2. התובעת, חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (להלן - המשיבה) מתנגדת לבקשה. 3. תקציר העובדות הצריכות לעניין - המבקש הועסק אצל המשיבה החל משנת 1987 ועד לחודש יולי 2010 ובתפקידו האחרון שימש כקב"ט במכללת אשקלון. לאחר סיום העסקתו במשיבה, הגיש המבקש תביעה כנגד שלושה מעובדי המשיבה בסך כולל של 450,000 ₪ בגין עוולת לשון הרע, הגנת הפרטיות וגרם הפרת חוזה (תיק ס"ע 12164-05-12 המתנהל לפני השופט סופר ואשר קבוע להוכחות ליום 4.7.13 ) (להלן - התביעה הראשונה). המשיבה, מצידה, הגישה כנגד המבקש את התביעה מושא החלטה זו, בסך כולל של 452,798 ₪, להחזר סכומים ששולמו למבקש מכח הסכם פרישה שנחתם בין הצדדים ואשר הסדיר את סיום העסקתו של המבקש אצל המשיבה (להלן- התביעה השנייה). במסגרת התביעה השנייה טוענת המשיבה כי המבקש התחייב בהסכם הפרישה שנחתם בין הצדדים שלא תהיה לו כל תביעה כנגד החברה, כנגד מי מטעמה או כנגד עובדיה ומנהליה מכל עילה שהיא (להלן - סעיף הוויתור). משהגיש המבקש את התביעה הראשונה כנגד שלושה מעובדי החברה, אשר נסובה כולה על אירועים הקשורים לסיום העסקתו במשיבה, הפר את התחייבויותיו כלפי המשיבה ומשכך קמה למשיבה עילה משפטית לדרוש את השבתם של הסכומים אשר שולמו למבקש במסגרת הסכם הפרישה. ה. עם הגשת התביעה השנייה, הגיש המבקש את הבקשה מושא החלטה זו, לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה. 4. טענות המבקש בתמצית - א. התביעה השנייה הינה ניסיון נואל ובלתי ראוי לבטל את ההליכים במסגרת התביעה הראשונה וללחוץ על המבקש. ב. המשיבה מתעקשת להיכנס בנעלי הנתבעים בתביעה הראשונה למרות שהתביעה כלל אינה נוגעת לה. בכך מבזבזת המשיבה זמן שיפוטי יקר ואת כספי משלם המיסים. ג. למבקש לא שולמו "תשלומים עודפים" אלא סכומים הנובעים מהעסקתו אצל המשיבה משך 23 שנים. המשיבה מנסה לקשור קשר ישיר בין תביעת המבקש לבין הסכם הפרישה והכספים אשר שולמו מכוחו . לשיטת המשיבה, הכספים ששולמו למבקש כחלק מהסכם הפרישה נועדו לכסות על כל תביעותיו של המבקש, לרבות תביעות הנזיקין, באשר הן, שקמו למבקש כנגד מי מעובדי החברה. אולם לא כך הדבר. ד. ככל שתתקבל טענתה של המשיבה להרחבת סעיף הוויתור כך שיחול על עילות תביעה נזיקיות שקמו למבקש כנגד עמיתיו לעבודה ובאופן אישי, יוותר מצב אבסורדי לפיו נחסמת דרכו של המבקש לערכאות כנגד כל מי שאי פעם עוול כלפיו בין שהיה כפוף למבקש ובין שהמבקש היה כפוף אליו, בעילות אשר אינן קשורות לפרישתו מעבודתו. ה. על פי פסיקת בית הדין לעבודה, הוראת ויתור להגבלת זכות לגיטימית צריכה להיות מפורשת וברורה ולא להיכתב האופן כוללני וגורף. משסעיף הוויתור על התביעות בהסכם הפרישה עליו חתמו הצדדים אינו כולל הוראה מפורשת בנוגע לתביעות נזיקיות כלפי מי מעובדי החברה, לא ניתן לחסום את המבקש מלהגיש תביעות אלה כראות עיניו. ו. בעת חתימתו על הסכם הפרישה הובהר למבקש כי מטרתו של ההסכם היא ליישב מחלוקות אשר נוגעות לזכויות הפרישה אותן צבר בשנות עבודתו אצל המשיבה ותו לא. ז. הסכומים ששולמו למבקש במסגרת הסכם הפרישה שולמו לו בזכות ולא בחסד ובעבור שנות עבודתו הרבות אצל המשיבה. טענת המשיבה לעילת עשיית עושר ולא במשפט הינה כוזבת. משהמשיבה לא העלתה טענה כלשהי לביטול הסכם הפרישה הכולל בתוכו גם את סעיף הוויתור, אין