התובע הגיש טופס תביעה טען לפגיעה בשורש כף יד ימין בעקבות עבודתו במחלקת הבינוי של צה"ל. לטענת הנתבע, לא הוכחה פגיעה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק ואין לקבל את טענת התובע בדבר פגיעה בעבודה על דרך מחלת מקצוע או מיקרוטרואומה. משנדחתה תביעת התובע ע"י הנתבע הגיש תביעה זו. בהודעת התובע לחוקר הנתבע מיום 12.02.12, תיאר התובע מגוון רחב מאוד של פעולות אותן הוא עושה במהלך יום עבודתו: עושה מחיצות גבס; מטפל באינסטלציה; עושה עבודות צבע; מתקן דלתות משקופים; מתקין חלונות; אני מתחיל לעבוד לפי הקריאות שנתנו לי; עבודה משולבת עם הפטיש, פעם עם מסור פעם עם הצבע. התובע ציין בהודעתו, כי במסגרת עבודתו, עבד עם כלים שונים כגון: פטיש, מסור, מקדחה, דיסק, ג'קסון, מברגה, פטישון ועוד. במסגרת עבודתו, התובע עובד בבסיסים שונים של צה"ל וביצע עבודות שונות בהתאם לקריאות המופנות אליו. התובע מסביר בתצהירו כי ביצע פעולות חוזרות ונשנות במהלך עבודתו, עבודה באמצעות כלים רוטטים שגרמו לרעד, זעזוע ורטט, בלתי פוסקים לכפות הידיים ולאימוץ כפות הידיים בעת אחיזת כלים אלו וכן מדובר בפעולות שבוצעו לאורך היום ומידי יום. הפעולות המאומצות של סיבוב שורש כף היד, לצורך סגירת ופתיחת ברגים, פעולות שבוצעו עשרות עד מאות פעמים מידי יום בעבודה. ב"כ הנתבע טענה שיש לדחות את התביעה כי עבודתו של התובע כנגר ואיש אחזקה כוללת מספר רב של פעולות והינה מגוונת. לטענת ב"כ הנתבע- בבחינת הראיות בתיק ומחקירת התובע עולה כי התובע ביצע מגוון פעולות בעבודתו ולא הוכחו פגיעות חוזרות זהות במהותן במשך זמן ממושך ותדירות גבוהה. כלומר: התובע ביצע עבודות מגוונות, ב"כ הנתבע מפנה להודעת התובע לחוקר הנתבע מיום 12.02.12. כמו כן ב"כ הנתבע טען בסיכומיו כי עבודתו של התובע הייתה משתנה מבחינת זמנים, כלים, מיקום, סדר יום העבודה, תדירויות העבודה ורצף העבודה. מצאנו לנכון להציג חלק מעדותו של התובע: "ש בהודעה אתה מספר שאתה עושה עבודות אינסטלציה ת. נכון ש. מה העבודות כוללות? ת. לעבוד על הברגות, להרים צנרת ולעשות הברגה, את כל החיתוכים של הצינור- האינסטלטור נותן לי רשימה , אני גם מבריג, חותך במידות שצריך כל מה שנדרש ממני. ש. אתה גם מרכיב כיורים ואסלות ת. כיורים, אסלות וניאגרות מה שאת רוצה. ש. שאתה עובד באינסטלציה עם איזה כלים אתה עובד ת. אני עובד עם מטענת, פטישון , מקדחה לקדוח ברגים לשים דיבלים ובורג ומרים את המתקן ותולה אותו בקיר, יש עבודה עם מברג גדול, יש איזמיל ואם צריך לשבור עם איזמיל יש פטיש כבד וגדול, גם חותך צינורות עם מכונת הברגה היא משולבת יש שם סכין חיתוך יש מכשיר שעושה פאזה הכל מכונה משולבת - יום אני עובד על זה ויום על זה. ש. אתה עובד עם מסורים ידניים ת. כן, וגם גייסון וגם דיסקים ויש דיסק גדול וקטן תלוי מה הדרישה של העבודה -יש דיסק ברזל, עץ. כל דבר יש את המכשיר שלו ש. מכונת ההברגה זה מהשנים האחרונות ת. פעם עבדנו ידנית. ש. אתה עושה עבודות צבע ת. צבע, נגרות, טפסנות בניין בטונים מה שהצבא דורש אני מבצע ש. צבע זה עם מים? ת. מים, גלגלת לפי הדרישה של אותה עבודה ש. עבודות בטון אתה עושה ת. עושים משטחים לאוהלים , יסודות למבנים , עושים עמודונים , עושים יציקות בטון ש. גם קירות גבס ת. גבס, מחיצות, דלתות הרכבת מזגנים ש. סיפרת שכל יום נסעת לבסיס אחר ת. כן לפי הדרישה ש. לא היה לך סדר עבודה קבוע ת. בבינוי אין קבוע . ש. יכול להיות שיום אחד אתה עושה