תביעה לתשלום דמי לידה להלן עובדות המקרה: 1. התובעת שירתה בשירות סדיר בצה"ל מתאריך 8/3/1998 ועד ליום 7/12/1999. 2. לאחר מכן שירתה התובעת בשירות קבע מיום 8/12/1999 ועד שחרורה מצה"ל ביום 16/11/11 בדרגת רס"ן. 3. התובעת ילדה ביום 11/3/09, במהלך שירות הקבע, את בנה הבכור. במועד שחרורה משירות קבע היתה התובעת בשבוע השמיני להריונה (ראה מסמכי ת/2 שצורפו לסיכומי ב"כ התובעת) 4. לאחר שחרורה מצה"ל הגישה התובעת תביעה לנתבע, לתשלום דמי אבטלה והנתבע שילם לה דמי אבטלה לתקופה מיום 1/1/12 ועד לסוף חודש מאי 2012, בגין 100 ימים (ראה מסמך ת/3). 5. לאחר שחרורה משירות קבע בצה"ל ילדה התובעת ביום 28/6/12 בת. 6. מתאריך 16/11/11, מועד שחרורה מצה"ל, התובעת לא עבדה בעבודה כלשהי עד מועד הלידה, ביום 28/6/12. 7. בעת היותה בצבא קבע התובעת לא תבעה ולא קיבלה דמי לידה מהנתבע עבור הלידה הראשונה, ביום 11/3/09. 8. ביום 27/11/12 התובעת הגישה תביעה לנתבע, לתשלום דמי לידה עבור לידת בתה ביום 28/6/12. 9. ביום 2/12/12 דחה הנתבע את תביעתה לדמי לידה, היות ולא עמדה בתנאי סעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), וכי ביום בו הפסיקה לעבוד לא היתה בהיריון. מכאן התביעה לבית הדין. 10. בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 10/6/13 סוכם, כי ב"כ הצדדים יגישו סיכומים בכתב בתיק זה, היות ומדובר בבעיה משפטית ולא עובדתית. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 11. התובעת שרתה, כאמור, בשירות קבע בצה"ל כקצינה. בתקופת השירות הנ"ל לא התקיימו יחסי עובד מעביד בינה לבין שלטונות צה"ל. כך, למשל, גם לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין שוטר לבין משטרת ישראל. 12. יתר על כן, סעיף 3 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, קובע במפורש, כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין המשרת בצבא קבע לבין הצבא. 13. בנוסף, סעיף 377 לחוק (שהיה בעבר סעיף 192 לחוק) קובע, כי "השר רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות מיוחדות בדבר ביטוחם של אנשים המשרתים בצבא הגנה לישראל - להוציא אנשים בשירות מילואים - ושל התלויים בהם". מכוח ההוראה בסעיף 377 לחוק, הותקנו תקנות לביטוחם של אנשים המשרתים בצה"ל בשירות קבע - תקנות הביטוח הלאומי (דמי ביטוח בעד חייל בשירות קבע), תשכ"ה-1965 (להלן: "התקנות"). 14. תקנה 1 לתקנות הללו קובעת את שיעור דמי הביטוח לחיילים בשירות קבע בענפי ביטוח מסוימים. על פי התקנות חייל המשרת בצבא קבע מבוטח רק באותם ענפים אשר בפרטים 2, 3, 8, 9 ו-10 של לוח י' לחוק, קרי, לענף ילדים, נכות, סיעוד, זיקנה ושאירים ובכל הנוגע לענף אמהות רק לעניין מענק לידה ואשפוז בלבד, אך אין בתקנות הוראה בעניין תשלום דמי לידה, היות ולא מוחל כאן פריט 1 ללוח י' לחוק, אשר דן בזכאות לדמי לידה של חיילת בשירות קבע. 15. אין מחלוקת בין הצדדים, כי מהרגע שבו שוחררה התובעת משירותה בצבא קבע היא לא עבדה כלל במסגרת האזרחית עד למועד הלידה של בתה, ב-28/6/12. 