נדחתה תביעתה של המערערת להכיר בפגיעתה בעין כפגיעה בעבודה, על יסוד חוות דעתו של המומחה הרפואי ד"ר סילנפרוינד. בהתאם למוסכם על הצדדים, הטענות שנרשמו בפרוטוקול במסגרת דיון קדם ערעור הן כסיכומים בכתב, ופסק הדין ניתן על יסוד הטענות שנרשמו בפרוטוקול וכלל החומר שבתיק. הרקע לערעור: התשתית העובדתית: התשתית העובדתית כפי שנקבעה בהחלטת המינוי של המומחה הרפואי היא כמפורט להלן: "א. התובעת ילידת שנת 1970. ב. התובעת עבדה במפעל "בבליסיניה" בתפקיד פועלת אריזה. ג. ביום 19.8.08, בשעות הבוקר, עת התלבשה התובעת בחדר ההלבשה, הורידה את האריזה מהגרביים ומשכה את המתכת הקטנה אשר אחזה את שני הגרביים יחדיו, או אז עפה אחת המתכות ופגעה בעין ימין. ד. בחלוף חמישה ימים פנתה התובעת לקבלת טיפול רפואי". כפי העולה מהחומר שבתיק, לתובעת ניתנו תעודות אי כושר לתקופות אלה: מיום 24.8.2008 עד יום 4.9.2008; מיום 8.9.2008 עד יום 11.9.2008; מיום 14.9.2008 עד יום 18.9.2008; מיום 21.9.2008 עד יום 29.9.2008. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה של המערערת לתשלום דמי פגיעה, ולנוכח האמור הגישה המערערת את תביעתה לבית הדין האזורי. חוות הדעת של המומחה הרפואי: בית הדין מינה מומחה יועץ רפואי את ד"ר מ. סילנפרויד, מבית חולים שערי צדק. להלן, נפרט את השאלות שהופנו למומחה הרפואי ואת תשובותיו. חוות דעתו של המומחה הרפואי מיום 12.10.2010: האם אובחן ליקוי בעין ימין של התובעת ובמידה וכן מהו? הליקוי שאובחן הינו אודם לחמיתי קל מימין בחלק מדיאלי והאבחנה מהביקור ב- 24.8.2008 נכתב Patient under observation ללא אבחנה ספציפית. האם יש קשר סיבתי כלשהו בין הליקוי שאובחן בתובעת במועד הסמוך לאחר יום האירוע, ובין העובדות שתוארו לעיל .. (גם אם הוחמר מצבו או שהוחש בואו של הליקוי - או התפרצותו עקב העובדות המתוארות לעיל - כל אחד מאלה מהווה קשר סיבתי כאמור) או שמא מדובר בליקוי בעין ימין שהתפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי או אחר? לא נראה שקיים קשר סיבתי בין האירוע והתלונות שהופיעו 5 ימים לאחר מכן. פגיעה בעין גורמת לגירוי /דמעת/כאב באופן מיידי. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית, האם אי הכושר לעבודה של התובעת בתעודות אי הכושר המצורפות להחלטה זו קשור קשר סיבתי לתוצאות האירוע? (המומחה הרפואי לא ענה על שאלה זו לאור תשובתו לשאלה הקודמת). תשובת המומחה הרפואי מיום 12.1.2011 (במסמך של המומחה כתוב בטעות 12.1.2010) לשאלת ההבהרה: במסמך הרפואי מיום 24.8.08 (במקור נכתב בטעות 24.8.10) התלוננה התובעת על כאב ותחושת שריפה מאז התאונה. עוד נרשם במסמך רפואי זה "ממצאים: "אודם לחמיתי מדיאלי". האם סימפטומים אלה יכולים להופיע כתוצאה מחדירת גוף זר - קרי "מתכת קטנה" אשר עפה ופגעה בעינה? הסימפטומים המתוארים (צריבה, כאב, תחושת שריפה) כמו גם הממצא בבדיקה של אודם לחמותי יכולים להופיע כתוצאה מגוף זר שפגע