נפגע ונחבל בגב תחתון, ופגיעתו הוכרה על ידי ביטוח לאומי כפגיעה בעבודה המערער ביקש לקבוע את נכותו בגין פגיעתו הנ"ל, וועדה רפואית בדרג ראשון קבעה לו 0% נכות יציבה החל מהתאריך 30.11.10. המערער הגיש ערר על קביעת הדרג הראשון, וועדה רפואית לעררים (להלן: "הוועדה") דנה בו ביום 22.10.12 ודחתה את הערר, תוך שהותירה את קביעת הדרג הראשון על כנה. מכאן הערעור שלפני. 2. להלן תמצית טענות ב"כ המערער - א. טעתה הוועדה בהחלטתה אשר סותרת את ממצאיה וממצאי הבדיקות והצילומים שבוצעו למערער. ב. המערער סובל מלקות אורטופדית ונוירולוגית והוועדה לא ערכה לו בדיקה ראויה לעניין טווחי תנועות הגב, ולא שקלה להעניק לו נכות נוירולוגית. ג. החלטת הוועדה אינה מתיישבת עם קביעת הוועדה הרפואית בעניין תביעה לפטור ממס הכנסה בה נקבעו למערער 10% נכות בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה צווארי. ד. טעתה הוועדה עת התעלמה מהמסמכים הרבים שהונחו לפניה. ה. קביעת הוועדה, לפיה בעיותיו של המערער קשורות למחלה הסוכרת אינה מנומקת ואינה מתיישבת עם העובדה שהמערער סובל מבעיה שורשית בעמוד השדרה. ו. יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב אחר, וזאת לאור טעויותיה המשפטיות של הוועדה ולנוכח העובדה שהרכב הוועדה היה אותו הרכב של הוועדה בעניין הפטור ממס הכנסה אשר קבע למערער 10% נכות בגין הגבלה בגב. 3. להלן תמצית טענות ב"כ המשיב - א. בהתאם להלכה הפסוקה החלטת הוועדה בנכות כללית (בדומה למס הכנסה) אינן מחייבות הוועדות בענף נפגעי עבודה, זאת ומאחר והאחרונה בוחנת את הנכות כנובעת מהפגיעה בעבודה להבדיל מהנכות שנקבעת ללא כל חשיבות לגורם אחר. ב. לא קיימת כל סתירה בין קביעת הוועדה לבין קביעת הוועדה לעניין מס ההכנסה אשד קבעה למערער 10% נכות, כאשר בעוד זו האחרונה לא ערכה דיון כלשהו בעניין עמוד השדרה ולא התייחסה למסמכים הרפואיים בהקשר זה ונראה כי החלטתה ניתנה על סמך קביעת הדרג הראשון ובהעדר כל השגה מטעם המערער ביחס לאותו רכיב, הרי הוועדה בעניינינו התייחסה לעמוד השדרה מותני, תוך עיון בצילומי הדמיה וביצעה בדיקה קלינית מקיפה. ג. לא נפל כל פגם בדרך פעולות הוועדה הן בהתייחסותה לעניין הנוירולוגי והן לעניין האורטופדי, ומה שקובע לעניין זה היא הבדיקה הקלינית שממצאיה מבחינה נוירולוגית היו תקנים והעידו רק על ירידה בתחושה שמקורה בנוירופטיה סוכרתית. ד. לעניין במסמך הרפואי של דר' פינקלשטין מיום 06.07.12, אומנם הוועדה לא התייחסה לאותו מסמך, אולם בנסיבות העניין ומאחר וממצאיה של הוועדה היו שונים מממצאיו, אין כל הצדקה להתערבות בית הדין בעניין זה. 4. החלטת הוועדה מושא הערעור: (א) עיון בפרוטוקול הוועדה בישיבתה מראה שרשמה מפי המערער את התלונות הבאות - "לא יכול לשבת הרבה זמן יש לחץ אדיר על הגב התחתון. בלילה...