נמסר לו מהמזכירות שההליך הגיע באיחור בשל "שביתת הדוורים" דא עקא, ציין הרשם, כי לבקשה לא צורף אישור על משלוח ההליך ביום 1.4.2014 והמערער לא פרט האם נקט בצעדים כלשהם כדי לוודא שההליך הגיע ליעדו, וכי הוא נושא באחריות להגיש בפועל את ההליך לבית המשפט במועד. יתר על כן ציין הרשם כי בפסק הדין נושא בקשת רשות הערעור, קיבל בית המשפט המחוזי את ערעור המשיב על החלטת בית-משפט השלום בעניין חיוב המשיב בערובה כתנאי לביטול פסק דין. הרשם ציין כי בפסק הדין התייחס בית המשפט למחדליו הדיוניים של המערער ובכלל זה לאי התייצבותו לדיון. הרשם הוסיף כי על פני הדברים ספק אם המקרה מעורר שאלה לדיון ב"גלגול שלישי" ולכן אף אם היה מוצג הסבר לאיחור בהגשת הערעור, ולא כך, סיכויי ההליך לכאורה מהווים שיקול נגד מתן הארכה. 2. בערעור שלפניי שב המערער ומציין כי הארכה התבקשה בשל "שביתת דוורים". כמו כן מעלה המערער טענות שעניינן בהליך העיקרי נושא הבקשה להארכת מועד, והוא מוסיף כי יש ליתן לו יומו בבית המשפט. 3. דין הערעור להידחות. הערעור אינו מגלה כל עילה להתערבות בשיקול הדעת הרחב בו נושא הרשם בעניינים כגון דא (ראו למשל בש"א 543/14 בנדט נ' אילון - הנדסת מים ומערכות בע"מ, פיסקה 8 27.1.2014)). לגופם של דברים, הפונה לבית המשפט בבקשה להארכת מועד נדרש להצביע על טעם מיוחד להגשת ההליך באיחור. זאת, כאיזון בין הרצון לאפשר לבעל דין למצות את זכות הגישה שלו לערכאות ובין אינטרס סופיות הדיון (ראו בר"ם 6094/13 מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה, פיסקה 8 (10.12.2013)). אלא שבמקרה שלפנינו, המערער לא הוכיח קיומו של טעם מיוחד כאמור. הרשם התייחס בהחלטתו לשאלת הסיבה לאיחור בציינו כי לא ברור המועד בו הגיע ההליך לבית המשפט, לא צורף כל אישור על משלוח ההליך בדואר רשום, וכן לא פורטו הניסיונות שעשה המערער להגיש את ההליך במועד. ואולם, המערער נמנע בהודעת הערעור מלפרט על אודות סוגיה זו, ולכן די בכך לדחות את הערעור. יתר על כן, אני רואה לאמץ את קביעת הרשם בכל הנוגע למידת ההתערבות בהחלטה נושא בקשת ההארכה, בהינתן שמדובר בהליך מסוג "גלגול שלישי" ודומה על פני הדברים כי המחלוקת המתעוררת בה תחומה לעניינם הקונקרטי של הצדדים. לכן, גם מטעם זה דין הערעור להידחות. לנוכח האמור, הערעור נדחה. שביתה