בעבר התקבלה החלטה ע"י נציב שירות המדינה והממונה על השכר בהסכמי עבודה במשרד האוצר, שלא להכיר בתארים שניתנו ע"י אוניברסיטת לטביה לצורכי שכר בשירות הציבורי. כנגד החלטה זו הוגשה עתירה לבג"ץ, והעתירה התקבלה במובן זה, שאין מקום לפסילה כוללנית של כל התארים שניתנו ע"י אוניברסיטת לטביה, אלא יש מקום לבחינה באופן אישי, כך שלגבי כל עובד שיבקש להכיר לו בתואר מאוניברסיטת לטביה, רשאית המדינה לבחון, לפי מבחן הראיה המינהלית, האם קיימות ראיות לפיהן התואר הושג בדרכים שאינן כשרות. 2. לטענת הנתבעת, במשך השנים התבררו לה מימדי תעשיית העבודות המועתקות, בהקשר לקבלת התארים מאוניברסיטת לטביה. הנתבעת הגיעה למסקנה, כי בוגרים קיבלו אישורי שקילות עוד לפני חשיפת הפרשה, ולא עמדו לפני הליך הבדיקה הפרטני. הנתבעת אף טענה, כי לא בהכרח העבודה שהוגשה ראשונה מבחינה קלנדרית, היא העבודה האותנטית, שכן יתכן כי גם זו הועתקה או נקנתה בכסף מגורם שלישי. לאחר שנמצאו מספר עבודות זהות, נשלחו ע"י הנתבעת מכתבי שימוע במהלך שנת 2011, למספר בוגרים של אוניברסיטת לטביה שקיבלו אישורי שקילות בעבר, וניתנה להם אפשרות להגיב על החשד בכל הקשור בעבודת הגמר. בוגר אוניברסיטת לטביה שהגיב למכתבי השימוע, זומן לראיון אישי על עבודת הגמר, שמטרתו להזים את החשד שאישור השקילות ניתן על בסיס מצג שווא שאותו בוגר ביצע את העבודה. כל הראיון מתבצע סביב עבודת הגמר. 3. החלטות הנתבעת הינן החלטות מינהליות, ובית הדין מוסמך להעביר תחת שבט ביקורתו השיפוטית את ההחלטה, ולבחון, האם זו ניתנה בגדר סמכות הנתבעת, באופן ענייני, בסבירות, במידתיות, בהגינות ובתום לב. 4. התובע סיים לימודיו בתואר ראשון בשלוחת אוניברסיטת לטביה בתאריך 12.10.2000, וקיבל אישור שקילות בתאריך 28.12.200, וזאת מבלי שעבר ראיון אישי ובחינה אישית, כפי שנעשה לבוגרי אותה אוניברסיטה לאחר העתירות לבג"ץ בעניינם, שבאו בעקבות ההחלטה על הקפאת אישורי השקילות. 5. בעקבות מציאת עבודת גמר דומה לזו של התובע, החליטה הנתבעת לערוך לו שימוע, והוא אף זומן לראיון אישי. הנתבעת טוענת, כי למרות שחלפו למעלה מ-10 שנים, מהמועד בו הגיש התובע את עבודת הגמר, לצורך קבלת תואר בוגר, יש לצפות כי יזכור פרטים לגבי המחקר שערך ולגבי מושגי מפתח המופיעים בעבודתו. 6. בתאריך 28.4.11 נשלחה לתובע הודעה בדבר עריכת שימוע, בטרם שלילת אישור השקילות. הנימוק לשליחת הודעה זו, היה מציאת עבודה זהה או דומה לעבודה שהגיש, וכן מספר פגמים שנמצאו בעבודה, לרבות שימוש בלשון רבים בגוף העבודה, נספחים וגרפים שאינם מצוינים בדף המקורות, והעדר ציון מקורות בגוף העבודה. כמו כן, נטען, כי בעמוד 61 לעבודת הגמר, הופיע משפט שאינו קשור לעבודה, כאשר העבודה עוסקת בתחום מעדני החלב, ולא בתחום נגריות. 