הוועדה קבעה כי נכויותיו הינן 10% בגין יתר לחץ דם; 10% בגין שומנים בדם ו- 40% בגין מחלת לב, סה"כ נכות משוקללת 46%. 2. הוועדה התכנסה בעקבות פסק דין מיום 18.10.12 שניתן בהסכמה בתיק ב"ל 46794-09-11 (להלן: "פסק הדין"), שזו לשונו: "1. עניינו של המערער יוחזר לועדה רפואית לעררים (נכות כללית) על מנת שתשוב ותדון בנכות הקרדיולוגית של המערער תוך התייחסות לבדיקת אקו לב מיום 6.4.11 אשר הועדה ביקשה להתייחס אליה כאמור בפרוטוקול מיום 1.6.11. 2. כמו כן, תבחן הועדה אם יש מקום לקבוע נכות נפרדת בגין סחרחורות או נכות נוספת על זו אשר נקבעה בגין הלקוי הלבבי. 3. בנוסף תשקול הועדה קביעת נכות בגין קוצר נשימה אשר הועדה מציינת כאחד הלקויים מהם סובל המערער בישיבתה מיום 1.6.11 - הועדה תשקול קביעת נכות נוספת ונפרדת בגין ליקוי זה. 4. הועדה לא תתייחס למסמכים רפואיים המאוחרים למועד ישיבתה מיום 22.6.11. 5. הועדה תנמק החלטתה. 6. המערער וב"כ יוזמנו לדיון בפני הוועדה". 3. לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים בכל הנוגע לתלונות בגין סחרחורות וקוצר נשימה. טענותיו העיקריות של המערער הינן כדלהלן: א. המערער לא נבדק על ידי הוועדה באופן בו ניתן היה לקבוע אם הוא סובל מכאבי ראש, סחרחורות ועייפות יתר. היה על הוועדה לבחון את העניין אף אם לא נבדק בעבר אצל נוירולוג או רופא אף אוזן גרון. ב. היה על הוועדה לשקול הענקת נכות בגין קוצר נשימה אף אם המערער לא היה בטיפול אצל מומחה. ג. הוועדה לא מילאה אחר הוראות פסק הדין ולא נימקה החלטתה כראוי. 4. המשיב התנגד לעמדת המערער, מן הנימוקים העיקריים הבאים: א. הוועדה התכנסה בעקבות פסק הדין ומילאה אחר הנחיותיו. החלטת הוועדה סבירה. היה על הוועדה להתייחס לבדיקת אקו לב וכך עשתה. ב. הוועדה התייחסה לשאלה האם יש מקום להענקת נכות נפרדת בגין סחרחורות וקבעה כי לא נמצאו ממצאים נוירולוגיים בבדיקה ואין כל הפנייה בתיק לרופאים מומחים לטיפול בבעיה הנטענת. ג. המערער נבדק ולא נמצא קוצר נשימה. הוועדה אף מציינת שמהערער אינו מטופל בשל תלונותיו אלה. 5. ביום 14.7.13 נערך דיון בתיק בפני כב' הרשמת גרשון יזרעאלי. פסק הדין ניתן בהסתמך על הטענות שנרשמו והחומר שהוגש על ידי הצדדים. 6. דיון והכרעה במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו, בין היתר: עב"ל 10014/98 הוד - המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213 [1999] ). הלכה פסוקה היא כי אחת החובות המוטלת על הועדה לעררים, שהינה גוף מעין שיפוטי, היא חובת ההנמקה ומטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (ראו: דב"ע 1318/01 עטיה - המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו' 60). בענייננו, הוועדה התכנסה בעקבות פסק הדין, לפיו היה עליה לדון שוב בנכות הלבבית - המערער אינו מלין כעת על הנכות שנקבעה בהקשר זה. כמו כן, היה על הוועדה לבחון את ההצדקה להענקת נכות נפרדת בגין סחרחורות וקוצר נשימה. מפרוטוקול הוועדה עולה כי זו שמעה את תלונות המערער ובדקה אותו, פירטה שיקוליה וממצאי בדיקתה ונימקה החלטתה, בהאי לישנא: "נראה בדיכאון, ללא קוצר נשימה, ... אין כל סימנים נוירולוגיים. ריווי חמצן בדם 96%. בעקבות פס"ד עיינה הוועדה באקו לב מיום 6.4.11 לפיו תיפקוד חדר שמאל תקין בכל הסינגמטים שהודגמו.... הנכות שנקבע לו מטיבה עמו בצורה משמעותית. באשר לסחרחורות, אין כל ממצא בבדיקה, כמו כן אין שום הפנייה לרופא א.א.ג או נוירולוג אשר מטפלים בבעיה זו והאם היא קיימת. באשר לקוצר הנשימה - התובע אינו מקבל כל טיפול בשל כך ולא נבדק לפני 22.6.11. לאור הנ"ל שבה הוועדה ודוחה את הערר". מעיון בהחלטת הוועדה עולה כי היא מילאה אחר הנחיות פסק הדין. בנוגע לנכות הלבבית הסכים המערער, ולכן אין צורך בדיון. אשר לתלונות בדבר סחרחורות וקוצר נשימה, בהתאם לפסק הדין היה על הוועדה לשקול האם יש להעניק נכות נפרדת בגין תלונות אלה נוסף לנכות הלבבית שנקבעה. במסגרת בדיקתה של הוועדה לא עלו כל ממצאים התומכים בתלונות האמורות ואין חולק כי המערער לא הציג כל תיעוד מאת רופאים מומחים לתחומים אלה. ב"כ המערער טען כי הוועדה הסתמכה על כך שהמערער לא מקבל טיפול, ואין זה נימוק סביר. יחד עם זאת, העדר טיפול משליך על אמינות התלונה. מעבר לכך, הוועדה אכן פירטה בממצאי בדיקתה שלא אובחן קוצר נשימה ובאשר לסחרחורות וכאבי ראש, המערער עצמו ציין כי הם מופיעים "כשלא שותה את הכדורים (ראו פריט ד' לפרוטוקול הוועדה). לפיכך, החלטת הוועדה כי אין לקבוע נכות נפרדת בגין סחרחורות או קוצר נשימה - סבירה. בנסיבות העניין, מילאה הוועדה אחר הנחיות פסק הדין במלואן, ולא נפל פגם משפטי בהחלטתה המחייב את התערבות בית הדין. 7. סיכומו של דבר, הערעור נדחה. בהתחשב כי מדובר בתובענה בתחום של ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות. 8. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו. רפואהנכותהתקף לב / אוטם שריר הלב