טענות ב"כ המערער: הוועדה והמומחה מטעמה לא התייחסו לאיבחון הפסיכולוגי שנעשה בנוסף לטיפול הפסיכיאטרי. ב. הוועדה והמומחה מטעמה לא נזקקו, כמתחייב, לאבחון פסיכולוגי ו/או לאבחון נוירו פסיכולוגי. ג. טעתה הוועדה משקבעה נכות בגין פגיעה בירך ונמנעה מלקבוע נכות בגין פגיעה באגן וזאת בניגוד לממצאים שעמדו בפניה לרבות קביעת הוועדה מיום 02.01.12 בעניין דפורמציה באגן. ד. טעתה הוועדה משציינה את קיומה של צלקת באורך של 15 ס"מ ולא שקלה קביעת נכות באותו עניין. ה. טעתה הוועדה מלא דנה באופן מעמיק בפגיעה בעמוד שידרה צווארי. 3. להלן תמצית טענות ב"כ המשיב - א. הוועדה אינה מחויבת למסקנות הדרג הראשון בעניין הדפורמציה באגן ממצא אשר גם לא אובחן על ידיה. ב. הוועדה קבעה כי הצלקת הניתוחית הגלידה היטב ודי בקביעה זו. ג. הוועדה עיינה בממצאי בדיקת ה - EMG שהצביעה על פגיעה שורשית ב - L5-L7, אלא שממצאיה לא עלו בקנה אחד על ממצאי אותה בדיקה. ד. קביעת המומחה הנפשי, דר' רומוב מיכאל, תואמת את מצבו הנפשי של המערער. המערער לא צירף לכתב עררו לוועדה כל אבחון פסיכולוגי או מסמכים רפואיים כלשהם. 4. החלטת הוועדה מושא הערעור: א. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה המשפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה ובהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995. בהקשר לכך, נפסק כי קביעת דרגת הנכות היא בסמכותה של ועדה רפואית ולא בסמכות בית הדין. ב. תלונות המערער נרשמו בדו"ח הוועדה מיום 23.08.12 כדלקמן: "ישנה פגיעה נוספת באגן שמקובע בברגים, ישנה דפורמציה של המודולבלום פגיעה נפשית עליה מערער. צוואר - נמצאה עדות לפגיעה שורשית ההדף גרם גם לפגיעה בצוואר, צורף EMG המעיד על פגיעה שורשית C5-C7. ע"ש מותני יש פגיעה קודמת ונקבעה נכות בשיעור 5% לפי CT חדש יש בלט דיסק עם לחץ על העצב ופגיעה בכף הרגל. השברים במספר מקומות מבקש להתייחס לצוואר גב רגל ודפורמציה באגן מקנה 25%. כאבים בצוואר, נימול בידיים כל הזמן, כאבים בגב, באגן ורגל שמאל ובכף רגל שמאל". ג. הוועדה בדקה את המערער ורשמה ממצאיה כדלקמן: "ממצא תאונת דרכים בה נחבל בסטרנום פרק ירך שמאל וכף רגל שמאל, היה שבר בסטרנום טופל שמרנית שבר במסרקים II -V משמאל שטופל שמרנית, חתך בברך שמאל ושבר באצטבלום שמאל של עמידה... שטופלה ע"י שחזור פיתוח וקיבוע פנימי. בבדיקה: מתהלך ללא תמיכה, אין ספזם שרירים פארבטברלי בצוואר פלקציה אקסטנציה, הטיות ורוטציות בטווח מלא מבחן קומפרייה שלילי, אין דלדול שרירים בחגורת התפיים כוח 5/5. אין דפקים פריפרים ורפלקסים תקינים אורך גפיים תחתונות שווה, אין דלדול שרירים בגפיים תחתונות. מבחן ... שלילי פלקציה 90 משמאל רוטציה פנימית 45 מעלות. רוטציה חיצונית 40 מעלות. אבדוקציה שמורה, צלקת ניתוחית בצבע העור הגלידה היטב, כף רגל שמאל ציר שמור אין בדיקת ... דפקים פריפריים תקינים תנועות טיבאטלביות שמורות, תנועות סובטלריות שמורות ניע אצבעות תקין. אין עדות למסטרסלגיה או למורטון נורומה משמאל אין ספזם שרירים פארבטלריים בע"ש מותני תנועות כיפוף, אקסטנציה, הטיות ורוטציות בטווח מלא, מבחן שובר מראה התארכות של 5 סמ' בזמן כיפוף. CT מ- 16/8/11: אגן ... קיבוע אצטבולום, עמדה תקינה של ראש הפמור ללא סימני פסקה אין עדות לנוזל, עצב מפרך, שמור. EMG צוואר: 16/8/11: מראה פגיעה שורשית C7 - C5 מימין. הועדה לא סיכמה את ממצאיה, וביקשה לקבל "צילום עדכני של אגן פרקי ירכיים ופרק ירך שמאל, צילום כף רגף שמאלי...