להלן פסק דין בנושא נפילה מסולם בתאונת עבודה: לא הוכח קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוק התובע במשלח ידו וכי המדובר בתהליך תחלואתי על רקע שינויים ניווניים. כנגד החלטה זו הוגשה התביעה דנן. ביום 29.5.13 נשמעה בפנינו עדותו היחידה של התובע, אשר הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו ונחקר עליו בחקירה נגדית. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. עובדות המקרה התובע, יליד 1955, קבלן עצמאי לעבודות חשמל משנת 1982. ביום 9.6.11 בשעה 09:00 לערך, עלה התובע לטענתו על סולם בגובה 1.5 מטר לצורך ביצוע עבודות חשמל בבית ברחוב היסמין 1 בתל מונד; במהלך ביצוע העבודה נפל התובע מהסולם ונחבל לדבריו בחלק גופו השמאלי ובפרט בצוואר, כתף שמאל ויד שמאל. לאירוע הנטען לא היו כל עדים (סע' 5 לסיכומי התובע). ביום האירוע הנטען, 9.6.11, ביקר התובע בחדר המיון בבית החולים הלל יפה והתלונן על כאבים במרפק השמאלי מזה שלושה ימים; עוד נרשם בדו"ח חדר המיון "לא זוכר בבירור אירוע של חבלה" (נ/4). למחרת היום, 10.6.11, ביקר התובע בקופת חולים מאוחדת (דר' סוצקובר אלכסנדר), ביקור שסווג כביקור רגיל ובו נרשם "נבדק בחדר מיון עקב כאבים בזרוע שמאל, ללא סיפור ברור של מכה או חבלה"; במועד זה ניתנו לתובע אישורי מחלה מיום 7.6.11 ועד ליום 14.6.11 (נ/3). כך גם ברישומים הרפואיים העוקבים מהתאריכים 12.6.11, 14.6.11, 26.6.11 ו- 28.6.11 המשיך התובע לבקר בקופת החולים ולהתלונן, בין היתר, על כאבים ביד שמאל ובצוואר מבלי שאזכר כל אירוע של חבלה (נ/5). ביום 29.7.11 - למעלה מחודש ומחצה מאז התאונה - ציין התובע לראשונה בפני דר' סוצקובר אלכסנדר כי נפל מסולם ביום 9.6.11 ונחבל בצוואר וביד שמאל; במעמד זה הונפקה לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (נ/2). לטענת התובע בסיכומיו, דין תביעתו להתקבל משלא נסתרה גרסתו בדבר נסיבות התרחשות האירוע, כאשר עדות זו נתמכה בהצעת המחיר שניתנה למזמין העבודה, מר מזרחי גולן, עבור ביצוע העבודה בבית בו נפל התובע לטענתו ביום 9.6.11. באשר למסמכים הרפואיים מיום התאונה ולאחריה, טען התובע כי מסמכים אלה עניינם בכאבים במרפק שמאל מהם סבל התובע עוד קודם לתאונה וללא קשר אליה ולכן לא צוין במסמכים אלה "סיפור של חבלה או מכה" והוצאו לתובע אישורי מחלה ממועד שקדם למועד התאונה. התובע ביקש בסיכומיו ש"לא לערבב מין שאינו במינו" ולא לקשור בין כאבי המרפק השמאלי מהם סבל התובע עוד קודם לתאונה לבין הכאבים מהם סבל בעקבות האירוע מיום 9.6.11 (סע' 11-12 לסיכומים). מנגד, טען הנתבע בסיכומיו כי דין התביעה להידחות כבר בשלב זה משלא הרים התובע את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו ביום 9.6.11. תיאור האיברים שנפגעו עקב האירוע הנטען בטופס התביעה (נ/1), בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה (נ/2) ובתצהיר אינו עקבי ואינו מדויק, מה גם שהמסמכים הרפואיים מתיקו של התובע אינם תומכים בגרסתו בדבר התרחשות האירוע הנטען ביום 9.6.11. לפיכך, דין התביעה להידחות ולחלופין, יש למנות מומחה-יועץ רפואי בתיק. דיון והכרעה בסעיף 79 לחוק הוגדרה 