ערעור על החלטת ועדת ערר על פי סעיף 43 לחוק שירות התעסוקה התשי"ט - 1959 אשר דחתה את בקשת המערערת לבטל את הסירוב שנרשם לה מיום 15.11.12 (להלן - הוועדה). 2. השתלשלות העובדות הרלוונטיות לענייננו - נ א. המערערת נשואה ובזמנים הרלוונטים לערעור היתה אם לשני ילדים בני 8 חודשים ושנתיים. ב. ביום 15.11.12 הופנתה המערערת על ידי הגב' אילנה טלקר, פקידת השמה במשיב, לעבודה כפקידת קבלה במלון "ספורט" של רשת מלונות ישרוטל באילת. ג. המערערת הגיעה לראיון העבודה ובמהלכו נמסר לה כי העבודה הינה במשמרות וכי תידרש לעבוד גם במשמרות ערב החל מהשעה 16:00 ועד לשעה 24:00. ד. לטענת המערערת, היא ביקשה מן המראיינת להתחשב בה שכן היא אם לשני פעוטות, אולם המראיינת סירבה. מנהלת משאבי אנוש במלון, הגב' ליאת טלקר, כתבה על גבי טופס ההפניה לעבודה כי המערערת נמצאה לא מתאימה לעבודה הואיל ולטענתה לא יכולה לעבוד במשמרות ערב. ה. בעקבות האמור בטופס ההפנייה נרשם למערערת סירוב. ו. הערר שהגישה המערערת על ההחלטה לרשום לה סירוב נדחה. בהחלטתה קבעה ועדת הערר, בין היתר - "זמינות לעבודה מחייבת נכונות לעבוד גם במשמרות לילה ולא ראיתי טעם משפטי מוצדק לרצונה של העוררת לפטור אותה מדרישה זו...משנתברר כי העוררת איננה זמינה לעבודה כמשמעותו של מונח זה בפסיקת בתי הדין לעבודה, לא אוכל לסייע בידה" ז. מכאן הערעור מושא פסק הדין. 3. טענות המערערת בתמצית - א. המערערת לא סירבה להצעת העבודה אלא, במהלך ראיון העבודה, ציינה כי היא אם לילדים קטנים וכי היא מבקשת להתגמש ולהתחשב באילוציה ולא לשבץ אותה לעבודת לילה. לפיכך, המערערת לא סירבה לעבודה במלון אלא נמצאה בלתי מתאימה משיקולי המנהלת. אין דין בקשה להתחשב כדין סירוב. ב. על החלטת המלון שלא לקבלה לעבודה, חתומה הגב' ליאת טלקר, בתה של פקידת ההשמה אצל המשיב, הגב' אילנה טלקר. ג. על המשיב להורות לפקידת ההשמה, הגב' טלקר, שלא לעסוק בכל הנוגע למלון ספורט ולהחלטותיו וזאת בשל קרבתה המשפחתית לגב' ליאת טלקר, עובדת המלון. ד. בהתנהלותו של המשיב, שעה שקיבלה את גרסתו השקרית של המלון שנכתבה בידי בתה של פקידת ההשמה אצל המשיב, נפל פגם היורד לשורשו של עניין. 4. טענות המשיב בתמצית - א. המעסיק כתב, על גבי טופס ההפניה, כי המערערת טענה בפניו כי אינה יכולה לקבל את העבודה מאחר ולא מתאים לה לעבוד במשמרות וכן כי בנה הקטן נמצא רק 3 ימים בשבוע בגן. בעקבות כך, נרשם לה סירוב. ב. בפרוטוקול הוועדה נכתב, מפי המערערת, "אינני יכולה לעבוד בלילות". ג. לא היה פסול בכך שהמערערת הופנתה לעבודה כפקידת קבלה במלון, עבודה דומה לזו שעסקה בה בעבר - העובדה שהמערערת דאגה לגן לבנה ל-3 ימים בשבוע בלבד, מצביעה על כך שכלל לא היתה זמינה לעבודה. ד. באשר לרמיזות לפניהן יש קשר סמוי בין המשיב למלון, אין שחר לטענות אלה. דברי המערערת כפי שהציגה היא אותם לפני המעסיק נרשמו על גבי טופס ההפניה והמשיב היה רשאי ואף חייב לראות בזאת אי זמינות לעבודה מצד המערערת. ה. את הראיון עם המערערת קיימה מנהלת משאבי אנוש של המלון ולא הגב' טלקר. הגב' טלקר רק כתבה על גבי טופס ההפנייה את אשר נאמר לה לכתוב על ידי מנהלת משאבי אנוש שקיימה בעצמה את הראיון. ו. עבודות רבות באילת הינן