ערעור על נכות בגין בגין הפרעות קצב

בהחלטתה קבעה הועדה כי נכותה המשוקללת של המערערת עומדת על שיעור של 49% החל מיום 26.9.2011 (להלן - ההחלטה). 2. לטענת המערערת, הועדה טעתה בקביעת פריט הליקוי בגין הפרעות קצב וזאת מאחר והועדה התעלמה מתדירות ההתקפים שכפי שעולים מהמסמכים הרפואיים בתיקה של המערערת מעידים על התקפים שכיחים. עוד נטען כי החלטת הועדה בענין זה אינה מנומקת וכי המערערת לא נבדקה על ידי קרדיולוג מטעם הועדה למרות שבמסמך רפואי מיום 6.3.2012, רופא המשפחה המליץ על הערכת קרדיולוג עקב הפרעת הקצב שנצפתה בשינה. הועדה לא התייחסה כלל לכך שהמערערת סובלת מדלקת בקיבה כבר מחודש 10.2010. בתחום האורטופדי -החלטת הועדה אינה מנומקת ואינה ברורה. הועדה לא התייחסה לכאבי גב תחתון ולהגבלות התנועה מהן סובלת המערערת מאז 5.2010. הועדה טעתה בקביעת ממצאים בנוגע לע"ש צווארי וזאת לנוכח הכאבים והמגבלות מהן סובלת המערערת העולים בקנה אחד עם ממצאי הסי.טי. CTS - הועדה טעתה בקביעה לפיה המערערת אינה סובלת מליקוי זה, לנוכח תוצאות בדיקת ההדמיה ולנוכח העובדה שתופעות מחלה זו אינן מופיעות באופן תמידי. א.א.ג. - הועדה לא התייחסה לממצאים אודות החך שצוינו במסמכים הרפואיים לפיהם המערערת זכאית לנכות לפי ס' 70 לתוספת. נוירולוגיה -הועדה התעלמה ממסמכים הרפואיים שהמציאה המערערת ומתיקה הרפואי בו קיימות תלונות חוזרות ונשנות על כאבי ראש, סחרחורות ובחילות. הועדה לא מצאה לנכון לכלול בין חבריה מומחה בתחום הנוירולוגיה או לחלופין לקבל חוות דעת מומחה בתחום זה. 3. לטענת המשיב, בהסתמך על ממצאים של בדיקת השינה בדבר הפרעת קצב, הועדה קבעה למערערת נכות בשיעור של 10% וזאת למרות שציינה כי בירור לבבי שכלל מיפוי לב ואקו לא גילו כל מחלת לב אורגנית. בנסיבות אלו, כאשר בפני הועדה לא הוצגה עדות לתדירות ההתקפים מהם סובלת המערערת, הועדה נהגה במערערת כבית הלל משעה שקבעה לה 10% נכות. דלקת כיבה - לצורך זכאות לנכות בגין ליקוי זה כאמור בפריט ליקוי 12(3)(א), אין די באבחנה בדבר דלקת בכיבה, שכן המדובר בדלקת כרונית של הקיבה בצורה בינונית. המערערת לא הציגה מסמכים המעידים על דלקת קיבה כרונית במצב המזכה בנכות. תחום אורטופדי - המערערת נבדקה על ידי הועדה שכללה אורטופד, הועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית, הועדה בחנה את טווח תנועות הגב, ערכה מבחן SLR ומצאה טווח תנועות מלא והחזרים תקינים. הלכה היא כי סוג הבדיקה וצורתה הינו עניין רפואי שבית הדין אינו מתערב בו. כך גם, טענת המערערת לפיה קביעת הועדה שהיא אינה סובלת ממגבלה בצוואר הינה טענה רפואית. בהתאם להלכה הפסוקה, הועדה רשאית להעדיף את תוצאות הבדיקה הקלינית על פני תוצאות בדיקת ההדמיה. CTS - לפי ממצאי הועדה בבדיקה הקלינית-לא הופקו סימנים ל-CTS ועל כן העדר קביעת נכות בגין ליקוי זה אינה מהווה טעות משפטית. א.א.ג. - הועדה התייחסה לתלונות המערערת בדבר סחרחורות, ערכה בדיקה ומצאה כי אין ניד, גם לא בדרגה 1 וכי המערערת עומדת ומתיישבת בכסא הבדיקה בביטחון. המדובר בממצאים רפואיים המבוססים הבדיקה הקלינית שנערכה למערערת. בהתייחס לטענת המערערת לפיה הרכב הועדה היה צריך לכלול נוירולוג - המערערת לא הציגה מסמכים המעידים על כאבי ראש ואף לא התלוננה על כך בפני הועדה. המסמך היחידי אותו צרפה המערערת הינו מסמך מיום 2.7.2012 בו קיימת אפיזודה חד פעמית של כאבי ראש מזה שבוע, שנקבעה על רקע של סינוסיטיס וניתן טיפול אנטיביוטי בהתאם. היות ומדובר בסינוסיטיס, די במומחה א.א. ג. שישב בהרכב הועדה ולא נפלה טעות משפטית בהעדר מומחה בתחום הנוירולוגי. הכרעה 4. לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענת הצדדים, שוכנעתי שיש לקבל את הערעור באופן חלקי מהטעמים המפורטים להלן. 5. הלכה פסוקה היא כי בית-הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית-הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה [עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המל''ל, פד"ע לד 213, עמ' 218 (1999); וההפניות שם]. 