ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים על פי חוק לפיצוי נפגעי גזזת 2. הרקע העובדתי - א. ביום 28.8.12 קבעה הוועדה הרפואית למערערת נכות בשיעור 20% בגין הליקויים מהם היא סובלת. על החלטה זאת הגישה המערערת ערר. ב. בהחלטתה מיום 20.12.12, בערר, הגדילה הוועדה הרפואית לעררים את אחוזי הנכות שנפסקו למערערת ל-24% משוקלל לפי הפירוט כלהלן - 15% בגין התקרחות צלקתית על פי סעיף 77 10% בגין התאמה סוציאלית על פי סעיפים 34 (ב) ו - (ג). 3. טענות המערערת בתמצית - א. פרופ' שמר, מומחה למחלות עור ומין מטעם המערערת, קבע כי למערערת נותרה נכות צמיתה בשיעור 30% לפי סעיף 75(2)(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז - 1956 (להלן - התקנות). ב. הוועדה קבעה כי עיינה בחוות דעתו של ד"ר שמר ואינה מקבלת אותה היות והנכות הינה לפי סעיף 75 (צלקות) שאינו משקף את המציאות הקלינית. ג. החלטת המשיבה תמוהה לאור העובדה שבסעיף 8 להחלטתה היא מציינת כי נמצא "עור קרקפת צלקתי היפו והיפר פיגמנטציה אובדן שיער טוטאלי באזור קדמי ומרכזי של הקרקפת". ד. החלטת הוועדה אינה הגיונית ונועדה למנוע מן המערערת את המגיע לה. ה. יש להורות למשיבה להכיר במבקשת כנפגעת נכות צמיתה בשיעור 30% לפי סעיף 75(2)(ד) לתקנות וזאת בנוסף ל- 24 אחוזי הנכות שנקבעו למערערת לפי סעיף 77 לתקנות ולפי סעיף 34 (ב)(2), או לחילופין להורות לוועדה לבדוק את המבקשת בבדיקה נוספת לפי סעיף זה. ו. המערערת סובלת הן מהעדר שיעור הן מהצטלקות ועל כן יש לקבוע לה אחוזי נכות על פי שני הסעיפים. 4. טענות המשיבה בתמצית - א. לא נפל פגם משפטי בהחלטת הוועדה. ההחלטה נסמכה על בדיקה רפואית של המערערת, שמיעת טענותיה והתייחסות למסמכים אשר המציאה. ב. הוועדה עיינה בחוות דעתו של פרופ' שמר, אולם סברה כי אין לקבוע למערערת 30% נכות בגין התקרחויות לפי סעיף 75(2) (ד) לתקנות. מדובר במחלוקת בדבר גובה אחוזי הנכות ואין המדובר בשאלה משפטית ועל כן יש לדחות את הערעור על הסף. ג. לא ניתן לקבוע שני סעיפי נכות על אותה הפגימה. דיון והכרעה - 5. לפי סעיף 14(ב) לחוק לפיצוי נפגעי גזזת, השתנ"ד - 1994, ניתן לערער על החלטת ועדה רפואית לעררים בפני בית דין אזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד. בהחלטת הוועדה מיום 18.12.12 נכתב, בנוגע לבדיקת דרמטולוג - "עור קרקפת אטרופי צלקתי היפו והיפר פגמנטציה. אובדן שיער טוטאלי באזור קדמי ומרכזי של הקרקפת - אזור רחב נותרו שערות באזור העורף והצדדים באיכות גרועה, שבירות, יבשות. אין מקום לשינוי אחוזי הנכות שנקבעו בועדה הקודמת. הועדה עיינה בחוו"ד פרופ' שמר מיום 13.12.12 ואינה מקבלת אותה היות והנכות הינה לפי סעיף 75 (צלקות) שאינו משקף את המציאות הקלינית". 