כל הצדקה לבירור תביעה טורדנית וקנטרנית זו ועל כן יש לדחות את התביעה על הסף. ח. המבקש אולץ לחתום על כתב הוויתור בעת שהיה שרוי במצב נפשי ירוד בתקופת אבל על אביו ועת איבד את מטה לחמו. 5. טענות המשיבה בתמצית - א. עניין מחיקת כתבי טענות מוסדר בתקנה 44 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991 (להלן- התקנות). הבקשה שהגיש המבקש אינה עומדת בתנאים הקבועים בתקנה 44 לתקנות. ב. המבקש טוען כי כתב התביעה אינו מגלה עילה, אולם הוא אינו תומך את טענותיו בנימוק כלשהו. ג. כאשר מבוקשת מחיקת כתב תביעה מנימוק שהוא אינו מגלה עילת תביעה, המבחן הוא האם מתגלה פגם על פני כתב התביעה. בענייננו, המבקש אינו טוען כי גם אם יוכח כל האמור בכתב התביעה אזי יש למחקו. המבקש מסתמך על טענותיו שלו במסגרת הבקשה ואינו מתמודד כלל עם טענות המשיבה. ד. עניינו של הליך זה הינו בהשבת תשלומים עודפים אשר העניקה המשיבה למבקש מכח הסכם הפרישה אשר במסגרתו התחייב כי לא תהיה לו עילת תביעה נגד החברה או עובדיה מכל עילה שהיא. ה. דא עקא, למעלה משנה לאחר תום תקופת העסקתו, שם המבקש פעמיו לבית הדין והגיש תביעה כנגד שלושה מעובדי החברה לתשלום פיצוי בעילה של הוצאת לשון הרע. תביעה זו שהגיש המבקש נסובה כל כולה על אירועים הקשורים באופן ישיר לסיום העסקתו של המבקש במשיבה. בהגשת התביעה השנייה, הפר המבקש ברגל גסה את התחייבויותיו כנגד המשיבה על פי הסכם הפרישה ומשכך קמה למשיבה עילה משפטית לדרוש את השבתם של התשלומים אשר שולמו למבקש ביתר מכח הסכם הפרישה. ו. המבקש אינו חולק על עצם קיומו של הסכם פרישה הכולל סעיף ויתור ועל חתימתו עליו ולכן לא מתקיימים התנאים לתחולתה של תקנה 44 לתקנות. ז. כל טענותיו של המבקש בבקשה מופנות להיקף תחולתו של סעיף הוויתור הכלול בהסכם הפרישה, הא ותו לא. טענות מוכחשות אלה אינן רלוונטיות כלל לשאלת קיומה של עילת תביעה. לכל היותר, מדובר במחלוקת עובדתית ומשפטית שמחייבת הבאת ראיות והצגת הוכחות. ח. באשר לטענת המבקש לפיה כתב התביעה הוא טורדני - לעמדת המבקש כל מטרתה של התביעה היא להניא אותו מלהמשיך ולנהל את התביעה שהגיש כנגד שלושה מעובדי החברה. מדובר בטענה מופרכת ועזת מצח שכל מטרתה נסיון להטעות את בית הדין. עמדת המשיבה לפיה הפרתו של הסכם הפרישה מקימה לה זכות להשבת סכום של כחצי מיליון ₪ בוודאי שאינה יכולה להיחשב לטורדנית. מדובר בסכום נכבד ובעילת תביעה ראויה. ט. על פי ההלכה הפסוקה בית הדין ימנע מסילוק תביעות על הסף ויש לנהוג בבקשות כגון דא ביד קמוצה ובמשורה. בית הדין יעדיף תמיד בירור תביעות לגופן חרף סילוקן על הסף. דיון והכרעה - 6. שאיפתם של בתי המשפט ושל בתי הדין לעבודה היא להכריע בהליכים הבאים לפניהם לגופו של עניין. 7. ההלכה הפסוקה קבעה, באשר לסילוק על הסף, כדלקמן - "הסעד של מחיקה או דחייה על הסף של הליך אזרחי הוא סעד מרחיק לכת, ועל כן יש לנהוג לגביו זהירות יתרה ולהפעילו רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל את הסעד שהוא מבקש על פי העובדות והטענות העולות מתביעתו... השימוש בסעד זה בהליך אזרחי בבית הדין לעבודה, הוא על פי תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב- 1991 ובין היתר ב"שים לב למיוחד שבמשפט העבודה וביחסי העבודה...". (ראה דב"ע נב/3-217 