תאונת קטנוע בחדרה

בפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזקים רכושיים שנגרמו במסגרת תאונת דרכים אשר ארעה ביום 11/6/12. התובע, אשר נהג במועדים הרלוונטים בקטנוע שבבעלות אחיו, ביקש לתבוע את הנתבע, אשר נהג במועדים הרלוונטיים ברכבו, רכב מסוג הונדה, בין נזקים שנגרמו לקטנוע באותה תאונה. לעומתו, תובע הנתבע, בתביעה שכנגד, את הנזקים שנגרמו לרכבו-שלו על ידי התובע בתאונה האמורה. אין חולק כי התאונה ארעה בכיכר המצויה ברחוב הפרדס בבית אליעזר, חדרה. לשיטת התובע פגע בו רכב הנתבע שעה שהיה מצוי זה מכבר בתוך הכיכר, כאשר הפתיע אותו מימין ונכנס אל הכיכר כשהיא אינה פנויה. לשיטת הנתבע, עצר בכניסה לכיכר ווידא כי אין רכבים בכיכר, ורק לאחר מכן החל בנסיעה איטית במיוחד לתוך הכיכר ואז הפתיע אותו התובע, כאשר נסע לתוך הכיכר כשזו אינה פנויה, במהירות גבוהה, ואו אז פגע ברכב התובע. הצדדים אינם חלוקים בנוגע לכיוון נסיעתו של כל אחד מהם, ויובהר כי התובע נסע בדרכו מדרום לצפון, והנתבע, אשר הגיע מכיוון מזרח למערב, התכוון לפנות בכיכר שמאלה - לכיוון דרום. בנוסף, אין מחלוקת בנוגע למיקום המפגש בכיכר, כמו גם לכך שהקטנוע המשיך לאחר התאונה לכיוון אליו היו פניו מלכתחילה, קרי לכיוון צפון, עד אשר נפל, וכי זה עקר ממקומו את פגוש רכב הנתבע אשר ככל הנראה נתפס בקטנוע ונפל או הושלך רק לאחר מטרים רבים ממקום המפגש צפונה, סמוך למקום נפילת הקטנוע. הצדדים אינם חולקים על הנזקים המתוארים בכתבי הטענות. המחלוקת העיקרית שבין הצדדים היא אם כן בנוגע לאשם בתאונה. כאן המקום להבהיר כי משהוגשה התובענה על ידי התובע, וזה אינו הבעלים של הקטנוע הניזוק - הרי שאין התובע יכול לטעון לחסרון כיס כתוצאה מהארוע, וממילא אין כל יריבות בינו לבין הנתבע בקשר עם נזקי הקטנוע, ועל כן אני קובעת כי דין תביעתו של התובע להדחות מחוסר יריבות. יחד עם זאת, משהוגשה תביעה שכנגד בגין הנזקים שנגרמו לנתבע באותה תאונה, נדרשת הכרעה בנוגע לשאלת האשם, ומכאן החלטה זו - התובע העיד על נסיבות הארוע, וכן העיד עד מטעמו, מר בוריס שפינצר, אשר לכאורה היה עד לארוע במועד הרלוונטי, והציע עזרתו בעדות. מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו, וכן רעייתו אשר נכחה לכאורה ברכב בשעת התאונה. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים נדמה בעיניי כי לכל אחד מן הצדדים אשם תורם בתאונה. ראשית אבהיר כי עדותו של העד, מר שפינצר נראתה אמינה בעיניי וראויה לאמונו המלא של ביהמ"ש. כך, העיד מר שפינצר כי עמד בסמוך לכיכר, כשהוא נשען על הברזלים המצויים במקום, והתבונן לכיוון דרום, בתקווה לראות את האוטובוס, לו הוא המתין טרם שזה יגיע אל תחנת האוטובוס הסמוכה, ועל כן יכול היה לראות את התובע כשהוא רוכב על הקטנוע לכיוון הכיכר, נכנס אל הכיכר ורק אז נפגע באופן מפתיע בחלקו הימני מרכב הנתבע, אשר לשיטתו נכנס בהפתעה לכיכר. עוד העיד הלה כי לא ראה את רכב הנתבע מתקרב אל הכיכר ממזרח. עיינתי בתמונות אשר הציגו הצדדים ובשרטוטים שנערכו על ידם ועל ידי העד, ונראה כי הברזלים האמורים, עליהם כאמור נשען העד, פונים אל הכיכר. כך, לו נשען העד על הברזלים והתבונן לכיוון דרום, ממילא אני סבורה כי