ערעור על החלטת הוועדה לעררים לגמלת שירותים מיוחדים בשיעור 50% מיום 1.3.12 (להלן: ההחלטה). לציין כי המערער הלך לעולמו ביום 8.7.13 וזאת על פי הודעת ב"כ המערער בתאריך 8.10.13. 2. טענות המערער: 2.1 טעתה הוועדה עת פסה"ד מכוחו התכנסה לא עמד בפניה וזו לא התייחסה אליו בגוף הפרוטוקול. 2.2 בפני הוועדה עמד מכתבה של ב"כ המערער מתאריך 6.6.12 ולא הערר שהגיש המערער מתאריך 1.9.08 אליו חויבה הוועדה להתייחס בהתאם לפסה"ד מכוחו התכנסה. בכל מקרה הוועדה לא התייחסה לכל הנושאים שעלו ממכתב ב"כ המערער ובכך נפל פגם בהחלטת הועדה. ב"כ המערער ביקשה מהוועדה כי תזמן המערער בפני מומחים נוספים מתחומים שונים (לאור פגיעה באיברי מטרה הנובעת ממחלת הסכרת) לרבות פגימות בתחום אונקולוגי, עיניים (לעניין אבצס ופרפורציה בקרנית עין שמאל, אורטופדי (לעניין בעיות בתחום הרגליים והכתפיים) פה ולסת - כשהוועדה כללה בהרכבה רק רופא פנימאי שלא נועץ עם מומחים נוספים על אף טענת ב"כ המערער לעניין ליקויים בתחומים אלה וכיוצ"ב. 2.3 הוועדה לא נתנה דעתה לתחום ההשגחה ולמוגבלות בנטילת תרופות על רקע העיוורון ממנו סובל המערער. לרבות אירוע של עילפון כאשר את פרטי האירוע לא זכר המערער. 2.4 הוועדה ציטטה בצורה שגויה מתוך מסמכים שעמדו בפניה עת ציינה קיומו של נגע אחד בחלל הפה בעוד על פי המסמכים שבתיקו של המערער הוא סבל מ-4 נגעים כתוצאה ממחלת הסרטן. הוועדה התעלמה ממסמכים שצורפו בעניין האמור מאת ד"ר עימאד אבו אל נעאג' מיום 25.10.11 וד"ר דני נוי מיום 15.12.11. הוועדה אף התעלמה ממסמכים שהעידו על סדרת טיפולים כימותרפיים. 3. טענות המשיב: 3.1 יש לדחות טענת ב"כ המערער, כי עמד בפני הוועדה מכתבה של ב"כ המערער מיום 6/6/12 שכן מכתב הערר שהגיש המערער שהוגש ב- 1/9/08 כמעט ואין בו טיעונים לגופו של עניין והוגש לוועדה עוד בטרם היה המערער מיוצג משכך בדין התייחסה הוועדה למכתבה של ב"כ המערער. 3.2 בהתאם לתקנות מוגדרות מהן אותן פעולות היום יום שעל הוועדה שעניינה שירותים מיוחדים לבדוק על מנת לקבוע באם הנכה תלוי בזולת בביצוע פעולות היום יום ומהי מידת התלות. בשים לב לאמור יש לדחות טענות ב"כ המערער לעניין בדיקה שיש לערוך לליקויים גופניים כאלה ואחרים של המערער שכן אין האמור מצוי בסמכות הוועדה. 3.3 הרכב הוועדה קבוע אף הוא בתקנות והוא כולל הרכב של שניים או שלושה חברים לרבות רופא מומחה, אך בעל ניסיון בבדיקות תלות, ובעל מקצוע נוסף כאמור בתקנה, נוכח האמור דין טענת ב"כ המערער בנוגע להפניה למומחים נוספים להידחות ואי ההפניה אינה מהווה פגם משפטי. 3.4 מפרוטוקול הוועדה (סעיף 5) עולה כי זו הייתה ערה למצבו הרפואי של המערער. זאת ועוד, על פי הפסיקה העיוורון כשלעצמו וגיל מתקדם אינה מצדיקים כשלעצמה מתן גימלה לשירותים מיוחדים. 