כאבים חזקים מקרינים לרגל שמאל. מוגבל להרים כל דבר". (ב) באותה ישיבה, הוועדה בדקה את המערער, ונימקה את ממצאיה באופן הבא: "CT 15.11.10 שינויים היפרטרופים קלים בגופי החוליות מ L1-L4, התעלות הבין חולייתיים חופשיות, אין עדות לבקע ב - L4-L5, שינויים היפרטרופים בגבי החוליות ושינויים ניווניים בסחוס הדיסק עם ירידה בגובה ותופעת ואקום...לחץ על השק במרכזו. ב - L5-S1 מיסקרליזציה של חוליה L5 מימין עם היווצרות פסאודו-פרק עם הסקרום רוחב תקין של התעלה אין עדות לבקע. ב - 2005 עבר CT ב L4L5 ניוון של הדיסק עם בקע...חלקית S1 ולורדוזיס ספינלית L5S1. מתהלך ללא צליעה וללא עזרה של אביזרים אורטופדים, מתפשט ומתלבש ללא עזרה, מסוגל לעמוד על קצות אצבעות ועקבים, עולה ויורד למיטת הבדיקה ללא עזרה, לורדוזיס מותנית שמורה, תנועות סיבוביות והטיה לצדדים מלאות, יושב על מיטת הבדיקה עם רגליים ישירות כשכפות ידיו מונחות על הקרסוליים, SLR שלילי דו צדדי, היקף שרירי הירכיים 54 דו צדדי ושוקיים 40 ס"מ דו צדדי". (ג) בפרק "סיכום ומסקנות" נרשמו הדברים הבאים: "בבדיקה כיום אין נכות המתבטאת באחוזים לגבי התאונה הנדונה. קיימת בעיה נוירופטית סוכרתית עם ירידה בתחושה בגפים התחתונות שאינה קשורה ואינה נובעת מהתאונה הנדונה". (ד) התחום האורטופדי ודרך הבדיקה - מעיון בפרוטוקול הוועדה, עולה כי הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית וחלק מממצאי בדיקתה התבססו על תנועות אותן ביצע המערער בפניה תוך שבין היתר בדקה את טווח תנועות הגב. הוועדה ציינה את ממצאיה בפרוט, כמו גם את המסקנות שהסיקה מממצאי בדיקות שהיו בפניה, ומסקנותיה תואמות ממצאיה. לא מצאתי מקום להתערב במסקנות הוועדה, אשר קבעה על סמך תנועותיו של המערער בפניה כאמור כי אין הגבלה בתנועות עמוד שדרה מותני. הוועדה רשאית להתבסס בממצאיה על תנועות אותן מבצע המערער בעת שהוא מתפשט ובעת שהוא עולה בכוחות עצמו אל מיטת הבדיקה. יתרה מזו, הלכה פסוקה היא, שצורת הבדיקה של המערער ואורכה הם נושאים בגדר הרפואה, וערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בהם (דב"ע שן/28-01 המוסד לביטוח לאומי - חיים קטוע, לקט ועדות 608). משכך דין טענות המערער בהקשר זה להידחות. (ה) התייחסות הוועדה למסמכים הרפואיים - אומנם הכלל הוא, שעל ועדה רפואית הדנה בעניינו של נבדק, לציין את עיקר המסמכים שהיו בפניה ואשר הניעו אותה לקבוע את אשר קבעה. הוועדה אינה מחויבת להיכנס לפרטי כל מסמך ומסמך, ועליה להידרש לאותם מסמכים אשר היא מוצאת שהנם רלבנטיים לקביעותיה. יחד עם זאת, מכלל המסמכים שהוצגו מטעם המערער, ואשר נראה שגם צורפו לערר שהגיש על החלטת הדרג הראשון, נמצא כי זו לא התייחסה לחוות דעתו של דר' פינקלשטיין מאוריציו מיום 06.07.12, מומחה מנתח אורטופד. מדובר בחוות דעת מפורטת, המבוססת על ממצאי בדיקות שנערכו למערער כמו גם בדיקות הדמיה ("בדיקת CT ובדיקת MRI (מספר בדיקות - אחרונה 3/2011"), ובה תיאור של "הגבלה בינונית של תנועות ע"ש מותני...