צבע, אחר כך נגרות ואינסטלציה ת. בדיוק - יכול להיות ש. יום אחד אתה עושה בטון ת. כל יום משהו אחר ש. גם סדר העבודה היה משתנה ת. כן לפי דרישת הצבא. ש. לא היה לך משהו קבוע ת. בצבא אין קבוע. ש. יכול להיות כל שעתיים עבודה אחרת ת. בדיוק. יכול להיות שיוציא אותי מפה ויעביר אותי לעבודה אחרת" (עמ' 3-4 לפרוטוקול מיום 15.10.13). המחלוקת בין הצדדים, נסבה אודות שאלת קיומן של תנועות חוזרות ונשנות ברציפות לצורך הכרה בתביעה על דרך תורת המיקרוטראומה. זאת, לנוכח ההלכה הפסוקה לפיה:-"הכרה בפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה מחייבת קיום תשתית עובדתית מוכחת וכן ביסוס רפואי לגבי אותה תשתית" (דב"ע (ארצי) נ/0-90 אריה אוחיון - המוסד לביטוח לאומי, פסקה 20 (1996)). לצורך ביסוס אותה תשתית עובדתית, על התובע להוכיח כי במהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, והצטברותן הביאה בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו (דב"ע (ארצי) מח/0-77 אליעזר מזרחי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538, 540 (1988)). בית הדין הארצי פסק כי התנועות שבעקבותיהן נגרמות פגיעות זעירות "אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר..." (עב"ל 313/97 (ארצי) המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529, 533 (1999)).כן נקבע כי יש "לאבחן בין סדרה של פעולות זהות או דומות במהותן לבין פעולות שונות ומגוונות. האחרונות לא תקנינה את כרטיס הכניסה לסיווגן כמיקרוטראומה (עבל (ארצי) ליליאן פרץ - המוסד לביטוח לאומי, פסקה 5ב (2006)) וכן "...יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מס' רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה" (עב"ל 1012/00 אלי שבח-המוסד לביטוח לאומי, פסקה 6ג (2002)). בעב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי-המוסד לביטוח לאומי (30.12.07) נקבע: הפעולות החוזרות והנשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא יש לבחון האם ניתן לבודד פעולות מסוימות אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו. בעב"ל (ארצי) 45339-06-11 יעקובי מורד - המוסד לביטוח לאומי(04.12.12) נקבע כי ניתן להפריד בין העבודות אותן ביצע המערער בעבודתו- בניה וטפסנות בעניין יעקבי, כן נקבע, כי ניתן לבודד את התנועות הרלבנטיות בכל אחד מסוגי העבודה כאמור, תוך הסתכלות במבט רחב, אשר מביאה למסקנה כי מדובר בפעולות חוזרות ונשנות הבאות בגדר תורת המיקרוטראומה. אולם שם קבע בית הדין כי העובד עבד אמנם בשתי עבודות בניה וטפסנות אך בכל אחת מהן עבד את כל היום, דהיינו ארבע שעות עבודה ביום בכל אחד מסוגי העבודות. בעב"ל 32417-01-12 דליה חסידי -המוסד לביטוח לאומי (2.12.12) נקבע כי כאשר בוחנים שאלת "התשתית" בתיקי מיקרוטראומה יש ליתן משקל לביצוע או חזרת הפעולות על רצף הזמן, גם אם התובע מבצע פעולות נוספות במהלך יום העבודה אולם הפעולות צריכות להיות ברוב שעות עבודת התובע. השופטת ורדה וירט ליבנה קבעה בעב"ל 184/10 ששון גבריאל - המוסד לביטוח לאומי (1.12.11) בפרשה דומה למקרה שבפנינו שיש למנות מומחה רפואי, אולם קביעתה התבססה בין היתר על העובדה שבאותו מקרה התובע עבד עם הכלים הרוטטים במשך כשש שעות ביום, דהיינו ברוב יום עבודתו, מה שלא הוכח בענייננו. על מנת ליישם את תורת המיקרוטראומה להוכחת קיומה של תאונת עבודה, על המבוטח להוכיח שהייתה סדרה של