נכות בשיעור 10% בגין יתר לחץ דם, 40% בגין סרטן שחלה לאחר כריתה, 40% בגין כריתת רחם, 10% בגין ניתוח בטן, 10% בגין אבנים בדרכי שתן, 0% בגין בקע טבורי ו - 15% בגין ירידה בשמיעה 20% (כאמור מדובר בפריטי ליקוי שאינם נלקחים בחשבון לעניין נכות כללית). - נכות בשיעור 10% בגין כאבים בכף רגל שמאל לפי פריט ליקוי 49(4) לרשימת הליקויים. - נכות בשיעור 10% בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני לפי פריט ליקוי 37(7)(א) לרשימת הליקויים. - נכות בשיעור 10% בגין זיהומים חוזרים בדרכי השתן לפי פריט ליקוי 23(2)א(2) לרשימת הליקויים. - נכות בשיעור 20% בגין הפרעות נפשיות ברמיסיה לפי פריט ליקוי 34(ב)(3) לרשימת הליקויים. על קביעות אלה נסב הערעור שלפני. 2. במעמד הדיון שנערך בפני בית הדין הודיע ב"כ המערערת כי הוא עומד על טענותיו שבהודעת הערעור שעיקרן כדלקמן - א. טעתה הוועדה עת אימצה את החלטת הדרג הראשון ולא התייחסה כראוי לבעיותיה הרפואיות של המערערת והתיעוד הרפואי שעמד לפניה, המעיד על בעיות קשות בתחום האורטופדי, על בעיות נוירולוגיות, כאבים בגוף, כאבי ראש, סחרחורות, בעיית שמיעה , בעיית ראיה ובעיות בכבד, ובחרה בסעיפי ליקוי שאינם תואמים את מצבה הרפואי. ב. קביעת הוועדה לעניין הנכות בגין הבעיות בכף רגל שמאל ובעמוד השדרה בלתי מושלמת ואינה מובנת, והבדיקות הבסיסיות אשר הוועדה הייתה צריכה לבצע כמו טווחי התנועות לכל הכיוונים לא בוצעו באופן מקצועי וברור. ג. קביעת הוועדה לעניין האורולוגי אינה מובנת שעה שגם לא כללה בהרכבה מומחה בתחום זה. ד. הרכב הוועדה היה לקוי במובן זה שלא כללה מומחה נוירולוג. ה. טעתה הוועדה בקביעתה כי נותרו למערערת 20% בגין המצב הנפשי, וזאת בניגוד למצב הנפשי העולה מהתיעוד הרפואי שעמד לפניה. ו. לא ברור מפרוטוקול היועץ לעניין א.א.ג כיצד הגיע לקביעה כי מדובר בטינטון לא תמידי. ז. יש להחזיר את עניינה של המערערת לדיון בפני וועדה רפואית לעררים בהרכב חדש. 3. להלן תמצית טענותיו העיקריות של ב"כ המשיב: א. הערעור הינו בשאלת חוק, ובהחלטת הוועדה לא נפלו טעויות משפטיות. ב. לעניין התחום האורולוגי, המערערת טענה באופן כללי שהנכויות שנקבעו לה באותו תחום אינן משקפות את מצבה הרפואי אך לא הייתה כל בקשה שבהרכב הוועדה יכלל אורולוג. ג. מדובר בנכות כללית ואין חובה שהרכב הוועדה יכלול מומחים בכל תחומי הליקויים של המערערת אלא רק בליקויים העיקריים. ד. המערער טענה טענות כלליות, וזאת מבלי להפנות למסמכים הרפואיים המעידים לכאורה על כך שהנכות שנקבעה לא משקפת את מצבה הרפואי. ה. ככל שהמערערת חולקת על הנכויות היא אמורה להביא ראשית ראיה לעניין זה, דבר שלא נעשה, ומכאן שאין מקום להתערב בעניין זה. ו. באשר לתחום האורטופדי, הוועדה התייחסה במפורש לעניין זה וביצעה למערערת בדיקה קלינית מקיפה, הן לעמוד השדרה והן לכף רגל שמאל. ז. אשר לעניין הנוירולוגי, מדובר בטענה כללית שלא מתייחסת באופן ספציפי למצבה של המערערת. ח. אשר לעניין הא.א.