התובע הועסק כעובד שכיר בנתבעת, המפעילה רשת חנויות ביגוד. לטענתו של התובע נסיבות סיום העסקתו מזכות אותו בתשלום פיצויי פיטורים, ומכאן התביעה שהגיש. 2. התובע העיד מטעמו. מטעם הנתבעת העידו מנהלת הסניף בו הועסק התובע (להלן - סיון) וכן מנהל איזור בנתבעת (להלן - יהב). 3. העובדות הרלוונטיות, אותן אני קובעת על יסוד חומר הראיות שבתיק ולאחר שקילת העדויות שנשמעו בפני, הן אלה: א. התובע (להלן- העובד) החל תקופת העסקתו כמוכרן בסניף הקריון של הנתבעת ביום 8.12.2010. ב. במהלך חודש 8/12 או בסמוך לכך הודיע העובד לסיון כי בכוונתו לצאת ללימודים באיטליה בסוף אותו חודש. ג. בבוקר נסיעתו, ביום 29.8.2012, שלח העובד הודעת דוא"ל לנתבעת (נספח ד' לכתב ההגנה) שזו לשונה: "שלום רב, הנני העובד מסניף הקריון. עבדתי בסניף פוקס קריון מזה 20 חודשים כי נכון להיום... כרגע אני נאלצתי לנסוע לחו"ל בערך 3 חודשים מאחר ודיברתי עם סיוון פחימה מנהלת הסניף והסברתי לה את העניין כי אני חייב לנסוע לחו"ל, היא קיבלה את הנושא והבטיחה לטפל בהקדם האפשרי כי מבחינתה אין בעיה שתוציא לי מכתב פיטורין. ועד היום אין תשובה וכל פעם דוחה את השיחה בינינו כי מתחמקת למרות שהייתי עובד מסור ונאמן ומצטיין במכירות כהיום התחילה לדבר באי נעימות כלפי והציעה אחר כך (חופש ללא תשלום עד 6 חודשים) כי היא יודעת שאני כבר טס... אבקשכם להכין מכתב פיטורין בהקדם האפשרי... ...לטיפולכם המסור אודה מראש" ד. ביום 4.9.2012 שב העובד לישראל והודיע לסיון כי בכוונתו לחזור לעבודה. בעקבות פנייתו זומן לשיחה שהתקיימה ביום 10.9.2012 בנוכחות יהב. בשיחה זו נאמר לעובד כי הנתבעת תעשה מאמץ לשבצו לעבודה. ה. לטענתו של העובד המשיך ופנה לנציגים שונים של הנתבעת על מנת שיטפלו בהשבתו לעבודה במהלך התקופה 9-11/2012. ו. במהלך חודש 11/12 נערכה שוב שיחה בין העובד ליהב בה צוין כי יעשה ניסיון למצוא לתובע מקום עבודה בסניפי הנתבעת. ואכן, זמן קצר לאחר השיחה (במהלך חודש 11/12 ןטענת הנתבעת או במהלך חודש 12/12 כטענת העובד) הוצע לתובע לחזור לעבודתו כמוכרן בסניף עכו של הנתבעת. העובד סרב להצעה, לטענתו משום שבשלב זה כבר הוגשה על-ידו תביעה זו לתשלום פיצויי פיטורים. 4. מכאן, שעל בית הדין להכריע האם אי השבתו של העובד לעבודה מיד עם חזרתו בראשית חודש 9/2012 עולה כדי פיטורים (כטענת העובד) או שמא הודעתו של העובד כי הוא נוסע ללימודים באיטליה מהווה הודעת התפטרות (כטענת הנתבעת). 5. הכלל הוא כי נטל השכנוע להוכחת התמלאות כל התנאים המזכים בפיצוי פיטורים, כאמור בסעיף 1 לחוק פיצוי פיטורים תשכ"ג - 1963, מוטל על שכמו של העובד. הלכה היא כי היסוד הן של פיטורים והן של התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי שאינו משתמע לשתי פנים לכוונתו להביא את יחסי העובד והמעביד הקיימים בין השניים, לידי גמר (דב"ע נא/1-3 מפעלי ים המלח בע"מ - דוד שיינין, פד"ע כב' עמ' 271). 