לטענתו, האוטם נבע מאירוע חריג בעבודתו כנהג מונית שאירע באותו היום התובע פנה לנתבע וביקש להכיר באוטם כתאונת עבודה ולשלם לו דמי פגיעה. תביעתו נדחתה, מהנימוק לפיו לא הוכח קיום אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו, וכן משום שלגישת הנתבע האוטם נבע ממחלה טבעית. מכאן התביעה שבפנינו. 2. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו, ונחקר אודות האמור בו בפנינו, וכן הוצגה בפנינו הודעה שמסר לחוקר המל"ל ביום 09/09/12 (להלן:"ההודעה"). דיון והכרעה 3. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, הדן בפגיעות בעבודה מגדיר תאונת עבודה כך: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". על פי ההלכה, על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על המבוטח להוכיח קרות אירוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם. לשם כך, על המבוטח להוכיח התרחשותו של מאורע אובייקטיבי בעבודתו, אשר היה בגדר אירוע חריג לגביו, באופן סובייקטיבי. אירוע חריג יכול למצוא את ביטויו בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן (עב"ל 502/09 משה סידה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.10.10). כאמור, בחינת חריגותו של האירוע נעשית על בסיס סובייקטיבי, אך עם זאת נפסק כי הבחינה הסובייקטיבית כשלעצמה מצריכה ראיות אובייקטיביות, ואין די בעצם אמירה של המבוטח כדי להוכיח קיומו של אירוע חריג [ראו עב"ל 415/09 חיים שלי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 05.09.10; עבל 45023-09-11 שאול בירן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 04.12.12). כמו כן, בהוכחת אירוע של תאונה בעבודה יש לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר למועד האירוע, וזאת בהתבסס על ההנחה שבסמוך לקרות האירוע ימסור הנפגע את העובדות הנכונות על-מנת לזכות בטיפול הנכון (עב"ל 614/08 יהודה מרקוביץ - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13.07.09). 4. אין חולק כי התובע לקה באוטם שריר הלב ויתכן שסימני האוטם הופיעו במהלך עבודתו. ברם, כפי שהובהר לעיל, על פי הפסיקה נדרשת הצבעה על אירוע חריג, ועל התובע להביא "ראשית ראיה" המצביעה על הקשר בין האוטם שהתרחש לבין העבודה, אף אם יהיה זה אירוע חריג במובן הסובייקטיבי. 5. בהתאם לראיות שהוצגו בפנינו, עדותו של התובע בפנינו וההודעה שמסר, כמו גם החומר הרפואי, סבורים אנו שהתובע לא הוכיח, ולו בראשית ראיה, קיומו של אירוע חריג בעבודה כנטען מצידו. התובע מסר את ההודעה לחוקר המל"ל עוד בטרם הוחלט לדחות תביעתו. בין יתר הדברים שנרשמו מפיו של התובע, באותה הודעה, ניתן לראות שציין כי ביום האירוע עסק בעבודתו הרגילה, ובשעה 12:00 לערך אסף נוסע שהתעורר עימו ויכוח קולני לגבי עלות הנסיעה, עד אשר הנוסע ביקש ממנו לעצור את המונית בטרם הגיעו ליעד, סירב לשלם, קילל אותו וירד מהרכב. התובע סיפר כי לאחר מכן נסע לביתו לאכול צהרים ולנוח, ובשעה 16:00 לערך אסף נוסעות בהסעה קבועה שעשה, ובמהלך אותה נסיעה כבר החל לחוש בכאבים שבגינם פנה לבית החולים. יש להוסיף כי הן באנמנזה שנגבתה מהתובע בסמוך לאירוע בחדר המיון והן בסיכום האשפוז - לא ניתן למצוא כל אזכור של אירוע חריג בשגרת עבודתו של התובע שכביכול אירע ביום 03.06.11 ו/או במועד כלשהו עובר לאירוע הלבבי- האוטם בו לקה. לא זאת אף זאת, שעיון בתיקו הרפואי של התובע בקופת חולים כללית מראה כי ביום האירוע בשעה 15:51 היה בביקור במרפאה ומוזכר שם אירוע קודם מלפני יומיים כאשר בעקבות כאבים בחזה שהחלו לאחר עיסוי (הגם שבצד הימני של החזה) - הופנה לצילום חזה ונרשם כי הצילום הוצג באותו יום, ואין זכר לאירוע כלשהו. התובע אמנם טען כי רק יצר קשר טלפוני באותו יום עם המרפאה וביקש שישלחו לבית החולים הפניה, אולם גרסה זו אינה עולה בקנה אחד עם המסמכים וסותרת את תיאוריו לפיהם הכאבים מהם סבל ובגינם פנה לבית החולים החלו בשעה 16:30 לאחר שהוריד את הנוסעות הקבועות שלו. 6. לאמור לעיל נוסיף כי מקבלים אנו את גישת ב"כ הנתבע אשר טענה בפנינו, בבחינת "בתוך עמנו אנו יושבים", שיקשה לקבל על הדעת טענה של נהג מונית ותיק אשר טוען כי אירוע בו התווכח עם נוסע על התשלום בעבור הנסיעה, ולו בקולניות, והנוסע סירב לשלם ועזב את הרכב - אירע לו לראשונה באותו המועד ומדובר באירוע חריג בשגרת עבודתו. נציין, כי התרשמותנו מעדותו של התובע היתה כזו שלא היה בה כדי לקבל את דבריו בפנינו כמות שהם ולקבוע לאורם כי אכן מדובר היה באירוע חריג שהסעיר באופן יוצא דופן את רוחו. 7. אשר על כן, ומשקבענו שלא הוכח האירוע הנטען ע"י התובע - אנו דוחים את התביעה שבפנינו. בהתחשב בעובדה שמדובר בתובענה למימוש זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי - לא יינתן צו להוצאות. 8. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. נהג מוניתמוניתאירוע חריג