3.5 בתחום הניידות - הוועדה בודקת עזרה מהזולת ולא מאמצעי עזר כגון מקל כשהמערער עצמו הוסיף כי הוא מתהלך בעצמו בתמיכה במקל משכך לא נפל פגם בקביעת הוועדה כי המערער עצמאי בניידות. המערער לא טען טענות כלשהן ביחס לתחומים הלבשה, אכילה והיגיינה אישית. לעניין תחום האכילה - בנושא זה נפל פגם בהחלטת הוועדה שכן המערער ציין כי מכינים מגישים ומחממים לו את האוכל, חותכים ומאכלים אותו בעוד שהוועדה קבעה כי המערער נזקק לסיוע מועט. ובכך הסכים המשיב להחזיר עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב. לעניין תחום ההשגחה - בעניין זה קובעת הוועדה כי המערער אינו מסכן את עצמו או את הסביבה כי קיימת לו תובנה טובה וכי הוא אינו יוזם פעולות מסכנות חיים. במכתב ב"כ המערער ציינה זו כי יש לבחון סעיף ההשגחה בשים לב לעובדה כי המערער סובל מעיוורון ונעדר יכולת להבדיל בין תרופות אלא שבעניין זה המערער לא הלין בפני הוועדה כך גם בנושא אירוע ההתעלפות שנטען על ידי ב"כ המערער לגביו לא התלונן המערער בפני הוועדה ולא הציג מסמכים רפואיים. הטענה בדבר פיקוח על נטילת תרופות אינו מהווה נימוק להשגחה שכן מדובר בפעולה הנעשית פעמים מספר ביום ואין לייחס לפעולה זו כצורך בהשגחה כהגדרתה בתקנות. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד' 213). 5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים. 6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לקבל חלקית את הערעור. 7. המשיב הסכים להחזיר עניינו של המערער לוועדה לשירותים מיוחדים על מנת שתבחן בשנית קביעתה בתחום האכילה בשים לב לדברי המערער שצוטטו על ידי הוועדה בפרק התלונות אך צוטטו בצורה שגויה בפרק העוסק באכילה. אנו סבורים כי פרט לפגם בתחום האכילה יש להשיב עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב על מנת שתבחן בנוסף גם את תחום ההשגחה בו נפל לדידנו פגם משפטי כפי שיפורט להלן. 8. הוועדה, במקרה דנן, התכנסה בעקבות הסכמת הצדדים מיום 5.6.12 שקיבלה תוקף פסק דין על ידי כב' הרשמת דרוקר במסגרתה נקבע כי : "...כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה לעררים לשירותים מיוחדים בהרכב חדש, על מנת שתדון בעררו של המערער מתאריך 1.9.08 .... בפני הוועדה לא יעמדו פרוטוקולים של וועדות לעררים קודמות, ופסקי דין קודמים... והוועדה מנועה מלעיין באלה...". מכאן, שעל פי פסק הדין מכוחו התכנסה הוועדה היה עליה לדון מחדש בעררו של המערער. 9. מתפקידה של ועדת עררים לשירותים מיוחדים לבדוק את מידת התלות של העורר בעזרת הזולת. הצורך בהשגחה על העורר והתקופה שבה העורר תלוי בעזרת הזולת או זקוק להשגחה. ראה: תקנה 4 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) וועדות עררים לשירותים מיוחדים לילד נכה) התשמ"ה - 1995 (להלן: "התקנות"). 10. "פעולות יום יום", אשר בקשר אליהן ניתנת קצבה לשירותים מיוחדים, מוגדרות בתקנה 1 לתקנות והן כוללות חמש פעולות וכן הקשור בהן: לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה וניידות עצמאית בתוך הבית. הזכאות לקצבה לשירותים מיוחדים ושיעורה מותנים בכך שהנכה תלוי בעזרת הזולת בביצוע רוב או כל פעולות היום יום והקשור בהן, ברוב או בכל שעות היממה וכן או הזקוק להשגחה מתמדת. "השגחה" - מוגדרת בתקנה 1 להשגחה או פיקוח על הנכה למניעת סכנה לעצמו ולאחרים. 