האם בדין נדחתה תביעת התובעת לקצבת נכות לאור סעיף 296(ב) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), לפיו לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו לחודש בו הוגשה התביעה? 1. התובעת נפגעה ביום 17.5.09, פגיעה אשר הוכרה כתאונת עבודה. 2. ביום 15.9.11 הגישה התובעת תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. 3. ועדה רפואית קבעה לתובעת דרגת נכות זמנית לתקופה מיום 22.5.09 ועד ליום 31.10.09. 4. ביום 2.1.12 התקבלה החלטה של פקיד תביעות לפיה לא תשולם גמלה לתקופה האמורה מאחר שמדובר בתקופה העולה על 12 חודשים שקדמו ליום שבו הוגשה התביעה (15.9.11). 5. החלטה זו היא מושא התביעה. טענות התובעת - 6. על הנתבע היה ליידע את התובעת בדבר זכותה לקבל קצבת נכות. התובעת לא השהתה את תביעתה ומייד לאחר הפגיעה העבירה את המסמכים הרלבנטיים למעסיק (מכון ויצמן). ביום 8.9.09 קיבלה התובעת הודעה מפורטת מהנתבע המכיר בפגיעה כתאונת עבודה ומפנה את תשומת לבה לחובתו של מעסיקה, אשר הינו מעביד מורשה, לשלם לה דמי פגיעה בשם המוסד בגין 12 הימים הראשונים. הנתבע היה צריך ליידע את התובעת גם על זכותה לקבל קצבת נכות. התנהלות הנתבע מהווה הטעיה ולוקה בחוסר תום לב. 7. יש לראות את התביעה לדמי פגיעה כמפסיקה את מרוץ ההתיישנות לצורך סעיף 296 לחוק, וזאת מהטעם כי הנתבע אינו מופתע מהתביעה לקצבת נכות לאור העובדה כי התובעת יידעה אותו על הפגיעה. טענות הנתבע - 8. על פי הפסיקה לא מוטלת על הנתבע חובת יידוע, ואפילו היתה קיימת חובת יידוע, לא היה בהפרתה כדי לזכות את התובעת בגמלה בניגוד להוראת סעיף 296 לחוק. סעיף 296 מהווה איסור מפורש על הנתבע לשלם גמלה רטרואקטיבית לתקופה ממושכת, יותר מזו הנקובה בסעיף. על פי הפסיקה יש להבחין בין תביעה לדמי פגיעה לבין תביעה לקצבת נכות, מדובר בגמלאות נפרדות. ההכרעה - 9. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות. סעיף 296 לחוק קובע: "(א) כל תביעה לגמלת כסף תוגש למוסד תוך שנים עשר חודשים מהיום שבו נוצרה עילת התביעה. (ב)(1) הוגשה התביעה אחרי המועד האמור בסעיף קטן (א), וקבע המוסד כי התובע זכאי לגמלה בעד תקופה שקדמה להגשת התביעה, תשולם לו הגמלה שהוא זכאי לה ובלבד שלא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 חודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הוגשה התביעה כאמור; היתה התביעה שהוגשה כאמור, למענק או לגמלה אחרת שאינה משתלמת בעד תקופה מסויימת, ישולמו המענק או הגמלה האמורים, בתנאי שבחודש שבו הוגשה התביעה למוסד טרם חלפו 18 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים לגמלה. ... " 10. סעיף 296(ב) עבר שינויים באשר לתקופת התשלום הרטרואקטיבי: "בעבר לא היתה מגבלה על תשלום למפרע ולמוסד היה נתון שיקול דעת לקבוע את משך התקופה בה תשולם הגמלה לפני הגשת התביעה. בפסיקת בית דין נקבע כי מסגרת