6. הוועדה התייחסה בהחלטתה לחוות הדעת של ד"ר שמר מטעם המערערת ונימקה שאינה מאמצת אותה שכן, לדעתה, היא אינה משקפת את המציאות הקלינית לדעתה. הלכה פסוקה היא שכאשר הממצאים שונים אך טבעי שקביעת הוועדה ומסקנותיה הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות. 7. אוסיף כי המערערת טענה שיש לקבוע לה אחוזי נכות לפי סעיף 75 (2)(ד) לתקנות, הקובע - "75. (1) צלקות בגוף... (2) צלקות הפנים והצוואר (א) שטחיות ובלתי מכערות 0% (ב) מכערות או הגורמות לשינוי צורת העפעפיים, האף, השפתיים, האוזניים 10% (ג) רחבות עם כיעור ניכר 20% (ד) רחבות או הגורמות לשינויים בולטים בצורת הפנים 30% (ה) הגורמות לשינויים בצורת הפנים המעוררים דחיה 50% 76. ALOPECIA AREATA 0% 77. ALOPECIA UNIVERSALIS 20% 8. מקובלת עליי טענת המשיב לפיה סעיף 75 (2)(ד) לתקנות עוסק בצלקות הפנים והצוואר, ואילו הצלקות המדוברות הינן בקרקפת ולא בפניה או בצווארה של המערערת ולכן לא ניתן לקבוע למערערת אחוזי נכות לפי סעיף זה. 9. זאת ועוד, בית הדין הארצי דן בסוגיית קביעת הנכות למצבים של חוסר שיעור והצטלקות וקבע כי לא ניתן לקבוע נכות על פי שני הסעיפים ולדבריו - "הגדרת הפגימה בתוספת לחוק הגזזת היא של "חוסר שיעור באזורי הצטלקות בעור הקרקפת". הגדרה זו - על פי לשונה - מתייחסת לתופעה של חוסר שיעור (התקרחות) באזור מסויים (אזורי הצטלקות). הפגימה היא חוסר השיער וציון ה"הצטלקות" נועד להגדיר את האזור הרלבנטי לאותה פגימה. מכאן שהפגימה הנכונה בעניינינו היא שילוב של "חוסר שיעור" המופיע באזור "הצטלקות". מכאן שחוסר שיעור, בפני עצמו, אינו פגימה. כך, "חוסר שיעור" באזורים שאין בהם הצטלקות אינם נופלים בהגדרה של הפגימה. אשר ל"הצטלקות" - זו אינה מוגדרת כפגימה בפני עצמה, אלא רק כבסיס הכרחי לקיומה של הפגימה של "חוסר שיעור". מכאן ש"הצטלקות" אינה עומדת בפני עצמה ואין לייחס לה אחוזי נכות, לא לעצמה ולא כבסיס לפגימה של "חוסר שיעור". מכאן שאת הנכות הרלבנטית לפגימה של "חוסר שיעור באזור הצטלקות בעור הקרקפת" יש לחפש בסעיפי הליקוי של "חוסר שיעור" או "התקרחות" בתקנות הבטוח הלאומי, הם סעיפים 76 ו-77 שנזכרו לעיל (סעיף 6). צדק איפוא בית הדין האזורי בנצרת כשקבע כי אין ליישם את סעיף 75 לתקנות הבטוח הלאומי (סעיף ההצטלקות) על עניינה של המשיבה בתיק ע"ע 1363/04. מכאן ששגה בית הדין האזורי בבאר שבע בקביעתו כי ניתן ליישם על המשיבה בע"ע 196/05 את סעיפי הנכות בגין "הצטלקות" בנוסף על סעיפי הליקוי של "חוסר שיעור". " (ע"ע 1363/04 מדינת ישראל - משרד הבריאות נ' יפה בן דוד ניתן ביום 2.8.05 ). 10. משלא נמצאה כל טעות משפטית בהחלטתה של הועדה, עם כל ההבנה למצבה של המערערת - דין הערעור להידחות. 11. סוף דבר - הערעור נדחה. 12. אין צו להוצאות. גזזתרפואהפיצוייםועדה רפואית (ערעור)ערעורועדה רפואיתערר