ערעור על החלטה של ועדת עררים לענין אי כושר בנכות כללית כי לא איבדה 50% לפחות מכושרה להשתכר. 2. המערערת ילידת 1956 נשואה ואם ל- 4 ילדים. ועדה רפואית לעררים מיום 8.8.12, קבעה למערערת נכות כללית משוקללת בשיעור של 80% המורכבת בעיקר מסכרת קשה עם סיבוכים. להלן פירוט הליקויים בגינם נקבעה למערערת נכות כללית משוקללת בוועדה הרפואית לעררים מיום 8.8.12: - 65% בגין סכרת עם סיבוכים. - 20% בגין דום נשימה בשינה. - 10% בגין דליות. - 10% בגין יתר לחץ דם. - 20% בגין משקל יתר. 3. בועדת העררים לענין דרגת אי הכושר התייצבה המערערת וחתמה על תלונותיה כדלקמן: "עבדתי 30 שנה במקום העבודה שלי עובדת בחצי משרה משנת 99. מצבי החמיר יותר. בהקלדה יש לי בעיות קשות. שורפות לי האצבעות. את המספרים לא רואה טוב. עבדתי בכפר הנוער הדתי. יש לי לחץ בראש בעיות בעיניים. לא יכולה לעבוד יותר מחצי משרה. לא משתמשת ב- CPAP - לא יכולה לישון עם זה. הרגליים שורפות בלילה. הידיים שורפות לא נוהגת." 4. ועדת העררים לענין דרגת אי הכושר קיימה דיון בעניינה של המערערת ורשמה את הדברים הבאים: "הוועדה עיינה במסמכים שבתיק וראיינה את התובעת שהגיעה בליווית בעלה. מדובר בתובעת ילידת 1956 אשר אובחנה כסובלת מסכרת המטופלת באינסולין - 65%, דום נשימה בשינה - 20% דליות - 10% משקל יתר - 20% יתר לחץ דם 10%. התובעת נכנסה באופן עצמאי לחדר, לא נצפו קשיים נשימתיים במהלך השיחה, הערנות היתה תקינה, מסרה אינפורמציה רפואית באופן מלא. כיום עובדת כמזכירה במשרה חלקית מ- 8:00 עד 12:00 לדבריה מתקשה בעיקר בהקלדות. מתארת תופעה של נימול בידיים ושריפה בכפות הרגליים. בהתייחס במכלול הליקויים של הנ"ל ובהתרשמות הוועדה מהתובעת - לדעת הוועדה - יכולה לבצע עבודות משרדיות במשרה מלאה. יש לציין שהנכות בגין סכרת עם סיבוכים מורכבת מנוירופטיה בחומרה קלה יחסית 10% (חוות דעת נוירולוגית מיום 18.3.12), בגין לקות ראיה - 0% (חוות דעת מיום 12.3.12). עיקר תלונות התובעת הן בגין ליקויים אלה. הוועדה לאחר שדנה ארוכות בעניינה קובעת לראותה כמי שלא איבדה כדי 50% מכושרה להשתכר. הוועדה דוחה את הערר." 5. יש לזכור, כי הועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר מיום 18.10.12, אינה יושבת כערכאת ערר על הוועדה הרפואית לעררים מיום 8.8.12 ואין זה מתפקידה ואף לא בסמכותה של ועדת העררים לקביעת דרגת אי כושר להשיג ולשנות את הקביעות הרפואיות והנכויות הרפואיות שנקבעו למערערת בוועדה הרפואית לעררים. 6. חשוב אף לציין, כי הערעור הוגש לבית הדין אך ורק על החלטת ועדת העררים לקביעת דרגת אי הכושר שהתכנסה ביום 18.10.12 ולא הוגש כל ערעור על קביעת הוועדה הרפואית לעררים מיום 8.8.12. מכאן, אין כל מקום לדון בטענותיה של ב"כ המערערת במסגרתן מבקשת היא לתקוף את הקביעות הרפואיות של הוועדה הרפואית לעררים מיום 8.8.12. 