ערעור על החלטת וועדת הערר לילד נכה אשר קבעה כי המערער אינו תלוי בזולת בעזרה רבה ברוב שעות היממה. הערעור מתייחס לשאלה האם קיים צורך בהשגחה. ב"כ המערער טוען כי הוועדה התעלמה מטענות הורי הילד בדבר הצורך בנוכחות קבועה של הזולת, בקרבתו לשם מניעת סכנה לו ולאחרים הנובעת מלקויותיו ובכלל זה מהבנתו הלקויה, בהשוואה לבני גילו, של גורמי סיכון מיידיים. עוד הוסיף כי הוועדה התעלמה מתוכנם של המסמכים המעידים על מסוכנות הילד, על היותו בלתי שפוי בדעתו ועל סיכום פסיכיאטרי מיום 26.8.12. 2. בדיון בפני הוסיף כי אם הוועדה סברה כי האישור הרפואי מד"ר יעל ברג מיום 26.8.12 אינו מספק, היה עליה לפנות אל הרופאה ולחילופין עותר הוא כי בית הדין יפנה אל הרופאה על מנת שתבהיר את האמור באישור הרפואי. לגופו של עניין טען כי הילד משחק עם גז וגפרורים, שורף את הגינה, מטפס בבית הספר על מקומות גבוהים ויש צורך לחלצו. התנהגות הילד אינה צפויה. 3. המשיב טען כי הוועדה התכנסה בעניינו של הילד פעמיים, ניתנה זכות טיעון אשר נוצלה באריכות. הוועדה ביקשה מסמך רפואי אשר יבהיר את הטענה בדבר הפרעה נפשית בספקטרום האוטיסטי. האישור הרפואי מד"ר ברג אינו מהווה כל אינדיקציה לכך כי הילד מסכן את עצמו או אחרים. המשיב מתנגד לכך כי המערער ימציא אישור רפואי חדש, אלא אם כן מבקש הוא לפנות בפניה להחמרת מצב. ההכרעה - 4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, דין הערעור להידחות. הוועדה התכנסה בעניינו של הילד בשתי ישיבות. בישיבתה מיום 17.5.12 נרשם: "בן 16, מאובחן עם הפרעה פסיכיאטרית. בעבר קיבל גמלה בגין התקף פסיכוטי. הוועדה מבקשת מסמך רפואי פסיכיאטרי עדכני המפרט אבחנה טיפולית וכל הנדרש לאשר אבחנה של הפרעה בספקטרום האוטיסטי כפי שטוען העורך דין". לוועדה הומצא סיכום ייעוץ פסיכיאטרי מד"ר ברג נושא תאריך 26.8.12, בו נרשם כדלקמן: "X X בן 16.4 שנים. מטופל במרפאתנו מדצמבר 2003. הגיע לטיפול עקב בעיות רגשיות והפרעת קשב ורכוז. ברקע עיכובים התפתחותיים ספציפיים בתחום השפתי, לקויות למידה, תחושתי, מוטורי, רגשי. מגיל הגן מאובחן כבעל הפרעת קשב ורכוז, וכבעל לקות במיומנויות חברתיות. בהמשך נוספה הפרעה במצב הרוח, למד במסגרות חינוך מיוחדות ונזקק כל השנים להשגחה צמודה עקב התנהגות לא צפויה, וטפול פסיכיאטרי ורגשי קבועים. מטופל תרופתית כיום ע"י אדרונקס וריספרדל. יש לציין שחשובה ביותר ההסטוריה המשפחתית - X גדל עם חסכים מרובים האחראים במידה לא מבוטלת על חלק מקשייו כולל לקות ביכולתו להתמודד עם סביבתו. X סובל מהפרעה נפשית ועיכובים התפתחותיים, רוב ההפרעות מהן סובל הינן לצמיתות. זקוק ללווי בחיי היומיום היות ואינו מתפקד ברמה הצפויה לגילו". 