מסירת כתב תביעה ללא מספר הליך - ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד

ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד בתאריך 2.4.2013 פסק הדין חייב את המבקשת לשלם לתובעת, פיצויי פיטורים, הפרשי שכר ופיצוי בגין העדר הפרשה לגמל בסכום כולל 36,840 ₪ וכן בהוצאות משפט בסך 4,145 ₪. הבקשה הועברה לתגובת התובעת (המשיבה), שהתנגדה לה. בבקשה מפרטת המבקשת את הנימוקים הבאים, המצדיקים לשיטתה ביטול פסק הדין: כתב התביעה נמסר למבקשת ללא מספר הליך; כתב התביעה נמסר למבקשת מבלי שצורפה לו דרישה להגשת כתב הגנה; המבקשת לא ידעה שעליה להגיש כתב הגנה; כהמבקשת הבינה כי עליה להגיש כתב הגנה, ניתן כנגדה פסק דין על יסוד כתב התביעה והיא פעלה באופן מיידי לביטול פסק הדין; למבקשת הגנה טובה; לבקשתה, צירפה המבקשת תצהיר של גב' אמל איוב, מנהלת המבקשת והעתק מטיוטת כתב הגנה. מכתב ההגנה, עולה כי עיקר טענותיה של המבקשת כנגד התובענה, הן כדלהלן: המשיבה התפטרה מעבודתה ועל כן איננה זכאית לפיצויי פיטורים; המבקשת הכחישה את טענות המשיבה לעניין היקף משרתה והפנתה לתלושי המשכורת שצורפו לכתב התביעה; למשיבה שולם שכר מלא על פי היקף משרתה; המשיבה התנגדה לבקשה, ואלה עיקר הטענות שהעלתה תגובתה: כתב התביעה והדרישה להגשת כתב הגנה נמסרו למבקשת כדין; אין למבקשת סיכויי הצלחה; יש להתעלם מכתב ההגנה שצורף לבקשה; המבקשת הסתפקה באמירה לאקונית לעניין סיכויי ההגנה ולא עמדה על הטענות לגופן; לדיון שהתקיים בפניי לשמיעת טענות הצדדים בבקשה, המבקשת לא ביקשה לחקור את השליח שמסר לה את כתב התביעה והמשיבה מצידה ויתרה על חקירתה הנגדית של המצהירה מטעם המבקשת, והצדדים הסתפקו בסיכום טענותיהם בעל פה. הכרעה ביטול פסק-הדין נתון לשיקול דעתו של בית הדין. על פי ההלכה הפסוקה (ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז (4) 485) כאשר מוגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, על בית הדין להציג לעצמו שתי שאלות: ראשית - מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא פעל כנדרש ולא הגיש את הגנתו כפי שקרה בענייננו. שנית - האם יש למבקש הגנה לכאורה, או מה הם סיכויי ההצלחה של המבקש. נקבע כי השאלה השנייה היא העיקר, ולשאלה הראשונה נודעת חשיבות משנית. ככלל, שעה שקיימת הגנה לכאורה, או שלבעל הדין סיכוי להצליח בתביעתו, מן הראוי לתת לבעל דין את יומו בבית הדין, וליתן פסק דין לגופו של עניין (דב"ע נב/48-3 הפלחה - הראל, פד"ע כד 418, 421). במקרה זה גם אם היו מחדלים מצד בעל דין או בא כוחו, יישמע הדיון לגופו תוך קביעת פיצוי בהוצאות (דב"ע נב/155-9 סולתם - אסרף, פד"ע כד 279, 280). בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין מפיה של כב' השופטת נילי ארד כתוארה אז בתיק (ע"ע 1462/02 רולס יוסף אדריכלים בע"מ נ. דב חוסטצקי, ניתן ביום 5.1.03), כדלקמן: "בית דין זה חזר ושנה לא אחת, כי בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, ומרכיב מהותי הימנה היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני בית-הדין, בטרם הכרעה. אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה, באופן שהצדק לא רק ייעשה, כי אם גם ייראה". נסיבות העניין אינן חורגות מהאמור בפסיקה שהובאה לעיל. אין בחוק בית הדין לעבודה או בתקנותיו הוראה המחייבת נתבע להגיש כתב