ערעור החלטת הועדה הרפואית אשר הפחיתה את נכותו הפסיכיאטרית של המערער ל- 20% מיום 1.1.12. 2. ערעור המערער נסוב כנגד פרוטוקול הבדיקה הרפואית שנערכה לו ע"י הפסיכיאטר ד"ר קירש אשר, לטענתו, הושמטו ממנו במכוון ובחוסר תום לב עניינים מהותיים עליהם נשאל והשיב, ואשר יש בהם כדי להצביע על כך כי המערער סובל מתסמינים התואמים למצב של דיכאון קשה, המחייב קביעת נכות גבוהה מזו שנקבעה לו. לטענת המערער, לא נרשם כי נשאל ע"י ד"ר קירש : "איך בא לידי ביטוי הדיכאון העמוק (עליו התלונן)" ותשובתו: "עצבות קשה מאד, כל היום, ולפני שאני נרדם אני מבקש מאלוהים לא לקום יותר". כן לא נרשם, כי נשאל ע"י ד"ר קירש האם הציפרלקס עוזרת ותשובתו כי "הציפרלקס עוזרת לי קצת למצב הרוח, אבל היא לא עוזרת לי כלל לתשישות. רוב הזמן ביממה אני מעביר בשכיבה במיטה, ובחלק גדול מזה, אני גם ישן. אני עייף בצורה נוראה." כמו כן לא נרשמה השאלה מדוע לא פנה ליעוץ נפשי חוזר ותשובתו: "הייתי כמה פעמים אצל הפסיכיאטר ד"ר בן אפריים והוא אמר לי שהוא יכול לתת לי תרופה חזקה יותר מציפרלקס, אבל התרופה תגרום לי לתופעות לואי לא נעימות. זה מונע ממני לעבור מהציפרלקס לתרופה אחרת, כי היתרון של הציפרלקס הוא בחוסר תופעות הלואי שלה. ד"ר בן אפריים אמר לי גם שאין בתחום הפסיכיאטריה תרופה לתשישות נפשית". 3. המערער מבקש כי בית הדין יורה על תיקון פרוטוקול הבדיקה, ויקבע את נכותו של המערער על יסוד בדיקה דיאגנוסטית שנערכה לו בשנת 2005. לחילופין, מבוקש כי המערער יופנה לבדיקה דיאגנוסטית על חשבון המשיב ובית הדין יקבע את דרגת נכותו על סמך אותה בדיקה או, לחילופין, כי ימונה מומחה פסיכיאטר אשר יקבע את נכותו של המערער בתחום זה. 3. המערער צרף לערעורו תצהיר "בגצ"י" הבא לאשר את העובדות בנוגע למהלך הבדיקה שבפני הפסיכיאטר. 4. להגשת הערעור קדמו פניותיו של המערער אל המשיב בבקשה לקבלת תגובת ד"ר קירש ומזכירת הישיבה גב' נעמי גינס באשר לטענות שהועלו על ידו (מכתב מיום 19.6.12, 10.7.12, 23.9.12). 5. ביום 19.11.12 נשלחו למערער מכתבי התגובה של ד"ר קירש מיום 8.11.12 וגב' נעמי גינס מיום 7.11.12. במכתבו של ד"ר קירש מציין הוא: "כפי שמקובל, במהלך הבדיקה הנני נוהג להכתיב למזכירת הועדה את תלונות הנבדק בנוכחותו עליהן הוא חותם. התלונות מהוות חלק מתהליך הבדיקה, כפי שנעשה גם במקרה של הנדון. לציין שחוות הדעת הרפואית משקפת את מהלך הבדיקה ותוצאותיה ואין בה ציטוטים של שאלות ותשובות שהיו בתוך הבדיקה". במכתבה של גב' גינס מציינת היא כי: "עיינתי בפרוטוקול אינני יכולה לזכור את כל התובעים בועדות בהן אני משמשת כמזכירה, מה שכן אוכל לומר