16. סעיף 3 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, קובע כאמור במפורש, כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין משרת הקבע לבין הצבא. בהתאם לפקודות מטכ"ל 360406, משלם צה"ל בעצמו לחיילת בשירות קבע דמי לידה בשיעור של 75% ממשכורתה במשך 12 שבועות, או כיום 14 שבועות, בתנאי שסך כל התשלומים המשתלמים לא יעלה על סכום השווה למקסימום דמי הלידה שהמוסד לביטוח לאומי משלם ליולדת הזכאית לדמי לידה על פי חוק. לכן, כל עוד היתה התובעת משרתת בשירות קבע, היא היתה זכאית לדמי לידה מצה"ל אם היתה יולדת בתקופת שירותה בצה"ל. 17. כמו כן, חיילת בשירות קבע היא מבוטחת שאינה בגדר עובדת שכירה או עובדת עצמאית לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, ולכן אינה זכאית לדמי לידה (ראה בנדון את פסק הדין תב"ל ת"א 18/55 אסתר צרי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ל א 7). 18. בבג"צ 272/72 אילן עובד נגד שר הבטחון ו-4 אח', פ"ד כז(1), 169 נפסק, כי שירותו של חייל בשרות הקבע לא מבוסס על מערכת חוזית וכי אין מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד מעביד. גם ב-בג"צ 709/79 עמיר כהן נ' שר הביטחון ואח', פ"ד ל"ד(2)465 נפסקה אותה הלכה. בית הדין הארצי לעבודה פסק בפסה"ד דב"ע לו/8-2 מרדכי חיימוביץ נ' מדינת ישראל, פד"ע ח' 472, כי בין המשרת בקבע לבין המדינה לא מתקיימים יחסים חוזיים, אלא מדובר בשרות היוצר "מעמד" במסגרתו לא נוצרו זכויות שמקורן ביחסי עובד מעביד. על אותה הלכה חזר בית הדין הארצי לעבודה גם בפסק דין ע"ע 1247/01 ד"ר אניל גדרה נ' מדינת ישראל, בו קבע כב' הנשיא דאז אדלר, כי קיים קשר מיוחד בין החייל בשירות קבע לצבא, שהוא בעל מאפיינים ייחודים שאינו של עובד או מעביד. לדבריו, רק במקרים מיוחדים, בהם הוראות הצבא אינן נותנות מענה לתביעת חייל בנושא זכויות פנסיה, או שהמענה סוטה ממתחם הסבירות בהתייחס להוראה בחוק מגן, אז יש ליישם את מבחן התכלית. 19. בנוסף, סעיף 40(ב) לחוק מגדיר מי בגדר "מבוטחת" הזכאית לדמי לידה וקובע: "(1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; (2) אשה שמלאו לה 18 שנים והיא נמצאת בהכשרה מקצועית". (ההדגשה הוספה - א.ק.) הסעיף קובע במפורש, כי אישה תהיה זכאית לדמי לידה אם היא "עובדת" או "עובדת עצמאית" או "נמצאת בהכשרה מקצועית". התובעת אינה נכללת בהגדרות הללו. השירות של התובעת בשירות קבע בצה"ל החריג אותה מהגדרת "מבוטחת" המופיע בסעיף 40(ב) לחוק, לעניין דמי לידה, היות ובתקופת שירותה בצה"ל התובעת לא היתה מבוטחת בענף אמהות מאחר ולא מתקיימים בינה ובין צה"ל יחסי עובד מעביד. 20. בפרק ג': ביטוח אמהות לחוק, העוסק בסימן ג' בדמי לידה, נקבע בסעיף 48 לחוק, שהינו סעיף הגדרות, מהו "היום הקובע" לצורך הזכאות לתשלום דמי לידה לאשה בדיוק בזו הלשון: "היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה". אין מחלוקת, כי התובעת שירתה בשירות קבע עד ליום 16/11/11 והיתה בשבוע השמיני להריונה. הבעיה המשפטית הינה, שאין היא מוגדרת כמבוטחת מבחינת החוק כעובדת או כעובדת עצמאית ולכן אין לה "יום קובע" על פי סעיף 48 לחוק. 21. סעיף 49(א) לחוק קובע את הזכאות לדמי לידה בזו הלשון: "(א) המוסד ישלם למבוטחת דמי לידה, לפי סימן זה בעד פרק הזמן שלרגל ההריון או הלידה אין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה". 