מה זה הסדר תשלומים בהוצאה לפועל ? מי מוסמך להורות על הסדר תשלומים ? מה המשמעויות של הסדר תשלומים ? ##(1) מהו הסדר תשלומים בהוצאה לפועל ?## הסדר תשלומים בהוצאה לפועל הוא מנגנון המאפשר לחייבים, אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם בתוך הזמן שנקבע לכך בחוק, לפרוע את חובותיהם בהדרגה תוך שמירה על זכויותיהם. מנגד, מאפשר ההסדר להטיל מגבלות שונות על אותם חייבים על מנת לעודדם לפרוע את חובותיהם בפרקי זמן סבירים, ועל מנת למנוע שימוש לרעה במנגנון. תכליתו של חוק ההוצאה-לפועל היא לאפשר גביה יעילה של חובות, תוך המנעות כל הניתן ממאסרו של החייב בגין אי-החזרת חוב. קביעת הסדר תשלומים על-פי המועדים הקבועים בסעיף 69ג לחוק, כאשר ידוע מראש כי החייב אינו יכול לעמוד בהסדר זה אינה משרתת תכלית זו. לפיכך, אם מחקירת היכולת עולה, כי החייב לא יוכל לעמוד בהסדר תשלומים על-פי המועדים הקבועים בחוק, מוסמך ראש ההוצאה-לפועל לקבוע הסדר תשלומים אשר ייפרס על-פני תקופה ארוכה יותר. ##(2) הסדר תשלומים בהוצאה לפועל - מהן סמכויות רשם ההוצאה לפועל ?## על פי חוק ההוצאה לפועל מוקנות לרשם ההוצאה לפועל סמכויות מינהליות וסמכויות שיפוטיות. סמכויות רשם ההוצאה לפועל הן ברובן סמכויות מינהליות, כגון – קביעת הסדר תשלומים, מתן צווי עיכוב יציאה מהארץ, הטלת עיקולים, מתן צווים למימוש נכסים, מינוי כונס נכסים וכיו"ב. הרשם רשאי לחקור במצבו הכלכלי של החייב, כדי לברר את יכולתו לשלם החוב. ##(3) האם ניתן לנקוט בהליכים אחרים נגד חייב העומד בהסדר התשלומים ?## על פי דיני ההוצאה לפועל, ככלל, אין בעובדה שחייב עומד בצו תשלומים, כדי למנוע נקיטת הליכים אחרים לגביית החוב – "... חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו מתווים דרכים שונות לגביית חוב. הדלת של צו תשלומים לפרעון חוב אינה סוגרת את כל הדלתות האחרות במנגנון האכיפה. יפים לענייננו דברי המלומד בר-אופיר בספרו:"צו תשלומים לפרעון החוב איננו מעכב את הליכי ההוצאה לפועל, גם אם החייב ממלא אחריו בקפדנות. יודגש כי צו זה איננו מונע מהזוכה מלנקוט בכל האמצעים האחרים שהחוק מעמיד לרשותו לשם גביית חובו ( ע"א 199/62 משיח נ' א.ב. ואחר', פ"ד טז 2303). ##(4) הסדר תשלומים בהוצאה לפועל - חוב לביטוח לאומי:## החלטת רשם ההוצאה לפועל בדבר הסדר תשלומים או צו תשלומים אינה מחייבת את ביטוח לאומי בהפעילו את סמכות הקיזוז על פי סעיף 14(ג) לחוק המזונות. הוא הדין כאשר תיק הוצאה לפועל נסגר אי נקיטת הליך בתיק ההוצאה לפועל (תקנה 126 (ד) לתקנות ההוצאה לפועל), או מסיבה אחרת. בעניין ברוכים [עב"ל (ארצי) 271/08 חיים ארי ברוכים – המוסד לביטוח לאומי (21.5.2009)] נדון עניינו של מבוטח אשר על פי הסדר תשלומים במסגרת הליכי הוצאה לפועל חויב לשלם למוסד תשלומים בסך של 200 ₪ או 150 ₪ לחודש, אך לא עמד בהסדר תשלומים זה. לאחר מספר חודשים, המבוטח היה זכאי לדמי אבטלה. המוסד קיזז מדמי האבטלה שהמבוטח היה זכאי להם את חוב המזונות, למעט הסכום הקבוע לקצבת יחיד על פי חוק הבטחת הכנסה, תשמ"א – 1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה). בית הדין הארצי דחה את טענת המבוטח. ##(5) הסדר תשלומים בהוצאה