עתירה לבג"ץ בנושא ממימוש צו הריסה השופט א' רובינשטיין: עיקר עניינה של העתירה בבקשת העותר, כי יוצא צו על תנאי, אשר יורה למשיבות ליתן טעם, מדוע לא תימנענה ממימוש צו הריסה, שניתן בתיק בב"ח 52/92 נגד מבנה המגורים שבו הוא מתגורר יחד עם בני משפחתו, ומדוע לא תאושר תוכנית מפורטת של הכפר חרמלה, שבו נמצא המבנה. לטענת המשיבות (תגובה מ-28.7.14) דין העתירה להידחות, שכן הוגשה בטרם מוצו ההליכים אל מול הרשויות ובשל אי גילוי מלוא העובדות בפני בית המשפט. הוסבר, כי ביום 1.7.14 נמסרה לעותר "הודעה על מתן זכות להגשת השגות לצו הריסה מס' 2698". בהודעה נמסר, כי באפשרותו של העותר להשיג על צו ההריסה בתוך 3 ימים ממועד מסירת ההודעה. בהמשך אותו יום הגיש העותר השגה לרשויות האכיפה. טרם ניתנה החלטה בהשגה, וטענותיו, כנמסר, נבחנות. נאמר עוד, כי המבנה לא ייהרס עד החלטה בהשגה, ואם תתקבל החלטה הדוחה את ההשגה, לא ייהרס בתוך שבעה ימים נוספים. בתגובה ברשות מיום 11.8.14 טוען העותר, כי חל שינוי בדפוס הפעולה של המשיבות לאחר רצח שלושת הנערים הישראלים זה לא כבר, והוחל בהפעלת צוים תכנוניים שמהם ישנים מאוד, על-ידי הודעה על זכות להגיש השגות וזאת תוך שימוש בצוים כענישה קולקטיבית. בנסיבות המקרה הספציפי, אף היו שינויים תכנוניים חיוביים, וכנטען, לא ניתן להם ביטוי. על כן נתבקש שלא להורות על דחיה על הסף אלא לבקש התיחסות רחבה יותר למצב התכנוני של המבנה ול"שימוש בצוים תכנוניים כענישה קולקטיבית". סבורים אנו כי אין מנוס מאי היעתרות לעתירה בשלב זה, תוך שמירת זכויות. גם אם לעותר טענות במישור רחב יותר, על בית משפט זה להידרש אליהן רק לאחר מיצוי ההליכים, ובמיוחד הואיל ולוז העתירה במובן המשפטי הוא עתירת יחיד על עניינו שלו, ולא עתירה ציבורית. איננו יכולים לקבוע מראש שההשגה תידחה, ושיהא צורך בעתירה חדשה, וכיוצא בזה. אין העותר יכול לדלג על שלב מיצוי ההשגה הישר לבית משפט זה. על כן; משלא התקבלה החלטה בה, אין בידינו להיעתר למבוקש. מיצוי הליכים הוא "תנאי סף משמעותי בו על הפונה לבית משפט זה כבית המשפט הגבוה לצדק לעמוד. זאת, נוכח חובת הכיבוד ההדדי בין הרשויות, והנחה כי הרשות בוחנת בנפש חפצה כל פנייה המוגשת אליה, וכן נוכח חובת תום הלב המוטלת על המבקש לקבל סעד מבית המשפט, ובכדי ליעל את פעולת המנהל ולהקטין את העומס המוטל על בית המשפט" (בג"צ 3149/12 אסף אבן עו"ד נ' שר הביטחון (2012) (השופט ג'ובראן), פסקה 9; בג"צ 5533/12 פלונית נ' שר הפנים (2012); בג"צ 9403/05 מסוף העברת מסמכי מחשבים בע"מ נ' שר האוצר (2005)). רשמנו לפנינו את הודעת המשיבות, כי המבנה לא ייהרס עד לקבלת החלטה בהשגה שהגיש העותר, וככל שתתקבל החלטה הדוחה את השגת העותר, לא ייהרס המבנה במשך שבעה ימים מיום קבלת ההחלטה. זכויות העותר שמורות. איננו נעתרים איפוא לעתירה. איננו עושים צו להוצאות. הריסת מבנהצו הריסהבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)צווים