פגיעות חוזרות ונשנות, שכל אחת מהן תרמה נזק זעיר משלה, עד שהתהווה במצטבר, נזק רבתי (המחלה עצמה) שמנע מן העובד להמשיך לעבוד (דב"ע נא/0-116 המוסד לביטוח לאומי - קמיליה חורי, פד"ע כ"ה 25). בהתאם לתשתית העובדתית שהונחה בפנינו, התובע עסק במהלך יום עבודתו, בעבודת אחזקה שכללו: צביעה, תיקוני דלתות ומשקופים, הברגה ,הרמת צנרת, עבודות בטון, בניית קירות גבס חיתוך באמצעות כלים רוטטים שונים כגון: מקדחה, מברגה, משור, פטישון ואיזמל. וכן עסק בעבודות נגרות שכללו שילוב ועבודה בכלים רוטטים שונים. אשר על כן, יש לבחון כל אחד משני סוגי העבודות הללו בנפרד, לעניין מענה לשאלה, האם הוכחה לכאורה קיומה של מיקרוטראומה המצדיקה מינוי מומחה לבדיקת שאלת הקשר הסיבתי שבין הפגיעות לעבודה. לעניין פעולות האחזקה, עבודת התובע, אמנם כללה מטלות אשר חזרו על עצמן אולם, התנועות המרכיבות אותן, היו שונות ומגוונות וסדר החזרה עליהן השתנה מיום ליום. הגיוון הרב בעבודתו של התובע, נבע גם מכך, שכלי העבודה בהם השתמש היו שונים ומעצם טיבם נבדלו זה מזה, במשקלם, בצורתם ובצורת האחיזה בהם (עמוד 4, שורות 19-25, עמוד 1-14 לפרוטוקול מיום 15.10.13). התובע השתמש במגוון תנועות ותנוחות בכל אחת מן העבודות אותן ביצע (עמוד 5, שורה 5 לפרוטוקול מיום 15.10.13). מחקירתו של התובע ניתן ללמוד כי פעולות שונות, נעשו בזמנים שונים, בהתאם לצורך, ללא מסגרת קבועה. בעניין פעולות הנגרות, תיאר התובע בחקירתו כי היו מספר רב של פעמים שהוצרך להבריג בפעולה המצריכה שימוש בתנועות סיבוביות ואימוץ היד, בתדירויות משתנות, ובמתכונת לא אחידה. השימוש בכלים רוטטים לא נעשה לאורך כל שעות היום, אלא בהתאם לצורך, מידי פעם (עמוד 6, שורות 11-16 לפרוטוקול מיום 15.10.13). כמו כן, העיד התובע כי עבודתו ופעולות שבוצעו במסגרתה, בוצעו בהתאם להנחיות צה"ל (עמוד 5, שורות 16-19). וכן בחקירתו ציין פעולות ההברגה ופתיחת הברגים לא היוו עבודה מהותית (עמוד 6, שורה 20 לפרוטוקול מיום 15.10.13). על פי חומר הראיות לא ניתן לאתר בעבודות האחזקה ובעבודת הנגרות פעולות רצופות דומות וממושכות של שימוש בכלים רוטטים, הברגות, החלפת צירים, הרכבת צירים, גם אם מידי פעם היו הפסקות ביניהן, הן באו לידי ביטוי בפעולות אחרות כמו צביעה באמצעות גלגלת ומברשת או עבודות הרמת קירות גבס וחיזוקם. הפרדת שני סוגי העבודות בהם הועסק התובע במהלך היום ובידוד התנועות הרלוונטיות לאותן עבודות, אינו מצביע על פעולות חוזרות ונשנות ההולמות את תורת המיקרוטראומה. כמו כן התובע לא הצביע בצורה ברורה על רצף הזמן של אותן פעולות. כאמור, לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה שלא מתקיימים התנאים הבסיסיים לקיום התשתית העובדתית הנדרשת לצורך הכרה בתביעה, התובע העיד שהיו מגוון רחב של פעולות רבות לאורך היום, לא ניתן למצוא סדר קבוע ותנועות קבועות בעבודת התובע, לא השתכנענו כי עבודת התובע במקרה זה חייבה ביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה במהלך יום עבודתו. לא ניתן למצוא פעולות מונוטוניות, על כן יש לדחות את התביעה מבלי להיזקק למינוי מומחה רפואי. לאור האמור, דין התביעה להידחות. אנו קובעים שלא התקיימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה ולכן גם אין מקום למנות מומחה מטעם בית הדין. אין צו להוצאות. זכות ערעור תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. טפסים משפטייםצבאמסמכיםכף הידידייםצה"ל