יש להניח כי לא יכול היה לראות את רכב הנתבע מתקרב אל הצומת, אלא אם הסיט מבטו לכיוון מזרח (שמאלה ואחורה, ביחס למקום בו עמד). התובע העיד כי הגיע אל הכיכר במהירות של כ- 45-50 קמ"ש, הסתכל ימינה ושמאלה בהגיעו אל הכיכר, ותוך כדי נסיעה, ונכנס אל הכיכר. לטענתו, רק כאשר כבר היה בתוך הכיכר ולקראת היציאה ממנה בא מימינו במפתיע רכב הנתבע ופגע בו במרכז הקטנוע, באמצעות החלק השמאלי של הפגוש הקדמי ברכבו. לטענתו הנתבע הגיע במהירות גבוהה, אותה הוא מעריך במהירות של כ- 60-65 קמ"ש. כאשר נשאל התובע כיצד הוא מסביר את העובדה שהקטנוע המשיך לכיוון צפון ולא הועף לכיוון מערב/ נפל במקום, השיב כי דבר דומה קרה לאחיו בתאונה דומה שארעה לו עם אופנוע לפני כשנתיים, ושעה שהאח נסע במהירות של 20 קמ"ש בלבד. הנתבע העיד, כי עצר בכניסה לכיכר, בשונה ממנהגו בעניין, וזאת בשים לב לכך שבמקום צמחיה עבותה משמאל לכיכר (ביחס למקום ממנו בא), אשר מפריעה לשדה הראיה ואינה מאפשרת לראות את הרכבים המתקרבים מדרום לכיכר, ועל כן לא רצה ליטול סיכונים מיותרים ועצר. כאשר הבחין בכך שאין כל רכב בקרבת מקום נכנס אל תוך הכיכר, במטרה להקיפה ולפנות שמאלה לכיוון דרום, ורק כאשר כבר היה בתוך הכיכר עצמה, פגע בו התובע. לשיטתו, משניתן לנסוע בקו ישר מדרום לצפון, יש להניח כי התובע נסע במהירות הנסיעה הגבוהה מזו המותאמת לנסיעה בכיכר, וכאשר הבחין בנתבע המצוי בתוך הכיכר ניסה ככל הנראה לעקוף אותו בתוך הכיכר (שבה מסלול אחד בלבד) משמאל, ללא הצלחה. רעייתו של הנתבע העידה אף היא כאמור לעניין נסיבות הארוע, ומעדותה עלה כי הנתבע עצר את רכבו עצירה מוחלטת לפני הכניסה לתוך הכיכר, והחל בנסיעה רק לאחר מכן, ורק לאחר שוידא כי אין רכבים משמאל בקרבת מקום. לשיטתה היא תמיד בודקת ביחד עם בעלה שהכביש אמנם פנוי, ומדובר בהרגל מכח היותה נהגת בעצמה. שקלתי כאמור את עדויות הצדדים ואת הראיות בתיק ונדמה כי במועד הרלוונטי היתה מהירות נסיעתו של התובע גבוהה מן המהירות הראויה והמומלצת בכניסה לכיכר. למעשה, מעדותו עלה כי לא האט בכניסה לכיכר ולא ביקש לבחון האם מתקרבים רכבים אל הכיכר בזהירות המתבקשת בשל תנאי הדרך. עיון בתמונות מלמד כי אמנם קיימת צמחייה אשר עשויה להסתיר מעיני הבאים ממזרח את הנהגים מדרום, כפי שזו יכולה להסתיר לבאים מדרום את הרכבים המתקרבים אל הכיכר ממזרח. בהתאמה, נדרשים כל הנהגים המתקרבים אל הכיכר לנהוג משנה זהירות, להאט נסיעתם ולבחון היטב את הרכבים המתקרבים אל הכיכר. עוד עולה מעיון בחומר שהוצג ובעדויות כי מהירות נסיעתו של התובע היתה גבוהה יותר מזו של הנתבע, ובעניין זה איני רואה לנכון לקבל את גירסת התובע, בעיקר בשים לב לכך שבעקבות התאונה המשיך הקטנוע לכיוון צפון, ולא נהדף שמאלה - לכיוון מערב, כפי שמתבקש היה כי יקרה לו באמת מהירות נסיעתו של רכב הנתבע היתה גבוהה יותר ממהירותו של הקטנוע, ובשים לב להבדלי המסה בין שני הרכבים. הנתבע, לעומתו, צריך היה לפנות בכיכר שמאלה, ומעיון בתמונות שהוצגו נדמה כי לשם כך היה עליו להפנות רכבו ימינה בכניסה לכיכר ולנסוע מסביב לכיכר, עד לפניה שמאלה, ומדובר במהלך אותו בוודאי שלא ניתן לבצע במהירות של 60-70 קמ"ש, כטענת התובע, אף לולא היה הקטנוע בקרבת