ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים כי דרגת נכותה היציבה של % 51, וכן ערעור על החלטת הועדה לעררים לקביעת דרגת אי כושר, מתאריך 27.11.12 אשר קבעה כי המערערת לא איבדה לפחות 50% מכושרה להשתכר. 2. להלן טענות ב"כ המערערת בתמציתיות: לעניין הוועדה הרפואית: א. טעתה הוועדה עת התעלמה מהקביעה החלוטה של הוועדה מתחום נפגעי עבודה שקבעה למערערת 10% בגין צרידות. ב. טעתה הועדה משלא התייחסה לתלונות המערערת בעניין הסחרחורות, ולא התייעצה עם נוירולוג בתחום זה. ג. טעתה הוועדה משלא התייחסה להחמרת בעיות הגב והצוואר מהם סובלת המערערת, ולא התייחסה לממצאי ה - CT וה - MRI שנערכו בעניינה של המערערת. ד. טעתה הוועדה עת התעלמה מתלונות המערערת ביחס להקרנות כאבים לגפיים התחתונות כמפורט במסמכים הרפואיים. ה. החלטת הוועדה אינה ברורה ככל שהיא נוגעת לקביעת נכות בשיעור של 25% בגין המצב הלבבי, תוך התעלמות מהעייפות והחולשה וקוצר הנשימה ממנה סובלת המערערת. ו. טעתה הוועדה עת התעלמה מהתלונות בקשר למגבלה והממצאים בכתפיים וכמפורט במסמכים המצטטים ממצאי US. ז. טעתה הוועדה משלא התייחסה לממצא בדיקת ה - EMG בקשר לתסמונת תעלה קרפלית דו צדדית ממנה סובלת המערערת. ח. טעתה הוועדה עת התעלמה מהתלונות בקשר לממצא והמגבלה בירך שמאל. ט. טעתה הוועדה עת התעלמה מתלונות המערערת בקשר למגבלה בברכיים. י. טעתה הוועדה בהתעלמותה ממצבה הזמני של המערערת וזאת בעקבות אשפוזה ביום 24.03.12 עובר לכינוס הוועדה מדרג ראשון. י"א. טעתה הוועדה בהתעלמותה ממצב העיניים והירוד ממנו סובלת המערערת. לעניין הוועדה לעררים לקביעת אי כושר: א. החלטת הוועדה לוקה בחסר ומתעלמת מההגבלות מהם סובלת המערערת ובין היתר מתלונותיה בעניין העייפות, קוצר נשימה והפרעות בקצב הלב. ב. הועדה לא פירטה מהם הפעולות אותן יכולה המערערת לבצע והמתאימות למצבה והמתחשבים במגבלותיה. ג. לא ברור מדוע הוועדה לא העניקה למערערת דרגת אי כושר בשיעור 60% לפחות. 3. להלן טענות ב"כ המשיב בתמציתיות: לעניין הוועדה הרפואית: מרבית תלונות וטענות המערערת בעניין האסטמה, הכתפיים, התעלה הקרפלית, המגבלה בירך שמאל, המגבלה בברכיים והעיניים - לא הועלו בפני הוועדה ולא בערר שהוגש אליה. לעניין הסחרחורת, התלונות הועלו בפני הוועדה כמשהו שקשור למחלת הלב. לעניין מחלת הלב, מדובר בתחום רפואי שבשיקול דעתה המקצועי של הוועדה. לעניין ממצאי בדיקות CT ו - MRI ובעיות הגב והצוואר, הוועדה התייחסה אליהן והנכות שנקבעה למערערת תואמת את ממצאי הוועדה. לעניין הוועדה לעררים לקביעת אי כושר: הוועדה הייתה מודעת לגילה של המערערת, לכל ליקויה הרפואיים, הייתה מודעת לעברה התעסוקתי כמורה. מסקנת הוועדה הייתה שהמערערת מסוגלת לעבוד ביום עבודה מלא בעבודה שלא דורשת מאמץ גופני חריג, עבודות בגובה או הרמת משאות כבדים, כן צוינו סוגי עבודות שמתאימות למערערת. הוועדה הייתה מודעת שקיימת השכלה אקדמית למערערת. עסקינן בנכות רפואית בשיעור 51% כך שקיימת הלימה בין הנכות הרפואית לבין הקביעה לעניין אי כושר. מדובר על קביעה המושתתת על מסקנות הוועדה ועל נתונים שהיו בפניה. 