7. התובע זומן לראיון בתאריך 5.8.12, ולטענת הנתבעת, לא ידע ליתן הסבר מניח את הדעת בנוגע לאופן הכנת העבודה ומהותה, בנוגע לאיסוף החומר ובנוגע לגרף מרכזי בעבודה, עליו נשאל. גם מיעוט המקורות ברשימת המקורות, נראה לנתבעת כבלתי סביר. עוד ובנוסף טענה הנתבעת, כי בעבודת הגמר צוין, שהסקר בוצע בחודש 3/1999, בעוד התובע החל לימודיו בסמוך למועד זה. 8. בתאריך 11.10.2012 נשלחה לתובע החלטה על שלילת שקילות התואר מאוניברסיטת לטביה. במכתב זה צוין, כי לנוכח מכלול הממצאים שעלו מהראיון ולאחר בדיקת התיק, מסקנת הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל, הינה שבראיון לא עלה בידי התובע להזים את החשד, כי עבודת הגמר שהוגשה בשמו, לא הוכנה על-ידו. ההנמקה לכך היתה, שהתובע לא נתן הסבר מניח את הדעת, באשר לאופן הכנת העבודה, לא ידע להרחיב על אופן איסוף החומר, ועל אופן ביצוע המחקר, ולא ידע להסביר גרף מרכזי עליו נשאל. עוד ובנוסף צוין, כי התובע השתמש בלשון רבים, כי קיים משפט בגוף העבודה שאינו קשור כלל לעבודה, כי מוזכרים נספחים בגוף העבודה שאינם מופיעים בפרק הנספחים, ובנוסף לכך צוין, כי נמצאה עבודת גמר דומה או זהה לעבודתו של התובע. 9. התובע שלח השגות על אותה החלטה מ-11.10.2012, ובעקבות השגותיו נשלחו אליו מכתבים נוספים בתארים 26.11.12 ו-17.12.12. במכתב מ-26.11.12 צוין, כי לאחר הראיון האישי מועבר תיק הבוגר במלואו לגף להערכת תארים, לרבות הקלטת הראיון האישי, ורק לאחר שעוברים על כל החומר ומבוצעת בדיקה נוספת, מתקבלת החלטה סופית. במכתב מ-17.12.12 המופנה לב"כ התובע, פורטו, בשנית, הנימוקים לביטול אישור השקילות. 10. התובע הגיש תביעה לבית הדין, ובה ביקש שבית הדין יקבע, שנפלו פגמים בהחלטת הנתבעת, המצדיקים את בטול ההחלטה, שעניינה שלילת שקילות התואר מאוניברסיטת לטביה. לטענת התובע, הוא השיג את התואר ביושר, השקיע שעות רבות בהכנת עבודת הגמר, ידע לציין את שמותיהם של עובדי חברת שטראוס, אשר עבודת הגמר שביצע קשורה אליה. כמו כן, נקב התובע בשמה של המדפיסה שהדפיסה את העבודה שהכין, ולטענתו, ידע להסביר את נושא העבודה בעניין "דנונה" - מעדן חלב של שטראוס, את שיטות המחקר ועוד. לטענת התובע, גם אם נפלה טעות של העדר איזכור שם של מקור בגוף העבודה, אין בכך כדי לשלול את העובדה, שהוא זה שביצע את העבודה. התובע אף הוסיף וציין, כי למד הנדסת תעשיית וניהול במגמת שיווק, וסיים את לימודיו במכללת הגליל המערבי, בבית ספר להנדסאים, והשלים את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטת לטביה. התובע אף טען, כי הראה בקיאות בעבודה, הגם שנבחן עליה כ-12 שנים לאחר עריכתה. כמו כן ציין התובע, כי ביקש להיבדק בפוליגרף בשאלה, האם אכן הוא זה שהכין את העבודה. התובע אף העלה טענות, כי כלל לא נאמר לו מתי נערכה העבודה המועתקת, לא ניתנו לו פרטים, האם האדם שהעתיק ממנו היה בשימוע, אם לאו, ואם הטענה, הינה שלא יכול להיות ששתי העבודות הינן מקור, מן הראוי שנציגי הנתבעת יבחנו לעומק, איזו עבודה היא זו המועתקת. 