בעין. יש לציין כי סימפטומים אלה והממצא בבדיקה יופיעו מיד לאחר הפגיעה בעין. תשובת המומחה הרפואי מיום 30.5.2012 לשאלת ההבהרה: בתשובתך לשאלות ההבהרה קבעת כי הסימפטומים של צריבה, כאב ותחושת שריפה אשר יכולים להופיע כתוצאה מגוף זר שפגע בעין אמורים להופיע בעניינה של התובעת מיד לאחר הפגיעה בעין. הכיצד מתיישבת קביעה זו עם האמור במסמך הרפואי מיום 24.8.08 ואשר בו רשום תחת הכותרת "תלונות/סיבת הפנייה" - בהיותה בעבודה משהו קפץ לה לעין ימין לפני חמישה ימים ומאז יש כאב ושריפה בסגירת עין". כלומר, מהמסמך אנו למדים כי סימפטומים אלה הופיעו מיד? נא לדון בעניין זה וליתן תשובה מנומקת תוך התייחסות למסמך האמור. הקביעה כי סימפטומים של צריבה, כאב ותחושת שריפה בעין אשר יכולים להיגרם מגוף זר שפגע בעין הינה כאשר הדבר מופיע מיד ובעוצמה אשר מצריכה את הנפגע לפנות לטיפול רפואי באופן מיידי. במקרה זה מדובר בפנייה 5 ימים לאחר האירוע וכאשר בבדיקה פיסיקלית גופנית לא נמצא ממצא תואם, אין בסימפטומים בלבד ללא תמיכה בבדיקה של ממצאים מתאימים בבדיקה פיסיקלית כדי לקשור קשר סיבתי בין הדברים. תשובת המומחה הרפואי מיום 6.11.2012 לשאלת ההבהרה: המומחה ד"ר סילנפרויד מתבקש להשיב באופן ברור לשאלת ההבהרה שהופנתה על ידי בית הדין בהחלטה מיום 7.5.12 כדלקמן: בתשובתך לשאלות ההבהרה קבעת, כי הסימפטומים של צריבה, כאב ותחושת שריפה, אשר יכולים להופיע כתוצאה מגוף זר שפגע בעין, עלולים להופיע במקרה התובעת מייד לאחר הפגיעה בעין. הכיצד מתיישבת קביעתך זו עם האמור במסמך הרפואי מיום 24.8.08 ואשר בו רשום תחת הכותרת "תלונות/סיבת הפנייה" - "בהיותה בעבודה משהו קפץ לה לעין ימין לפני 5 ימים ומאז יש כאב ושריפה בסגירת העין". תשומת לב המומחה לעובדה, כי ממסמך זה אנו למדים כי הסימפטומים האמורים הופיעו מייד. נא לדון בעניינה של התובעת פעם נוספת ולתת תשובה ברורה ומנומקת, תוך התייחסות עניינית לאמור במסמך. ב-24.8.2008 נבדקה גב' אתקטלט ע"י רופאת המשפחה. בתלונה נכתב -"כי בעבודה משהו קפץ לה לעין ימין לפני 5 ימים ומאז יש כאב ושריפה בסגירת העין". בבדיקה נמצא אודם לחמיתי מדיאלי. הופנתה לרופא עיניים. ב-26.8.2008 נבדקה ע"י רופאת עיניים ונמצא: "עיניים שקטות, אישונים שווים, מגיבים טוב, תנועות עיניים תקינות לכל הכיוונים. לחץ תו עיני תקין. פונדוס בגדר הנורמה" והאבחנה הייתה של עין יבשה .DRY EYE SYND עם טיפול בתחליף דמעות. בביקור נוסף אצל רופאת עיניים ב-31.8.08 "מספרת לראשונה שלפני מספר ימים בזמן העבודה נכנס משהו לעין ימין, בבדיקה הקודמת לא סיפרה על זה. בבדיקה הקודמת לא נמצא גוף זר או ארוזיות בקרנית" גם הבדיקה בתאריך זה סוכמה כעיניים יבשות. אכן מצוין ע"י רופאת המשפחה בבדיקה מתאריך 24.8.08 כי התלונות הופיעו לפני 5 ימים וכו'. בבדיקה ע"י רופאת עיניים ב-26.8.08 נמצאו עיניים שקטות עם בדיקה תקינה וסוכמה כסובלת מעיניים יבשות. כאמור במכתבי מ-30.5.2012 - פגיעה של גוף