5. הוועדה התכנסה שוב ביום 4.9.12 וקבעה: "בן 4/12 16 ש' מאובחן עם הפרעה פסיכיאטרית, בעבר קיבל גמלה בגין התקף פסיכוטי. מבחינה רפואית עונה רק ל 1 קריטריון מתוך 3 - מעקב ולכן לא זכאי במסלול זה. מבחינת תלות בזולת מראה חריגות מבני גילו אך לא במידה המזכה בגמלה. מבחינת נוכחות מתמדת אינו עונה לקריטריון החמור ע"פ תקנות המל"ל. הועדה מיום 17.5.12 ביקשה אישורים רפואיים המעידים על האבחנה של הפרעה בספקטרום האוטיסטי, התקבל מכתבה של ד"ר יעל ברג הקובע אבחנות של לקות למידה, הפרעות קשב ורכוז, הפרעה בחברתיות הפרעה במצב רוח והפרעה התפתחותית אך לא הפרעה בספקטרום האוטיסטי ולא הפרעה סכיזופרנית. אי לכך הועדה דוחה את הערר". 6. הוועדה התייחסה לאישור הרפואי של ד"ר ברג וקיבלה את האמור בו. אין באישור זה ציון כי הילד זקוק לנוכחות קבועה של הזולת בקרבתו, כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו או לאחרים. תק' 1 לתקנות הביטוח הלאומי (ילד נכה) התש"ע-2010 (להלן: "התקנות") מגדירה "ילד הזקוק להשגחה קבועה של הזולת"- "ילד שמלאו לו 90 יום, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך קבע כי בשל ליקוי, מחלה כרונית, בעיית התנהגות או הבנה לקויה של הילד הוא זקוק לנוכחות של הזולת בקרבתו כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו ולאחרים וזאת באופן החורג במידה ניכרת מילדים בני גילו". כמו כן התוספת השניה לתקנות מגדירה "ילד הזקוק לנוכחות קבועה" - "ילד שמלאו לו 90 ימים, שלדעת רופא מומחה ברפואת ילדים שהמוסד הסמיכו לכך, בשל ליקוי רפואי חמור, מחלה כרונית קשה, הפרעת התנהגות חמורה או פיגור שכלי בינוני, חמור, או קשה - מתקיימים בו כל אלה: (א) לא ניתן להשאירו בלא השגחה אפילו פרקי זמן קצרים והוא זקוק לנוכחות מתמדת של הזולת בשל אירועים רפואיים תכופים הדורשים טיפול מיידי של אדם אחר, הנובעים מהמחלה הקשה או מהליקוי, או בשל כך שבהשוואה לבני גילו הוא אינו מסוגל להבחין בגורמי סיכון מיידיים לו או לזולתו; (ב) קיימת בפועל השגחה ונוכחות מתמדת בכל שעות היום והלילה - בעת השהייה בבית, בדרך למסגרת החינוכית ובמסגרת החינוכית עצמה, או שקיימת זכאות שנקבעה לפי דין להשגחה או לנוכחות כאמור". בענייננו, אין במפורט באישור הרפואי מד"ר ברג כדי לענות על התנאים הנדרשים. אמנם נאמר כי הילד נזקק כל השנים להשגחה צמודה עקב התנהגות לא צפויה, אלא שאין ציון כי קיים חשש כי הילד יסכן את עצמו או אחרים. עיקר האישור מתייחס לבעיות רגשיות, הפרעות קשב ורכוז, לקות במיומנויות חברתיות והפרעה במצב הרוח. יש להוסיף כי בוועדה מיום 17.5.12 נרשמו תלונות ההורים. לא נטען כי הילד זקוק להשגחה צמודה כדי למנוע מצבי סיכון לעצמו או לאחרים. לא תוארו מצבי סיכון שכאלה. נטען כי הילד מצוי בספקטרום האוטיסטי ולשם כך ניתנה אפשרות להמצאת תיעוד רפואי, אלא שהתיעוד הרפואי לא תמך בכך. 7. התוצאה איפוא כי ב"כ המערער לא הצביע על כל טעות משפטית בהחלטת הועדה ולפיכך הערעור נדחה. ככל שקיים אישור רפואי המעיד על החמרה במצבו הרפואי של הילד, פתוחה הדרך להגשת תביעה חדשה כעולה מתקנה 6 לתקנות. אין צו להוצאות. קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכהערעורעררועדת ערר