11. התובע הדגיש כי מסר לנציגי הנתבעת את מלוא המידע לצורך ביסוס טענותיו באשר למקום עשיית העבודה, באשר לאנשים שהיו מעורבים בעשיית העבודה, וניתן היה לבחון נתונים אלה (ס' 103 לתצהיר התובע). התובע אף טען, כי כל חומר העבודה נמצא על דיסקטים מקוריים, שניתן לבדוק את מקוריותם משנת 1999. 12. במהלך הדיון שהתקיים לפנינו ב-11.7.13, הבהירה הגב' ויינברג, שהינה הממונה על גף הערכת תארים מחו"ל, שהאדם הנוסף שעבודתו היתה דומה לעבודת התובע, ואשר סיים את התואר שלו לאחר התובע, נפסל עוד בשנת 2005. על מנת להבהיר, מדוע יש לפסול גם את עבודתו של התובע, אם העבודה הנוספת הדומה לה, נפסלה כלא מקורית, הסבירה הגב' ויינברג, כי לעיתים יש שתי עבודות מועתקות, כך שלא בהכרח שעבודה אחת היא מקור והשנייה מועתקת. לטענת הגב' ויינברג, שלילת שקילות התואר נעשתה, לא רק בגלל מציאת עבודת גמר דומה או זהה, אלא בעקבות ראיון ובחינת מידת הבקיאות בחומר. באשר לשאלה, עד כמה יש לדרוש מאדם לזכור עבודה שביצע 12 שנה קודם לכן, השיבה הגב' ויינברג, כי היתה לתובע שהות מספקת להתכונן לראיון על העבודה ובלשונה: "אנו יודעים שעבר זמן רב ואנו יוצאים מנקודת הנחה, שאדם שהכין עבודה, למרות הזמן שעבר, וקיבל את ההזדמנות לעבור על עבודתו, מן הסתם ידע להשיב לשאלותינו" 13. במהלך הדיון, שב התובע על טענתו, כי לצורך הכנת עבודתו שהה במפעל שטראוס במשך 3 חודשים, הזכיר שמות עובדי שטראוס שהיה עימם בקשר וציין, כי הגיע לשימוע על מנת להוכיח שאכן הוא זה שכתב את העבודה, וכי אין המדובר בעבודה מועתקת ולדבריו, ענה על השאלות ברמה אקדמאית. 14. בתאריך 11.7.13 ניתנה על-ידינו החלטה, כי גם אם נעשה בעבודה שימוש בלשון רבים, או קיים משפט מוטעה, עדיין אין בכך כדי להוכיח, שלא התובע הוא זה שביצע את עבודתו. זימונו של התובע לשימוע היה על בסיס החשד, שהעבודה שהגיש לא הוכנה על-ידו. ודוק, הטענות כלפי התובע וזימונו לשימוע, לא היו בנימוק, כי עבודתו הינה ברמה נמוכה שאינה מצדיקה הענקת תואר, אלא שהעבודה לא הוכנה על-ידו. 15. ניתנה על-ידינו אפשרות לתובע להמציא לב"כ המדינה אישורים מנציג חברת שטראוס, לפיהם הוא ביקר במפעל לצורך הכנת עבודתו, ובית הדין הורה לנתבעת להודיע עמדתה בתיק, לאחר קבלת אישורים אלה. בהקשר זה ציינו, כי על הנתבעת להודיע, האם היא מסכימה להכיר מחדש בשקילות התואר, או האם היא מבקשת להביא את עניינו של התובע, פעם נוספת, לפני הועדה הרלוונטית, בצירוף האישורים שהמציא התובע, על מנת לבחון נקודות נוספות הקשורות בעבודה הדומה לזו של התובע. 