בקשה לסילוק התביעה על הסף, בשל העדר סמכות עניינית לבית הדין, וכן הגישה בקשה למחיקת התביעה בהעדר עילה ובהעדר יריבות. לטענת הנתבעת היא היתה מעסיקתו של התובע, אך ורק בתקופה מ- 2/4/99 ועד 30/6/2007, ובגין תקופה זו קיבל התובע את כל הזכויות המגיעות לו, לרבות פיצויי פיטורים. באשר ליתר התקופות, טוענת הנתבעת, שהתובע לא הועסק אצלה, אלא עבד בחברות אחרות, ועל כן אין סמכות עניינית לבית הדין לדון בתקופות עבודה אחרות. הנתבעת הוסיפה וטענה, כי אין מקום להתייחס לתקופות עבודה אחרות אצל חברות שונות, אשר, לכל היותר, הינן חברות באותו אשכול חברות, בו חברה הנתבעת, כתקופת עבודה אחת, וכי הפסיקה קבעה שניהול עסקים במבנה של אשכול חברות, כאשר לכל חברה פעילות עסקית נפרדת, אינו מצדיק הרמת מסך. כמו כן טוענת הנתבעת, כי עבודה אצל חברת בת אינה מקנה זכאות לעובד להיפרע, הן מחברת הבת, והן מחברת האם. באשר להסכם סיום ההעסקה שהוזכר בכתב התביעה, טענה הנתבעת כי הוא נחתם בסיום עבודתו של התובע אצל חברה אחרת, וכי על ההסכם חתום מר אמיר רימון בעצמו, ולא החברה הנתבעת. הנתבעת טוענת כי למעשה לתובע אין טענה בהתייחס לזכויותיו בתקופת עבודתו אצלה מ- 1999 ועד 2007, כך שיש לסלק התביעה על הסף כנגדה. הנתבעת הדגישה, כי התובע לא הצביע בכתב התביעה על עילות כלשהן לבצע הרמת מסך בין חברות באותו אשכול ובין חברת אם לחברת בת. 3. בקשת הנתבעת לסילוק התביעה על הסף הועברה לתגובת התובע. התובע בתגובתו טען, כי עמדתו הינה שלאורך כל השנים מ- 1/3/88 ועד 31/12/12, לא התנתקו יחסי עובד - מעביד בינו ובין הנתבעת. יחד עם זאת, ביקש התובע לתקן את כתב תביעתו, ואף להוסיף נתבע נוסף - את מר אמיר רימון, שהינו בעל המניות והדירקטור היחיד של הנתבעת, נכון לעת הזו, כך לגירסת התובע, ואשר התובע טוען, כי הוא נטל על עצמו באופן אישי התחייבויות בשם הנתבעת. התובע טוען כי יש לבצע הרמת מסך בין מר רימון כבעל מניות וכמנהל לבין החברה הנתבעת. התובע טוען כי לאחר חודש 7/2007 שימש מטעם הנתבעת כדירקטור בחברות שונות של קבוצת החברות אליה משתייכת הנתבעת, וזאת בלונדון ובליבריה. טענותיו של התובע, הינן כי לא נותקו יחסי עובד -מעביד בינו ובין הנתבעת, ולחילופין יש להתייחס לנתבעת כמעסיק במשותף שלו ביחד עם חברות הבת. 4. לטענת הנתבעת, אין להתיר לתובע לתקן את תביעתו, ולהתיר לו לצרף את מר אמיר רימון כנתבע נוסף, וכן בכל הקשור לטענות המתייחסות לתקופה שלפני הקמת הנתבעת ב- 25/4/96, וכן בטענות שעניינן ביצוע הפרשות בגין תקופה שקדמה ל- 24/4/06. באשר לצירוף נתבע נוסף, טוענת הנתבעת כי בנוסח התביעה המתוקנת אין תשתית עובדתית המצביעה על קיומם של יחסי עובד ומעביד בין התובע לבין מר רימון, ומר רימון הפך להיות בעל מניות יחיד בנתבעת משנת 2012, והוא דירקטור בנתבעת מ- 13/2/05. הנתבעת טוענת, כי אין מקום להתיר צירופו של מר רימון, אם לאחר צירופו יהא צורך למוחקו. באשר לתביעות שעניינן היעדר ביצוע הפרשות במרכיב פיצויים ובמרכיב תגמולים, טענה הנתבעת, כי ככל שהמדובר בתקופה הקודמת ל- 7 שנים לפני הגשת הבקשה לתיקון, אין להתיר את התיקון בשל התיישנות. 5. תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב-1991, קובעת כי בית הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את כתבי טענותיו (ועיין גם תקנה 18 לתקנות הנ"ל בנוגע לשינוי בעלי דין). הכלל בנוגע לתיקון כתבי טענות, הינו - האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון, והאם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן (כגון כאשר מועלת טענה השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות). 6. בענייננו, מקובלת עלינו טענת הנתבעת, כי אין להתיר תיקון כתב תביעה, ככל שהוא מעלה טענות שהתיישנו בהתייחס לתקופה העולה על 7 שנים לפני מועד הגשת הבקשה לתיקון. בנסיבות אלה, אין להתיר לתובע לטעון, כי לא בוצעו הפרשות, או כי בוצעו הפרשות בחסר, בהתייחס לתקופה הקודמת ל- 24/4/06. יחד עם זאת, נבהיר כי הזכות לפיצויי פיטורים קמה במועד סיום יחסי עובד ומעביד, ככל שאלה מסתיימים בנסיבות המזכות בפיצויים, או ככל שיש הסכמה לתשלום הפיצויים, ובית הדין צריך לבחון, מהי התקופה הרלבנטית לגביה זכאי התובע לפיצויי פיטורין, ובמסגרת בחינה זו עליו לשקול, האם יש להתייחס לתקופת עבודתו של התובע במספר חברות, כתקופת עבודה רצופה. באשר ליתר טענות הנתבעת, לא מצאנו בשלב מקדמי זה סיבה שלא להיעתר לבקשת התובע לתקן את כתב תביעתו, כמו גם להוסיף נתבע נוסף. ונבהיר, אין בעצם מתן האפשרות לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן, כדי לקבוע כי יש ממש בטענותיו, או כי יש רציפות בעבודתו, או כי יש הצדקה לבצע הרמת מסך וכדומה. יחד עם זאת, הקביעה אם יש הצדקה לבצע הרמת מסך, אם לאו, תעשה בסופו של הדיון בתיק ולאחר בחינת הראיות, כאשר נטל ההוכחה שיש הצדקה להרמת מסך מוטל על התובע, ואין מקום למחיקת תביעה על הסף, או לשלילת האפשרות לתקן כתב תביעה, רק מן הטעם, שהרמת מסך ההתאגדות נעשית במשורה ובמקרים חריגים, ולא בכל מקרה. קבלת עמדת הנתבעת, משמעותה, שלילת האפשרות מהתובע לנסות ולהוכיח טענותיו בדבר ההצדקה להרמת מסך, או בדבר קיומם של מעסיקים במשותף. 7. ניתנת בזאת האפשרות לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן ומפורט, גם כנגד הנתבע 2, ובכתב תביעה זה לפרט מדוע הוא טוען כי יש לבצע הרמת מסך בין הנתבע 2 - מר אמיר רימון לבין הנתבעת 1 - מריגולף ספנות (1996) בע"מ. כמו כן ניתנת האפשרות לתובע להבהיר בכתב התביעה המתוקן, מי הן חברות הבת של הנתבעת, ומדוע הוא טוען שיש לבצע הרמת מסך בין חברות הבת לחברת האם, או לחילופין מהי התשתית הרלבנטית אשר על בסיסה הוא טוען כי המדובר במעסיקים במשותף. תשומת לב התובע מופנית לכך, כי אם כל טענתו תהא שהמדובר באשכול חברות, ולא תטען על-ידו טענה נוספת המצדיקה הרמת מסך בין החברות באשכול, ישוב בית הדין וישקול, האם יש מקום למחיקת תביעתו על הסף. על התובע אף להבהיר, מדוע הוא טוען, שהנתבעת היתה מעסיקתו משנת 1988, כאשר המדובר בחברה שהוקמה בשנת 1996, ומדוע הוא סבור, כי המדובר בתקופת עבודה רצופה משנת 1988. 8. כתב התביעה המתוקן יוגש עד לתאריך 4.8.13; עותק ישלח ישירות לצד שכנגד. הנתבעים יגישו כתב הגנתם עד לתאריך 1.10.13. 9. בנסיבות השתלשלות העניינים שפורטה לעיל, וכאשר התובע לא הגיש תביעה מפורטת מלכתחילה, ואף בבקשתו לתיקון לא פירט את כל הנדרש, והנתבעת הגישה בקשה למחיקה על הסף, כמו גם תגובה לבקשה לתיקון, הרי האיזון הנכון יהא בחיוב התובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 1,500 ₪. סמכות ענייניתסילוק על הסף