7. מקובלת עלינו טענתה של ב"כ המשיב לפיה: "מבחינה משפטית, ועדת אי הכושר כבולה להחלטות הוועדה הרפואית לעררים ולממצאיה. ככל שהמערערת סבורה, כי קופחה בקביעת דרגת הנכות במסגרת הערכת נכותה שנערכה בוועדה הרפואית לעררים, היה עליה למצות את זכויותיה בהתאם לדין ולהגיש ערעור לבית הדין."(ראה עמ' 2 למעלה פרוטוקול הדיון מיום 27.5.13). 8. משכך, הטענות שמעלה ב"כ המערערת במסגרת ערעור זה על החלטת ועדת העררים לקביעת דרגת אי כושר, נגד הקביעות הרפואיות שנקבעו בוועדה הרפואית לעררים מיום 8.8.12, לרבות השגות על הנכות הרפואית הנמוכה שנקבעה בגין תסמונת דום נשימה, השגות בתחום האורטופדי, בתחום הנוירולוגי, אי קביעת נכות בגין CTS וכד' דינן להדחות ואלו היו צריכות להיות מועלות במסגרת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים. 9. יחד עם זאת, מטעם המערערת הוגשה חוות דעת של ד"ר נוה טוב - מנהל יחידת ריאות וסגן מנהל פנימית ג' מרכז רפואי בני ציון - רפואת שינה, מיום 29.7.12, שיש לשים לב לכך שמועד חוות הדעת הנ"ל הוא לפני מועד ישיבת הוועדה הרפואית לעררים לקביעת דרגת אי כושר. על אף העובדה שד"ר נוה טוב הינו מומחה למחלות ריאה ובחלק ניכר מחוות דעתו הוא דן בנכות הרפואית של המערערת, בעוד שהוועדה לקביעת דרגת אי כושר כבולה אך ורק לנכות הרפואית שנקבעה בוועדה הרפואית לעררים, הרי שיש בחוות דעת זו התייחסות גם לכושר עבודתה של המערערת ומסקנות של הרופא לגבי אי יכולתה להשתכר לחלוטין ולצמיתות. כך לדוגמא מציין ד"ר נוה טוב בחוות דעתו, כי: "... עקב תסמונת דום נשימה בשינה בדרגה קשה סובלת מעייפות כרונית. גם היום, כאשר מתאפשר לגב' כהן לנוח בצהריים מכיוון שעברה לחצי משרה, היא עדיין נרדמת במהלך יום העבודה." (ראה עמ' 3 לחוות דעתו של ד"ר נוה טוב מיום 29.7.12). 10. בהחלטה של הוועדה לעררים לענין קביעת דרגת אי כושר אין כל התייחסות לחוות דעתו של ד"ר נוה טוב מיום 29.7.12 ובכך לטעמי נפל פגם משפטי בהחלטה הנ"ל. 11. אשר על כן, הערעור מתקבל. עניינה של המערערת מוחזר לוועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר, שתתכנס באותו הרכב, תזמן את המערערת ותתייחס לאמור בחוות דעתו של ד"ר נוה טוב מיום 29.7.12, כאשר ההתייחסות תהיה אך ורק לגבי דרגת אי כושרה של המערערת. מובהר בזאת, כי ועדת העררים לקביעת דרגת אי כושר לא תתייחס לנכויות הרפואיות שמציין ד"ר נוה טוב בחוות דעתו שכן הנכויות הרפואיות של המערערת הן אותן נכויות שנקבעו בוועדה הרפואית לעררים. 12. המערערת מיוצגת בהליך זה על ידי עו"ד שמונתה על פי מינוי מהלשכה לסיוע משפטי ולכן כל צד ישא בהוצאותיו. 13. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. אי כושר עבודהנכות כלליתערעורנכותעררועדת ערר