מקום או בתוך הכיכר עצמה בעת כניסת הנתבע אל הכיכר. הנה כי כן נדמה בעיניי כי ניתן לקבוע כממצא, כי הנתבע נסע במהירות איטית יחסית בכניסתו לכיכר, ולעומתו התובע נסע במהירות גבוהה מזו התואמת את תנאי הדרך, וזאת אף אם לא אקבל את גירסת הנתבע לפיה עצר בכניסה לכיכר עצירה מוחלטת. אציין כבר כעת כי לא שוכנעתי כי הנתבע אמנם עצר עצירה מוחלטת בכניסה לכיכר, בין אם משום שנדמה כי טענה זו "נולדה" רק לאחר הגשת העדויות במשטרה, בין אם משום שנדמה היה כי עדויות הנתבע ורעייתו בעניין היתה מגמתית ומכוונת, ובין אם משום העדר סבירותה של הטענה, בשים לב לעדותו של הנתבע בנוגע להרגליו ונוהגיו בעניין. מיקום הפגיעה ברכב הנתבע, קרי בחלקו השמאלי של הפגוש הקדמי, יש בו לכאורה כדי להעיד כי רכב הנתבע היה במקום הפגיעה לפי שהקטנוע התנגש בו, ועל כך תעיד גם העובדה שהפגוש נתלש ממקומו מעוצמת הפגיעה והועף לכיוון צפון דווקא. כאן המקום לציין כי צילומי הקטנוע אינם מאפשרים איבחון מיקום הפגיעה המדויק בו, ומכל מקום, ככל שנפגע הקטנוע במרכזו , הרי שיש בכך לכאורה תמיכה לטענת הנתבע לפיה ביקש נהג הקטנוע, כאשר הבחין ברכב הנתבע המצוי בכיכר, לעקוף את הרכב משמאלו, ללא הועיל. בסה"כ אם כן, נדמה כי ממכלול הראיות והעדויות שהוצגו בפניי ניתן לקבוע כי התובע התקרב אל הכיכר במהירות גבוהה, לא האט די הצורך טרם כניסתו אל הכיכר, ולא בחן האפשרות שרכבים יתקרבו אל הכיכר מימין. הנתבע נסע במהירות איטית יחסית, ואולם "גלש" לתוך הכיכר בשל קיומה של צמחיה משמאלו. גלישתו האמורה הביאה את הנתבע אל תוך הכיכר, והתובע, שכאמור נסע במהירות גבוהה למדי הבחין לפתע ברכב הנתבע שבכיכר, ניסה להתחמק מהמפגש, ללא הועיל, ופגע ברכב הנתבע. אציין כי נדמה כי קביעה זו אינה סותרת את עדותו של מר שפינצר, אשר כאזרח שומר חוק בא והעיד על העובדות כפי שאלו נקלטו בחושיו, ועל כך יש להודות לו, ואולם שוכנעתי כאמור כי זה לא יכול היה להעיד על כל העובדות הרלוונטיות למקרה. בהתאמה, נדמה כי לכל אחד מן הצדדים אשם תורם בתאונה, מי בגין כך שלא נתן זכות קדימה לרכבים הבאים משמאלו כמתבקש, ומי בגין נסיעה מהירה בתוך כיכר בהתעלם מתנאי הדרך ומחובת הזהירות המוטלת עליו. בשים לב להבדלי המהירות של הנהגים, ולזכות הקדימה של התובע בכיכר, מצאתי לנכון לחלק את מידת האחריות בין הנהגים באופן שווה. מכל האמור, אני דוחה את התביעה העיקרית - מחוסר יריבות, ומקבלת את התביעה שכנגד בחלקה בלבד, באופן שהתובע- הנתבע שכנגד - ישא באחריות ל-50% בלבד מנזקי הנתבע בגין התאונה. כך, אני מחייבת את התובע לשלם לנתבע סך של 504 ₪, בגין נזקיו. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה שכנגד, 2/9/12, ועד יום התשלום בפועל. אציין כי לא מצאתי כי לנתבע נגרמה עגמת נפש המזכה בפיצוי, ורכיב זה לא הוכח על ידו. בנוסף אני מחייבת את התובע בהוצאות ההליכים כאן בסך כולל של 500 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל. בגין דמי בטלתו של העד, מר בוריס שפינצר, מרח' הקרן 9ב' בבית אליעזר, אני מחייבת את התובע לשלם לו סך של 200 ₪. אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד יום התשלום בפועל. תאונת אופנועתאונת קטנועתאונת דרכיםקטנוע