'תאונת עבודה' כדלקמן: "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו." בסעיף 83 לחוק נקבעה חזקה, לפיה "תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך"; אולם, חזקה זו חלה רק לגבי "עובד" ואינה חלה לגבי "עובד עצמאי" (דב"ע (ארצי) שם/0-117 אברהם ישראל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יב' 130; עב"ל (ארצי) 104/99 ברדה גבריאל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 241); לפיכך, בהיות התובע בעל עסק עצמאי, עליו חובת ההוכחה כי פגיעתו הייתה תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו. לאחר בחינת ראיות הצדדים וטענותיהם, מסקנתנו הינה, כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה בדבר התרחשות האירוע הנטען מיום 9.6.11 תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו, ומשכך דין התביעה להידחות. להלן נפרט הנימוקים לקביעתנו זו. עדות התובע בדבר התרחשות האירוע הנטען ביום 9.6.11, תוך כדי ועקב ביצוע עבודות החשמל הנטענות, היתה יחידה ולא נתמכה בכל ראיה נוספת. בחקירתו הנגדית נשאל התובע הכיצד הוא זוכר כי הנפילה הנטענת היתה בביתו של הלקוח הנטען, מר מזרחי גולן, ולא בביתו ותשובתו היתה כדלקמן (עמ' 2, ש' 10-15): "לשאלה איך אתה יודעת שבאותו יום נפלתי אצל מזרחי גולן ולא בבית, אני משיב שאין לי מקום אחר ליפול חוץ מהמקום הזה. עבדתי שם באותו יום. אף אחד לא היה לידי. אף אחד לא היה בבניין. לשאלה אם בעל הבית יודע שהייתי שם באותו יום, אני משיב שהוא לא צריך לדעת. הוא אומר לי מה צריך לעשות ולא שואל מתי אני עושה זאת, אלא רק מתי אני מסיים את העבודה." ובהמשך עדותו הוסיף התובע וציין (עמ' 3, ש' 2-3): "אני יודע את התאריך של הנפילה, מאחר והיה משהו שעשיתי בבנק, וזכרתי את התאריך באותו יום." התובע צירף לתצהירו העתק מהצעת המחיר שניתנה על ידו למזמין העבודה הנטען, מר מזרחי גולן, עבור ביצוע העבודה ברחוב היסמין 1 בתל-מונד, המקום בו נטען כי אירעה הנפילה (נספח א' לתצהיר) - אולם לא מצאנו בהצעת מחיר זו כל תמיכה בגרסת התובע בדבר עצם התרחשות האירוע הנטען. הצעת המחיר הינה מתאריך 2.2.11, כארבעה חודשים עובר לאירוע הנטען ואינה יכולה ללמד מאומה על היותו באותו מקום ביום 9.6.11 או על עצם התרחשות האירוע. יתרה מכך, תיאור האיברים שנפגעו על ידי התובע לא היה עקבי ומדויק; כך תיאר התובע את נסיבות האירוע בטופס התביעה (נ/1): "עליתי סולם גובה 1.20 חצבתי ונפלתי על רצפת ביטון, צוואר של כתף שמאלי - מכה יבשה". בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה (נ/2), בה כאמור צוין דבר האירוע לראשונה, נרשם כדלקמן: "ב 9.6.11 לדבריו נפל מהסולם ונחבל בצואר + יד שמאל". לעומת זאת בתצהירו (סע' 2), העיד התובע כי בעקבות האירוע נחבל בצווארו, בכתפו השמאלית ובידו. כשנשאל התובע בחקירתו הנגדית מדוע בטופס התביעה לא צוינה הפגיעה ביד שמאל בשונה מהמצוין בתצהירו, התובע לא ידע לתת הסבר המניח את הדעת והעיד, בין היתר, כדלקמן (מעמ' 1, ש' 23 עד עמ' 2, ש' 1): "אני עליתי על סולם, חצבתי בקונגו להזיז מיקום של נורה, כדי שהיא תתרכז באזור פינת האוכל. תוך כדי חציבה