אינו מצליח לעמוד על העקבים ועל קצות האצבעות" ומכילה קביעה של החמרה במצבו הרפואי של המערער המיוחסת לאירוע הנפילה מיום 30.08.10 והתייחסות לקביעת נכות בשיעור של 10% בעקבות אותו אירוע. אומנם נראה כי ממצאי הוועדה שונים ממצאיו של דר' פינקלשטיין בחוות דעתו, אולם נוכח תוכנה של חוות הדעת, היקפה, והקביעות הנכללות בה, סבורני, שלא כנטען על ידי ב"כ המשיב, ששומא היה על הוועדה להתייחס אליה, דבר שלא נעשה, ובכך נפלה טעות משפטית. (ו) אשר לתחום הנוירולוגי ובדיקת ה - EMG מיום 02.08.11, אומנם הוועדה ציינה כי הליקוי הנוירולוגי נובע מבעיה נוירופטית סוכרתית שאינה קשורה לתאונה הנדונה וברי שקביעה זו הינה קביעה רפואית המצויה בתחום שיקול דעתה המקצועי, אולם משעניינו של המערער עשוי להלן להיות מוחזר לוועדה, ומאחר ונראה כי חוות דעתו של ד"ר פינקלשטיין בוססה בין היתר על בדיקת ה - EMG הנ"ל לפיה "קיים נזק שורשי L5S1 משמאל", דבר שלא נעשה על ידי הוועדה, מן הראוי כי בזיקה להתייחסות לחוות דעתו של דר' פינקלשטיין תתייחס הוועדה לאותה בדיקה. (ז) אשר להרכב הוועדה ולעובדה שלמערער נקבעו ע"י וועדה רפואית לעררים (לפי פקודת מס הכנסה) 10% נכות בגין עמוד שידרה מותני - סבורני שאין בקביעה זו כדי לסייע למערער, שכן קביעת הנכות לעניין פקודת מס הכנסה וזכאות לפטור בהקשר זה נעשית על פי קריטריונים אחרים מאלה המחייבים את הוועדה לענייננו, תוך מתן דגש על היבט מבחנים רפואיים כללים מוגדרים ומחייבים בעוד שבעניינו הדגש הוא על הקשר הסיבתי בין הנכות לבין הפגיעה בעבודה שהוכרה על ידי פקיד התביעות. בהקשר זה כבר נפסק "שייתכן בהחלט מצב שבו שתי ועדות רפואיות שהרכבן שונה יגיעו למסקנות שונות, שכן "ועדה רפואית הפועלת במישור נכות מעבודה כבולה בקביעת דרגת הנכות בחובה לקיום קשר סיבתי לתאונה בעבודה בעוד שועדה רפואית הפועלת במישור נכות כללית רשאית לקבוע דרגת נכות יהא גורם הנכות אשר יהא" (עבל 282/99 אבן חן יהודית - המוסד לביטוח לאומי, עבודה ארצי, כרך לג (78), 28). בהתאם לכך, יש לקבל את טענות ב"כ המשיב, לפיהן לא קיימת בהכרח סתירה בין קביעת שתי הוועדות בנושאים השונים, הגם שישבו באותו הרכב, ועל כן אין מקום להחזיר את עניינו של המערער בפני וועדה בהרכב אחר. 5. אשר על כן מתקבל הערעור במובן זה שהנני מורה על השבת עניינו של המערער לוועדה לעררים (באותו הרכב), על מנת שתתייחס לחוות דעתו של דר' פינקלשטיין ולממצאים המתוארים בה, ולשאלת נפקותם של אותם ממצאים ביחס למסקנותיה. הוועדה תעיין גם בממצאי בדיקת EMG מיום 22.08.11 שהוזכרה ע"י המומחה ועמדה בבסיסי חוות דעתו ותשקול האם יש בה כדי לשנות מי מבין מסקנותיה. 6. בנסיבות העניין הנני מחייבת את המשיב לשלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪. 7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת עותק פסק הדין. עמוד השדרההכרה בתאונת עבודהכאבי גב / בעיות גבביטוח לאומי