המצאת כתבי בי-דין לנתבע זר בבית הדין לעבודה תקנה 129(3) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, מחילה את תקנות 503 - 475 לתקסד"א, בדבר המצאת כתבי בי-דין, על הליכים המתנהלים בבית-הדין לעבודה. תקנה 482(א) לתקסד"א, שכותרתה "המצאה למורשה בהנהלת עסקים", קובעת כך: "(א) הייתה התובענה בעניין עסק או עבודה נגד אדם שאינו גר באזור השיפוט של בית המשפט המוציא כתב בי-דין, די בהמצאת הכתב למנהל או למורשה, העוסק אותה שעה בעצמו מטעם האדם בהנהלת העסק או העבודה באותו אזור שיפוט...". תקנה זו פורשה באופן רחב, כמאפשרת ביצוע המצאה לנתבע זר, ללא צורך בהמצאה אל מחוץ לתחום המדינה, מכוח תקנה 500 לתקסד"א, אלא - באמצעות מורשה בישראל. ההלכה הינה כי תקנה 482(א) תפורש כבעלת תחולה רחבה (רע"א 11822/05 philip morris usa inc נ' יובל אלרואי, מיום 8.5.06). הדרישה כי על הנתבע הזר לנהל עסק או עבודה בישראל, פורשה אף היא בהרחבה על ידי בתי המשפט וכונתה "דרישה משנית" אשר אינה קשורה ישירות לסוגיה של העברת מידע רלוונטי לנתבע: "לגישתי, לצורך הדיון בשאלת ההמצאה די בכך שבישראל התנהלה פעילות עסקית מסוימת הנוגעת לנתבע וכי בישראל נמצא מורשה מטעמו אשר יש להניח בהסתברות גבוהה כי יביא לידיעתו את עובדת הגשת כתב התביעה ותוכנו...". (רע"א 8957/09 שמואל אוזן נ' סידני קיובי, מיום 8.3.11). בהתאם לכך, ניתנה פרשנות מרחיבה גם למונח "מורשה" - לצורך תקנה זו - ונקבע, כי אין לפרש זאת במשמעות הטכנית של "שלוח", כי אם הדבר תלוי במידת האינטנסיביות של הקשר העסקי שבין הגוף המורשה לבין הנתבע, כאשר הרציונאל הוא שבמידת אינטנסיביות גבוהה וקשר שוטף של המורשה עם הנתבע, ההנחה היא, שהמורשה יביא לידיעת הנתבע את דבר התביעה נגדו. " ... מורשה ... אינו חייב להיות מוסמך גם לייצג את מרשהו בדין. התקנה אינה מטפלת אלא בהמצאת כתבי-בי-דין לבעל דין באמצעות מורשה ובהמצאה בלבד, ואין היא דנה כלל בייצוגו של בעל הדין או בהתדיינות בשמו. העיקר הוא שהמורשה יהיה כזה אשר יתן מקום ליצירת הנחה שהוא עומד בקשר עם מרשהו או שיש לאל ידו להתקשר עמו ולהביא לידיעתו את דבר ההליכים שיזמו נגדו...". (רע"א 39/89 General electric נ' מגדל חברה לביטוח, פ"ד מב(4) 762 בעמ' 768. וראה גם: רע"א 2737/08 אורי ארבל נ' TUI AG מיום 29.1.09; ע"ע (ארצי) 735/05 מונדבלט נ' אי. אס. אי. יעוץ והכוונה בע"מ מיום 27.10.06 ; וראה גם בפסק דינו של בית דין זה (כב' השופטת לויט): עב' 5138/09 ניר יצחקי נ' אניווי פתרונות ייצוב סביבתיים בע"מ ואח' ניתן ביום 22.3.10, והאסמכתאות שם). בית המשפט העליון עמד על כך כי המבחן של אינטנסיביות הקשר יכול שיתמלא גם על ידי מכלול הנסיבות והסממנים, אפילו שאין בכל אחד ואחד מהם כדי להכריע: "כאמור, משתנה מבחן האינטנסיביות מעניין לעניין, בהתאם לנסיבות הספציפיות. בענייננו ייתכן, כי כטענת המשיבה 1, אין בכל סממן שהוזכר כשלעצמו כדי להצביע על שיתוף פעולה הדוק בין המשיבות שדי בו כדי להביא את העניין בגדר התקנה, אולם, מצבור של סממנים, שאין בכל אחד מהם כדי להכריע, יכול ויוביל למסקנה כי התקיימו תנאיה... " (רע"א 2652/94 טנדלר נ' לה קלאב מדיטראנה (ישראל) בע"מ מיום 25.8.94). מסמכיםבית הדין לעבודההמצאת כתבי בי דיןכתבי טענות / כתבי בי דין