תוך כדי הליכתה לעבודתה, נפלה ונפגעה בגבה בקשת התובעת להכיר באירוע כתאונת עבודה ולשלם לה דמי פגיעה נדחתה ע"י הנתבע, וזאת מהנימוק שלגישת הנתבע הליקוי לו טוענת התובעת אינו קשור לאירוע הנטען. מכאן התביעה שבפנינו. 2. הצדדים הסכימו את בית הדין למנות מומחה רפואי בתיק, וזאת על בסיס התשתית העובדתית שדלקמן - א. התובעת ילידת 1960. ב. ביום 05.10.10 בשעה 21:20, במהלך הליכתה ברחוב בדרך לעבודתה, תוך כדי ירידתה מהמדרכה לכביש, התובעת נפלה על צד שמאל. 3. לצורך דיון בשאלת הקשר הסיבתי הרפואי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בגבה לבין האירוע כהגדרתו לעיל, מנינו בהחלטה מיום 08.05.13 מטעמו של בית הדין את דר' דן צין, כמומחה רפואי בתחום הכירורגיה האורטופדית, והפנינו אליו את השאלות הבאות - א. מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבלה התובעת בגב ו/או בפלג הגוף השמאלי החל ממועד האירוע כהגדרתו בהחלטה הרצ"ב? ב. האם קיימים בתובעת נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בה לחלות במחלה או ללקות בליקוי אלמלא התרחשותו של האירוע? 31אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו. ג. האם השפיעה התרחשותו של האירוע השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי, והאם יש קשר סיבתי ביניהם ובאיזו מידה? אם כן, מהו לדעתך, משכו של אי הכושר ממנו סבלה התובעת בעקבות האירוע ובעטיו? 4. דר' צין בחוות דעתו, השיב בשלילה לשאלה הנוגעת לקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בגב לבין האירוע, וקבע כהאי לישנא- "1. התובעת מתלוננת על כאב גב תחתון שהחל בתאריך 2.1.11 או בסמוך לו. הבדיקה הגופנית לא כיוונה לאבחנה מסוימת. בדיקות ההדמיה הדגימו אוסטאופניה/ אוסטאופורוזיס והנמכה בגובה חוליות L1,D12 ו- L5 . כן הודגמו שינויים ניווניים קלים בדיסקה בין חוליות 4-5 L ובמפרקים שבין חוליות L5-S1. בהיעדר התאמה בין הבדיקה הגופנית לבדיקות ההדמיה (אין רגישות על החוליות החשודות כשבורות), לא ניתן לומר בוודאות כי הממצאים מסבירים את תלונותיה של הגב' בן שטרית. 2. בדיקות ההדמיה, ובעיקר ה- CT, מדגימים מצב של דלדול מסת העצם (אוסטאופניה/אוסטאופורוזיס). מצב זה מהווה גורם סיכון לשברי דחיסה של חוליות עמוד השדרה. הנמכה בגובה החוליות על רקע זה מוכרת היטב בגיל המבוגר גם ללא ארועים מוגדרים של נפילה וחבלה בגב. 3. אין כל רישום המתעד את ארוע הנפילה או רישום תלונה של כאבי גב סמוך למועד הארוע. קיים פער של כשלושה חודשים בין ארוע החבלה הנטען לבין מועד הופעת כאבי הגב. נפילה הגורמת לנזק לעמוד השדרה מתאפיינת בהופעה מיידית של כאב גב, ולכן הפרש זמנים זה שולל קשר סיבתי בין אירוע הנפילה לבין כאבי הגב. לאור זאת, לא ניתן לומר כי אי הכושר הממושך ממנו סבלה התובעת הינו בעקבות הארוע ובעטיו". 5. לבקשת התובעת, הותר להפנות למומחה הרפואי שאלת ההבהרה הבאה - רצ"ב מועבר אליך "סיכום ביקר אמבולטורי" מיום 28.04.11, בגדרו נרשמה אבחנה של "שברים טריים בחוליות...בשלבי איחוי מתקדמים". האם יש באמור באותו מסמך רפואי כדי לשנות מי מבין קביעותיך שבחוות דעתך ביחס לתובעת? אנא נמק. 6. בחוות דעתו המשלימה שניתנה על דרך מתן מענה לשאלה הנ"ל, השיב המומחה כדלקמן - "א. הועבר לידי פענוח בדיקת מיפוי עצמות מיום 26/04/11: "ריכוזים מוקדיים בחוליות L1 ו-, D12, D11, D7. מתאים לשברים טריים בתהלים איחוי". הממצא מכוון לאבחנה של שברים בחוליות, ותומך באמור בתשובה לשאלה 2 בחוות דעתי, כי בשל אוסטאופניה המטופלת בסיכון לפתח שברי דחיסה בחוליות. הממצא במיפוי מתאים למהלך העיניינים הקליני - הבדיקה בוצעה כמעט 4 חודשים אחרי תחילת כאבי הגב (2.1.11 או בסמוך לכך) ולכן השברים שהודגמו הם טריים יחסית מחד, אך בשלבי איחוד מאידך. ב. ממצאי המיפוי עוזרים בקביעת הסיבה לכאבי הגב, ככל הנראה שברי דחיסה בחוליות, אך במקרה זה אינם תורמים לקביעת הקשר הסיבתי בין ארוע הנפילה מיום 5.10.10 לבין השברים בחוליות. נותר להסתמך על המהלך הקליני בלבד, והוא זה שהדריך אותי בתשובתי לשאלה השלישית של כבוד הנשיאה, כפי שרשמתי בחות דעתי: "אין כל רישום המתעד את ארוע הנפילה או רישום תלונה של כאבי גב סמוך למועד הארוע. קיים פער של כשלושה חודשים בין ארוע החבלה הנטען לבין מועד הופעת כאבי הגב. נפילה הגורמת לנזק לעמוד השדרה מתאפיינת בהופעה מיידית של כאב גב, ולכן הפרש זמנים זה שולל קשר סיבתי בין אירוע הנפילה לבין כאבי הגב. לאור זאת, לא ניתן לומר כי אי הכושר הממושך ממנו סבלה התובעת הינו בעקבות האירוע ובעטיו". 7. בהודעה מיום 02.10.13 נתבקשו הצדדים להודיע לבית הדין מה עמדתם בתביעה בהתייחס לחוות הדעת ו/או התשובה לשאלת ההבהרה שנתקבלה מהמומחה, או שיש בדעתם להגיש סיכומים, כן צוין בהודעה שחוסר תגובה יחשב שאותו צד אינו מעוניין להוסיף על הסיכומים שהוגשו, והוא מסכים למסקנה העולה מחוות דעתו של המומחה, ולמתן פסק דין בהתאם. 8. מטעם הצדדים לא הוגשה הודעה כלשהי בעקבות אותה הודעה. 9. בחינת חוות דעת המומחה והשלמתה מובילה למסקנה חד משמעית, לפיה אין קשר סיבתי בין הליקוי ממנו סובלת התובעת בגב לבין האירוע מיום 05.10.10. לדעת המומחה, התובעת סובלת מליקוי בגב על רקע "מצב של דלדול מסת העצם" ו"שינויים ניווניים" שאינם מסבירים את תלונותיה של התובעת בעקבות האירוע ובעטיו. 10. משכך, לא נותר אלא לדחות את התביעה שבפנינו. בהתחשב בעובדה שמדובר בתובענה למימוש זכות מתחום הביטחון הסוציאלי - לא יינתן צו להוצאות. 11. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. תאונה בדרך / חזרה מהעבודה