4. החלטת הוועדות מושא הערעור : לעניין הוועדה הרפואית: א. הוועדה שמעה ורשמה את תלונות המערערת הבאות : "עברתי החלפת מסתמים אחרי ההחלפה הייתה לי דלקת .... בלב, כל הזמן היה לי דופק לא סדיר, ב- 3/12 הייתי אמורה שירכיבו לי קוצב אך סירבתי, עכשיו קצת יותר טוב. תפקוד שריר הלב ירד אצלי, עייפות כל הזמן וסחרחורות. בעיות בע"ש צוואר, מכך מתעייפת כאבים בע"ש מותני. יש לי אסטמה מטופלת בסטר איד 500 תרופה קבועה יום יום, מקבלת גם בריקלין ומשאף, הרבה מתנשמת בהליכה ובעליות יותר מפחדת בגלל הדופק שירד לי ולכן לא ישנה טוב". ב. הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית בתחום האורטופדי, האף אוזן גרון והפנימי, ורשמה את ממצאיה כדלקמן: "אורטופדית - הליכתה רגילה ללא סטיות, לורדוזיה צווארית מותנית קמורה, אין התכווצות שרירי צוואר או גב צווארי בכיפוף הפנים, סנטר מגיע עד לבית החזה, קיימת הגבלה קלה ביישור של ע"ש צווארי עד 30 והטית צדדית עד 20 לכל צד, ע"ש מותני הגבלה קלה עד 20 ביישור הסטייה הצדדית עד 20 לכל צד כיפוף לפנים, התרחבות של 2.5 ס"מ לפי מבחן הליכה החזרי גידים הופקו כח גס של השרירים שמור, אין הגבלה בתנועות במפרקים, אין סימנים רדיקולרים לפני בדיקת CT ו- MRI משנים קודמות, ע"ש מותני שינויים ניווניים פצטלים ודיסקליים עם בלט במספר גבהים, צילום ע"ש צווארי, שינויים ניווניים. הוועדה דוחה את הערר. א.א.ג. - בדיקת לרינקס באמצעות מראה המבנים ...... תקינים, מיתרי הקול חלקים מעט אדמדמים, תנועה תקינה בשאיפה ובפונציה, לא נצפו קשריות על מיתרי הקול, לא נראתה בצקת על מיתרי הקול, בזמן היותה בוועדה לא נשמעת צרודה. הוועדה דוחה את הערר. פנימית: מצב כללי טוב 3.5, ל"ד 150/80 אין גודש בוורידי הצוואר, קולות הלב קצב ... נשמעה איוושה סיסטולית קלה, כמו כן נשמע קליק של מסתם מלאכותי, קולות הנשימה תקינים, לא נשמעו צפצופים או חרחורים גסים, אין למשש כבד או טחול אין בצקת. הוועדה עיינה באשפוז מיום 24/3/12 שהתקבלה בגלל עייפות וסחרחורת שוחררה במצב כללי טוב, כמו כן בסיכום אשפוז ..... על מקטע פליטה של חדר שמאל של הלב של 45% - 50% בליטה של חדר שמאל, בדיקת הולטר מתאריך 18/5/12 קצב סיניס תקין פעימות חדריים ועל חדריים, אין הפרעות הולכה אין הפרעות קצב מורכבת. הוועדה דוחה את הערר מבחינה פנימית. המערערת נבדקה מדרג I על ידי קרדיולוג מטעם המוסד לביטוח לאומי". ג. אשר לעניין הצרידות והעובדה שלמערערת נקבעו ע"י וועדה רפואית מתחום נפגעי עבודה 10% נכות - סבורני שאין בקביעה זו כדי לסייע למערערת, שכן קביעת הנכות לעניין נפגעי עבודה וזכאות לקצבה בהקשר זה נעשית על פי קריטריונים אחרים מאלה המחייבים את הוועדה לענייננו, תוך מתן דגש על היבט כושר העבודה בעוד שבעניינו הדגש הוא על מבחנים רפואיים מוגדרים ומחייבים. בהקשר זה כבר נפסק "שייתכן בהחלט מצב שבו שתי ועדות רפואיות שהרכבן שונה יגיעו למסקנות שונות, שכן "ועדה רפואית הפועלת במישור נכות מעבודה כבולה בקביעת דרגת הנכות בחובה לקיום קשר סיבתי לתאונה בעבודה בעוד שועדה רפואית הפועלת במישור נכות כללית רשאית לקבוע דרגת נכות יהא גורם הנכות אשר יהא" (עבל 282/99 אבן חן יהודית - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לג (78), 28). ד. אשר לעניין הסחרחורות, מוצאת אני ממש בטענת ב"כ המשיב, לפיה תלונות המערערת בהקשר זה נרשמו מפיה כבעיה הקשורה לתפקוד הלב, שהובאה בין יתר שיקולי הוועדה בקביעתה בתחום הפנימי (הלב). כמו כן הוועדה, שלא כנטען על ידי ב"כ המערערת, התייחסה למצבה הרפואי כפי שתועד במסמך האשפוז מיום 24.03.12 "הוועדה עיינה באשפוז מיום 24/3/12 שהתקבלה בגלל עייפות וסחרחורת שוחררה במצב כללי טוב, כמו כן בסיכום אשפוז דובר על מקטע פליטה של חדר שמאל של הלב של 45% - 50% בליטה של חדר שמאל, בדיקת הולטר מתאריך 18/5/12 קצב סיניס תקין פעימות חדריים ועל חדריים, אין הפרעות הולכה אין הפרעות קצב מורכבת. הוועדה דוחה את הערר מבחינה פנימית". בהקשרים אלה, אפוא, לא נראה כי נפלה כל טעות משפטית בדרך פעולות הוועדה. ה. אשר לעניין בעיות הגב והצוואר - מדו"ח הוועדה עולה התייחסות מנומקת לתחום זה. הוועדה קבעה למערערת נכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בעמוד שידרה מותני ו - 10% נכות בגין הגבלה קלה בעמוד שידרה צווארי, וזאת לאחר שערכה לה בדיקה קלינית, תוך שבעניין זה נסמכה על בדיקות ההדמיה שעמדו לפניה (CT ו -MRI). לא נמצאה, אם כן, כל טעות משפטית בדרך פעולת הוועדה בתחום זה, המצדיק קביעה של קיום פגם משפטי בהחלטתה. הוא הדין גם באשר לעניין המצב הלבבי והריאות, אליו התייחסה הוועדה באופן ברור. הוועדה קבעה למערערת נכות בשיעור 25% בגין מחלת הלב ו - 5% בגין המחלה הריאתית: "מצב כללי טוב 3.5, ל"ד 150/80 אין גודש בוורידי הצוואר, קולות הלב קצב ... נשמעה איוושה סיסטולית קלה, כמו כן נשמע קליק של מסתם מלאכותי, קולות הנשימה תקינים, לא נשמעו צפצופים או חרחורים גסים...". לא נראה, אם כן, כי נפלה כל טעות משפטית בדרך פעולות הוועדה בתחום זה. כבר נפסק כי צורת הבדיקה, לרבות בחירת פריטי הליקוי באשר להם, הינם עניינים שברפואה, בהם אין ערכאה משפטית מוסמכת להתערב בהן. ו. אשר ליתר הליקויים אשר להם טוענת המערערת ואשר פרטו לעיל, בנוגע למגבלה בכתפיים, תסמונת תעלה קרפלית, מגבלה בירך שמאל, מגבלה