בקשת התובע להציג למומחה שאלות הבהרה "א. בגליון קבלתו של התובע לבית החולים "תל השומר" ביום 8.2.12, תועד, בין היתר: "בשבועיים האחרונים מיחושים לא ספציפיים בחזה שקישר למאמצים של הליכה בתוך בית החולים". אנא הסבר, כיצד תלונה זו יכולה להוביל למסקנה כי התובע סבל מתעוקת לב במשך כשבועיים? ב. האם ייתכן מצב שבו "מיחושים לא ספציפיים בחזה", אינם מהווים תעוקת לב? ג. האם תסכים, כי "מיחושים לא ספציפיים בחזה" עשויים לחלוף מבלי להתפתח לאוטם חריף, זאת גם ללא כל קבלת טיפול רפואי כזה או אחר? ד. מדוע לדעתך לא ציינו במסמכי ביה"ח אליהם הפנית כי התובע סבל שבועיים קודם לאירוע מתעוקת לב, אלא כי מדובר היה ב"מיחושים לא ספציפיים בחזה" בלבד? ה. האם תסכים, כי מיחושים לא ספיציים בחזה יכולים לנבוע ממקור אחר שאינו לבבי? ו. מה כוונתך בקביעה, כי התובע סבל מ"תעוקת לב חדשה"? ז. האם קיימים סוגים שונים של תעוקת לב? אם כן אנא הסבר אילו סוגים קיימים והאם כולם מהווים סימן מבשר להתקף לב? ח. התובע לא פנה לכל טיפול רפואי או בדיקה בעקבות המיחושים בחזה שמהם סבל קודם לכן, האם יכול להיות שיש בכך כדי להעיד שמדובר היה באפיזודה חולפת ללא כל משמעות לבבית? ט. האם נכון לומר שאוטם שריר הלב אינו פוקד אדם בריא, אלא את מי שמקנן בו תהליך תחלואתי המהווה בסיס לבוא האוטם? י. האם ייתכן, כי אלמלא האירוע מיום 7.2.12, כפי שתואר בהחלטת בית הדין הנכבד מיום 13.7.14 (צ"ל: 2013), לא היה התובע מגיע לכדי מצב של אוטם לבבי באותו היום? יא. האם ניתן לשלול, כי האירוע מיום 7.2.13 (צ"ל: 2012) החיש את בוא האוטם הלבבי אצל התובע? יב. האם תסכים, כי לסמיכות הזמנים בין האירוע מיום 7.2.12 לבין בוא האוטם החריף יש משקל כלשהו בקביעת הקשר הסיבתי בין האירוע ובין היווצרות האוטם החריף?" התובע לא נימק בקשתו. 2. הנתבע בתגובתו (30.9.13) עותר לדחיית הבקשה ולו משלא נומקה, בנגוד להנחיית כבוד הנשיאה. לגופו טען כדלקמן: שאלה א - המומחה קובע כי המיחושים בחזה בעת מאמץ הליכה בביה"ח הם "תעוקת לב" כך שהשאלה בכל הכבוד אינה ברורה. שאלה ב - הנתבע יותיר לשיקול דעת כב' ביה"ד. שאלה ג - אין צורך בשאלה. גם אם ישיב המומחה בחיוב עדיין אין זה משנה את העובדה כי במקרה זה המיחושים כן התפתחו לכדי אוטם. אין מקום לדיון תיאורטי. שאלה ד - השאלה אינה נחוצה ובכל הכבוד המומחה אינו אמור לפרש את הלך הרוח של הרופא שערך את סיכום המחלה. שאלה ה - הנתבע יותיר לשיקול דעת כב' ביה"ד. שאלה ו - מוסכם. שאלה ז - על פניו השאלה מיותרת כי מזמינה דיון תיאורטי. המומחה קבע כי במקרה זה המיחושים היו הסימן המבשר לאוטם כך שמדובר בשאלה ווכחנית שאינה שאלת הבהרה. שאלה ח - השאלה תיאורטית וספקולטיבית והמומחה אינו הגורם המתאים להשיב. אגב כך יש לזכור כי התובע בחדר המיון מצא לנכון לציין את עובדת הכאבים בשבועיים האחרונים מה שמעיד על חשיבות העניין. השאלה מדוע לא פנה קודם אין להפנותה למומחה. העובדה כי אירע אוטם בסופו של דבר מלמדת כי לא היה מדובר באפיזודה חסרת חשיבות - כך קובע המומחה. שאלה ט - השאלה תיאורטית ולא רלוונטית. במקרה זה יש תיעוד בסיכום אשפוז כי נמצאו עוקרים (צ"ל: עורקים) חסומים כך שברור שהייתה מחלה כלילית ברקע. ידוע כי אוטם לרוב פוקד מי שמקננת בלבו מחלה כלילית ועניין זה כבר חזר ונשנה בפסקי דין רבים. לא ברור איזו הבהרה יש בשאלה. שאלה י- י"א - הנתבע מתנגד שכן השאלות עושות שימוש בביטוי "ייתכן" או "ניתן לשלול" שעה שנקבע בפסיקה שאין די בכך כדי לבסס קשר סיבתי. שאלה י"ב - השאלה אינה רלוונטית. השאלה הדרושה על פי הפסיקה אינה אם לאירוע יש "משקל כלשהו" אלא אם התובע ביסס קשר סיבתי בסבירות מעל 50% בין האירוע לבין האוטם (המומחה השיב בשלילה) וככל שקיים קשר יש לשאול לגבי שאלת מאזן ההשפעות כפי שנוסחה בעניין דורון טמיר (עב"ל 52087/05/10 ניתן ביום 18.11.10). לכן השאלה כפי שנוסחה על ידי התובע, בכל הכבוד, אין בה להועיל או לקדם או להבהיר. 