שרשמתי את התלונות מפי התובע והוא אף חתם על הפרוטוקול (אמנם לא במקום המיועד). באשר לתלונות על הבדיקה של ד"ר קירש אוכל רק לציין כי אני רושמת מילה במילה את מה שהרופא בועדה מכתיב לי, יתר התוכן של המכתב מהווה לכאורה תלונה על צורת הבדיקה, וכפי שברור לך אין זה לא בסמכותי ולא בתחום ידיעותי להתייחס לכך. מדובר בשיקול דעת של הרופא לתמצת את בדיקתו." 6. לטענת המערער ההשמטות נעשו במכוון ובחוסר תום לב מצידו של ד"ר קירש על מנת לרצות את המשיב המשלם לו עבור חוות הדעת. 7. במסגרת הדיון טען המערער כי בידיו הקלטה של הבדיקה אצל ד"ר קירש ותמלול של ההקלטה, וביקש להגישן. המערער טען כי ידוע לו שחל איסור להקליט את בדיקות הועדה הרפואית אולם, לטענתו, ד"ר קירש אינו חלק מן הועדה שכללה 3 רופאים מתחומים אחרים, ועל כן האיסור אינו חל על "שיחתו" עם ד"ר קירש. 8. לטענת המשיב, חזקה כי הרשום בפרוטוקול משקף את הדיון בועדה ובפני ד"ר קירש. טענות המערער הינן עובדתיות ולא משפטיות, והמערער אינו מצביע על פגם משפטי שנפל בהחלטת הועדה משכך, יש לדחות את הערעור. המערער הודה כי לד"ר קירש אין עניין אישי נגדו, דבר המחזק את החזקה הקיימת כי הרשום בפרוטוקול אמיתי ומשקף. 9. המשיב התנגד להגשת ההקלטה ותימלולה. לטענתו, קיים איסור להקליט ועדה רפואית הידוע גם למערער אשר ציין את הפסיקה הקיימת בעניין זה (פס"ד בדב"ע נד/01-14 עוגן חיון נ' המל"ל). ד"ר קירש הוא חלק מן הוועדה והאיסור חל גם לגבי בדיקתו. המערער מתנהל בחוסר תום לב משהסתיר עד למועד הדיון את העובדה כי בידו הקלטה של הבדיקה ומכל מקום, אינו יכול להיבנות מהמעשה הפסול ולהגיש את ההקלטה ו/או התמלול. הכרעה 10. בפסק דין עוגן חיון נ' המל"ל לעיל, קבע בית הדין הארצי לעניין הקלטת דיוני ועדה רפואית של המשיב: "לאור אופיה של הועדה, היותה ועדה סטטוטורית מעין שיפוטית, והעובדה שהיא נותנת את החלטתה על יסוד בדיקתה היא, נראה לנו כי מן הראוי להפעיל לגביה כללים דומים לכללים הנהוגים לגבי הקלטת סתר בערכאות שיפוטיות. אלה אסורים ללא הסכמתו של השופט היושב בדין... לסיכום- גם מי שמתייצב בפני ועדה רפואית שמתפקידה לקבוע את נכותו, קביעה אשר תזכה אותו בגמלאות מכוח חוק, חייב לנהוג כלפי הועדה בהגינות ובתום לב. כמו בבית משפט, כך גם כאן, ניתן לבקש רשות הועדה להקליט את דיוניה, אך משלא תנתן הרשות- אין להקליט את דיוניה, ואם הוקלטו בסתר- לא תורשה הצגתם." בית הדין קבע עוד, כי ההקלטה אינה קבילה בבית הדין, וככל שמועלית טענה כי הפרוטוקול אינו משקף את שנאמר בדיוני הועדה, הדרך הנאותה לבירור העניין הינה בהגשת תצהיר המערער ותצהיר יו"ר או מזכיר הועדה, ובמקרים המתאימים לאפשר חקירה עליהם. 