ג, היועץ לוועדה בדק את מערערת באופן מפורט ומקיף וקביעתו נעשתה לאחר שערך שיחה על המערערת אשר תיארה את בעייתה. מדובר בעניין רפואי שאין מקום להתערב בו. 4. החלטות הוועדה מושא הערעור: א. ביום 08.08.12 התכנסה הוועדה לראשונה, שמעה את תלונות המערערת ופרטה אותן בדוח וכן ערכה לה בדיקה קלינית, ולאמור - "מתלוננת על בעיות נפשיות, כאבים בגוף, לא ישנה טוב, פריצת דיסק... בוכה הרבה. חוששת במידה ותהיה בעיה ונזקים נוספים. כמו כן לוקה.... כאבי ראש, לחץ דם ללא שיפור. כאבי בטן, שבר בטבור, זיהומים בדרכי השתן. התובעת נבדקה ע"י ד"ר בלנרו ב - 2009 להתייעצות חד פעמית לכן פוסלת את עצמה מהוועדה הנוכחית. בבדיקה פנימית: לחץ דם 190/110 (מוסרת...לאחרונה נמצאת במעקב ושוב הוחלט על טיפול תרופתי) אין למשש בלוטות לימפה בצוואר ובבית השחי, קולות הלב והנשימה תקינים, אין רגישות בניקוש מותניים, אין למשש בכבד וטחול, צלקת ניתוחית בין הטבור ל___ ללא סימנים והצלקת לא רגישה. אין בקע טבורי או אבנט__ בדופן הבטן, אין בצקת. מבחינה פנימית הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות בשיעור של 10% לפי סעיף 9(3בIׂ ( בגין יתר לחץ דם, יתר הסעיפים ללא שינויים. מבחינה אורטופדית: ע"ש ללא סטיות בכל חלקיו. אין התכווציות שרירי צוואר, חגורות כתפיים, גב, תנועות צוואר חופשיות כאשר בכיפוף לפנים סנטר מגיע עד לבית החזה, הטייה צדדית 45 מעלות לכל צד יישור 50-60. ע"ש מותני בכיפוף לפנים, כפות הידיים מגיעות עד לחלק הקדמי של השוקיים, הטייה צדדית כ- 20 מעלות לכל צד ויישור כ- 15 מעלות. מראה על הגבלה קלה בבתנועות ע"ש מותני, אין הגבלה בתנועות ֹֹהחזרי גידים הופקו תקינים בכל התזוזות. כח גס של השרירים שמור אין סימנים ציקולרים...שלילי דו צדדי, אין החזרים פתולוגיים, לגבי כפות הרגליים הן מעט קעורות יותר מצד שמאל ...מלווה קיים... של אצבעות יותר מצד שמאל אין יבלות בכפות הרגליים תנועות המפרקים בגדר הנורמה הפוסק לא מצא סימנים של נוירומה מצד שמאל. בדיקות עזר: - MRI של ע"ש מותני מ- 8.3.10, לפי פיענוח בלט בגבהים L5-S1 עם לחץ על השק הטקלי, ממצא זה לא מתבטא בבדיקה קלינית למעט הגבלה קלה בתנועות עמ"ש מתני ולא מצאו שום סימנים נוירולוגיים. MRI ע"ש צווארי מ- 08/03/10 פענוח - הובחנו בלט דיסקלי וזיזים בגופי חוליות עם לחץ על קדמת השק, אך ממצאים אלו לא מתבטאים בבדיקה קלינית. לפיכך הוועדה דוחה את הערר". הוועדה לא סיכמה את הדיון שכן ביקשה אבחון פסיכיאטרי ואף אוזן גרון. ב. ביום 11.09.12 נבדקה המערערת על ידי דר' קירש, מומחה לפסיכיאטריה. בחוות דעתו של דר' קירש, נרשמו מפי המערערת התלונות הבאות - "כל הזמן לא טוב לי יש לי פחדים ודפיקות לב ואני מרגישה קוצר נשימה כל הזמן התפרצויות של בכי ועצבים, כל בדיקה שאני צריכה ללכת אני חרדה והיא יוצאת לא טוב. לא עובדת". דר' קירש סיכם את ממצאיו כדלקמן - "בת 54 נשואה + 3 אחד מהשלושה מאומץ למדה 8שנים וגם מקצוע ספרית עכשיו לא עוסקת בזה. עברה כריתה של סרטן, בנוסף סובלת מבעיות אחרות, מטופלת במסגרת פסיכיאטרית ע"י דר' וינשטין לאחרונה ע"י אסיבל וקלונקס. בהכרה מלאה משתפת פעולה עונה לשאלות לעניין ומתמצאת בכל המובנים, קשב ריכוז וזיכרון שמורים, חשיבה מאורגנת בתוכן החשיבה כאשר