ממצאי בדיקת EMG: נזק בינוני לעצב המדיאני ביד השמאלית במסקנתה מאותו יום, כתבה הועדה כך: "על פי ממצאי הבדיקה האורטופדית, הנוירולוגית, בדיקת הדימות, והבדיקה האלקטרופיזיולוגית, לא נותרה נכות המתבטאת באחוזים לפי תקנות המל"ל.". 4. המערערת ערערה לבית דין זה על החלטת הועדה מיום 4/6/12. הערעור נדון בפני השופט מירון שוורץ בתיק 45754-06-12. בפסק דינו של השופט שוורץ מיום 29/11/12, ניתן תוקף של פסק דין להסכמת ב"כ המשיב בדבר אופן קבלת הערעור בתיק 45754-06-12. באותה הסכמה שנאמרה מפיו של ב"כ המשיב, נאמר כך: "... מאחר שמפרוטוקול הדיון לא ניתן להבין את הלך מחשבתה של הוועדה שהוביל לקביעתה ולפיה אין נכות המתבטאת באחוזים ביחס לאף אחת מתלונותיה לרבות בשורש כף היד, אסכים להחזיר עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב על מנת שתתיחס באופן מפורש לבדיקת ה-EMG ממנה עולה כי קיים נזק בינוני של MEDIAN באזור שורש כף היד ותסביר באופן שמובן גם למי שאינו רופא, מדוע ועל סמך מה היא סבורה כי חרף קביעה זו, לא נותרה נכות המתבטאת באחוזים כפי קביעתה ביחס לתלונות המערערת לעניין שורש כף היד ...". 5. בהתאם לפסק הדין מיום 29/11/12, הוחזר עניינה של המערערת אל הועדה. הועדה התכנסה מחדש ביום 14/1/13, והחליטה - שוב - לדחות את הערר. 6. הערעור שבפני הוגש כנגד החלטתה האמורה של הועדה, מיום 14/1/13. גורל הערעור 7. משעניינה של המערערת הוחזר אל הועדה על פי פסק הדין מיום 29/11/12, עלי לבחון אם הועדה קיימה כראוי את אותו פסק דין. 8. לשם בחינת אופן קיומו של פסק הדין, אביא כאן חלק מהאמור בהחלטת הועדה מיום 14/1/13. כך, בין השאר, נאמר בסעיף 23 לפרוטוקול שערכה הועדה ביום 14/1/13: "הועדה עיינה בקפידה בהנחיות כבוד בית המשפט ומעירה כי לנוכח בדיקה קלינית שממצאיה תקינים מאבדת בדיקת EMG את נפקותה. בדיקה זו הינה בדיקת עזר בלבד ואין בממצאיה כשלעצמם משום נכות וכבר נפסק בענין. לכן פעלה הועדה למיטב שיפוטה כדין כשהיא מבקשת על הבדיקה הקלינית שנעשתה בשום לב ובפירוט. הועדה מוצאת לנכון להוסיף ולהעיר כי שמה את ליבה לממצאה בדיקת ה-EMG ואף בדקה את העוררת בדיקה נוירולוגית שהדגימה כי לתלונותיה העצביות אין תימוכין בנוירואנטומיה הידועה. תלונות העוררת בנושא שורש כף היד הינה על בסיס הפרעה עצבית בלבד ולכך התייחסה הועדה בישיבתה הקודמת. במועד הועדה הקודמת התלוננה על הצוואר ובעיות תחושה בלבד ביד. לציין כי הגבס שהושם על יד שמאל הושם בשל חשד לסדק באמת יד שמ' ולא בשורש כף היד. כמיטב הפרקטיקה האורטופדית חייב הגבס לכלול גם פרק וזו מעורבות כף היד היחידה ולכן לא מצאה הועדה לנכון לחזור ולבדוק את פרק כף היד. התלונות כאמור הינם בתחום העצבי ולא האורטופדי. ...". מכאן, שהועדה סברה שמשהבדיקה הקלינית נמצאה תקינה - אין כלל משמעות לממצאי הבדיקה האלקטרופיזיולוגית שבוצעה ב-EMG, וכן שהיא סברה שמאחר שפרק כף היד לא נפגע בתאונה (אלא רק גובס, כעיגון לגבס שכיסה את האמה), ומאחר שהתלונות של המערערת בענין זה היו בתחום בעיות התחושה - לא היה צורך בבדיקה אורתופדית של איזור כף היד. 9. מאחר שכאמור וכמצוטט לעיל, בהחלטתה מיום 14/1/13, התבססה הועדה על כך שהבדיקה הקלינית של המערערת היתה תקינה, נכון לבחון את הבדיקה הקלינית כפי שפורטה בפרוטוקול ישיבת הועדה מיום 4/6/12. על פי האמור בהחלטת הועדה מיום 14/1/13, נכון לצפות שממצאי הבדיקה הקלינית שפורטו בפרוטוקול הישיבה מיום 4/6/12 - יהיו תקינים. אולם, בחינת הפרוטוקול מיום 4/6/12, מעלה שציפיה זו אינה מתגשמת. כך, בין השאר, נאמר בסעיף 21 לפרוטוקול שערכה הועדה ביום 4/6/12: "כל נגיעה גורמת לתגובת כאב ללא כל פרופורציה ואשר אינה תואמת את העובדה ששרירי הצוואר רפויים לחלוטין ואין כל תגובת ספזם שרירי. ... גם בעת הבדיקה הנוירולוגית הפגינה תנועות ביזריות למגע הבודק ... בצורה שלא איפשרה בדיקה. מגע בכף היד לטענתה גרם לכאבים בצואר. ... לאחר שנמלכה בדעתה נערכה בדיקת תחושה ביד והתברר כי יש פלס תחושתי עם גבול העומד את רום הזרוע