לטענת המערער מוטוריקה עדינה אינה דומה לעבודת אריזה ומיון הכרוכות במשקלות ובמאמץ של האצבעות, כל היום במשרה מלאה. ג. לטענת המערער הבעיות מהן סובל כתוצאה מהסוכרת אינן עולות בקנה אחד עם היכולת לעבוד באריזה ומיון. 4. מנגד טוען ב"כ המשיב כי: א. הוועדה התכנסה מכוח פסק דין מיום 14.11.12 אשר ביקש מהוועדה לשקול את התאמת המערער לעבודות שהוצעו על ידה על רקע תחושת הנוירופתיה והנימול בקצות האצבעות. לטענת המשיב כלל לא נקבעה נכות בגין אותה נוירופתיה אלא נקבע סעיף כללי בדבר סכרת עם סיבוכים בשיעור 65%. על כן, לא נפלה טעות בהחלטת וועדת הערר שלא התייחסה לכך משלא נקבעה נכות בעניין זה. ב. עוד טען כי הוועדה שקלה את החלטתה בשנית, ונימקה כי המערער מכפתר את חולצתו ומשתמש באצבעותיו ללחוץ על שלט הטלוויזיה ומשכך אין הגבלה באצבעות המונעת עבודת מיון ואריזה, ההחלטה מנומקת ואין בה טעות משפטית. הכרעת הדין 5. הסמכות לקבוע אם העבודה אשר הוצעה למבוטח מתאימה למגבלותיו הרפואיות נתונה, מכוח החוק, לוועדת הנכות לעררים, אי כושר בלבד, ואין בית-הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטה: מובן שלא כל מבוטח מוסמך לקבוע אם הוא מסוגל לעבודה אליה נשלח אם לאו. הסמכות לקבוע אם דרגת כושר ההשתכרות של המבוטח נתונה, מכוח החוק, לוועדה זו, ואין בית-הדין רשאי להתערב במסקנתה כל עוד לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה. 6. סעיף 209 לחוק הביטוח לאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן: החוק) קובע כי על פקיד התביעות בוועדת אי הכושר לעררים ליטול בחשבון "את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת ... והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו...". 7. בפסק דין לעניין מוהרה נקבע כי לא די בנימוקי וועדת אי הכושר כי המערער מסוגל לעבודתו, אלא עליה לציין את נסיבותיו האישיות של הנכה, ולהסביר כיצד העבודה מתאימה לאותם ליקויים מהם סובל. 8. בוועדה שלפנינו נקבע כי "חוות דעת נעשה בתוקף פסק דין מתאריך 14.11.12. בפסק הדין נתבקשה הוועדה להתייחס לנוירופתיה והנימול בקצות האצבעות. הוועדה חוזרת על קביעתה כפי שמופיע בפרו' מיום 8.1.12. על אף נוירופתיה בקצות האצבעות מסוגל התובע להתלבש לבד לכפתר כפתורים להפעיל את השלט פעולות הדורשות מוטוריקה עדינה. לאור זאת חוזרת הוועדה על קביעתה שהתובע מסוגל לעבודה בישיבה במיון ואריזה. אי לכך אין לראותו כמי שאיבד מכושרו להשתכר בשיעור חמישים אחוז". 9. אין מחלוקת כי עבודה האחרונה של המערער הייתה בניקיון, וכי אינו עובד כבר ארבע שנים. כך גם ברור כי הפעלת שלט הטלוויזיה וכפתור כפתורים הן פעולות המתבצעות זמן קצר ואינן דורשות מאמץ ממושך במוטוריקה עדינה או במוטוריקה אחרת. לעומת זאת עבודה במשרה מלאה במיון ואריזה משמעותה שמונה שעות בעיסוק עם קרטונים, עם מוצרים, במשקל זה או אחר, בגודל זה או אחר, הדורש מאמץ של היד במידה ניכרת יותר מאשר כפתור וזפזופ בשלט. נבדוק אפוא אם ההשוואה של הוועדה לצורך אישור העדר אובדן כושר היא השוואה רפואית שאז אין מקום להתערב בה או שיש לה היבט משפטי. 10. בתאריך 22.8.12 ניתנה חוות דעת ד"ר צנטנר לפיה "מסוגל לעבודות קלות שאינן דורשות מוטוריקה עדינה, בשל סיבוכי מחלת הסוכרת, במשרה מלאה". בחוות דעת זו צוינה הפולינורופתיה כחלק מהגדרת הסוכרת על סיבוכיה. על כן, מחוות דעתה של מומחית השיקום, גב' ד"ר צנטנר הסוכרת עם הסיבוכים כוללת את הפולינורפתיה כפי שהיא מציינת "הנני בדעה כי נוירופתיה הקפית בשיעור עשרה אחוז אשר נקבעה על ידי נוירולוג הינה חלק מסכרת על סיבוכיה, מחשבה זו נתמכת בתוצאות הולכה עצבית מ 10.6.12.". (ראה חוות דעת מיום 22.8.12). ועל כן היא מציינת בליקויים הרפואיים סכרת עם סיבוכים. משכך, אין לקבל את טענת המשיב כי הנוירופתיה לא נכללה במסגרת קביעת הנכות. טענה זו של המשיב - דינה להידחות. 11. עוד, ד"ר שמעון מזל הנוירולוג קובע ביום 22.8.12 בחוות דעת רפואית בממצאי הבדיקה "... ירידה בתחושה באזור עצבוב עצב המדיאנוס בשתי כפות הי דיים, יקבע סעיף ליקוי אחד הליקוי דומיננטי בשינור שמשקף את מסלול ליקויים של מערכת עצבים היקפית". הוא מציין בסעיף הליקוי "נוירופתיה היקפית". יחד עם זאת בהערכת הרופא הוא מציין "אין השפעה משמעותית על כושר השתכרות". בעניין זה איפא גם הנוירולוג לא סבר שלנוירופתיה היקפית יש משמעות לעניין כושר ההשתכרות. 12. משכך, ומהעולה דלעיל, ההנמקה של הוועדה לפיה אין בעיה במוטוריקה העדינה היא הנמקה רפואית המתייחסת ליכולתו חרף הנוירופתיה ההקפית להתעסק בעבודות הנוגעות לשימוש בכף היד. אשר על כן, גם אם יש הבדל בין כיפתור למיון ואריזה, לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה הרפואית ומדובר בהערכה רפואית מקצועית מובהקת הבאה לידי ביטוי גם בהערכות של המומחית התעסוקתית והנוירולוג. מקל וחומר ניתן לומר כי אם הוא מסוגל למוטוריקה עדינה קל וחומר שבמיון ואריזה במוטוריקה גסה יותר תהיה לו יכולת להתמודד. מכל מקום מדובר בהחלטה רפואית מקצועית. 13. לא למותר לציין כי הוועדה מיום 22.8.12, מציינת שמסוגל לעבודות קלות. וועדת הערר חוזרת על אותה קביעה ומוסיפה אף שמסוגל לעבודה בישיבה. הנה כי כן, הגם שהוועדה לא ראתה את המערער כמי שאיבד את כושרו להשתכר מכל מקום צמצמה את יכולתו לעבוד "בעבודה קלה"- כאמור בוועדה הראשונה, "בישיבה" - כאמור בתוספת שלה, במיון ואריזה. כל אלו מתיישבים עם מגבלתו הרפואית כתוצאה מהסוכרת. 14. לא מצאנו בנסיבות אלה כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה. 15. הצדדים רשאים לפנות לבית-הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק-דין זה, תוך 30 יום מיום המצאתו. אצבעות