מתארת את בעיותיה הפיזיות כאשר האפקט המלווה מעט נרגש עם נטייה לפרוץ בבכי, השיפוט והתבונה שמורים. אין סימנים להפרעה פסיכוטית ולא לדיכאון מג'ורי". בהתאם לכך, דר' קירש קבע למערערת 20% נכות בגין הפרעה הסתגלותית עם מרכיב חרדתי בהתאם לסעיף 34ב'3 לרשימת הליקויים, תוך שהעריך כי המערערת מסוגלת לבצע "עבודה מלאה ללא ריכוז גבוהה ולחץ". ג. ביום 11.09.12 נבדקה המערערת על ידי דר' גרינברג, מומחה לאף אוזן גרון. בחוות דעתו של דר' גרינברג, נרשמו מפי המערערת התלונות הבאות - "כאבים באוזן ימין, כאבים בהקרנה לראש. לא שומעת מה אומרים לי- לא מבינה מה אומרים, צפצופים בלילה, הולך ובא". דר' גרינברג סיכם את ממצאיו כדלקמן - "קיבלה טיפול כימותרפי ב - 2008 בעקבות גידול שחלה למעי גס. בתיקה בדיקת שמיעה יחידה מ - 5.3.12, כארבע שנים אחרי הטיפול הכימותרפי. בבדיקה זו ישנה ירידה בכל התדירויות עם פער הולכתי בחלקו. הירידה עמוקה יותר בטונים הגבוהים כשכל קליטת דיבור הוא 35 דציבל ימין ן - 40 משמאל עם דיסקרימנציה של 96% משני הצדדים. יש לציין שהשיחה מתנהלת בטונים רגילים מבלי שמגלה סימנים של בעיית קומינקציה. מתארת טינטון לא תמידי. בבדיקת א.א.ג מ- 5.3.12 תופיות תקינות. יש לציין טסט קליטת הדיבור טוב מהמצופה לפי הבדיקה". בהתאם לכך קבע דר' גרינברג למערערת 15% נכות בגין ירידה בשמיעה לפי סעיף 72(1)ד5 לרשימת הליקויים (פריט מנופה), ו - 0% נכות בגין טינטון לא תמידי לפי סעיף 72(4)דI לרשימת הליקויים. ד. ביום 14.11.12 התכנסה הוועדה בשנית, ולאחר שעיינה באבחונים הרפואיים, סיכמה את דיונה ללא נוכחות המערערת, וקבעה כדלהלן - "לאחר קבלת חוו"ד פסיכיאטרית מיום 11.9.12 דר' קירש וחוו"ד א.א.ג דר' אלחנן גרינברג מיום 11.9.12. מבחינה פסיכיאטרית נדחה הערר, וקובעת 20%...מבחינת א.א.ג מקבלת את הערר. הוועדה מקבלת את חוו"ד א.א.ג הקובעת ירידה בשמיעה לפי סעיף 72(1)3I 15% מיום 1.3.12. טינטון לא תמידי לפי סעיף 72(4)ב'3 0%". ה. אשר לטענות המערערת ביחס לכף רגל שמאל - מדו"ח הוועדה עולה התייחסות מנומקת לתחום זה. הוועדה קבעה למערערת נכות בשיעור של 10% בגין כאבים בכף הרגל, וזאת לאחר שערכה לה בדיקה קלינית ומצאה כי אינה סובלת מהגבלה בכף הרגל: לגבי כפות הרגליים הן מעט קעורות יותר מצד שמאל ...מלווה קיים... של אצבעות יותר מצד שמאל אין יבלות בכפות הרגליים תנועות המפרקים בגדר הנורמה, הפוסק לא מצא סימנים של נוירומה ע"ש מורטון מצד שמאל". קביעת הוועדה בהקשר זה תואמת את המסמכים הרפואיים אליהם מפנה ב"כ המערערת, שאינם מראים כל הגבלה ואין בממצאים המפורטים בהם כדי להקנות למערערת דרגת נכות זו או אחרת (המסמכים מיום 25.04.10, מיום 11.12.11 ומיום 01.04.12). ו. בכל הקשור לטענות המערערת ביחס לעמוד השדרה - גם בעניין זה נמצא כי הוועדה התייחסה במנומק וקביעתה בהקשר זה נסמכה גם כן על בדיקת ה - MRI מיום 08.03.10. הוועדה ערכה למערערת בדיקה מקיפה לעמוד השדרה ובתוך כך בדקה את טווחי התנועות: ע"ש ללא סטיות בכל חלקיו. אין התכווציות שרירי צוואר, חגורות כתפיים, גב, תנועות צוואר חופשיות כאשר בכיפוף לפנים סנטר מגיע עד לבית החזה, הטייה צדדית 45 מעלות לכל צד יישור 50-60. ע"ש מותני בכיפוף לפנים, כפות הידיים מגיעות עד לחלק הקדמי של השוקיים, הטייה צדדית כ- 20 מעלות לכל צד ויישור כ- 15 מעלות. מראה על הגבלה קלה בבתנועות ע"ש מותני, אין הגבלה בתנועות, ֹֹהחזרי גידים הופקו תקינים בכל התזוזות. כח גס של השרירים שמור אין סימנים ציקולרים...