חוו"ד יועץ פסיכיאטר, תיק מתאונה קודמת". ד. ביום 21.10.12 נבדק המערער על ידי דר' רומוב מיכאל, מומחה בתחום הפסיכיאטריה - בחוות דעתו של דר' רומוב, נרשמו מפי המערער התלונות הבאות - "מתקשה לשבת על ידי הנהג ברכב, זוכר את התאונה בה נפטר הדוד שלו שהיה הנהג. לפעמים מפחד כאשר היה בתאונה, מתקשה לישון נוטל תרופות". בפרק "ממצאים רפואיים" נרשמו הדברים הבאים - "נראה מסודר בהופעתו החיצונית ערני למתרחש סביבו, משתף פעולה באופן מלא, מוסר תלונות שנשמעים כביטוי למצוקה הסתגלותית, אין עדות לתסמינים עיקריים של PTSD, אין עדות לדיכאון מג'ורי בוחן תקין...תגובה הסתגלותית קלה וחלקית". דר' רומוב סיכם את ממצאיו כדלקמן - "הפוסק עיין בכל המסמכים הרפואיים בתיק וקובע כי נכותו בשיעור 0% לפי סעיף 34א(1) מיום 01.06.12". ה. הוועדה התכנסה שוב ביום 17.01.13 וציינה את הממצאים הבאים: "המשך דיון מיום 23/8/12, צילום כף רגל שמאל מ-16/9/12, שברים בראשי מטטרזוס 3,4, מחוברים בעמדה טובה וצור תקין, צילום אגן ופרקי ירכיים, בפרק ירך שמאל שבר באגן ובאצטבולים שמאל מקובע ע"י פלטה וברגים. מפרק הירך נראה שמור ואין בצילומים אלו עדות לשינויים ניוונים במפרק. הוועדה עיינה בחוו"ד של ד"ר רומוב מיום 21/10/12 ומקבלת את מסקנותיו שלא ניתנה נכות נפשית. לאור ממצאי בדיקת הוועדה ובדיקות ההדמייה כפי שתוארו לעיל ולאור חוו"ד של הפסיכיאטר, הוועדה דוחה את הערר". ו. באשר לתחום הנפשי, עיון במכלול הדברים ששוקפו וצוטטו לעיל - מראה שהוועדה בדקה את טענותיו של המערער בתחום זה, וזאת על דרך הפנייתו ליועץ בתחום הרפואה הפסיכיאטריה, היועץ בדק אותו, חיווה דעתו, ומסקנותיו אומצו ע"י הוועדה. כפי שעולה מחוות דעת היועץ הרפואי מטעם הוועדה, דר' רומוב, למערער נערכה בדיקה קלינית, הוא עיין בתיק הרפואי ועל סמך זאת קבע כי "אין עדות לתסמינים עיקריים של PTSD, אין עדות לדיכאון מג'ורי בוחן תקין...תגובה הסתגלותית קלה וחלקית", ובהתאם קבע 0% נכות לפי פריט ליקוי 34(א)(1) לרשימת הליקויים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה), תשט"ז - 1956 . עם זאת לטעמי, קביעתו של המומחה דר' רומוב שמצא ליישם בעניינו של המערער פריט ליקוי 34(א)(1) ולקבוע לו 0% נכות אינה מובנת דיה. לא מובן מדוע חרף הממצא בדבר "תגובה הסתגלותית קלה וחלקית", לא מצא המומחה ליישם בעניינו של המערער את פריט ליקוי 34(א)(2) לרשימת הליקויים, ולפיו הנתון הקובע את גובה דרגת הנכות במקרה זה (10% נכות) הוא קיום "הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי". לפיכך, החלטת הוועדה שמצאה לקבוע למערער 0% נכות בגין בתחום הנפשי אינה מנומקת ומובנת דייה. הוא הדין גם לעניין קביעת הוועדה באשר לפגיעה בפרק הירך. החלטת הוועדה שבחרה ליישם בעניינו של המערער את פריט הליקוי 48(1)(ה) לרשימת הליקויים והמקנה 20% נכות וזאת מבלי להתייחס לאפשרות קביעת נכות בגין האגן (פריט ליקוי 46 לרשימת הליקויים), אינה מובנת דיה שעה שלפי ממצאי הוועדה קיים "...