שיקול הדעת של המוסד מוגבלת לתקופת ההתיישנות של 7 שנים לפני מועד הגשת התביעה (עב"ל 1303/00 הדסה בוקסבאום - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6.6.02; דב"ע נד/287-0 המוסד לביטוח לאומי - חיה הררי ואח', פד"ע כ"ח 121). לימים תוקן סעיף 296(ב) לחוק ותקופת התשלום למפרע הוגבלה ל- 48 חודשים מהחודש שבו נוצרו התנאים המזכים לגמלה (תיקון מס' 19 לחוק, אשר נכנס לתוקף ביום 1.6.98). בשנת 2003 תוקן שוב סעיף 296(ב) ותקופת 48 החודשים קוצרה ל- 12 חודשים לגבי תביעות שהוגשו מיום 1.7.03 ואילך. תיקון זה חל בענייננו." (עב"ל (ארצי) 628/08 פרופ' אליעזר גלעדי - המוסד לביטוח לאומי (15.4.10), להלן: "פסק דין גלעדי"). 11. סעיף זה מתיישב עם תכלית הגמלאות, אשר נועדו ליתן מענה לצרכי קיום שוטף ולא לענות על צרכי העבר. למוסד אין כל שיקול דעת לאשר תביעה לתקופה העולה על 12 חודשים למפרע. משכך, אף לבית הדין אין סמכות להורות למוסד לעשות כן. 12. הפסיקה הבחינה בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום גמלה: "הזכאות לגמלה משמעה - שהתובע עונה על תנאי הדין המזכים בגמלה. הזכאות לתשלום גמלה נבחנת לאחר שקמה הזכאות לגמלה והיא מותנית בתנאים נוספים, כגון: זכאות לכפל קצבה על פי סעיף 320(ג) לחוק; תשלום דמי ביטוח על פי סעיף 366 לחוק; מועד הגשת התביעה למוסד על פי סעיף 296 לחוק וכו'" (עב"ל (ארצי) 96/03 דוד פריג' - המוסד לביטוח לאומי (31.12.03)). 13. אין מחלוקת כי התביעה לקצבת נכות הוגשה ביום 15.9.11 ולפיכך לא קמה לתובעת הזכאות לתשלום הגמלה מאחר ונקבעה זכאות לתקופה שעולה על 12 חודשים שקדמו לחודש שבו הוגשה התביעה ( 22.5.09 - 31.10.09). אין לקבל את טענת התובעת לפיה יש לראות במועד בו הוגשה התביעה לדמי פגיעה כמועד בו הוגשה התביעה לקצבת נכות. מדובר בתביעות שונות, לגמלאות שונות, המותנות בתנאים שונים. "ההסדר הקבוע בחוק בדבר הצורך בהגשת תביעה לקבלת גמלת כסף לא נועד להכביד על הזכאי לגמלה אלא כדי להביא את עניינו בצורה מסודרת בפני הגורם המוסמך להחליט בתביעתו. יש לזכור כי הזכות לגמלה מותנית בתנאים כאלה ואחרים הקבועים בחוק, כגון לענייננו גיל, רמת הכנסה, תושבות ועוד ומידע זה חייב להיות בפני הגורם המוסמך (ראו דיון לח/0-94 המוסד לביטוח לאומי - בר פד"ע י' 247, 251). עצם העובדה כי בידי המוסד מצוי מידע כלשהו הנוגע לזכאי לקצבה שמקורו במוסד או בגורם שלטוני אחר (למשל - מס הכנסה), אינה מלמדת שהגשת תביעה לגמלה הינה מהלך מיותר או בלתי נחוץ. אדרבא, כללי מנהל תקינים מחייבים את המוסד לשלם כספי ציבור על בסיס תביעה מסודרת לגמלה בה מוכיח המבוטח רצונו לקבל אותה והיא נבדקת כראוי ובמידת הצורך מאומתת בעזרת מידע אחר או נוסף הקיים במוסד" (עב"ל (ארצי) 162/07 אורי מור - המוסד לביטוח לאומי, (27.11.07)) 14. התובעת טוענת כי היה על המוסד ליידע אותה בדבר זכותה לקבל קצבת נכות ובדבר חובתה להגיש תביעה כתנאי לקיומה של זכות זו. במיוחד אמורים הדברים, לאור העובדה כי המוסד מצא ליידע את התובעת בדבר זכותה לקבלת דמי פגיעה מאת המעביד המורשה בעד הימים הראשונים. 