הגנה, וללא דרישה להגשת כתב הגנה פטור בעל הדין שכנגד מהגשת כתב הגנה. גרסתה של מנהלת המבקשת היא שכתב התביעה נתקבל ללא מספר הליך ולא צורפה לו דרישה להגשת כתב הגנה. לטענתה, היא סברה כי המדובר בטיוטת כתב תביעה שנשלח אליה כדרישה לתשלום זכויות. על פי תצהירה של גב' איוב, היא ניסתה להשיג את ב"כ המבקשת טלפונית, אולם הוא לא ענה לטלפון שפרטיו הופיעו בכותרת התביעה שנמסרה לה, וניסיונותיה לדבר עם המשיבה לא נשאו פרי. ב"כ המשיבה, ויתר על חקירתה של מנהלת המבקשת על אף שזו נכחה באולם בית הדין בעת הדיון בבקשה. הלכה פסוקה היא, כי הימנעות בעל דין מהבאת ראיה או מחקירת עד תעמוד לרעתו בעת שקילת מאזן ההסתברויות. יפים הם דבריו של י' קדמי לעניין זה: "יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית-המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית: לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד, לאי הצגת שאלות לעד או להימנעות מחקירה נגדית של מי שעדותו הוגשה בתעודה בכתב שנחתמה על-ידו. התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד, או הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית - היה בכך כדי לתמוך בגרסת היריב." [.' קדמי, "על הראיות", מהדורה משולבת ומעודכנת (2003) חלק שלישי, 1649.] הימנעותו של ב"כ המשיבה מחקירת מנהלת המבקשת, שלא ניתן לה הסבר המניח את הדעת, תפעל לרעת מרשתו, ובנסיבות אלה, אין לי אלא לקבל את גרסתה של המבקשת כהסבר סביר להימנעותה מהגשת כתב הגנה במועד. אני ער לכך, כי גם ב"כ המבקשת לא ניצל את זכותו מכוח תקנה 118 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 ונמנע מלבקש לחקור את העד שהמציא את כתב התביעה לידי המבקשת. אולם, לטעמי אין בכך כדי לתמוך בגרסת המשיבה, שכן ניתן להניח שכתב התביעה נמסר במעטפה סגורה וחקירת המוסר על תוכנה של המעטפה הינה מיותרת. יתרה מכך, אני סבור כי המבקשת הצביעה על סיכויי הגנה ואפרט: המבקשת הכחישה את נסיבות הפסקת עבודתה של התובעת וטענה כי זו התפטרה מעבודתה ועל כן איננה זכאית לפיצויי פיטורים. מעבר לכך, בכתב התביעה, המשיבה לא הצביעה על עילת תביעה מפורשת בבסיס תביעתה לפיצויי פיטורים והסתפקה באמירה מעורפלת לפיה נסיבות הפסקת עבודתה מזכות בפיצויי פיטורים וזאת מבלי לציין אם פוטרה מעבודתה או שמא התפטרה בדין מפוטרת. כמו כן, באשר לתביעה להפרשי שכר, המבקשת הכחישה את טענותיה של המשיבה לגבי היקף המשרה ודחתה את חישוביה. זאת ועוד, המשיבה עתרה להפרשי שכר ללא פירוט מספק באופן המצריך בירור ענייני ושקילת ראיות. באשר לתביעה הפנסיונית, אומנם המבקשת הסתפקה בהכחשה גורפת ברכיב זה, אולם גם המשיבה לא הצביעה על המקור הנורמטיבי לפיצויי הנדרש ולא הציגה את אופן החישוב. אינני מקבל את טענותיו של ב"כ המשיבה ולפיהן לכאורה, על בית הדין להתעלם מכתב ההגנה שצורף לבקשה לביטול פסק הדין ואף אינני מוצא תימוכין לטענותיו בעניין זה בפסיקה שהפנה אליה. מכאן, המבקשת הציגה הסבר המניח את הדעת לגבי הסיבה לאי הגשת כתב הגנה במועד, והצביעה על טענות הגנה ענייניות וסיכויי הצלחה. בנסיבות אלה, פסק הדין מיום 2.4.13 מבוטל בזאת. נוכח האמור לעיל, אין צו להוצאות. למען הסדר הטוב, כתב ההגנה יוגש בתוך 14 ימים. קדם משפט במעמד הצדדים ובאי כוחם נקבע בזאת ליום 9.1.14 בשעה 09:00. ביטול פסק דיןמסמכיםכתב תביעהבמעמד צד אחד