שבר באגן ובאצטבולים שמאל מקובע ע"י פלטה וברגים". אשר לעניין האבחונים הפסיכולוגי והפסיכיאטרי שעל פי הנטען לא התייחסה אליהם הוועדה, הרי שלא מצאתי בין המסמכים שהוצגו אבחונים מעין אלו. יחד עם זאת, מאחר ומוצאת אני שיש מקום להשבת עניינו של המערער לוועדה, הרי שיוכל המערער להציג בפניה אותם אבחונים ולבקש התייחסותה לתוכנם. ז. אשר לעניין עמוד השידרה צווארי, התחום הנוירולוגי ובדיקת ה - EMG מיום 16.08.11, הוועדה ציינה כאמור כי אותה בדיקה "מראה פגיעה שורשית C7 - C5 מימין", אולם חרף זאת לא התייחסה לעניין הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל המערער בעמוד השדרה הצווארי והממצא הנוירולוגי האמור לבין הפגיעה בעבודה ולא בחנה את האפשרות לקבוע נכות בגינם. משלא פעלה הוועדה בהתאם לאמור לעיל (ולפחות - לא נתנה לכך ביטוי בפרוטוקול) - נפל פגם משפטי בהתנהלותה. הוא הדין גם באשר לעניין ההחמרה הנטענת בעמוד שידרה מותני (סעיף 2ג למכתב הערר של המערער מיום 23.08.12), אליו לא הפגינה הוועדה כל התייחסות וזאת חרף תלונות המערער בהקשר זה ואשר נרשמו על ידי הוועדה בפרוטוקול הדיון. ח. באשר לצלקת, הוועדה קבעה כי מדובר בצלקת ניתוחית בצבע העור שהגלידה היטב. לפיכך, ובשים לב לממצאי הוועדה, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול דעתה בכל הקשור לקביעת אחוזי נכות בגין הצלקת. 5. לאור האמור לעיל, הנני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית באותו הרכב, על מנת שתפעל כמפורט להלן: א. תדון בשאלת קיומו של ליקוי בעמוד השדרה של המערער (המותני והצווארי), ושאלת קיומו של קשר סיבתי בין הליקוי לבין התאונה, והכל לאחר הזמנת המערער, שמיעת תלונותיו בהקשר זה ובדיקתו. הוועדה תבחן את תלונותיו של המערער בתחום הנוירולוגי, ותעיין שוב בבדיקת EMG מיום 16.08.11, ותקבע אם אין מקום לקבוע למערער נכות נוירולוגית. ב. תשקול שוב את עמדתה בכל הנוגע לגובה הנכות הנפשית, ותסביר מדוע קבעה למערער 0% נכות תוך שיישמה בעניינו פריט ליקוי 34(א)(1) לרשימת הליקויים, וזאת חרף ממצאיו של דר' רומוב בחוות דעתו בדבר "תגובה הסתגלותית קלה וחלקית". בעניין זה מוסבת תשומת לב הוועדה לפריט ליקוי 34(א)(2) לרשימת הליקויים, ולפיו הנתון הקובע את גובה דרגת הנכות במקרה זה (10% נכות) הוא קיום "הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי". ג. תשקול שוב את עמדתה לעניין גובה הנכות האורטופדית, ותסביר מדוע חרף ממצאיה בעניין קיום "שבר באגן ובאצטבולים שמאל מקובע ע"י פלטה וברגים" קבעה למערער 20% נכות בגין הפגיעה בפרק הירך וזאת מבלי להתייחס לפגיעה באגן. בעניין זה מוסבת תשומת לב הוועדה לפריט ליקוי 46 לרשימת הליקויים. 6. בנסיבות העניין הנני מחייבת את המשיב לשלם למערער סך של 2000 ₪ בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. 7. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת בתוך 30 יום ממועד קבלת עותק פסק הדין. התחום הנפשיפסיכיאטריהמומחהפסיכולוגיה