6. הפרעות קצב - המערערת נבדקה על ידי פנימאי שבחן את תוצאות בדיקת השינה בהן נקבע כי המערערת סובלת מדום נשימה בדרגת חומרה קלה ונצפתה הפרעה בקצב הלב היכולה להיות מוסברת באופן חלקי בלבד על ידי הפרעת נשימה. עוד נקבע כי בבירור לבבי שכלל מיפוי לב ואקו לא נמצאה עדות למחלת לב אורגנית. הועדה העניקה למערערת נכות בשיעור של 10% לפי פריט ליקוי 9(4)(א)(1) בגין הפרעות בקצב בגין התקפים נדירים. המדובר בקביעה רפואית, כאשר לא מצאנו קביעה אחרת במסמכים הרפואיים המעידה על התקפים שכיחים כפי שנטען על ידי המערערת. לפיכך, הערעור בענין זה נדחה. 7. דלקת בכיבה - אין מחלוקת כי המערערת אובחנה כסובלת מדלקת בקיבה, הגם שלא הוצגו בפנינו מסמכים רפואיים בענין זה. אמנם, המערערת לא התלוננה בפני הועדה על ליקוי זה ואולם משעה שקיימים בפני הועדה מסמכים רפואיים המעידים על כך שהמערערת סובלת מדלקת בקיבה, היה על הועדה לדון בליקוי זה ולקבוע על סמך הממצאים הרפואיים האם המערערת סובלת מדלקת כרונית בקיבה באופן המזכה אותה בנכות כאמור בס' 12(3)(א) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) (להלן - התקנות). 8. תחום אורטופדי - מעיון בפרוטוקול הועדה עולה כי המערערת נבדקה על ידי הועדה בבדיקה קלינית וממצאי בדיקת הגב וע"ש צווארי נמצאו תקינים. טענות המערערת לפיהן הממצאים שנקבעו על ידי הועדה אינם נכונים, הן טענות כנגד הקביעות הרפואיות של הועדה, שאינן בסמכותו של בית הדין. כך גם, אין לקבל את טענת המערערת לפיה הממצאים הרפואים שנקבעו על ידי הועדה אינם נכונים מאחר שקיימת סתירה בינם לבין ממצאי בדיקת ה-C.T.. כידוע, לפי ההלכה הפסוקה, הועדה רשאית להעדיף את ממצאי הבדיקה הקלינית על פני בדיקות ההדמיה. לפיכך, הערעור בנושא זה נדחה. 9. CTS - גם בנושא זה, המערערת חולקת על הקביעות הרפואיות של הועדה תוך הסתמכות על בדיקת ההדמייה ועל טענות מתחום הרפואה. על כן, גם הערעור בנושא זה נדחה. 10. א.א.ג. - לטענת המערערת, הועדה התעלמה מממצאים בנוגע לחך, לפיהם היה על הועדה להקנות לה אחוזי נכות לפי ס' 70(1) לתקנות. במסמכים רפואיים מיום 27.5.2012 ומיום 2.7.2012 ציין ד"ר גנאים איימן, רופא א.א.ג. כי למערערת "חך רך מעובה וצנוח". משעה, שקיימים בפני הועדה מסמכים רפואיים המעידים על כך שלמערערת חך רך מעובה וצנוח, היה על הועדה לדון בממצא זה ולקבוע האם המערערת סובלת מליקויים בחך הרך המזכים בנכות כאמור בס' 70(1) לתקנות. 11. נוירולוגיה - לטענת המערערת הועדה התעלמה מהמסמכים הרפואים בהם קיימת עדות לתלונות חוזרות ונשנות של כאבי ראש, סחרחורת ובחילות. הועדה לא מצאה לנכון לכלול בין חבריה מומחה לנוירולוגיה או לחילופין לקבל חוות דעת מומחה בתחום זה. נקדים ונאמר כי איננו מקבלים את טענת המערערת לפיה נפל פגם בכך שבהרכב הועדה לא ישב נוירולוג וזאת לנוכח ריבוי הפגימות של המערערת. עם זאת, מעיון במסמכים הרפואיים שצורפו לנימוקי הערעור עולה כי המערערת התלוננה על כאבי ראש וסחרחורות לרבות סחרחורות המחמירות בשינוי תנוחה ובחילות כבר ביום 26.2.2011 וללא קשר לסינוסיטיס שאובחן בחודש יולי 2012. לפיכך, הערעור בענין זה מתקבל, כך שהועדה תתייעץ עם נוירולוג בנוגע לתלונות המערערת על כאבי ראש וסחרחורות ותקבע האם המערערת זכאית לנכות בגין כאבי הראש. 12. לנוכח הפגמים המשפטיים הנזכרים לעיל, עניינה של המערערת יוחזר לועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתקבע על סמך הממצאים הרפואיים האם המערערת סובלת מדלקת כרונית בקיבה וככל שכך, האם היא זכאית לנכות לפי ס' 12(3)(א) לתקנות. כך גם, הועדה תקבע האם המערערת סובלת מליקויים בחך רך וככל שכך תקבע את דרגת הנכות המתאימה לפי סעיף 70 (1) לתקנות. הועדה תתייעץ עם נוירולוג בנוגע לתלונות התובעת בדבר כאבי ראש, סחרחורות ובחילות ותקבע האם התובעת זכאית לנכות בגין כאבי ראש ו/או סחרחורות. החלטת הועדה תהיה מפורטת ומנומקת. 13. לנוכח העובדה שהמערערת מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי - אין צו להוצאות. 14. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מהיום, זכות לבקש מבית הדין הארצי בירושלים רשות לערער על פסק הדין. ערעורנכות