זר בעין יכולה לגרום לסימפטומים של צריבה, כאב ותחושת שריפה, אך במקרה כזה (גוף זר) התלונות יופיעו במלוא חומרתן מיד וישתפרו עם הזמן שחולף. במקרה דנן התובעת פנתה לרופאה המשפחה רק כעבור 5 ימים (24.8.08) ובבדיקה ע"י רופאת עיניים כעבור יומיים נוספים (26.8.08) לא נמצא ממצא המתאים לפגיעה בעין כתוצאה מגוף זר. לאור זאת אין בתלונות החולה בלבד ללא ממצאים מתאימים בבדיקה הרפואית כדי לקשור קשר סיבתי בין הדברים. (התלונות מחד והעדר ממצאים בבדיקה מאידך). כך שנותרנו עם תלונות החולה בלבד ללא כל ממצא בבדיקה ע"י רופא עיניים. פסק דינו של בית הדין האזורי: בית הדין האזורי סקר בפסק דינו את חוות הדעת ותשובות המומחה לשאלות ההבהרה כמפורט לעיל, וקבע כי יש לדחות את התביעה על יסוד חוות דעתו של המומחה הרפואי. בית הדין האזורי קבע כי לא נמצא כל נימוק או טעם המצדיק שלא לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי, במיוחד לאור קביעתו כי במקרה זה הסימפטומים לא הופיעו מיד ובעוצמה אשר הצריכה את התובעת לפנות לקבלת טיפול רפואי באופן מיידי, וכי המדובר במקרה בו יש תלונות מצד החולה בלבד, ללא כל ממצא מבדיקה של רופא מומחה בתחום העיניים. טענות הצדדים בערעור: המערערת טענה כי על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי פגיעה בגוף זר בעין יכולה לגרום לסימפטומים של צריבה, כאב ותחושת שריפה, אך התלונות יופיעו במלוא חומרתן מיד וישתפרו עם הזמן שחלף; המערערת אמנם פנתה לטיפול רפואי רק לאחר חמישה ימים, אולם ניתן לכך הסבר - סברתה כי הכאבים יחלפו; בביקור אצל הרופא ביום 24.8.2008 הממצא הוא אודם לחמיתי בעין; בביקור אצל רופא מיום 26.8.2008 מדווחת שאין שיפור לאחר הטיפול שקיבלה; בבדיקה מיום 28.8.2008 נמצאו נפיחות ואודם לחמיתי כללי; על פי מסמך מיום 31.8.2008 - נמצא גירוי לחמיתי קל בעין ימין. ממסמכים אלה עולה כי למערערת היו סימפטומים אופייניים לאירוע של פגיעת גוף זר בעין, וכי המצב השתפר עם חלוף הזמן; המומחה הרפואי שם את הדגש על כך שהתלונות הופיעו חמישה ימים לאחר האירוע, והוא התעלם מכך שבפנייה הראשונה לטיפול רפואי ציינה המערערת כי היא סובלת מהסימפטומים מאז האירוע התאונתי; האודם הלחמיתי הוא כתוצאה מהאירוע, ורואים את הירידה של הסימפטומים עם חלוף הזמן; הטעות של המומחה הרפואי נובעת מכך שהוא התעלם מהעובדה שהמערערת התלוננה שהיא סובלת מבעיות בעיניה מאז חדירת הגוף הזר לעין. בא כוח המוסד לביטוח לאומי טען כי על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי לא התרחש התהליך המתואר על ידי ב"כ המערערת; על פי חוות דעתו של המומחה הרפואי אין ממצאים התואמים את התלונות, וזוהי קביעה רפואית מובהקת; לא ניתן להתבסס רק על תלונות החולה; המומחה הרפואי קבע כי הסימפטומים של גירוי בעין צריכים להופיע מיד לאחר הפגיעה של הגוף הזר, ואילו המערערת העידה כי מיד לאחר הפגיעה לא חשה כאבים, והנפיחות והאודם הופיעו מאוחר יותר; אין