בהחלטתה קבעה הועדה כי למערער לא נותרה נכות והעמידה את נכותו היציבה על שיעור של 0% 2. יצוין כי החלטת הועדה ניתנה לאחר שעניינו של המערער הוחזר לועדה בעקבות הסכמת הצדדים שקיבלה תוקף של פסק דין [ב"ל 34806-06-11 איוב נ' המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 5.1.2012)]. בפסק הדין ניתנו הוראות לעניין הצלקת ולעניין ממצאי לבדיקת ה -MRI מיום 25.4.2010 (להלן - בדיקת ה -MRI). הערעור שבפנינו נסוב אך ורק על התייחסות הוועדה להוראות פסק הדין בנוגע לממצאי בדיקת ה -MRI וכדלקמן: "על מנת להבהיר האם לקחה הוועדה בחשבון גם את ממצאי בדיקת ה -MRI מיום 25/4/10 - תתייחס הוועדה לסעיף 2 בסיכום בדיקת ה -MRI המדבר על שינויים כרוניים ותבהיר האם יש באמור שם כדי לבסס קיומם של שינויים ניווניים בברכו של המערער ובהתאם, האם יש מקום לשינוי קביעת הוועדה בדבר נכותו." טענות הצדדים 3. לטענת המערער, הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין בהתייחס לבדיקת ה -MRI מיום 25.4.2010. לטענתו, הוועדה טעתה כאשר קבעה כי אין שינויים ניווניים בברך של המערער, בעוד שבבדיקת ה -MRI מצוין מפורשות כי קיימים שינויים כרוניים. עוד נטען כי הוועדה טעתה כאשר העדיפה את ממצאי בדיקת הרנטגן מיום 14.11.2010 על פני ממצאי בדיקת ה -MRI ובפרט לנוכח העובדה שפסק הדין לא הורה לוועדה להשוות בין ממצאי בדיקת ה -MRI לבין ממצאי בדיקת הרנטגן, אלא להתייחס רק לממצאים שעלו מבדיקת ה -MRI. 4. לטענת המשיב, הוועדה מלאה את הוראות פסק הדין כאשר התייחסה לממצאי בדיקת ה -MRI בדבר שינוים כרוניים וקבעה כי אין אזכור לגבי הימצאותם של שינויים ניווניים וכי גם בממצאי בדיקת הרנטגן שנערכה ביום 14.11.2010 לא הודגמו שינויים ניוונים. פענוח הממצאים הרפואיים העולים מהבדיקות השונות כמו גם העדפת בדיקת הרנטגן על ממצאי לבדיקת ה -MRI הינו עניין שברפואה. דיון והכרעה 5. לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים, שוכנעתי שיש לדחות את הערעור מהטעמים המפורטים להלן. 6. הלכה פסוקה היא כי בית-הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית-הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה [עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד - המל''ל, פד"ע לד 213, עמ' 218 (1999); וההפניות שם]. 7. כמו כן נקבע כי כאשר מוחזר עניין לדיון מחודש בוועדה על פי פסק דין, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין ולפעול על פי הנחיותיו. כמו כן, במקרה של ערעור על החלטת הוועדה ביקורתו השיפוטית של בית הדין מוגבלת לבחינת השאלה אם הוועדה מילאה אחר האמור בפסק הדין [דב"ע (ארצי) נא/01-29 פרנקל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כד 160; עב"ל (ארצי) 114/07 עורקבי נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 8.1.2008)]. 8. בהתאם לפסק הדין, הוועדה נדרשה להתייחס לסעיף 2 לסיכום ממצאי בדיקת ה -MRI לפיו נמצאו "שינויים כרונים שלאחר קרע חלקי היפרטרופי לאורך המחצית הפרוקסימלית של הרצועה הקולטרלית המדיאלית.". הוועדה שמעה את המערער ובא כוחו, עיינה בפסק הדין וקבעה כך: "הועדה עיינה בשנית בפענוח בדיקת ה -MRI מ-25/4/10 אין בפענוח זה כל אזכור לגבי המצאותם של שינויים ניווניים בסיכום הבדיקה נכתב כי קיים קרע בקרן האחורית של המניסקוס שינויים כרוניים שלאחר קרע חלקי ברצועה המדיאלית. מוקד של כונדרומלציה פטלה דרג II במשטח הלטרלי של סחוס הפיקה. בצילום הרנטגן מיום 14/11/10 של הברכיים AP ולטרל לא הודגמו שינויים ניווניים במפרק הפטאלי פמורלי או סדקי הברך. יש לציין כי הלשכה המדיאלית מעט מוצרת בהשוואה ללשכה הלטרלית תמונה זהה קיימת גם בברך הנגדית קרי ברך ימין. צילום הרנטגן נערך לאחר בדיקה הארטוסקופית ו - 7 חודשים לאחר בדיקת ה -MRI העדר סימנים לשינויים ניווניים בצילום המאוחר והעדר עדות לקיומם של שינויים ניווניים אין בהם כדי להקנות נכות צמיתה. יצוין כי לעניין שינויים ניווניים צילום הרנטגן עדיף על בדיקת ה -MRI." 9. כאמור לעיל, פסק הדין הורה לוועדה להתייחס לסעיף 2 בבדיקת ה -MRI בו נמצאו שינויים כרוניים ולהבהיר האם ממצאים אלו מהווים שינויים ניוונים וכפועל יוצא, האם יש מקום לשינוי קביעת הוועדה בדבר שיעור נכותו של המערער. כעולה מפרוטוקול הוועדה לעיל, הוועדה קבעה כי בממצאי בדיקת ה -MRI לא נמצאו שינויים ניווניים תוך התייחסות לפירוט הממצאים הרפואיים שנמצאו בבדיקה זו. עוד נקבע כי גם לפי ממצאי בדיקת הרנטגן שהינם ממצאים המאוחרים לממצאי בדיקת ה -MRI לא נמצאו שינויים ניווניים. הוועדה הוסיפה והבהירה כי ממצאי בדיקת הרנטגן לצורך בדיקת קיומם שינויים ניווניים עדיפה על פני בדיקת ה -MRI. קביעת הוועדה הן לגבי היעדרותם של שינויים ניווניים בממצאי בדיקת ה -MRI והן לגבי העדפת ממצאי בדיקת הרנטגן על פני ממצאי בדיקת ה -MRI הינה קביעה רפואית המצויה בסמכותה הבלעדית של הוועדה. [בר"ע 59200-12-12 רפאל קגנוביץ נ' המל"ל (ניתן ביום 11.2.2013)] כך גם, אין לקבל את טענת המערער כי הוראות פסק הדין אינן מאפשרות לוועדה להתייחס לבדיקת הרנטגן. ראשית, פסק הדין החזיר את עניינו של המערער לוועדה כדי שהוועדה תבהיר האם היא לקחה בחשבון גם את ממצאי בדיקת ה -MRI ושנית, לצורך ההבהרה הנדרשת בפסק הדין, הוועדה רשאית להיעזר בממצאי בדיקות עזר לרבות בדיקת הרנטגן. 10. סוף דבר - הערעור נדחה, החלטת הוועדה מפורטת ומנומקת ולא נפל בה פגם משפטי. 11. משעסקינן בהליך מתחום משפט הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות. הצדדים רשאים לפנות לבית-הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק-הדין בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק-הדין. נכות