16. למרות חלוף הזמן, לא השלימה הנתבעת בדיקתה מול חברת שטראוס, ובהודעתה ציינה הנתבעת, כי החלה בבדיקה מול חברת שטראוס, אולם לא סיימה את הבדיקה. עמדת הנתבעת היתה, כי אין במסמך שהמציא התובע, כשלעצמו, כדי להחזיר את אישור שקילות התואר, אולם היא מוכנה להביא את עניינו של התובע פעם נוספת לפני הגף להערכת תארים ודיפלומות, על מנת לבחון, פעם נוספת, את עניינו של התובע. באשר לתשלום השכר, הודיעה הנתבעת, כי היא חוזרת על טענותיה שהוגשו בתגובתה מ-18.2.13 בבקשה לעיכוב ביצוע, ולטענתה, היעתרות לבקשת התובע, עלולה לגרום לקופת הציבור נזק בלתי הפיך. הנתבעת אף ציינה בהודעתה, כי יעשה מאמץ להשלים את בירור עניינו של התובע עד סוף חודש אוקטובר 2013, וכי ככל שההחלטה על ביטול אישור השקילות תשונה, הרי, ברור, שהנתבעת תוכל להשיב לתובע את כל הכספים שהופחתו ממנו. 17. לאור השתלשלות העניינים, כפי שפורטה עד כה, מסקנתנו הינה, כי הנתבעת לא בחנה כראוי את טענותיו של התובע על כך שהוא ביצע בפועל את עבודת המחקר ואיסוף הנתונים בחברת שטראוס, עובר להגשת עבודת הגמר מטעמו. עילת שלילת שקילות התואר, הינה מסקנת הנתבעת, לפיה התובע לא ביצע העבודה בעצמו, אלא העתיק אותה, ולא כי המדובר בעבודה שאינה ברמה, ואשר אינה מצדיקה מתן תואר. 18. אשר על כן, הנני מורה על החזרת עניינו של התובע לנתבעת - גף להערכת תארים ודיפלומות בחו"ל, אשר ישקול, פעם נוספת, לאחר בחינת טענותיו של התובע על ביצוע העבודה במפעל שטראוס, האם אכן ביצע התובע העבודה בפועל, והאם יש מקום לאשר לו את שקילות התואר, כפי שנעשה בשנת 2000, וכפי שההחלטה היתה בתוקף שנת 2012, אם לאו. בכל מקרה, תינתן החלטה חדשה מנומקת ומפורטת, ככל שהנתבעת תהא סבורה, שאין מקום לאישור השקילות, תוך התייחסות לטענות התובע על ביצוע העבודה בפועל, בחינת הדיסקטים המקוריים שביקש התובע להגיש לנתבעת, בירור האם העבודה הנוספת שלטענת הנתבעת, דומה לעבודת התובע, היא זו שהועתקה מהתובע ועוד. באשר להחזר התשלום, ככל שהנתבעת לא תקבל החלטה סופית מנומקת עד סוף חודש אוקטובר 2013, תחזור הנתבעת ותשלם לתובע את התוספת החודשית האמורה להשתלם כפועל יוצא מאישור שקילות התואר, החל ממשכורת חודש נובמבר 2013. יחד עם זאת, אותם סכומים שלא שולמו לתובע בגין שלילת אישור השקילות, ממועד שלילת האישור ועד חודש 10/2013, לא יוחזרו בשלב זה לתובע, עד למתן החלטה סופית ע"י הנתבעת. 19. הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך-דין בסך 2,000 ₪. דיני חינוךהשכלה גבוהההכרה בתואר / שקילות לתוארמשרד החינוך