11. יש להעריך כל מקרה בפני עצמו תוך בדיקת תפקודו של הנכה על פי יכולתו בביצוע פעולות היום יום; עיוורון כשלעצמו, אין בו כדי להביא לזכאות אלא אם מדובר בעיוורון בתוספת מגבלות אחרות, יכול ויביא לרמת תלות ברמת הזולת המצדיקה מתן הקצבה (ראה דב"ע מח/185-0 חדד עבדאללה - המוסד (לא פורסם); דב"ע נג/182-0 זכריה יפת - המוסד, פד"ע כז 82). 12. הוועדה במקרה זה שמעה את תלונות המערער שנרשמו בסעיף 4 לפרוטוקול בהרחבה לפיהם מסר המערער כי הוא סובל מעיוורון, אינו מתפקד כי מצב בריאותו גרוע, כי יש לו מטפל 6 שעות ביום (כאשר המטפל מקלח, מנגב, מלביש ומסייע לו בישיבה בחדר השירותים כשהמערער מנגב לבד). המערער הוסיף כי הוא מרטיב בלילה על כן משתמש בטיטול, כי הוא סובל מעצירות, כאבי בטן כאבי אוזניים ויובש בפה. עוד הוסיף המערער כי מכינים, מגישים ומחממים לו את האוכל חותכים לו את האוכל ומאכילים אותו וכי סיים כימותרפיה לפני 3 חודשים. 13. הוועדה בממצאי הבדיקה (סעיף 5 לפרוטוקול) מציינת כי המערער סובל מעיוורון כמעט מוחלט מתנועע בעזרת מקל הליכה, סובל מליקויים במערכת השתן, קיבל טיפול כימותרפי כשעל פי מכתב רופא כרגע אין ממצא ממאיר ברירית הפה. 14. הוועדה לעררים בדקה את תפקודו של המערער בביצוע פעולות היום יום ומצאה כדלקמן: בניידות - ציין המערער כי בביתו עצמאי בניידות בתמיכת מקל - על כן הוועדה מצאה כי המערער עצמאי. הלבשה - הוועדה מציינת כי לדברי המערער בעצמו כי הוא מסוגל ללבוש בעצמו אחרי הכוונה חולצת טריקו ומכנסיים קצרים, כאשר נזקק לעזרה בהלבשה והפשטה. על כן קבעה הוועדה כי המערער זקוק לסיוע במידה רבה בהלבשה. רחצה - הוועדה מציינת כי לדברי המערער, רוחץ בעצמו פנים וידיים מתרחץ בישיבה על פי תנועות ידיים הוועדה מתרשמת כי מסוגל לרחוץ חזה, בטן, וירכיים ונזקק לעזרה בהכנת תנאי רחצה של השוקיים וכפות רגליים על כן קבעה הוועדה כי המערער - זקוק לסיוע במידה רבה ברחצה. אכילה - הוועדה מצינת כי ראתה המערער שותה מבקבוק כאשר לדבריו אוכל בעצמו לאחר חימום הגשה וחיתוך האוכל. על כן, קובעת הוועדה כי המערער זקוק לסיוע מועט באכילה. הפרשות - הוועדה מציינת כי לדברי המערער, שולט על שני הסוגרים, מטיל שתן בבקבוק כשהמטפל ובת הזוג מרוקנים הבקבוק, מטיל צואה בשירותים כשהוועדה מציינת כי התרשמה שעצמאי בניידות והלבשה לצורך הפרשות אך זקוק לעזרה בהיגיינה אישית ובלילה לא שולט על שתן וישן עם טיטול. על כן, קובעת הוועדה כי המערער זקוק לסיוע במידה רבה בתחום ההפרשות. השגחה - הוועדה מצינת כי המערער אינו מסכן את עצמו או את הסביבה עם תובנה טובה, צלול, מדבר לעניין לא יוזם פעולות מסכנות חיים על כן קבעה הוועדה כי המערער לא זקוק להשגחה. 