שלילי דו צדדי, אין החזרים פתולוגיים... בדיקות עזר: - MRI של ע"ש מותני מ- 8.3.10, לפי פיענוח בלט בגבהים L5-S1 עם לחץ על השק הטקלי, ממצא זה לא מתבטא בבדיקה קלינית למעט הגבלה קלה בתנועות עמ"ש מתני ולא מצאו שום סימנים נוירולוגיים. MRI ע"ש צווארי מ- 08/03/10 פענוח - הובחנו בלט דיסקלי וזיזים בגופי חוליות עם לחץ על קדמת השק, אך ממצאים אלו לא מתבטאים בבדיקה קלינית". לא נמצאה, אם כן, כל טעות משפטית בדרך פעולת הוועדה בתחום זה, המצדיק קביעה של קיום פגם משפטי בהחלטתה, שהרי, כבר נפסק כי צורת הבדיקה, לרבות בחירת פריטי הליקוי באשר להם, הינם עניינים שברפואה, בהם אין ערכאה משפטית מוסמכת להתערב בהן. ז. באשר להיבט הנפשי, עיון במכלול הדברים ששוקפו וצוטטו לעיל - מראה שהוועדה בדקה את טענותיה של המערערת בתחום זה, וזאת על דרך הפנייתה ליועץ בתחום הפסיכיאטריה, היועץ בדק אותה, חיווה דעתו, ומסקנותיו אומצו ע"י הוועדה. כפי שעולה מחוות דעת היועץ הרפואי מטעם הוועדה, דר' קירש, למערערת נערכה בדיקה קלינית, הוא עיין במסמך הרפואי של דר' אינה וינשטיין מיום 01.04.12 (ראה פרק ה לחוות הדעת) וקבע כי קיימים אצל המערערת סימפטומים של "הפרעה הסתגלותית עם מרכיב חרדתי", ובהתאם קבע לה דרגת נכות בשיעור של 20% לפי פריט ליקוי 34ב'3 לרשימת הליקויים. הנה כי כן ממצאי היועץ אשר אומצו ע"י הוועדה תואמים את מסקנותיו ואת פריט הליקוי שיושם, ולא נמצאה טעות משפטית בהקשר זה. הסמכות לקבוע ממצאים וליישם את סעיפי המבחנים באשר להם, נתונה לוועדה. בהחלטת הוועדה להיוועץ במומחה המתאים לנסיבות העניין, ולאחר מכן לאמץ את מסקנותיו לא דבק כל פגם משפטי. לא מצאתי ממש גם בטענות ב"כ המערערת, לפיהן קיים לכאורה פער בין הממצאים הרפואיים אליהם הפנה במסגרת ערעורו לבית הדין לבין אחוזי הנכות שנקבעו למערערת. מעיון במסמכים הרפואיים, מהמועדים עובר לכינוס הוועדה, לא ניתן למצוא ממצאים חמורים מאלו המתוארים על ידי דר' קירש בחוות דעתו. ח. בכל הקשור לתחום האף אוזן גרון, גם כאן עולה שהוועדה בדקה את טענותיה של המערערת בתחום זה, וזאת על דרך הפנייתה ליועץ בתחום האף אוזן גרון, היועץ בדק אותה, חיווה דעתו, ומסקנותיו אומצו ע"י הוועדה. כפי שעולה מחוות דעת היועץ הרפואי מטעם הוועדה, דר' גרינברג, למערערת נערכה בדיקה קלינית, הוא עיין במסמך הרפואי ובדיקת השמיעה שנערכו ביום 05.03.12 (ראה פרק ה לחוות הדעת) וקבע כי המערערת סובלת מירידה בשמיעה וטינטון לא תמידי. לעניין הטינטון, עולה כי קביעתו של המומחה בהקשר זה בוססה במידה רבה על תיאור המערערת אשר מסרה כי היא סובלת מ"צפצופים בלילה, הולך ובא...