון של כיבוד הסכמים". 17. עוד נפסק בפרשת באזי הנ"ל כדלקמן: "בעימות שבין "האמת הפורמלית" ובין ה"אמת המהותית", גוברת ידה של הראשונה, כדבריו של א. ברק בספרו שיקול דעת שיפוטי (פפירוס תשמ"ז 247/248): "לעיתים עשויים הצדדים להמנע מהנחת תשתית מתאימה להפעלת שיקול דעת שיפוטי שכן הם אינם מעוניינים בפתרון העשוי להתבקש כתוצאה מכך. בתהליך האדורסרי הצדדים הם הקובעים את היקפו של הסכסוך והם המניחים את התשתית הראייתית לפתרונו." 18. מסקירת הפסיקה עולה מגמה שיטתית, שלא לאפשר חזרה מהסכמה דיונית, אלא במקרים נדירים ביותר, ולא זו אף זו, ביהמ"ש אף מייחס לשתיקת צד או המנעותו מלהתייחס להסכמה דיונית מוצעת, כאל הסכמה להסדר הדיוני המוצע ואינו מאפשר לו לטעון טענות כנגד הסכמה זו, בשלב מאוחר יותר. ראו ע"א 110/86 גברעם נ' יורשי המנוח מנגב פד"י מב (2) 193. 19. מתי אם כן ניתן להרשות לאחד הצדדים לחזור בו מהסכמה דיונית? בע"א 595/78 בלדרמן נ' אורנשטיין, פ"ד לה(1) 467, 469 נקבע: "ואם כי רשאים בדרך כלל בעלי הדין להסכים על דרך הדיון בעניינים אזרחיים, הרי כל הסכם כזה מטבעו נתון לפיקוחו ולביקורתו של בית המשפט, שבפניו מתבררת התביעה. אותו בית-משפט רשאי להרשות לצד לחזור בו מההסכם, אם קיים טעם לכך. גם אם על הסכם מעין זה חל חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, הרי תחולת אותו חוק יכולה להיות מבוססת אך ורק על הוראת סעיף 61(ב), שבו נאמר, שהוראות החוק "...יחולו, ככל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחויבים, גם על פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה". אחד "השינויים המחויבים" מטיבו ומטבעו של הסכם על דרכי הדיון הוא, כי ניתן לשחרר צד מהסכם כזה ברשות בית המשפט." (ההדגשה אינה במקור - א.ד.ש.). 20. אם כן, ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט רשאי להתיר לצד לחזור בו מהסכם דיוני באם קיים טעם המצדיק זאת. 21. בעניינינו הגיעו הצדדים להסכמה דיונית אשר קיבלה תוקף של החלטה, המתירה למבקשת להתגונן מפני התביעה שהוגשה נגדה, בכפוף להסכמה הדיונית. 22. בנסיבות העניין, לא שוכנעתי כי נתקיים טעם המצדיק את ביטול ההסכמה שנתנה המבקשת לקבל בקשתה לרשות להתגונן בכפוף להסכמה מיום 3/12/09 שניתנה באופן עצמאי מטעמה, תוך שידוע לה עניין "השותפות" עם המסב. 23. לא זו אף זו, מעיון בתיק עולה כי המבקשת ניסתה להגיש תצהיר של דימטרי, אשר תצהירו צורף היום לבקשה נשוא החלטה זו ונטען כי הוא בגדר עובדות חדשות, וזאת עוד בטרם הגיעו הצדדים להסכמה הדיונית, ובהתאם להסכמת הצדדים שהייתה ביום 3/12/09 נמשך התצהיר מתיק בית המשפט. (ראו ע' 1 לפרוטוקול, ש' 8 ). 24. יתרה מזו, המבקשת העלתה את בקשתה בפני בית משפט זה בשתי הזדמנויות נוספות, ביום 28/6/10 וכן ביום- 21/11/10, וכב' השופטת עיריה מרדכי דחתה את הבקשה לביטול ההסדר הדיוני ולהרחבת החזית, ואף התצהירים נמשכו מהתיק. 25. ההסכמה הדיונית, מהווה חוזה לכל דבר ועניין, והמבקשת עותרת לביטולה על יסוד עילות חוזיות. בעניינו, המבקשת לא הצביעה על פגם בהסכמת הצדדים אשר יש בו כדי להביא לביטול ההסכמה על פי דיני החוזים (טעות, כפיה, עושק וכד'). ואגב, טענות של "טעות" בהסכמה ושל בטלות ההסכמה בשל "תקנת הציבור" שהועלו בנסיבות דומות לאלה הנדונות כאן, נדחו בע"א 4027/97 סולפרד בע"מ ואח' נ' עמישי חב' לשיווק בע"מ ואח', תק-על 98(2),278. 26. טענות המבקשת כי תוצאות חקירה שניהלה היא או דימטרי שופכים אור חדש על המחלוקת בין הצדדים, אין בה כדי להושיעה לאחר שנתנה הסכמתה הדיונית. 27. חשוב להדגיש כי המבקשת מיוצגת ע"י עורך דין מלומד שמטפל בעניינה והגיע להסכמה בשמה, תךו כדי נוכחותה, ולא ביקש לשמור למבקשת זכויות להעלות טענות חדשות אם יתגלו כאלה. טענתה כי מדובר במעשה מרמה בין המשיב לבין המסב, וכי התגלתה רק לאחר ההסכמה הדיונית לא ניתן לקבל אותה, ובמיוחד כאשר עניין זה נטען ע"י המבקשת בהתנגדותה, שם העלתה את הטענה כי המשיב משתף פעולה עם המסב. 28. יתר על כן, משמעות הבקשה לביטול ההסדר הדיוני, הינה ביטול ההחלטה בבקשת הרשות להגן, החלטה המהווה מעשה בית-דין. על ההחלטה לא הוגשה בקשת רשות לערעור, כמו גם בקשה לביטולה, במועד החוקי והיא מהווה החלטה חלוטה. 29. אשר על כן ונוכח מכלול הטעמים עליהם עמדתי בהחלטתי, אני מורה על ביטול החלטתי מיום 13/11/12 ועל דחיית בקשת המבקשת מיום 30/10/111, לביטול ההסכמה הדינוית, ועל הוצאת התצהירים אשר הוגשו יחד עם בקשת המבקשת וכן להודעה מטעם המבקשת מיום 17/11/11 . 30. התיק נקבע לישיבת הוכחות ליום 24/5/12 החל מהשעה 12:00 ועד סוף היום . המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 1,500 ₪ . הסכמה דיוניתשאלות משפטיות