15. בפרק הנימוקים, מציינת הוועדה, כי מדובר באדם בן 72 עם ירידה משמעותית בכושר הראייה עד כדי עיוורון מוחלט בנוסף עם תהליך ממאיר מתמשך בחלל הפה מזה כ-10 שנים עם טיפולים כימותרפיים חוזרים ומעקב אונקולוגי ואי ספיקה קלה של סוגר השתן. 16. לאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק, הגעתי למסקנה, כי נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה הן בתחום האכילה (כפי שאף המשיב טען והסכים להחזיר עניינו של המערער לוועדה בתחום זה לאור ציטוט שגוי מפי המערער ביחס לכל הפעולות אותן אינו יכול לבצע בתחום זה כאשר ציין כי "מכינים, מגישים, ומחממים לי את האוכל חותכים לי את האוכל ומאכילים אותי" כאשר על האמור מציינת הוועדה ביחס לתחום זה שהמערער ציין שאוכל בעצמו) ובנוסף בקביעת הוועדה ביחס לתחום ההשגחה. אין אנו מקבלים טענת המשיב כי לא נפל פגם בהחלטת הוועדה כאשר המערער לא הלין ביחס לאמור ולא טען כי הוא זקוק להשגחה בשים לב לעיוורונו ולעובדה כי נוטל תרופות, לרבות נושא העילפון. נקודות אלה שהועלו במסגרת מכתב ב"כ המערער לוועדה היה על הוועדה להתייחס לאלה ככל שאין חולק על פי המסמכים שבתיק כי המערער אכן נוטל תרופות וכי אכן אירע אירוע עילפון. אומנם אין לקבוע שנפלה טעות בהחלטת הוועדה שלא נזקקה לתלונה כללית, חסרת תימוכין במסמך רפואי כלשהו, ועל כן ככל שאין בתיקו של המערער מסמכים המתעדים אירוע עילפון שהוזכר על ידי ב"כ המערער אין הוועדה תידרש לנושא זה אך לא כך הוא בהקשר של נטילת תרופות על רקע עיוורונו של המערער סוגייה זו בהקשר לתחום ההשגחה לא נבחנה על ידי הוועדה ובכך נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. 17. שאר טענות ב"כ המערער הינן רפואיות ו/או ואינן נופלות לתחום הוועדה לשירותים מיוחדים על פי התקנות כך בנושא מינוי מומחים שונים בהתאם לליקויים מהם סובל המערער. 18. לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל ומוחזר לוועדה לשירותים מיוחדים בהרכבה מתאריך 24.7.12 על מנת שתבחן בשנית קביעותיה בתחומים האכילה וההשגחה ולאחר עיון במסמכים בתיק ובדברי המערער לפרוטוקול והאמור במכתב ב"כ המערער מתאריך 6.6.12 תקבע האם יש לשנות מקביעותיה בתחומים אלה. הוועדה תתייחס לאמור בסעיף 16 לעיל. 19. לציין, כי יש לדחות טענת ב"כ המערער להחזיר עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש שכן לא מדובר במקרה של משוא פנים של הוועדה או במקרה שבו הוועדה נעולה בקביעתה כך שדרך המלך כשמדובר בהחזרה ראשונה לאחר פסק דין שלא קויים הוא החזרה לוועדה באותו הרכב מה גם שהמערער בינתיים הלך לעולמו וועדה בהרכב חדש לא תוכל לבצע מלאכתה כנדרש ממנה בעוד הוועדה נשוא הערעור נדרשת לנתח בשנית ממצאים שכבר עמדו בפניה. 20. על המשיב לשלם למערערת הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ תוך 30 יום מהיום. 21. לצדדים מוקנית הזכות לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. שירותים מיוחדיםערעורועדה לערריםערר