אין להפעיל את תקנה 17 שכן אין שינוי תפקודי מאז הקביעה של הוועדה הרפואית לעררים מיום 26.9.00. ההחלטה ניתנה לאחר שעניינו של התובע הועבר לוועדה בעקבות פסק דין שניתן ביום 4.7.12 בתיק ב"ל (אזורי חי') 39571-12-11 (להלן - פסק הדין). בפסק הדין נדרשה הוועדה לבחון את הפעלת תקנה 17 בעניינו של התובע בשים לב לטענות ולמסמכים שיוצגו בפניה לרבות בדיקת ה- CT של התובע מיום 30.1.09, בדיקת ה- EMG מיום 11.3.09 והאמור במכתב ד"ר שרצקי מיום 19.12.01. הרקע הרלוונטי לתביעה הוא כדלקמן. התובע, יליד 1954, הוכר על ידי הנתבע כנפגע עבודה בגין תאונת עבודה מיום 5.4.98. ועדה רפואית לעררים קבעה ביום 5.2.02 את דרגת נכותו הצמיתה של התובע, והעמידה אותה על שיעור משוקלל של 28%, זאת החל מיום 1.4.00. במסגרת קביעת נכויות התובע, נקבע בהחלטת ועדה רפואית לעררים מיום 26.9.00 כי אין להפעיל את תקנה 15 לתקנות בעניינו של התובע, שכן הינו מסוגל להמשיך ולעסוק בעבודתו, וכן כיוון שאין השפעה של גיל. נכותו המשוקללת של התובע הועמדה על 36% בעקבות פסק דין מיום 27.11.02 שניתן בתיק ב"ל (אזורי חי') 663/02. התובע הגיש ביום 13.4.04 תביעה לדיון לפי תקנה 17, מן הטעם שחל שינוי בהכנסותיו. הבקשה לדיון לפי תקנה 17 נדונה על ידי ועדות בהרכבים שונים - שכן חלק מההרכבים נפסלו בעקבות פסקי דין שניתנו בתובענות בהן השיג התובע על החלטות אלו של הוועדות. כל ההחלטות שניתנו על ידי הוועדות כאמור דחו את הבקשה להפעלת תקנה 17. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי דין התביעה להתקבל. טענתו העיקרית של התובע הינה כי הוועדה לא נתנה דעתה לטיעונים בכתב שהציג בפניה. נטען גם כי הוועדה לא התיחסה לכל טענות התובע שהועלו בעל פה. לתביעתו צרף התובע העתק מטיעונים בכתב שהציג בפני הוועדה. מדובר במסמך הנושא תאריך 26.8.12 בן ארבעה עמודים הכולל טענות שונות. עיון בהחלטה מעלה כי מסמך זה לא עמד בפניה. הוועדה פירטה את המסמכים שהוצגו לה, ובאלה לא כללה את מסמך הטיעונים בכתב שערך התובע. זאת ועוד. גם מתוכן ההחלטה לא ניתן להגיע למסקנה כי מסמך הטענות של התובע עמד בפני הוועדה. בענין זה ציינה הוועדה בהחלטתה כי "התובע הופיע בפני הועדה בדיון שמתקיים עפ"י פס"ד. התובע המציא מסמכים ומסר מידע אודות עבודתו ומצבו הרפואי בעבר ובהווה. כמו"כ ציין כי חיפש עבודה במהלך התייצבותו בשרות התעסוקה לקבלת עבודה ובאופן עצמאי. ...". מדברים אלו לא ניתן להבין בהכרח כי מסמך טענות התובע עמד בפני הוועדה. הנתבע טוען כי ניתנה לתובע זכות הטיעון, ומציג בענין זה מסמך בכתב יד, שנכתב על גבי דף עליו מוטבע שמו של הנתבע. בכותרת הדף מופיעות התיבות "הנושא:" ולידן נרשם בכתב יד "ועדת רשות לענין תקנה 17". המסמך נעדר תאריך. נטען כי בדף זה נרשמו טענות התובע. התובע טוען כי עותק מהמסמך לא נמסר לו. לטעמנו, אין לומר כי בכך מיצה התובע את זכות הטיעון בפני הוועדה. ראשית, לא ברור מדוע נערך המסמך בכתב יד כאשר ההחלטה הוקלדה במעבד תמלילים. עובדה זו מעמידה בספק את הטענה כי מדובר במסמך שנערך על ידי הוועדה או במסגרת הדיון שקיימה. ככל שהוועדה רושמת בפניה טענות של התובע במהלך הדיון, מקומן של אלה להופיע בהחלטת הוועדה ולא בנספחים בכתב יד המשודכים אליה, אשר לא ידוע מי כתב אותם, מתי ובאיזה הקשר. שנית, עיון במסמך האמור בכתב יד מעלה כי זה אינו כולל בתוכו את כל טענות התובע הנזכרות במסמך הטענות שהכין התובע. די באמור לעיל כדי להביא למסקנה כי נפל פגם בהחלטה הטמון בכך שלא ברור אם עמד בפני הוועדה מסמך הטענות בכתב של התובע שהוכן לקראת הדיון בה. נציין כי לא נטען על ידי הנתבע כי מסמך זה לא נמסר לוועדה. זאת ועוד. עיון בהחלטה מעלה כי זו נעדרת התיחסות לטענות התובע הנזכרות במסמך הטענות שהכין. כך, אין בהחלטה התיחסות לטענת התובע לפיה מצבו הוחמר, טענה הנסמכת על מסמך ד"ר ויסמן מיום 22.3.09. כך, אין התיחסות למשמעות המסמכים של ד"ר לייקין מהשנים 1999-1998 וכיצד אלה משפיעים על המסקנה בדבר מסוגלות התובע להמשיך ולבצע עבודות שביצע בעבר, לרבות אלה הכרוכות בנסיעה. הנתבע אמנם טען בפנינו כי טענות אלו של התובע אינן רלוונטיות לתביעתו, אלא שאין לנו צורך להכריע בטענות אלו של הנתבע - שכן מן הראוי שהוועדה היא שתבחן את טענות התובע לפני שאלה נבחנות על ידי בית הדין. אשר על כן, עניינו של התובע מושב לוועדה בהרכבה מיום 26.8.12 על מנת שתעיין במסמך הטענות בכתב יד מיום 26.8.12 שערך התובע לקראת הדיון שהתקיים בוועדה אז, ותיתן דעתה לטענות שבו. לאור טענות אלו, תקבע הוועדה האם יש שינוי בהחלטתה מיום 26.8.12. בהחלטתה החדשה תציין הוועדה מפורשות כי מסמך טענות התובע מיום 26.8.12 עמד בפניה וכי עיינה בו. עליה לאפשר לתובע להופיע בפניה ולטעון את טענותיו. הוועדה אינה נדרשת להתיחס לטענות המופנות בנוגע להחלטות שניתנו על ידי ועדות רשות קודמות שדנו בהפעלת תקנה 17 בעניינו של התובע. הנתבע ישא בהוצאות התובע בגין הליך זה בסך כולל של 1,000 ש"ח אשר ישולמו לידי התובע תוך 30 ימים מעת שיומצא פסק הדין לנתבע. לצדדים מוקנית, תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק הדין, זכות לערער עליו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. רפואהועדה רפואיתערר