1. זוהי תביעה, להכיר בתאונה שארעה לתובעת ביום 12.12.10 עת נפלה במדרגות היציאה מביתה כתאונת עבודה. 2. התובעת עובדת במשרד מבקר המדינה. התובעת מתגוררת ברחוב איסר נתנזון מס' 17 דירה 6 בפסגת זאב. מהחניה שברחוב עולות 7 מדרגות לפתח ביתה , (כעולה מהצילום ת/1) כדי להגיע מביתה אל הרחוב ולחנייה הפרטית שצמודה למדרגות (שם חונה רכבה) יש לרדת אפוא 7 מדרגות. 3. בבוקר יום ראשון בשעה 7.30 לערך, יצאה התובעת בשעה 7.30 לערך (לפי מה שנרשם בטופס התביעה נ/3) מביתה נעלה את דלת הבית והתכוונה לרדת את 7 המדרגות לחנייה הפרטית שם חנה רכבה. לאחר שנעלה את הדלת נפלה במדרגות ונחבלה (להלן התאונה). 4. לטענת התובע האירוע המתואר לעיל היה בדרכה לעבודה ויש לראותו כתאונת עבודה בהתאם לסעיף 80 לחוק הביטוח הלאומי הואיל וארעה "תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו". 5. לטענת הנתבע אירע התאונה, כתוצאה של סחרחורת, שהיתה לתובעת ולכן היא אינה חלק "מסיכוני הדרך" אלא תולדה של מצבה הרפואי הבסיסי. את זה הוא סומך על העובדה שיום קודם לכן - שבת - הזמינה התובעת רופא לביתה, בגין מגרנה קשה והרופא המליץ על ימי מחלה. התובעת אבדה את שווי משקלה, נפלה ונחבלה בשל הסחרחורת שהיתה לה אפוא. לא זו אף זו התאונה ארעה בתוך השטח שבשליטתה, דהיינו המדרגות הפרטיות, המובילות אך לביתה. לפיכך אין לומר כי התאונה אירעה תוך כדי "הליכתה לעבודה". 6. לטענת התובעת אירעה התאונה בשטח שמחוץ לדלת ביתה, בדרכה לעבודה ובענין זה היא סומכת על פסק הדין המנחה לטענתה, בענין שושנה מלחי - המל"ל (להלן פסק דין מלחי). באשר לסחרחורת הרי שהיא באה לה לאחר שאבדה את שווי המשקל ונפלה ולא היתה הגורם לנפילה. 7. לפנינו העידו התובעת והצדדים הגישו את חקירתה כמו גם טופס התביעה וצילומים מהמדרגות בהם נפלה. הצדדים ביקשו שהתיק ידון בפני דן יחיד. פסק דין 8. הסעיפים הרלוונטים לענייננו הם סעיפים 79 ו- 80 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן: החוק). עפ"י סעיף 79 לחוק מוגדרת: "תאונת עבודה" כך: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו..." עפ"י סעיף 80 לחוק: "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם - ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום בו הוא לן, אף אם אינו מעונו או מן העבודה למעונו, או ממקום עבודה אחד למשנהו ועקב נסיעתו או הליכתו זו". 9. בהתייחסו לסעיפים 79 ו 80 לחוק אומר ביה"ד הארצי, כי הרחבת מסגרת התאונות, אשר יוכרו כתאונות עבודה, מעבר לתאונה "תוך כדי" העבודה או העיסוק, מחייבת בחינה מדוקדקת אם התאונה נכללת במסגרת לשון החוק ומטרתו. 10. השאלה מהו תחום המעון נדונה גם בתיק נג/0-66 בביה"ד הארצי לעבודה גאולה אסתר נ. המל"ל (לא פורסם) מיום 25.8.93, וביה"ד הזכיר את הגישה הגורסת כי יש ליתן פירוש מצמצם לסעיף הנדון, באשר הוא "חריג" המרחיב את ביטוח נפגעי העבודה כנגד סיכונים שמניבה העבודה ומחילו, בדרך פיקציה, גם על סיכוני הדרכים. אי לזאת נקבע כי אין להרחיב את ההרחבה מעבר לגבולותיה הדבקניים הגם שבחוק סוציאלי עסקינן, המתפרש באורח ליברלי. 