22. קיים הסכם משנת 1975 שנחתם בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד הביטחון, בדבר תשלום דמי לידה אשר בתוקף עד היום (ההסכם צורף לסיכומי ב"כ הנתבע). ההסכם קובע, כי ניתן להכיר בתקופת שירות סדיר בצבא, להבדיל משירות קבע, ככלול בתקופת האכשרה לעניין סעיף 50 לחוק, אם לאחר שחרור החיילת מהצבא היא עובדת כשכירה או עצמאית במעגל העבודה האזרחי עד מועד הלידה, דבר שלא מתקיים בענייננו. ההסדר הנ"ל חל רק על חיילות בשירות סדיר, שלאחר שחרורן עבדו בעבודה כעובדות שכירות או כעצמאיות במעגל העבודה האזרחי, כך שמוסיפים להן, לחישוב תקופת האכשרה, גם את תקופת השירות הסדיר ומשרד הביטחון משפה את המוסד לביטוח לאומי בגין הענקת דמי לידה בשיעור גובה התשלומים ששילם לחיילת. 23. לא קיים הסכם בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד הביטחון בעניין תשלום דמי לידה לחיילות שהשתחררו משירות קבע בצה"ל. לכן לא ניתן, מבחינה משפטית, להחיל את ההסכם משנת 1975, הנזכר לעיל, על התובעת. 24. הן מהוראות סעיף 49(א) לחוק ומהפסיקה עולה, כי התנאי הקובע לזכאות לדמי לידה שהתובעת תהיה מוגדרת כ"מבוטחת" על פי החוק ותעבוד או תעסוק במשלח ידה. התובעת אינה, כאמור, בגדר "מבוטחת" בנסיבות המקרה הנוכחי. 25. לאחר שחרורה מצה"ל ביום 16/11/11, התובעת לא עבדה כלל, אלא קיבלה דמי אבטלה, ולכן גם לא צברה תקופת אכשרה כעובדת שכירה או עצמאית מיום שחרורה בצה"ל ועד יום הלידה. לכן אין לתובעת תקופת אכשרה מספקת כדרישת סעיף 50 לחוק, מאחר ולא עבדה ברצף כשכירה ואף לא כעצמאית לאחר שחרורה מהצבא ועד מועד הלידה. התכלית בתשלום דמי הילדה הינה לשלם למבוטחת שעבדה, ואשר בגלל ההריון או הלידה נכרת מקום פרנסתה ואין היא עובדת או עוסקת במשלח ידה (ראה בנדון את פסק הדין עב"ל 1126/00 יוכבד לוי נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ח 193). החוק מאפשר ליולדת שהינו עובדת או עובדת עצמאית להנות מחופשת לידה ולקבל בתקופה זו דמי לידה מהמוסד לביטוח לאומי, על מנת לאפשר לה לטפל בתינוקה בתקופה הראשונה שלאחר הלידה (ראה בנדון את פסק הדין דב"ע 0-13 לאה מורין נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ד 82). התובעת, כאמור, לא עבדה מיום 27/11/11 עד מועד הלידה. לכן אין להחלי עליה את מבחן תכלית החקיקה. 26. בסיכומיה של ב"כ התובעת הועלתה הבקשה להענקה מטעמי צדק על פי סעיף 387 לחוק. התובעת לא הגישה תביעה בנדון לנתבע ואין לבית הדין סמכות לדון בתביעה שלא הוגשה כלל לנתבע וגם לא נדחתה על ידי פקיד התביעות, והינה בגדר תביעה מוקדמת. 27. לאור האמור לעיל, אנו קובעים, כי התובעת אינה זכאית לדמי לידה בנסיבות מקרה זה והתביעה נדחית בזאת. 28. אין צו להוצאות. לידהדמי לידה