בקשה לסילוק תביעה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית רקע 1. התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה לתשלום סכום של 60,000 ₪ שהפסיד לטענתו כזכיין של מפעל הפיס. התביעה הוגשה על גבי טופס "תביעה לתשלום שכר עבודה". לטופס התביעה צורף על ידי התובע מכתב נלווה, בזה הלשון: "עבדתי כעצמאי במפעל הפיס כזכיין מתאריך 26.6.11 עד 15.11.11. עברתי השתלמות כ-3 ימים אמרו לנו מקבלים 7 אחוז על כל מכירה ואמרו לנו בעל פה שמרוויחים. בתקופת עבודתי במפעל הפיס כזכיין בדקתי וגיליתי שאני מפסיד כסף מכיסי ולכן אחרי 4.5 חודשים של עבודה עזבתי. גילתי שהם מרמים את הזכיין והשיטה שלהם לא עובדת, העיקר שהם מרוויחים. ולכן בתבעה זו אני דורש את הכסף שהפסדתי כזכיין בפיס בסכום של 60,000 ₪". ביום 21.2.13 הגיש התובע מסמך, הנושא כותרת "המשך מכתב מלווה". 2. לטענת הנתבע בבקשתו, נעדר בית הדין סמכות עניינית לדון בתביעת התובע נגדו, שכן אף אליבא דתובע עצמו אין בינו לבין הנתבע יחסי עובד- מעביד. 3. חרף מתן זכות תגובה לבקשה לא נתקבלה תגובת התובע אלא זה הגיש בקשה עצמאית למתן פסק דין בהעדר הגנה. דיון והכרעה 4. בדרך כלל, ממעט בית הדין למחוק על הסף תביעה שהוגשה בבית הדין. הסעד של מחיקה על הסף ניתן ביד קמוצה ובמשורה על ידי בתי המשפט בכלל ובבתי הדין לעבודה "קצרה המשורה עוד יותר" (דב"ע מד/15-3 אפנר נ' מפעלי הדסה לחינוך עבודה ארצי, כרך כ(2) 242 וכן דב"ע נא/31-3 חיפה כימיקלים נ' אברהם רמי כלפון פד"ע כב 518). לא בנקל ימנע בית הדין מהתובע להביא את עניינו לדיון ולממש זכות משפטית. כדי שבית דין יאות למחוק תביעה על הסף "חייב להיות בית הדין בטוח ומשוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל אשר טוען בכתב תביעתו לא יהיה בכך כדי להועיל לו, מאחר שאין באותה מסכת עובדות כדי ליצור עילת תביעה" (דב"ע נו/140-3 כי"ל - כימיקלים לישראל נ' ליאונרד שור פד"ע ל 152). בענייננו שוכנענו כי מתקיים החריג לכלל וכי יש הצדקה לסלק התביעה על הסף כבר בשלב מקדמי זה. 5. סמכותו של בית הדין לעבודה נקבעת בהתאם להוראות סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969. אין לבית הדין סמכות לדון בתביעות שאינן מנויות בגדרי סמכותו. סעיף 24 (א)(1) לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969 קובע מפורשות, כי לבתי הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענות שבין עובד למעביד, שעילתן ביחסי עבודה וזאת בכפוף להסתייגות שבסעיף: "24 (א) לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]". מכאן שבכדי שלבית הדין תהא סמכות עניינית לדון בתביעה צריכים להתקיים שני תנאים - הצדדים לתביעה הינם עובד ומעביד ומקור עילת התביעה הוא יחסי עבודה. 6. במקרה שבפנינו, כפי שנטען בצדק , גם לשיטת התובע עצמו לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינו לבין הנתבע. כך בסעיף 1 לטופס התביעה מגדיר עצמו המשיב כ" עצמאי לפי אחוזים ומכירות" ואינו טוען כי הועסק כעובד או שיש לראותו כעובד של מפעל הפיס. גם במכתב הנלווה ובהמשך המכתב המלווה מציין התובע, כי מעמדו ביחסיו עם מפעל הפיס היה של "עצמאי" וכי עבד "כזכיין". ממילא לא הונחה בכתב התביעה תשתית כלשהי שיש בה כדי לבסס קיומם של יחסי עבודה, אשר התובע אינו טוען כלל להתקיימותם. 7. התובע אף אינו עותר לתשלום זכויות ממשפט העבודה. דרישת התובע כפי שבאה לידי ביטוי במסגרת המכתבים הנלווים הינה לקבל את "הכסף שהפסדתי כזכיין בפיס בסכום של 60,000 ₪". המדובר איפוא בעילה נזיקית. כך טענתו של התובע הינה " גיליתי שהם מרמים את הזכיין והשיטה שלהם לא עובדת". 8. בנסיבות אלה, ברי כי התובענה אינה מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית דין זה, שכן אף לא אחד מהתנאים הקבועים בסעיף 24(א)(1) לחוק אינו מתקיים בכל הקשור לתובענה. שקלנו האם להעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך מכח סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984. החלטנו שאין מקום להעברה כזו נוכח הגדרת התובע את תביעתו "שכר עבודה" והעדר פרטים מהותיים בכתב התביעה. 9. התובענה נמחקת איפוא מחמת העדר סמכות עניינית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. הדיון הקבוע בטל. סמכות ענייניתסילוק על הסף