3. ביום 8.12.13 הגיש התובע תשובתו: השאלות חיוניות לברור העובדות והסוגיות המהותיות, להבהרת עמדת המומחה ולעשיית צדק. שאלה א - לו סברו הרפואים בבי"ח כי מדובר ב"תעוקת לב" היו כותבים זאת. שאלה ג - חשובה שכן מיחושים לא ספציפיים יכולים להסתיים ללא אוטם. שאלה ד - חיונית להבהרת ההבדל בין "תעוקת לב" ל"מיחושים לא ספציפיים בחזה" שכן מדובר ב- 2 מונחים רפואיים. שאלה ז - אין מדובר בדיון תאורטי. שאלה ח - המומחה התבקש לחוות דעתו לאפשרות שאי פניית התובע קודם לטפול רפואי, יש בה להעיד על אפיזודה חולפת ללא משמעות לבבית. שאלה ט - אין מדובר בשאלה תאורטית, לאור קביעת המומחה בדבר טרשת מתקדמת וקביעתו שהעבודה כלל לא השפיעה. שאלות י-יא - מינוחים שמטרתם הוכחת סבירות. שאלות יב - ביה"ד הארצי פסק לא אחת כי שיעור ההשפעה לא יכול להיות פחות מ- 20% (עב"ל 659/06 המל"ל נ' טנוס; עב"ל 148/07 קמפינסקי נ' המל"ל; עב"ל 744/08 המל"ל נ' עזרן; עב"ל 65/10 המל"ל נ' כהן; ב"ל 4016/08 וגשל נ' המל"ל). על המומחה לבדוק אם השפעת העבודה עולה הסתברותית על 20% ולא 50%. 4. ולהכרעתנו - לשאלות א-ב - כמדומה, מיותרות הן משהמומחה קובע כי המיחושים בחזה מהם סבל התובע בשבועיים שקדמו לאשפוזו הם "תעוקת לב חדשה" - ומשעולה כי עסקינן בהגדרה רפואית לרישום במסמכים הרפואיים. עם זאת, ע"מ להסיר ספק - יתבקש המומחה להסביר מה במסמכים הרפואיים תומך במסקנתו בדבר "תעוקת לב" בשבועיים הקודמים לאשפוזו. נזכיר עוד כי "יתכן" אין בו לסייע לענייננו. עוד ראוי להבהיר כי הציטטא שבתשובת התובע ובגליון הקבלה בביה"ח - הם מפי התובע ואין הם "אבחנה/ממצאים". לשאלה ג' - לענייננו, קבע המומחה כי המיחושים התפתחו לאוטם חריף וממילא, עסקינן בשאלה תאורטית. לשאלה ד' - אכן, אין המומחה נדרש להסביר "הגיונם" של רישומים רפואיים בבי"ח, מה גם שעסקינן באנמנזה שנתן התובע עם קבלתו לביה"ח. לשאלה ה' - כמדומה, אין צורך בשאלה, שהרי אף מידיעת דיינים יודעים אנו כי למיחושים בחזה יכול שיהיו גורמים שונים. אין לשכוח כי באנמנזה נרשם כי סבל מהם בעת הליכתו. עם זאת, ע"מ להסיר ספק ספיקא - תוצג השאלה. לשאלה ו' - משהוסכם, תועבר למומחה. לשאלה ז' - השאלה תוצג למומחה, הגם שאין בה להבהיר את ענייננו, אלא תכליתה קבלת מידע רפואי כללי. לשאלה ח' - אין מקום לשאלה. נכון טען הנתבע כי התובע הוא שציין שבועיים של כאבים בחזה, מה שמלמד שעבורו היה להם משמעות וכך אף עם אשפוזו. ברי כי המומחה אינו יכול לחוות דעתו מדוע לא פנה התובע לרופא קודם לכן. באשר להיות כְאביו "אפיזודה חולפת ללא כל משמעות לבבית" - המומחה קבע אחרת. לשאלה ט' - עפ"י ההלכה, ברי כי אוטם פוקד את אלה ואת אלה. כך גם לאור הרישומים הרפואיים כולל בצנטור. ממילא, ברי כי בתובע קינן תהליך תחלואתי קודם לארוע, כפי שקבע המומחה. אכן, אין בשאלה כדי להבהיר דבר לענייננו. לשאלות י'-י"א - אין בשאלות כדי לבסס קשר סיבתי. ראוי להזכיר כי המומחה מציין דווקא כי מדובר במצב תחלואתי טבעי, מנמק קביעתו זו ומדוע אין קשור מצבו לארוע, גם לא למועד הופעתו. בהתאם, משהשיב המומחה (תשובות ג-ד לחווה"ד) - אין מקום לשאלה. לשאלה י"ב - גם כאן הצדק עם הנתבע. המומחה קבע כי אין קשר בין האירוע בעבודה לבין הופעת האוטם גם (ולוּ) במועד שהגיע. ממילא, אין מקום לשאלה. נזכיר כי סמיכות הזמנים לכשעצמה אינה יוצרת קשר סיבתי. השאלות שהותרו - תועברנה למומחה. אין צו להוצאות. שאלות הבהרה למומחהמומחה