מתארת טינטון לא תמידי". הנה כי כן גם בעניין זה ממצאי היועץ אשר אומצו ע"י הוועדה תואמים את מסקנותיו ואת פריט הליקוי שיושם, ולא נמצאה טעות משפטית בהקשר זה. הסמכות לקבוע ממצאים וליישם את סעיפי המבחנים באשר להם, נתונה לוועדה. ט. בכל הקשור לעניין האורולוגי (זיהומים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן ובכליות), מדו"ח הוועדה עולה כי היא אימצה את החלטת הדרג הראשון בתחום זה, וזאת מבלי לבטא במאומה את ממצאיה ולהסביר את קביעתה ביחס לכך, הגם שהמערערת במסגרת תלונותיה בכת הערר הפנתה לאותן בעיות ובהימנעות זאת יש כדי להוות פגם משפטי. לטענת ב"כ המשיב, הוועדה לא התייחסה לתחום זה, מאחר המערערת לא הציג בפניה כל מסמך רפואי בהקשר זה. אינני מקבלת גישה זו, שהרי המערערת התלוננה בפני הועדה ביחס לבעיותיה הרפואיות ומגבלותיה בעניין זה ולכן לא היה מקום שתתעלם מטענות אלו, באשר חובתה של הוועדה הרפואית להתייחס לכל טענה רפואית שמעלה המערערת בעררה ללא קשר למסמכים הרפואיים אותם המציאה. עליה לאזכר את תלונותיה ולקבוע יחסה אליהם על מנת שניתן יהיה להעביר את החלטתה בביקורת השיפוטית. במקרה בו חושבת הוועדה כי התלונות שהועלו אינן מגובות במסמכים רפואיים, עליה ליזום את בדיקתה של המערערת אם הדבר דרוש לשם הכרעה או להביע את עמדתה המנומקת כי היא דוחה את התלונה מנימוק זה או אחר (וראה דב"ע 01-46/98 באסם יוסף כריים נגד המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לב (2), 193). משלא עמדה הוועדה בדרישות אלה, הרי שעליה לשוב ולעיין לא רק במסמכים הרפואיים שהוצגו לה אלא בכל תלונות המערערת בהקשר זה, כפי שהועלו בפניה, בין ע"י המערערת ובין בכתב הערר. הוא הדין גם באשר לעניין כאבי הראש, כאבים בגוף וכד', עליהם התלוננה המערערת ואשר לא זכו לכל התייחסות מצד הוועדה. י. בכל הקשור להרכב הוועדה -בהתאם להלכה הפסוקה, הכלל הוא שבמידה ובית הדין מורה על החזרת עניין לוועדה הרפואית, יוחזר העניין לוועדה באותו הרכב וזאת מכיוון שחזקה על הועדה שתעשה את תפקידה נאמנה, כאשר החריג לכלל זה הוא החזרה לוועדה בהרכב שונה. מאחר ולא שוכנעתי שעניינו של המערער נופל בגדר חריג זה, הרי שלא מצאתי שיש מקום לסטות מדרך המלך בעניין. 5. לנוכח האמור לעיל, הנני מורה על החזרת עניינה של המערערת לוועדה הרפואית, על מנת שתפעל כפי שיפורט להלן: א. תזמין את המערערת ותבחן את כלל תלונותיה בנוגע לעניין האורולוגי - זיהומים בדרכי השתן, אבנים בדרכי השתן ובכליות (התלונות פורטו בכתב הערר שהגישה המערערת), ותשקול האם יש לפסוק, בגין ממצאיה באשר לתלונות אלה, אחוזי נכות בנוסף על אלו שנפסקו. הוועדה תנמק החלטתה ורשאית היא, ככל שתמצא לנכון, להיעזר ביועץ בתחום האורולוגי. המערערת רשאית להפנות את הוועדה למסמכים הרפואיים המבססים טענותיה בהקשר זה. ב. תבחן את כלל תלונותיה בנוגע לכאבי ראש, סחרחורות, כאבים בגוף, ותשקול האם יש לפסוק, בגין ממצאיה באשר לתלונות אלה, אחוזי נכות. הוועדה תנמק החלטתה . 6. בנסיבות העניין, מאחר והערעור נתקבל רק בחלקו, אני מחייבת את המשיב לשלם למערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 1,500 ₪. 7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. רפואהנכותסרטן