בתחום המלונאות ולא ניתן לפסול הפנייה למלון שלם רק בגלל שפקידה במשאבי אנוש במלון הינה בתה של עובדת הלשכה. דיון והכרעה - 5. אקדים אחרית לראשית ואציין כבר עתה כי נחה דעתי שיש לקבל את הערעור ולבטל את רישומו של הסירוב שנרשם למערערת מיום 15.11.12 ואפרט - א. מצאתי טעם לפגם בעובדה שתשובת המעסיק על גבי טופס ההפנייה חתומה בידי בתה של פקידת ההשמה אצל המשיב. ב. המשיב הינו רשות מנהלית ולגביה נפסק כי "ישנה חשיבות רבה גם לעניין הנראות, שכן מראית פני הצדק ואמון הציבור ברשות המינהלית מהווים ערכים חשובים עליהם מבקשים להגן דיני המשפט הציבורי מכל משמר (עע"מ 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ נ' רשות הנמלים חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ, ניתן ביום 11.2.08 ). ג. יפים לענייננו גם האמור בספרה של המלומדת דפנה ברק ארז משפט מנהלי כרך א' עמ' 534 "מצבים של נגיעה משפחתית מביאים, במקרה הרגיל, לפסילת ההליך או ההחלטה. יתר עם כן, קיימים דברי חקיקה רבים המאמצים בפועל גישה של פסלות אוטומטית ביחס לנסיבות של קרבה משפחתית" . ד. המערערת טענה, בדיון שהתקיים לפניי, כי "יש יחס הדוק בין פקידת קבלה במלון שנשלחתי אליו, וגרמה לי להרגיש מאויימת ומושפלת לבין פקידת ההשמה...הבטחון המופרז של הנציגה במלון נבע מכך שיש לה קשר לפקידת ההשמה ואת זה הבנתי אחר כך." ה. סבורני כי בין אם נעשה למערערת עוול כתוצאה מן הקשר המשפחתי מקרבה ראשונה בין נציגת המלון לבין פקידת ההשמה ובין אם לאו, צדק צריך לא רק שייעשה אלא גם ייראה. משמדבריה של המערערת עולה כי אמונה במשיב נפגע כתוצאה מן הקרבה המשפחתית בין הנוגעים לעניינה, די בכך כדי לבטל את הסירוב שנרשם לה. ו. לא מצאתי ממש בטענת המשיב לפיה פסק הדין המקבל את טענות המערערת לעניין ה"נראות" משמעותו כי המשיב לא יוכל להפנות עובדים למלון "ספורט". המשיב יוכל להפנות עובדים למלון "ספורט" ובלבד שבתה של פקידת ההשמה לא תהיה מעורבת בכל הנוגע להליך הראיון וקבלת המועמד. ז. לטענת המשיב כי הגב' טלקר, בתה של פקידת ההשמה, רק חתומה על טופס ההפנייה ולא קיימה את הראיון בפועל, אשיב כי לא ברור מהו מעמדה של הגב' טלקר במלון. בעוד המשיב טוען כי הגב' טלקר הינה פקידה בלבד במחלקת משאבי אנוש טוענת המערערת כי היא מחזיקה בתפקיד בכיר שם. ח. עוד אציין כי גם אם יוכח שמעורבותה של הגב' טלקר מסתכמת בחתימתה בלבד על טופס ההפנייה יש בכך טעם לפגם שעה שעסקינן ברשות מנהלית - סוציאלית כגון שירות התעסוקה, אשר תפקידה לתת מענה לאנשים במצוקה לאחר שאיבדו את מקור פרנסתם. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שהמערערת עצמה תיארה בדיון שנערך לפניי את תחושתה הקשה בשל הקשר בין פקידת ההשמה לגב' טלקר אשר חתומה על טופס ההפנייה. אורלי סלע 6. סוף דבר - הערעור מתקבל. הסירוב שנרשם למערערת מיום 15.11.12 בטל. 7. המשיב ישא בהוצאות המערערת בסך 1,200 ₪ שישולם בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לא ישולם הסך הנ"ל במועד יישא הוא הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד קבלת פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל. ערעורדמי אבטלהעררועדת עררשירות התעסוקה