11. התובעת סומכת יהבה על פסק הדין בענין מלחי, כאמור. בפסק דין שניתן על ידי השופטת ארד (כתוארה דאז) עב"ל 19/99 המוסד לביטוח לאומי נגד משה רונן מיום 20.2.02 (להלן: פסק דין רונן), היא סוקרת את ההלכה והתפתחותה במקרה דומה מאוד למקרה דנן. לטעמה פסק הדין מלחי הינו חריג למגמת הפסיקה. לדידנו פסק דין רונן מהווה אפוא את ההלכה המנחה, ניתן לראות בשורת פסקי דין שניתנו לאחריו, כי הפסיקה אימצה אותו. ענייננו אף הוא נכנס, כפי שהיא מציינת בסעיף 20 לפסק הדין "לתחום האפור" , ובו היא מבקשת לקבוע, אמות מידה קבועות ואחידות. על יסוד פסק דין זה ובמקרה זהה לעובדות המקרה כאן, השופטת ארד קובעת כי אין לראות באותו מקרה כתאונת עבודה. 12. ומן הכלל אל הפרט. אף במקרה דנן נכון לדחות את התביעה, הואיל וזו ארעה במדרגות הפרטיות המובילות מהחנייה לביתה של התובעת. מדובר במדרגות שמובילות אך לביתה של התובעת. לתובעת יכולת לשלוט על תקינות המדרגות ולהסיר מהם מפגעים. אכן נכון שהמדרגות מצויות מחוץ לדלת הכניסה לביתה. יחד עם זאת כאמור, הן מיוחדות לביתה של התובעת ורק מי שמבקש להגיע לביתה, יעלה בהן. בנסיבות אלה וכפי שנקבע בפסק הדין המנחה רונן, יש לדחות את התביעה ולקבוע כי לא אירעו תוך כדי הליכתה של התובעת לעבודה. לנוכח זאת יש לדחות את התביעה אף מטעם זה בלבד. 13. לטעמי יש לדחות את התביעה אף מטעם נוסף - הואיל והתאונה לא ארעה לתובעת מחמת סיכוני הדרך אלא מחמת סחרחורת, שבאה לה בשל מצבה הבריאותי הבסיסי. התובעת סיפרה על כי היא סובלת ממגרנות, בעיקר בשבתות וכאשר מדובר במגרנה קשה היא מזמינה רופא לביתה. התובעת סיפרה כי מדובר בכעשרה מקרים בשנה, שבהם היא מזמינה רופא. במהלך השבת (יום קודם לתאונה) היתה לתובעת מגרנה קשה שהצריכה הזמנת רופא וזה המליץ שתקח ימי מחלה, דהיינו המלצתו שניתנה בשבת היתה שהתובעת לא תלך לעבודה ביום המחרת - יום א' - הוא יום התאונה. המלצה זו היתה בעטיה של מגרנה קשה שתקפה אותה בשבת. התובעת נחקרה על ידי חוקר המל"ל ומסרה לו הודעה ארוכה ומפורטת. בהודעתה ( נ/1 עמ' 3 ' ש' 10 ואילך) סיפרה כי הסיבות לנפילה היו שילוב של המגרנה והסחרחורת ומזג האויר. התובעת שללה את האפשרות שנתקלה בחפץ כלשהו כפי שגם העידה בפנינו. דברים אלו שנאמרו לחוקר מתאימים ומתיישבים עם הזמנת הרופא בשל מגרנה קשה יום קודם לכן. אנו מעדיפים דברים אלו שנאמרו לחוקר על פני עדותה של התובעת היום ובה היא ביקשה להתנער מהם. יש להעדיף דברים שנאמרו , "כמשיח לפי תומו" בזמן קרוב יותר לאירוע על פני הדברים המאוחרים שנאמרו בעדותו. נציין כי בטופס בל 250 , שהיה המסמך הראשון שנכתב בסמוך לאירוע ונכתב על ידי נציגת המשרד בו עבדה התובעת, בחלק שעניינו תיאור התאונה נכתב: "בדרכי לעבודה בבוקר ביציאה מהבית קיבלתי סחרחורת מעדתי והחלקתי על המדרגות...". תיאור זה, שנרשם בודאי מפי התובעת, תואם אף הוא את סיפור הדברים, כפי שקרה לטעמי במציאות; דהיינו הסחרחורת שהחלה יום קודם לכן, המשיכה ביום התאונה וגרמה לנפילה בבוקרו של אותו יום א' . לפיכך אין לראות בנפילה כתולדה של סיכוני הדרך כי אם תולדה של מצבה הרפואי הבסיסי, של התובעת ולכן אף מטעם זה יש לדחות את התביעה. 14. סוף דבר - התביעה נדחית מהנימוקים המפורטים לעיל. 15. בשים לב לכך שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי אין צו להוצאות. מדרגותתאונות נפילההכרה בתאונת עבודהנפילה במדרגותנפילהתאונת עבודה