6. אקדים ואציין כי לאחר בחינת מכלול הראיות והעדויות שנשמעו בפני, הגעתי למסקנה כי העובד לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי פוטר מעבודתו. משכך דין תביעתו לתשלום פיצויי פיטורים - להידחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן. 7. לא מצאתי לקבל את גירסתו של העובד בעדותו בפני לפיה בפנייתו הראשונית בה הודיע על נסיעתו הצפויה לרגל לימודים ביקש כי תאושר לו חופשה ללא תשלום (במהלכה ישמר לו מקום עבודתו), וכי נסיעתו התבססה על הסכמתה של סיון ליציאתו לחל"ת. גירסתו זו של העובד אינה עולה בקנה אחד עם הודעת הדוא"ל שלו מיום 29.8.12 (נספח ד' לכתב ההנה) ממנה עולה כי ההבטחה לכאורה מצדה של סיון היתה לענין מסירת מכתב פיטורים, וכי ההסכמה לענין החל"ת היתה מאוחרת יותר ולאחר שהובהר כי לא ינתן מכתב פיטורים. 8. בעניין זה מקובלת עלי גרסת הנתבעת, כפי שהעידה עליה סיון, אשר עדותה היתה אמינה בעיני. סיון העידה כי בפנייתו הראשונית של העובד בה הודיע על כוונתו לנסוע לאיטליה לרגל לימודים ביקש העובד באופן מפורש כי ימסר לו מכתב פיטורים וכי ישולמו לו פיצויי פיטורים, וכי לאחר שערכה בירורים עם הממונים עליה הובהר כי אין בנסיבות אלה כדי להצדיק מתן מכתב פיטורים ופיצויי פיטורים, וכי כך נמסר לעובד. גירסה זו תואמת באופן מלא יותר את נוסח מכתבו של העובד מיום 29.8.2012. 9. מהאמור לעיל עולה כי לא היתה בצעדים שננקטו על-ידי הנתבעת במהלך חודש 8/2012 או ערב נסיעתו של העובד לאיטליה כל מעשה שניתן לפרשו כמעשה פיטורים. מראיות הצדדים לא עלה גם כי במהלך חודש 8/2012 או ערב נסיעתו של העובד לאיטליה קמה התחייבות מצד הנתבעת לאפשר לעובד לצאת לחופשה ללא תשלום, באופן המבטיח לעובד את מקום עבודתו לכשישוב, ובכל עת שישוב. התחייבות שכזו נסתרת מנוסח מכתבו של העובד מיום 29.8.2013 (בו עומד התובע על כך כי ימסר לו מכתב פיטורין), וכן מעדויותיהם של סיון ושל יהב. 10. כן מצאתי לקבל את גרסת הנתבעת לפיה סיון, מנהלת הסניף, לא היתה מוסמכת ליתן הסכמה לעניין זכאות למכתב פיטורים ו/או ליציאה לחל"ת. גרסה זו עולה אף היא ממכתבו של העובד מיום 29.8.2012, ממנו עולה כי סיון פנתה לממונים עליה לצורך קבלת אישור לאמור - אישור שלא התקבל, כפי שהיה ידוע גם לעובד, ומכאן המכתב שמסר ביום 29.8.12. 11. גם אם כטענת העובד היתה הסכמה מצד הנתבעת ליציאתו לחופשה ללא תשלום לתקופה של שלושה חודשים או עד שישה חודשים, הרי שלא היתה מחלוקת בין הצדדים כי התובע שב מספר ימים לאחר יציאתו, וזאת מוקדם מהמתוכנן. במצב דברים זה, גם אם היתה התחייבות של הנתבעת להשיבו לעבודה לאחר 3 חודשים, הרי משלא היתה מחלוקת בין הצדדים כי במהלך חודש 11/12 או בראשית חודש 12/12 הציעה הנתבעת לעובד לעבוד בסניף עכו של הנתבעת (הצעה לה סרב העובד) הרי שעמדה בהתחייבותה, ככל שהיתה התחייבות שכזו. בכל אופן - הטענות בדבר התחייבות מפורשת לאישור חופשה ללא תשלום ושמירת מקום העבודה - לא הוכחו. 12. סוף דבר - התביעה לתשלום פיצויי פיטורים - נדחית. התובע ישא בתשלום הוצאות ושכ"ט ב"כ הנתבעת בסך כולל של 1,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מיום שיומצא פסק-הדין לתובע. 13. לצדדים מוקנית, תוך 15 ימים ממעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על פסק הדין. שכיריםחנות בגדים