15. אשר לחובת היידוע המוטלת על המוסד נפסק: "אין לקבל את טענת המערער כי היה על המוסד להודיע לו על התיקון ולהעמידו על משמעות הפגיעה בו. אכן, מקובל עלינו כי ראוי שהמוסד לביטוח לאומי - בתוקף תפקידו ומעמדו כגוף המופקד על הענקת זכויות סוציאליות לציבור - יפעל להרחבת הידע של ציבור המבוטחים באשר לזכויותיהם (פרשת ארוש ופרשת אולחובוק). עם זאת, לא מוטלת על המוסד כל חובה חוקית לעשות כן ואין להעניק למבוטח זכויות בניגוד להוראות החוק בשל אי ידיעתו את הוראותיו. כלל הוא וכך אף נפסק, כי על המבוטח עצמו לברר את זכויותיו ולהגיש תביעה מסודרת למימושן (עב"ל 313/03 בניאל ויקטור - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, (ניתן ביום 11.5.04; עב"ל 1142/04 רקון איוב - המוסד, לא פורסם, ניתן ביום 27.6.05; עב"ל 677/08 מריאנה ברש - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 14.6.09; עב"ל 284/09 חסן חלבי - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, ניתן ביום 7.2.10)." (פסק דין גלעדי) עוד נאמר בעניין זה: "בצד חובת התובע הגמלה להגיש תביעה מפורטת כנדרש בדין, שכן בלעדיה אי אפשר לקבוע זכאותו לגמלה על פי דין, קיימת חובה כללית של המוסד ליידע את הציבור על האפשרות שקמה לזכאות לגמלה. מדיניות המוסד כנאמן הציבור, על פי תכליתו וטיבו, חייבת להיות של יידוע הכלל על אפשרות זכאותו החוקית של הפרט לגמלה; ובמידת האפשר יידוע הפרט על אפשרות זו. באשר לכך חשוב לציין שאין להשוות כמובן את המצב לפני למעלה מעשור שנים למצב כיום, בייחוד נוכח התמחשבות מערכותיו של המוסד. די אם נעיר לעניין זה, כי בשעתו, בהיעדר קשר בין ענף הגביה לענפי הביטוח השונים ובינם לבין עצמם - לא ניתן היה להצליב מידע לבחינת זכאות אפשרית לגמלה מסויימת לאדם מסויים... משאלה הם הדברים יש לשבח את המוסד על פועלו למען מימוש הזכאות לגמלה של ציבור הזכאים מכח, על ידי הפנייתו לזכות לתובעו או על ידי תשלום גמלה במקרה של תביעה יזומה על ידו כאמור; עם זאת חשוב לחזור להדגיש, כי אי יידוע תובע קונקרטי על אפשרות זכאות לגמלה - אינה יכולה להקים את הזכאות לגמלה בהיעדר תביעה לגמלה". (עב"ל (ארצי) 57861-01-11 אסתר לוזון - המוסד לביטוח לאומי, (7.8.12)). 16. בנסיבות העניין, משמבוטח אשר נפגע בעבודה מגיש תביעה לדמי פגיעה ותביעתו מאושרת, ראוי היה כי המוסד יידע אותו על הזכאות המקסימלית לדמי פגיעה ועל הזכאות להגשת תביעה לקצבת נכות עם תום דמי הפגיעה. יחד עם זאת, אין באי יידוע התובעת על זכויותיה כדי להקים זכאות לתשלום. אין לקבל את טענת התובעת כי מדובר בהטעיה של המוסד או בחוסר תום לב. 17. סוף דבר, התביעה נדחית. אין צו להוצאות. קצבת נכותנכותביטוח לאומי