מקום לסטות מחוות דעתו המנומקת והמפורטת של המומחה הרפואי, אשר נשאל מספר פעמים שאלות הבהרה. הכרעה: לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק, אנו קובעים כי דין הערעור להידחות, וזאת על יסוד חוות דעתו של המומחה הרפואי. כפי שעולה מחוות דעתו של המומחה הרפואי, שני טעמים הביאו אותו למסקנה שלפיה לא הוכח קשר סיבתי בין הפגיעה בעין של המערערת ממועד סמוך לאירוע לבין האירוע התאונתי: האחד - העובדה כי המערערת פנתה לטיפול רפואי חמישה ימים לאחר האירוע, בעוד הסימפטומים של צריבה, כאב ותחושת שריפה מופיעים במלוא חומרתם מיד לאחר פגיעת גוף זר בעין ומשתפרים עם חלוף הזמן; השני - בבדיקה הפיסיקלית שנערכה למערערת לא נמצא ממצא המתאים לפגיעה בעין כתוצאה מגוף זר. קביעות אלה של המומחה הרפואי הן קביעות רפואיות, והמערערת לא הצביעה על טעם המצדיק שלא לקבלן. אכן, המערערת ציינה בפנייתה לרופאת המשפחה ביום 24.8.2008 כי היא סובלת מכאבים ושריפה מאז האירוע. אולם, כפי שהעידה המערערת, מיד לאחר האירוע לא היו לה כאבים (ע' 2, ש' 19). גם אם המערערת התלוננה כי היא סובלת מכאבים ושריפה מאז האירוע, אין בכך כדי לשלול את עמדת המומחה הרפואי שאילו היה מדובר בפגיעה הקשורה לאירוע התאונתי הסימפטומים היו מופיעים מיד לאחר האירוע בעצמה ובחומרה כזו, כך שהמערערת לא הייתה יכולה להשהות את פנייתה לטיפול רפואי. הטעם העיקרי לחוות דעתו של המומחה הרפואי היה היעדר ממצא בבדיקה הפיסיקלית התואם פגיעה של גוף זר בעין. קביעה זו של המומחה הרפואי מעוגנת במסמכים הרפואיים כמפורט להלן: בביקור מיום 26.8.2008 אצל רופאת העיניים האבחנה היא dry eye syndrome והטיפול שהתווה למערערת היה תחליפי דמעות. בביקור מיום 31.8.2008 אצל רופאת העיניים סיפרה המערערת לראשונה כי נכנס לה גוף זר לעין, והרופאה ציינה כי בבדיקה הקודמת "לא נמצא גוף זר או ארוזיות בקרנית". אמנם, בבדיקה זו נמצא כי המערערת סבלה מ"גירוי לחמיתי קל מימין", אולם כאמור האבחנה היא dry eye syndrome. בביקור מיום 2.9.2008 אצל רופאת העיניים נקבע שוב כי האבחנה היא dry eye syndrome. יש לציין, כי בביקור אצל רופא המשפחה ביום 24.8.2008 לא ניתנה כל אבחנה, אלא רק תואר הסימפטום של אודם לחמיתי. בכל מקרה יש לתת משקל גדול יותר לאבחנה של רופאת העיניים, שלה המומחיות בתחום, מאשר לאבחנה של רופא המשפחה. הנה כי כן, קביעתו של המומחה הרפואי בדבר היעדר ממצא התואם פגיעה של גוף זר בעין מעוגנת במסמכים הרפואיים. לאמור לעיל יש להוסיף כי בעוד שב"כ המערערת טענה כי חל שיפור במצבה של המערערת על פי האישור הרפואי מיום 31.8.2008, הרי שלמערערת ניתנו תעודות אי כושר עד יום 29.9.2008, כחודש לאחר מכן. סוף דבר: לנוכח קביעתו של המומחה הרפואי בדבר היעדר קשר סיבתי בין האירוע התאונתי לבין הממצאים הרפואיים בעיניה של המערערת בסמוך לאחר האירוע, קביעה המעוגנת במסמכים הרפואיים, הערעור נדחה. אין צו להוצאות. הכרה בתאונת עבודה