בברכיים ותחום העיניים - ליקויים נטענים אלה אכן לא נבדקו על ידי הוועדה ולא ברור האם המסמכים הרפואיים הנוגעים אליהם הוצגו בפניה אם לאו. נושאים אלה הועלו לראשונה בבית הדין וגם לא נכללו במסגרת הודעת הערר מיום 29.03.12. במצב דברים זה, אין בסיס לקביעה שהוועדה טעתה בהימנעה מלהתייחס לליקויים או למסמכים האמורים. יחד עם זאת, ומאחר וטענות המערערת נתמכות במסמכים רפואיים ממועדים שעובר לכינוס הוועדה, סבורני שיהא זה נכון להשיב את עניינה של המערערת לוועדה על מנת שתתייחס לטענות האמורות. לעניין הוועדה לקביעת אי כושר: א. ועדה לעררים לעניין אי כושר, להבדיל מוועדה רפואית, פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתם ואכן ישתמש בית הדין בסמכותו להתערב בהחלטתה, אולם זאת רק במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוה כטעות בחוק. יצוין, שהבסיס הרפואי להחלטת הוועדה לקביעת אי הכושר - הוא האבחון הרפואי, כפי שנקבע על ידי הרופא המוסמך, לפי סעיף 208 לחוק. כמו כן, הוועדה לעררים שדנה בקביעת דרגת האי-כושר, אינה חייבת ואף אינה מוסמכת לבחון בעצמה את מצבה הרפואי של המערערת. ב. במקרה דנן, הוועדה עיינה בהחלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 12.09.12 אשר קבעה כי המערערת לא איבדה לפחות 50% מכושרה להשתכר, וברי שהייתה מודעת לכלל הליקויים כפי שפורטו בדו"ח הוועדה הרפואית. ג. הוועדה שמעה את תלונות המערערת, וישבה בהרכב נכון: רופא, מומחה שיקום ומומחה תעסוקה. ד. בדו"ח הוועדה נרשמו תלונות המערערת הבאות: "בעבר הייתי מורה בבי"ס יסודי. משנת 2002 הפסקתי לעבוד מטעמי בריאות. היו בעיות במיתרי הקול עברתי ניתוח שלא עזר הרבה, בעיות אורטופדיות. לפני שנתיים בערך עברתי ניתוח בלב. אני כל הזמן עייפה כאבים בגב, עברתי שני ניתוחים בעיניים לא ישנה טוב בלילה, סובלת מנימול בידיים והתכווצויות ברגליים, עם עבודות הבית מתקשה לעבוד". ה. בפרק "דיוני הועדה ונימוקים לקביעה" נרשמו הדברים הבאים: "תובעת בת 60. אובחנה כסובלת מהגבלה קלה ע"ש מותני, הגבלה קלה ע"ש צווארי, צרידות לא קבועה, החלפת מסתם, תת פעילות בלוטת התריס, מחלה ריאתית, מחלה פפטית. בהופעתה פני הוועדה מוסרת שאינה עובדת משנת 2000 עד אז עבדה כמורה. הפסיקה עקב בעיות בריאות. מאז לדבריה חלה החמרה במצב בריאותה והופיע ליקוי לבבי אינה רואה מצבה כמי שמסוגלת לעבוד כפי שמופיע בפרוטוקול. הוועדה בדעה שלמרות הליקויים הקשר ביניהם והשפעתם המצטברת התובעת מסוגלת לעבוד יום עבודה מלא בכל עבודה שאינה דורשת מאמץ גופני חריג, עבודות בגובה, הרמת משאות כבדים. מסוגלת לעבוד בעבודות המתבצעות ליד שולחן עבודה בתחום פקידותי משרדי לתובעת השכלה אקדמית ולחילופין עבודות מסוג חרושת קלה, הרכבה, אריזה ומיון . לאור האמור לעיל הערר נדחה". ו. בענייננו