בצורה שאינה תואמת כל פיזור אנטומי. ... הפרעת תחושה התפשט לעבר קידמת בית החזה עם גבול בדיוק בקו האמצע, עדות להפרעה שאיננה אורגנית. החזרים תקינים. בעת בדיקת ההחזרים ביד שמ' הופגן רעד עז ביד.". מהאמור בממצאי הבדיקה מיום 4/6/12, ניתן להבין כי הועדה כלל לא האמינה לתלונות המערערת בדבר ההפרעות בתחושה, אך לא ניתן לדעת שממצאי הבדיקה הנוירולוגית היו תקינים. (לפחות, מי שאינו רופא, אינו יכול לדעת זאת). הועדה לא ציינה כי המערערת אינה סובלת מהפרעות בתחושה. בהעדר פירוט של בדיקה קלינית תקינה בפרוטוקול מיום 4/6/12, לא היתה הועדה יכולה, בהחלטתה מיום 14/1/13, לקבוע שאין משמעות לבדיקת ה-EMG, בשל כך שממצאי הבדיקה הקלינית היו - כביכול - תקינים. פסק הדין מיום 29/11/12 (כמתחייב מן ההלכה הפסוקה), חייב את הועדה להסביר את עמדתה באופן שיוכל להיות מובן גם למי שאינו רופא. 10. מאחר שהנמקת העמדה ביום 14/1/13, כללה הנחה שהבדיקה הקלינית מיום 4/6/12, היתה תקינה, ומאחר שנוכח האופן שבו נכתבו הממצאים בפרוטוקול מיום 4/6/12, הנחה זו אינה יכולה להיות מובנת למי שאינו רופא, הרי שאיני יכול לראות את הועדה כמי שקיימה כראוי את פסק הדין מיום 29/11/12. 11. על האמור לעיל, אוסיף שהערת הועדה בענין העדר בעיה אורתופדית בשורש כף היד, אינה יכולה להביא לכך שיתברר מדוע הועדה סברה שאין למערערת בעיה נוירולוגית כפי שנצפתה בבדיקת ה-EMG (בעיה של נזק בינוני בעצב המדיאני). הרי, אין חולק שבעת התאונה המערערת נפגעה בצווארה. מדוע לא ייתכן שהפגיעה בצוואר גרמה לנזק עצבי בעצב המדיאני (שגם מי שאינו רופא יכול להבין שהוא מקושר לחוט השדרה)? הועדה - לא הסבירה זאת. גם בכך - הועדה טעתה. בשל כך - איני מקבל את טענות ב"כ המשיב שנסמכו על הסבר הועדה בענין זה (שו' 18-22 לעמ' 2 לפרוטוקול). 12. בשל האמור לעיל, איני רואה את הועדה כמי שקיימה כראוי את פסק הדין מיום 29/11/12. 13. משעניינה של המערערת הוחזר כבר, לפי פסק דין, אל הועדה באותו הרכב, ומשנמצא כי הועדה לא קיימה כראוי את הוראותיו של אותו פסק דין, אני סבור שלא יהיה זה נכון להחזיר את הענין פעם נוספת אל ועדה באותו הרכב. נכון יהיה לסטות מהכלל הרגיל ולהורות על העברת עניינה של המערערת להתברר בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב שונה. על כן, איני מקבל גם את טענתו החלופית של ב"כ המשיב (שו' 25-29 לעמ' 2 לפרוטוקול). בענין זה אני מפנה את המשיב אל פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, עב"ל 9947-09-12 המוסד לביטוח לאומי - ח'ביס (פסק דין מיום 20/12/12), שבו נאמר כך: "...משעניינו של המשיב כבר הוחזר לאותה ועדה על פי הוראות פסק דין ונפלה בהחלטתה טעות משפטית נוספת כפי שצוין לעיל, אין בידנו לקבל את טענתו החלופית של המוסד לביטוח לאומי אשר עתר להחזרת העניין לועדה באותו הרכב, ואין אנו מתערבים בקביעת בית הדין האזורי אשר הורה על העברת עניינו של המשיב לועדה בהרכב אחר.". 14. התוצאה היא, איפוא, שאני מקבל את הערעור ומורה על העברת עניינה של המערערת להידון בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב שונה (להרכב השונה ייקרא להלן: "הועדה החדשה"). 15. על המשיב לדאוג לכך שהועדה החדשה לא תכלול מי מבין הרופאים שהיו כלולים בהרכב הועדה (הקודמת). על המשיב לדאוג גם לכך שהועדה החדשה לא תקבל לידיה את הפרוטוקולים שנערכו על ידי הועדה (הקודמת) ביום 4/6/12 וביום 14/1/13, לא תקבל לידיה את פסק הדין מיום 29/11/12, לא את האמור בסעיפים 3-11 לפסק הדין הנוכחי ואף לא מידע על תוכן המסמכים האמורים. 16. הועדה החדשה מתבקשת לדון מחדש בערר שהמערערת הגישה על החלטת הפוסקים הרפואיים מיום 22/2/12. 17. על המשיב לשלם למערערת שכ"ט עו"ד בסך 4,720 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/3/14, אם הוא לא ישולם לפני כן. 18. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה, רשות לערער על פסק דין זה, תוך 30 ימים מהיום שבו פסק הדין יומצא לו. רפואהבדיקת אי.אם.ג'י (EMG)ידייםעצבים