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח', פד"ע כז 3, בג"צ 3679/94 אגודה ארצית של מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד כט(1) 573) עוד נפסק באותו עניין - "סעד המחיקה על הסף הינו סעד קיצוני ובית הדין אינו נוקט בו, אלא במקרים חריגים. בית המשפט ציין בהקשר זה כי 'בהשתמשו בכוח למחוק כתב תביעה מחוסר עילה, כשנתבקש לעשות כן- כל שכן כשלא התבקש- חייב בית המשפט לנהוג משנה זהירות, כי המחיקה שוללת מהתובע להביא את עניינו, כפי שנטען, לפני בית המשפט, לפיכך, מקום שקימת אפשרות, אפילו היא קלושה, שהתובע יזכה בסעד שתבע, אין נועלים את שערי בית המשפט לפניו..." (ראה בג"צ 254/73 צרי חברה פרמצבטית וכימית בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פד"י כח(1) 372). 8. מן האמור עולה כי בית הדין ייעתר לבקשת דחייה או מחיקה על הסף רק במקרים קיצוניים ונדירים ורק כאשר הוא משוכנע כי גם אם יוכיח התובע את כל האמור בכתב תביעתו, לא יזכה לסעד, שכן על פי הדין החל אותן עובדות אינן מצמיחות עילת תביעה. 9. על פי ההלכה הפסוקה, המבחן הקובע אם גילה כתב התביעה עילה או לא הוא - "פרשת התביעה מגלה עילה אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות הכלולות בתביעתו, זכאי יהיה לבקש את הסעד המבוקש על ידו. העדר עילת תביעה הוא, איפוא, פגם המתגלה על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. לצורך כך חייב הנתבע להניח שאם יעלה בידי התובע להוכיח את כל אשר טען בכתב התביעה, היינו את כל העובדות המהוות עילת תובענה... אף אם ברור ונעלה מכל ספק הוא, שעל יסוד העובדות שטען להן לא יכול התובע לזכות בסעד שביקש, כי אז- ורק אז- אומרים שכתב התביעה אינו מגלה עילה... במקרה כזה, סוף התביעה, לאחר שתתברר, להידחות, ותביעה שסופה להידחות, אפילו יוכיח התובע את כל העובדות שהסתמך עליהן, מה הטעם לגבות ראיות להוכחתה...". (זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 383- 384 והאסמכתאות שם). 10. מעיון בכתב התביעה ובנספחיו עולה כי, לכאורה, קיימת למשיבה עילת תביעה כנגד המבקש, שכן ככל שייקבע כי המבקש הפר את התחייבותו כלפי המשיבה במסגרת הסכם הפרישה, אזי יתכן וקיים בסיס לדרישתה של המשיבה להחזר הסכומים אשר שולמו למבקש בנוסף לזכויות המוקנות לו מכח הסכמים קיבוציים ו/או חוקי העבודה הכלליים. 11. המבקש העלה שלל טענות כנגד הסכם הפרישה, תניית הוויתור הכלולה בו ופרשנותה. לא מצאתי כי יש בטענות אלה כדי להביא לסילוקה של התביעה, בשלב מקדמי זה וללא שמיעת התביעה לגופה. בצדק טען ב"כ המשיבה כי אין בטענות אלה כדי לענות על הקריטריונים הקבועים בתקנות לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה או מחמת היותה של התביעה קנטרנית. 12. הטענות המועלות בכתב התביעה ובבקשה למחיקה על הסף הינן טענות אשר ראוי כי יידונו על ידי המותב שידון בתיק לגופו, לאחר שמיעת התיק והראיות במלואן ועל כן אין מקום לסילוק התביעה על הסף. 13. סוף דבר - הבקשה נדחית. 14. המבקש יישא בהוצאות המשיבה בסך 500 ₪ ובנוסף בשכר טרחת עו"ד בסך 2,500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה. לא ישולם הסך הנ"ל במועד, ישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד קבלת ההחלטה ועד לתשלום המלא בפועל. דחיה על הסף