בפרשת הר זהב קבע כב' הנשיא אדלר, כי על מנת שרשימת הלקוחות תבוא בגדר ההגדרה של "סוד מסחרי", בחוק עוולות מסחריות, נדרש מהטוען לקיומו של סוד מסחרי להראות כי התקיימו מספר תנאי כדלקמן: "ראשית רשימת לקוחות תזכה להגנה רק אם הינה סודית... שנית, מן הראוי להתחשב בהיקף התחרות בין המעסיק הקודם והמעסיק החדש. דהיינו, האם הם מתחרים על אותו פלח שוק ועל אותו מוצר או שמא פועלים באותו ענף, בלבד. בדרך כלל, וככל שאין תחרות בין המעסיק החדש לבין המעסיק הקודם, אין ערך מסחרי לרשימת הלקוחות. שלישית במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה. כך, במקרים רבים ההיבט החשוב לגבי רשימת לקוחות הוא המחירים המיוחדים ותנאי התשלום שניתנים ללקוחות. אמנם, בענפים רבים קיים מחירון הכולל מחירים לפי כמויות הרכישה ותנא התשלום. אולם במקרים אלה, חשיבותו של המידע על לקוחות המעסיק הקודם נובע מהתנאים המיוחדים והייחודיים הניתנים ללקוח מחוץ ומעבר למחירון... בנוסף, עלינו להתחשב גם בהיקף הידע שיש לעובד על הלקוחות. שונה מצבו של מנהל בכיר ממצבו של עובד זוטר, שידיעותיו לגבי הלקוחות מוגבלת. רביעית, ענף המשק בו מתנהלים העסקים של המעסיק הקודם והחדש משפיע אף הוא על חשיבותה של רשימת לקוחות. שונה המצב בענף שיש בו שני לקוחות הרוכשים את המוצר המיוצר או המופץ, מענף שיש בו מאות או אלפי לקוחות. כך, שונה המצב בענף שמורכב מלקוחות פוטנציאליים רבים הרוכשים מוצר סטנדרטי, מענף המורכב ממעט לקוחות הרוכשים מוצר ייחודי שאינו סטנדרטי. זאת ועוד, יש להביא בכלל בחשבון גם את ההשקעה של המעסיק הקודם במשיכת לקוחות, ואת החסכון בהשקעה למי שנגלה לו הסוד המסחרי". (ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ ואח', עבודה ארצי, כרך לג'(25),(33). לאור האמור, נקודת המוצא בעת דיון בשאלת הגבלת העיסוק של עובד לאחר סיום עבודתו היא, שתניה חוזית המגבילה את עיסוקו של עובד אינה לגיטימית, אלא אם יוכיח המעביד כי התניה מגנה על "אינטרס לגיטימי" שלו. ודוק, בכך לא סגי שכן אף אם יוכיח המעביד שכך הם פני הדברים, עדיין יהא מקום לבחון את סבירותה ומידתיותה של ההגבלה במונחים של משך ההגבלה, היקפה, והתחום הגיאורפי עליו היא חלה. חוזההגבלת חופש העיסוק