עולה כי הוועדה נימקה את החלטתה בצורה מפורטת ופעלה בהתאם לסמכותה, תוך שהיא מודעת למצבה הרפואי של המערערת ושיעור הנכות שנקבע ואת נתוניה האישיים, הפעילה את שיקול דעתה ולקחה אותו בחשבון לעניין קביעותיה, לפיה "למרות הליקויים הקשר ביניהם והשפעתם המצטברת התובעת מסוגלת לעבוד יום עבודה מלא בכל עבודה שאינה דורשת מאמץ גופני חריג...". ב"כ המערערת לא הראה מדוע קביעה זו לקויה מבחינה משפטית שהרי הנכות התפקודית שנקבעה למערערת הולמת דווקא את מידת הפגיעה כפי שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית שקבעה למערערת דרגת נכות בשיעור של 51%. אותן קביעות הן פרי שיקול דעתה המקצועי של הוועדה, ובית הדין נטול הסמכות והכלים להתערב בשיקול דעת זה. בנוסף, נראה שקביעת וועדת אי הכושר מתיישבת גם עם הממצאים שבחוות דעת הרופא המוסמך מיום 02.01.12 ודו"ח פקיד השיקום מיום 02.02.12. בחוות דעת הרופא המוסמך נקבע כדלקמן: "מסוגל לעבודה מלאה מתנאים מיוחדים...מ - 12/7/11 עד 12/1/12 - לא מסוגלת לעבוד. בהמשך מסוגלת לעבודה קלה". דו"ח פקידת שיקום קובע, כי חרף ליקוייה הרפואיים, וכעולה מהאבחון הרפואי (חוות דעת רופא מוסמך לעניין כושר השתכרות הנ"ל), המערערת "יכולה להשתלב בעבודות פשוטות, לעסוק בהוראה פרטנית, שיעורי עזר, לווי תלמיד, עבודות שמתאימות לכישוריה ואינם פוגעות בבריאותה. ממליץ לראותה כבעלת כושר השתכרות". נוכח האמור לעיל, לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בפעולות הוועדה או מסקנותיה, ולמעשה גם טענותיה של המערערת הינן בתחום הרפואי מקצועי. יחד עם זאת, מאחר ועניינה של המערערת עשוי להלן להיות מוחזר לוועדה הרפואית, ומאחר שהבסיס הרפואי להחלטת הוועדה לקביעת אי הכושר - הוא אותו אבחון הרפואי - החלטת הועדה הרפואית, הרי שככל שיחול כל שינוי בהחלטת הוועדה הרפואית, עומדת בפני המערערת האפשרות לבקש בדיקה מחדש של דרגת אי - כושר, בכפוף להוראות הדין. 5. לאור האמור לעיל, הנני מורה על החזרת עניינה של המערערת לוועדה הרפואית באותו הרכב, על מנת שתפעל כמפורט להלן: א. תזמין את המערערת ותבחן את כלל תלונותיה בנוגע לכתפיים, תסמונת תעלה קרפלית, מגבלה בירך שמאל, מגבלה בברכיים ותחום העיניים, ותשקול האם יש לפסוק, בגין ממצאיה באשר לתלונות אלה, אחוזי נכות בנוסף על אלו שנפסקו. ב. הוועדה תנמק החלטתה ורשאית היא, ככל שתמצא לנכון, להיעזר ביועץ בתחום העיניים. במידה והמערערת מעוניינת להפנות את תשומת ליבה של הוועדה למסמך ספציפי ו/או להציג בפניה חוות דעת רפואית עדכנית, המבסס טענותיה לעניין התחומים הנ"ל, היא תוכל לעשות כן וזאת עוד בטרם תתכנס הוועדה. 6. מאחר והמערערת היתה מיוצגת מטעם הסיוע המשפטי - לא יינתן צו להוצאות. 7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. ערעורנכותועדה לערריםערר