תביעה על תוצאות מכרז למשרת מזכיר המועצה המקומית ערערה הנתבע מס' 3, עו"ד ספואת יונס, הוא שזכה במכרז. התובע - עו"ד נדים מסרי וכן הנתבעת 4, גב' אסתר דהן, טוענים כי יש לבטל את החלטת ועדת המכרז. כל אחד מהשניים טוען, כי יש לקבוע שהוא היה המועמד הראוי לזכיה. אחת הטענות שהעלתה הגב' דהן הינה, כי בתפקיד המדובר בכלל, ובמועצה המקומית בפרט, לא קיים ייצוג הולם לנשים ואף מסיבה זו יש ליתן לה עדיפות ולמנותה לתפקיד. 3. בפנינו בקשת שדולת הנשים בישראל להצטרף כידידת בית המשפט להליך שבפנינו. הבקשה הוגשה ערב ישיבת ההוכחות האחרונה שהיתה קבועה בתיק. 4. הנתבעת 4 מסכימה לבקשה ואילו כל יתר הצדדים מתנגדים לה. 5. המוסד של "ידיד בית משפט" נועד לאפשר למי שאינו צד ישיר לסכסוך להציג בפני בית המשפט אינטרס או מומחיות מיוחדים שהוא מייצג מתוקף תפקידו או עיסוקו, כאשר הדבר רלוונטי ועשוי לתרום תרומה ממשית להכרעה בסכסוך הספציפי שבפני בית המשפט [מ"ח 7929/96 אחמד קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, 553 (1999); ע"פ 111/99א ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241, 252-251 (2000)]. 6. בע"ע 1233/01 אוריאלי ואח' נ' עירית הרצליה, דן בית הדין הארצי בהרחבה בסוגיית מעמדו של "העותר הציבורי" ו"ידיד בית המשפט" בבית הדין לעבודה. בית הדין קבע כי דלתו של בית הדין לעבודה פתוחה בפני "עותר ציבורי" נוסף או "משיב ציבורי" נוסף, בכפוף לאמות המידה שקבע בית המשפט העליון בנושא בעניין בשג"צ 852/86 אלוני ואח' נ' שר המשפטים ואח', פ"ד מא(2) 1 וזאת, "אם יש בהצטרפות כדי לתרום לבירור הנאות והמלא של הפלוגתא..." 7. לעניין השיקולים לצירוף עותר ציבורי נוסף, אימץ בית הדין הארצי לעבודה את הלכת בג"צ 5883/93 שאול יהלום, חבר כנסת נ' המפקח הכללי, משטרת ישראל : "..יש מקום לצירופם של עותרים (או משיבים) נוספים רק אם יש יסוד להניח, כי בהצטרפות יהיה כדי לתרום תרומה מחדשת, שהיא בעלת משמעות בהקשר לסוגיה המתבררת לפני בית המשפט, ואם יש, מאידך גיסא, מקום לחשש שהבירור הנאות ילקה בשל אי צירופו של צד נוסף. ודוק: המבחן אינו טכני, ואין הוא נותן עדיפות אך לפונה הראשון. המבחן הוא מהותי … משהתייצב בפנינו עותר, המקיים כדין את הדרישות לניהולו של דיון ראוי, ניתן להסתפק בכך, ואין צורך בצירופם של עותרים נוספים. לא מספרם של הטוענים אלא משקלם של הטיעונים הוא המכריע". 8. בעניין אוריאלי אימץ בית הדין הארצי את דבריו של הנשיא א' ברק בהלכת קוזלי (משפט חוזר 7929/96 אחמד קוזלי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529), באומרו: "מקום בו ישנו גוף ציבורי - שאמנם אינו צד ישיר להליך - אך יש לו אינטרס רחב בפתרון ההליך והיכרות עם המאטריה הנדונה, הרי שיינתן לאותו הגוף להשמיע עמדתו בנדון בצד העותר, שלו יש נגיעה אישית או ישירה לעניין .. בכך יינתן ביטוי לאותם הגורמים המייצגים והמומחים שיש להם עניין בנושא הדיון ויש בידיהם, בה בעת, לסייע לבית המשפט בגיבוש עמדה והלכה המשקפות נאמנה את מגוון המצבים והבעיות שבפניו" . ולעניין "ידיד בית המשפט": "הסמכות לצירופו של גוף או אדם כ'ידיד בית המשפט' קיימת באופן עקרוני, אולם סמכות לחוד ושיקול דעת לחוד. יש לעמוד על המשמר בעניין זה ולוודא, שאכן יש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם …. אכן, בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את נסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו הוא מבקש להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו, ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה". 9. בנסיבות שלפנינו, אנו סבורים כי לאור מומחיותה וניסיונה של שדולת הנשים, הרי שבהצטרפותה להליך יהיה כדי לשפוך אור ולתרום תרומה בעלת משמעות לאחת הסוגיות המתבררות לפנינו ואשר יכול כי תדרוש הכרעה, בשאלת הייצוג ההולם לנשים במכרז נשוא ההליך. 10. אמנם, בקשת ההצטרפות הוגשה בשלב מאוחר ולמעשה כעת, כבר תם שלב ההוכחות בתיק. ואולם, עמדת השדולה תתייחס להיבט הכללי הרחב של הסוגייה וכן תתייחס לראיות ולעובדות שבאו בפנינו ללא פתיחת חזית ראייתית חדשה, ועל כן, איננו מוצאים כי ייגרם נזק כלשהו ליתר הצדדים ולזכויותיהם הדיוניות, מה גם שלצדדים תנתן האפשרות להתייחס לעמדת השדולה בסיכומיהם, כפי שיקבע להלן. 11. באשר לטענת התובע והנתבע 3 כי אם תתקבל הבקשה יתבקש לצרף עמותות נוספות שיביעו עמדתן בשאלת מתן ייצוג הולם גם לאוכלוסיה הערבית, הרי שטענה זו כלל לא הועלתה במסגרת טענות הצדדים שבפני, להבדיל מסוגיית ההעדפה המתקנת לנשים שהועלתה, ולו כטענה חלופית, ע"י הנתבעת 4, עוד מראשית ההליך. 12. צודקת הנתבעת 2 בטענתה כי אין בית הדין בא בנעלי הוועדה ואינו שוקל במקומה את שיקול הייצוג ההולם ואולם, השאלה המתעוררת הינה האם היה מקום וצורך לשקול העדפה מתקנת, על כך חולקים חלק מן הצדדים, והאם עשתה הועדה כן. 13. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, בקשת שדולת הנשים להצטרף להליך כ"ידידת בית המשפט" מתקבלת. 14. אנו מורים על הגשת סיכומים כדלקמן: התובע והנתבעים 3 ו-4 הטוענים לתפקיד יגישו סיכומים במקביל, תוך 30 יום מהיום. היקף הסיכומים לא יעלה על 12 עמודים. הנתבעים 1 ו-2 יגישו סיכומים תוך 30 יום מקבלת סיכומי התובע והנתבעים 3 ו-4 . היקף הסיכומים לא יעלה על 12 עמודים. עמדת שדולת הנשים תוגש תוך 30 יום מאחרון הסיכומים. היקף העמדה לא יעלה על 10 עמודים. לצדדים כולם זכות תגובה לסיכומי הצדדים ו/או לעמדת השדולה תוך 21 יום נוספים, בהיקף של עד 3 עמודים. מכרזמועצות מקומיות