נכות בביטוח לטומי בגין הליפידמיה (יתר שומנים בדם) לטענת המערערת, על בית הדין לקבוע את נכותה ולחילופין, להעביר את עניינה לדיון בפני הרכב חדש, אשר יונחה מפורשות לשקול ולנמק האם יש להעניק נכות לפי סעיף 3א' או סעיף 3ב', בשים לב לכך שההבדל בין תתי הסעיפים מסתכם ב"מתן תרופות בהתמדה" ובהנתן שהתובעת מטופלת בתרופות באופן קבוע. עמדת המשיב היא שאין לבית הדין סמכות לקבוע את הנכות והוא מסכים להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר. בנושא ההנחייה שתנתן לוועדה בהרכב החדש, עמדת המשיב היא שהוועדה תוסמך לדון בקביעת הנכות בגין הליפידמיה ממנה המערערת סובלת. 3. להלן הרקע וההשתלשלות הדיונית בעניינה של המערערת, אשר קדמו למחלוקת המפורטת לעיל: א. הוועדה הרפואית התכנסה בעניינה של המערערת ביום 25.11.07 וביום 13.1.08. על החלטה זו הוגש ערעור לבית הדין ובפסק הדין (בל (ת"א) 2407/08 מיום 18.1.09) הוחלט שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה. ב. הוועדה התכנסה שוב ביום 14.6.09. על החלטתה הוגש ערעור שנדון בפני כב' השופטת גליקסמן (בל (ת"א) 4208/09 מיום 20.12.09), בו נקבע כי עניינה של המערערת יוחזר לדיון נוסף בוועדה במספר נושאים. בית הדין קבע כי הוועדה לא התייחסה כלל בהחלטתה לתיעוד הרפואי הקיים בעניינה של המערערת, ובראש ובראשונה לתיקה הרפואי. על יסוד קביעה זו, בנושא הליפידמיה, קבע בית הדין את הדברים הבאים: "בעניין הליפידמיה תשקול הוועדה אם אין מקום ליישום סעיף 3(ב) לנוכח העובדה שהמערערת מטופלת ב lipitor." ג. בעקבות פסק דין זה, הוועדה התכנסה ביום 25.6.10 וקבעה את הדברים הבאים, בנוגע לליפידמיה: "לגבי יתר שומני דם - היפר ליפידמיה, בנוסף למפורט בדו"ח הוועדה מתאריך 14.6.09 הועדה מבקשת להבהיר שלא מדובר במצב רפואי או מגבלה רפואית או מחלה, אלא מדובר בגורם סיכון אשר בערכים שנמדדו אינו מהווה נכות לכשעצמה בשלב זה ואשר על כן אין מקום לקביעת נכות בגין גורם סיכון." ד. המערערת ערערה על החלטת הוועדה מיום 25.6.10 ובדיון בבית הדין, שהתקיים ביום 11.11.12 בפני כב' הרשמת ולך, הצדדים הסכימו שעניינה של המערערת יוחזר לוועדה. להלן נוסח פסק הדין שניתן בהתאם להסכמת הצדדים: "עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים על מנת שתקנה נכות לפי סעיף 3, ותשקול אם אין מקום ליישום סעיף 3 ב' לנוכח העובדה שהמערערת מטופלת בליפיטור, וזאת לצורך הכרעה בליקוי הנטען של היפר ליפידמיה, כאשר תשומת ליבכם מופנית לכך כי על פניו מצב כאמור מטופל בתרופות מקנה 10% בהתאם לתקנות. כמו כן, תשוב ותשקול הוועדה הענקת נכות לעניין הצרבת, נוכח תלונותיה בנושא. הוועדה תשקול שוב עמדתה לגבי שיעור הנכות שקבעה, והאם לאור תלונותיה אלה יש מקום נכות בשיעור גבוה יותר לפי תקנה לפי סעיף 12(ג)(2). ב"כ המערערת והמערערת יוזמנו להופיע ולטעון בפני הוועדה טרם מתן החלטתה. הוועדה תנמק את החלטתה." (ב"ל (ת"א) 31776-07-10, מיום 11.11.12; כב' הרשמת ולך; להלן - פסק הדין). 4. הוועדה התכנסה בעקבות פסק הדין, שמעה את תלונות המערערת ולא שינתה את החלטתה בנושא הליפידמיה. 5. כמתואר לעיל, מעמדות הצדדים עולה כי שניהם מסכימים כי החלטת הוועדה אינה יכולה להוותר על כנה. השאלה המתעוררת היא מהו הסעד הראוי במצב דברים זה. 6. ביחס לעתירת המערערת כי בית הדין ייקבע את הנכות, אני סבורה כי אין מקום להיעתר לה. כבר נפסק כי קביעת אחוזי הנכות הם בבחינת קביעה רפואית מובהקת ואין מקום שבית הדין יקבע בעצמו את אחוזי הנכות (עב"ל (ארצי) 493/08 המוסד לביטוח לאומי - הררי, 28.4.09; עב"ל (ארצי) 9649-06-12 פיקובסקי - המוסד לביטוח לאומי, 20.1.13 והאסמכתאות המוזכרות שם). לא מצאתי שמתקיימות בעניינה של המערערת נסיבות המצדיקות לאבחן את עניינה מהכלל המשפטי שנקבע בהלכה הפסוקה. 7. לאור האמור לעיל, הרי שאין חולק כי יש להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש ונותר להכריע בשאלה אם הוועדה תוגבל לקביעת הנכות לפי סעיף 3 או שתונחה לקבוע נכות על פי הליקוי הרפואי - היינו ליפידמיה. 8. ככלל, ראוי שהוועדה תקבע את הנכות לאור המצב הרפואי, שהרי זוהי בתמצית מהות תפקידה. עמדה זו תומכת בגישת המשיב, לפיה אין להגביל את הוועדה לדון רק בנכות על פי סעיף 3 לרשימת סעיפי הליקוי, אלא לאפשר לה לקבוע את הנכות בגין הליקוי הרפואי (ליפידמיה). יחד עם זאת, בעניינה של המערערת, ניתן פסק דין בהסכמה לפיו על הוועדה לקבוע נכות לפי סעיף 3. היינו, עמדת המשיב בהליך הקודם - אשר ניתן לה תוקף של פסק דין - היתה כי סעיף 3 הוא סעיף הליקוי המתאים. כך אף הורה בית הדין בפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת גליקסמן. בנסיבות אלה, אני סבורה כי יש להעדיף את עמדת המערערת על פני עמדת המשיב. 9. סוף דבר - הערעור מתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן: א. עניינה של המערערת יוחזר לדיון בפני ועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, אשר תנמק האם יש לקבוע למערערת נכות לפי סעיף 3א' או סעיף 3ב' לרשימת סעיפי הליקוי, בשים לב לכך שההבדל בין תתי הסעיפים מסתכם במתן "תרופות או טיפולים רפואיים אחרים בהתמדה" ונוכח העובדה שהמערערת מטופלת בליפיטור. ב. בפני הוועדה בהרכב החדש לא יעמדו הפרוטוקולים הקודמים של הוועדה נשוא הליך זה, היינו פרוטוקולים מיום 25.11.07, 13.1.08, 14.6.09, 25.6.10, 27.1.13, 24.2.13. 10. משהערעור התקבל, גם אם באופן חלקי, המשיב ישא בהוצאות המערערת, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 3,000 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק. 11 על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים מקבלתו. נכות