לפועל - חייב מוגבל באמצעים:## ההוראות בנוגע להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים מצויות בפרק ז'1 לחוק ההוצאה לפועל. הוראות אלו התווספו לחוק בשנת 1994 (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 15), התשנ"ד-1994, ס"ח 1479, עמ' 284) כחלק מסדרה של תיקונים מקיפים לחוק זה, שעניינם צמצום השימוש במאסר כאמצעי לאכיפת חיובים. מנגנון ה'הכרזה' נועד ליתן פתרון למצב, בו נקבע הסדר תשלומים על פי המועדים הקבועים בסעיף 69ג לחוק, וידוע מראש כי החייב אינו יכול לעמוד בהסדר זה, ולכן יהיה צפוי למאסר (ד' בר אופיר הוצאה לפועל – הליכים והלכות (מהדורה 6, 2005) 330). ההסדר הקבוע במנגנון מאפשר לחייבים, אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם בתוך הזמן שנקבע לכך בחוק, לפרוע את חובותיהם תוך שמירה על זכויותיהם. מנגד, מאפשר ההסדר להטיל מגבלות שונות על אותם חייבים על מנת לעודדם לפרוע את חובותיהם בפרקי זמן סבירים, ועל מנת למנוע שימוש לרעה במנגנון. במקרים מסוימים ייתכן, שדווקא הטלת ההגבלות תפגע ביכולת הפירעון של החייב. במקרים אחרים ייתכן, שהיא תמנע את שיקומו הכלכלי, לאחר שנקלע למצוקה מפאת נסיבות שלא היו בשליטתו. ##(6) הסדר תשלומים - ארנונה:## סעיף 4(א) לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980 קובע אפשרות לתשלום חיובי ארנונה על פי הסדר תשלומים: "רשות מקומית רשאית לקבוע לארנונה כללית ולמס עסקים הסדר לפרעונם בתשלומים ( להלן – הסדר תשלומים), במשך תקופה שלא תעלה על שנה ממועד החיוב בהם; כל תשלום לפי הסדר כאמור ישולם בתוספת הפרשי הצמדה". סעיף 1 בחוק הריבית מגדיר " הפרשי הצמדה" וקובע את נוסחת ההצמדה שלהלן: "(1) לענין ארנונה כללית המשתלמת על פי הסדר תשלומים – עדכון הארנונה לפי שיעור השינוי של המדד, מן המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום החיוב, עד המדד שקדם למדד שפורסם סמוך לפני יום התשלום; (2)...". על פי החוק, תשלומי ארנונה המשולמים בהסדרי תשלומים יחויבו בהפרשי הצמדה, לפי שיעור שינוי המדד, בין אם המדד שלילי ובין אם המדד חיובי, לפי הכללים הבאים: מדד הבסיס הוא מדד אוקטובר ("המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם ליום החיוב") ##(7) הסדר תשלומים בהוצאה לפועל - סיכום:## סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 מעגן את סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב שהגיש בקשה למתן צו תשלומים כחייב מוגבל באמצעים, אם ביקש לפרוס את תשלום חובו לתקופה העולה על התקופות המפורטות באותו סעיף. הסמכות הנתונה לרשם היא סמכות שבשיקול דעת המאפשרת לו לאזן בין כלל האינטרסים הנוגעים לעניין בכל מקרה המובא לפניו. (ראו ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל – הליכים והלכות (מהדורה שביעית, 2013), 480). ##(8) להלן החלטה בנושא ביטול הסדר תשלומים:## 1. המשיב פתח כנגד המבקש תיק בהוצאה-לפועל בגין חוב העולה על מליון ש"ח. לבקשת המשיב, נפתחה כנגד המבקש חקירת יכולת, בסיומה נקבע, כי המבקש לא יוכל לשלם את חובו בתקופה הקבועה לכך בסעיף 69ג(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1967- (להלן: החוק) ולפיכך, הוכרז המבקש כחייב מוגבל באמצעים. 