הסולם הסתובב ואז נפלתי על הקטע של כתף שמאל מאחורה. לטענה שבתצהיר הוספתי יד, אני משיבה שבהתחלה זוכרים כאבים, כואב בכל מקום. שכבתי שם על הרצפה. ... אני זוכר שנפלתי על החלק שתארתי קודם. זה האזור של הכתף." בעדותו, ציין התובע כי ביום 9.6.11 קיבל טיפול "עזרה ראשונה" (סע' 4 לתצהירו) בעקבות האירוע הנטען אצל רופא המשפחה, דר' סוצקובר (עמ' 2, ש' 29); אולם, עיון בתיקו הרפואי של התובע מלמד, כי התובע לא ביקר ביום האירוע הנטען אצל דר' סוצקובר אלא שביקור זה היה למחרת היום, 10.6.11. ביום 9.6.11 התובע ביקר דווקא בחדר המיון בבית החולים הלל יפה (נ/4), והתלונן על כאבים במרפק שמאל מזה שלושה ימים; עוד נרשם מפיו של התובע "לא זוכר בבירור אירוע של חבלה". בחקירתו הנגדית נשאל התובע אודות רישום זה והכיצד הוא מתיישב עם גרסתו בדבר הנפילה הנטענת ביום 9.6.11 והשיב תחילה, כי הרופא התבלבל ברישומיו (עמ' 3, ש' 7-10); בהמשך, כשנשאל התובע מדוע לא סיפר לרופא בחדר המיון אודות נפילתו השיב, כי לא נשאל על כך (שם בש' 15-19). בביקור התובע למחרת יום האירוע הנטען אצל דר' סוצקבר מיום 10.6.11 (נ/3) צוין "נבדק בחדר מיון עקב כאבים בזרוע שמאל, ללא סיפור ברור של מכה או חבלה"; ביקור זה סווג כאמור כביקור רגיל ובו ניתנו לתובע אישורי מחלה לתאריכים 7.6.11 עד 14.6.11 - מועד המתיישב עם המועד שצוין על ידי התובע בדו"ח חדר המיון. כך גם בכל הביקורים העוקבים מהתאריכים 12.6.11, 14.6.11, 26.6.11 ו- 28.6.11 (נ/5) לא ציין התובע כל אירוע של נפילה בעבודתו והדבר צוין לראשונה בפני דר' סוצקובר ביום 29.7.11 - המועד בו הונפקה לתובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה (נ/2). טענת התובע בסיכומיו כי המסמכים הרפואיים מיום התאונה הנטענת ולאחריה מדברים על כאבים במרפק שמאל מהם סבל התובע עובר לאירוע וללא קשר אליו, וכן דרישתו ש"לא לערבב מין שאינו במינו" אינן נהירות לנו כלל - אף אם נקבל את טענת התובע כי סבל מכאבים במרפק שמאל מספר ימים עובר לאירוע הנטען וללא קשר אליו, הרי מצופה מהתובע עת הוא מבקר ביום 9.6.11, יום האירוע הנטען, בחדר המיון ונשאל לגבי אירוע של חבלה אפשרי, כי יספר לרופאיו שנפל מסולם באותו היום ונחבל בין היתר, באותו איבר (יד שמאל) ואין זה סביר בעינינו שהתובע לא יזכיר את התרחשות האירוע הנטען בחדר המיון ובביקורים העוקבים. ההלכה קובעת, כי יש לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר למועד האירוע (עב"ל (ארצי) 507/07 אפרוני - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 25.3.08; עב"ל (ארצי) 368/99 שלמה יצחק - המוסד לביטוח לאומי) על אחת כמה וכמה כאשר גרסת התובע נסמכת על עדותו היחידה ללא כל תמיכה בכל ראיה אחרת. בנסיבות אלה, יש באנמנזה הסותרת כדי לחזק מסקנתנו בדבר היעדר הוכחת קיומו של אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עיסוק התובע במשלח ידו ביום 9.6.11. סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל - התביעה נדחית. אין צו להוצאות - כמקובל. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק-הדין. תאונות נפילהנפילה בעבודהנפילהנפילה מגובה / מסולם