11. אינני מקבלת טענת המערער כי ד"ר קירש אינו חלק מהרכב הועדה לצורך העניין אלא שימש כיועץ חיצוני ולעדה ולפיכך ניתן היה להקליט את בדיקתו. בעניין זה כבר חזר וקבע בית הדין כי חוות דעת הניתנת ע"י יועץ חיצוני לועדה, בבחינת מילוי החסר בהרכבה באותו תחום רפואי, מעמד היועץ הינו כמעמד חבר בועדה עצמה וכלול בהרכבה מלכתחילה ומעמדו שווה ערך לכל אחד מחברי הועדה. (ר' ב"ל 2284/99(חי') המל"ל נ' דוד דהן, ב"ל (חי') 2672/05 ויינטראוב מנחם נ' המל"ל, ב"ל (חי') 482/08 קרן בני נ' המל"ל). אף הרציונל העומד בבסיס פסק הדין בעניין עוגן חיון מתקיים באיסור הקלטת הבדיקה ע"י היועץ. אשר על כן, אינני מתירה הגשת ההקלטה או תימלולה שנעשו ע"י המערער שלא כדין. 12. המערער הגיש תצהיר מטעמו לתמיכה בטענותיו בעניין החסר בפרוטוקול. המשיב לא הגיש תצהירים מטעמו ולא ביקש לחקור את המערער בעניין זה. בנוסף, מונחות בפני תגובותיהם בכתב של ד"ר קירש ושל מזכירת הועדה גב' גינס. בתגובת ד"ר קירש אין למעשה התייחסות עניינית לטענות המערער, אלא רק ציון העובדה כי חוות הדעת משקפת את מהלך הבדיקה ותוצאותיה וכי השאלות והתשובות במהלך הבדיקה אינן מצוטטות לפרוטוקול. גם בתשובתה של גב' גינס אין התייחסות עניינית לטענות המערער אלא אישור כי היא רושמת מילה במילה את מה שהרופא מתמצת ומכתיב לה. 13. אמנם, אין הפרוטוקול חייב לשקף כל מילה הנאמרת במהלך הבדיקה ואין חובה כי יהיה כדי רישום מלא של כל שאלה, תשובה או הערה הנאמרת במהלך הבדיקה, ואולם, לנוכח טענת המערער כי בשאלות ובתשובות נשוא דיוננו יש כדי להשליך על קביעת חומרת מצבו וגובה הנכות שיש לקבוע לו, ומשלא ניתנה לעניין זה התייחסות בתשובת ד"ר קירש, הרי שלכאורה מדובר בטענות עובדתיות שיכול ויש להן משקל והשלכה על קביעת הנכות, ויש לבררן לגופן. 14. הצהרת המערער באשר לשאלות ולתשובות נשוא הדיון שלא נרשמו בפרוטוקול הועדה, לא נסתרה. לפיכך מקבלת אני את גרסתו כי הדברים נאמרו כפי שנטען על ידו. יחד עם זאת, אינני מוצאת לייחס לועדה או לד"ר קירש כל כוונת זדון כפי שנטען ע"י המערער בעלמא, וללא ביסוס. 15. אשר על כן, בנסיבות אלה, יוחזר עניינו של המערער לועדה- ליועץ ד"ר קירש, על מנת שיקבע האם בשאלות ובתשובות המערער כמפורט בסעיף 2 לעיל יש כדי לשנות ממסקנתו בדבר גובה הנכות. החלטתו תהיה מנומקת ומפורטת. 16. יתר עתירותיו של המערער, כי בית הדין יקבע את הנכות או ימנה מומחה פסיכיאטר מטעמו אינן בסמכות בית הדין, והן נדחות. 17. המשיב ישלם למערער הוצאות הערעור בסך 750 ₪. התחום הנפשירפואהנכותועדה רפואית (ערעור)פסיכיאטריהערעורועדה רפואית