2. על החלטה זו ערער המבקש בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. לטענת המבקש, ראש ההוצאה-לפועל לא היה מוסמך להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, מכיוון שהוא לא הגיש בקשה למתן צו תשלומים, ולא נתקיים הליך בירור בעניינו. בנסיבות אלה ההכרזה על המבקש כחסר אמצעים לא נעשתה על-פי הליך הקבוע בחוק, ועל כן דינה בטלות. בית-המשפט המחוזי (השופטת הניה שטיין) דחה את ערעורו של המבקש. בית-המשפט קבע, כי יש לפרש את סמכויות ראש-ההוצאה לפועל בהליך חקירת יכולת בדומה לסמכויות הנתונות לראש ההוצאה-לפועל בהליך בירור על-פי סעיף 69יג לחוק. כן קבע בית-המשפט המחוזי, כי החלטת ראש-ההוצאה לפועל אינה מקפחת את זכויותיו של המבקש, כיוון שממילא לא הראה המבקש כיצד ביכולתו לפרוע את חובו במועדים הקבועים בסעיף 69ג לחוק. מכאן בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה חזר המבקש על טענותיו, כפי שנטענו בפני בית-המשפט המחוזי וטען, כי בגין ההגבלות על חירותו הנובעות מהכרזתו כמוגבל באמצעים, פוגעת הכרזה זו, שנעשתה בניגוד לקבוע בחוק, בזכויותיו. 3. על-פי סעיף 69 לחוק רשאי ראש ההוצאה-לפועל, בין היתר, לאחר קיום חקירת יכולת, לצוות על תשלום החוב במספר תשלומים. פנה החייב בבקשה לפרוס את התשלומים מעבר למועדים הקבועים בסעיף 69ג לחוק, או לא עמד החייב בתשלומים שנקבעו והתקיים הליך בירור, רשאי ראש ההוצאה-לפועל להכריז על החייב כמוגבל באמצעים. כאמור, טענת המבקש היא, כי מדובר בהליכים נפרדים: באחד נקבע הסדר התשלומים ובשני, בין שנפתח לבקשת החייב ובין אם לאו, ניתן להכריז על החייב כמוגבל באמצעים. על-כן, יש לבצע הליכים אלה בנפרד ולא ניתן להכריז על חייב כמוגבל באצעים בסיום חקירת יכולת שנערכה לבקשת הנושה. טענה זו יש לדחות. תכליתו של חוק ההוצאה-לפועל היא לאפשר גביה יעילה של חובות, תוך המנעות כל הניתן ממאסרו של החייב בגין אי-החזרת חוב. השוו בג"צ 5304/92 פר"ח נ' שר המשפטים, פ"ד מז(4) 715. קביעת הסדר תשלומים על-פי המועדים הקבועים בסעיף 69ג לחוק, כאשר ידוע מראש כי החייב אינו יכול לעמוד בהסדר זה אינה משרתת תכלית זו. לפיכך, אם מחקירת היכולת עולה, כי החייב לא יוכל לעמוד בהסדר תשלומים על-פי המועדים הקבועים בחוק, מוסמך ראש ההוצאה-לפועל לקבוע הסדר תשלומים אשר ייפרס על-פני תקופה ארוכה יותר. במקרה זה, כיוון שהחייב לא סתר את המסקנה כי לא יוכל להחזיר את חובו במועדים הקבועים בחוק, ניתן להכריז עליו כמוגבל באמצעים. 4. בענייננו, בתום חקירת יכולת שבוצעה למבקש על-פי בקשת המשיב, הגיע ראש ההוצאה לפועל למסקנה, כי המבקש לא יוכל לעמוד בהסדר תשלומים שייקבע על-פי המועדים הקבועים בסעיף 69ג לחוק. בנסיבות אלה קבע ראש ההוצאה-לפועל הסדר תשלומים שנפרס על-פני תקופה ארוכה יותר, והכריז על המבקש כמוגבל באמצעים. המבקש לא הראה, במהלך הדיונים שהתקיימו בעניינו עד כה ובבקשה זו, כי ביכולתו לפרוע את חובו במועדים הקצובים לכך בחוק. לפיכך, בצדק הוכרז המבקש על-ידי ראש ההוצאה לפועל כמוגבל באמצעים. אשר-על-כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. הסדר תשלומיםהוצאה לפועל